Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מאיר לרנר (אדר תרי"ז, 1857, צ'נסטוחובה - י"ג בתמוז תר"צ, 9 ביולי 1930, אלטונה) היה רב אשכנזי-בריטי ממוצא פולני, רב קהילות "חברת בני ישראל" בלונדון ורבה של אלטונה.
.jpg) | |
| לידה |
10 במרץ 1857 אדר תרי"ז צ'נסטוחובה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביולי 1930 (בגיל 73) י"ג בתמוז תר"צ אלטונה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| השכלה |
אוניברסיטת לייפציג |
| תקופת הפעילות |
? – 9 ביולי 1930 |
  | |
.jpg)
נולד בצ'נסטוחובה שבפולין הקונגרסאית, לרב מרדכי ואסתר לרנר. בגיל 9 החל ללמוד בישיבתו של הרב זאב וולף אב"ד ביאלה הסמוכה לבריסק דליטא. בגיל 13 עבר לישיבה בעיר אייזנשטט שבבורגנלנד, בה למד אצל הרב שלום קוטנא. הוא גם עמד בקשר מכתבים עם דודם של הוריו, הרב אברהם נפתלי הירץ ינר, ראש בית הדין של קראקא ומחבר הספר "צלותא דאברהם".
בראשית שנת תרל"ד (1874), נסע לברלין ללמוד אצל רבי עזריאל הילדסהיימר בבית המדרש לרבנים בברלין. בהגיעו לשם התברר שחסרה לו השכלה בסיסית שהייתה נדרשת כתנאי סף לקבלה לבית המדרש, והוא נסע לפולדה להשלים את הלימודים החסרים. במקביל ללימודיו בסמינר לרבנים, למד בברלין גם באוניברסיטה. את תואר הדוקטור קיבל מאוניברסיטת לייפציג והדיסרטציה שלו עסקה במדרש בראשית רבה[1]. היא זכתה לשבחים גם משלמה בובר ושלמה זלמן חיים הלברשטאם.
בשנת תר"מ (1880) קיבל סמיכת חכמים מרבי עזריאל הילדסהיימר, והחל לפרסם מאמרים בכתבי העת התורניים בגרמניה ומחוצה לה. בשנת תרמ"ד (1884) קיבל את משרת הרבנות הראשונה שלו והתמנה כרב העיר וינצנהיים (אנ') באלזס, משרה בה החזיק 6 שנים. שנתיים לאחר מינויו נישא ליטכן בתו של הרב צבי פלאטו - חתנו של רש"ר הירש - שכיהן כרב קהילה בעיר קלן, מחבר "קונטרס קונדיסין וצורת הפתח" (פפד"מ תרמ"ב), ו"הבלעת הדם" (פפד"מ תר"נ). בוינצנהיים נולדו לבני הזוג שלושת ילדיהם: מרים, שמשון רפאל ומרדכי. במהלך שנים אלו הוצע לו בידי רבו הרב הילדסהיימר לעבור לכהן כרבה של קהילה בלודז', הוא התייעץ על כך עם סבה של אשתו, רש"ר הירש, ולא לקח את המשרה.
בשנת תר"ן (1890) הוזמן בידי סמואל מונטגיו להיות אחד מארבעה מועמדים לכהן כרב ואב"ד לקהילת "חברת בני ישראל" שהקים ארבע שנים קודם לכן בלונדון, כדי לאגד את יהודי לונדון האורתודקסים, בפרט מקרב המהגרים ממזרח אירופה. בפברואר 1890 הוא נבחר לרב בקבלו את מספר הקולות הגדול ביותר מבני הקהילה[2]. בתפקידו זה פעל רבות, בסיוע מונטגיו, לפטור עובדי תעשייה יהודיים מעבודה בשבתות ובחגי ישראל, וארגן את מערכת תלמודי התורה בעיר, שהיו עד אז אוסף גדול של "חדרים" פרטיים ללא פיקוח. ביוני 1892 קיבלה ועידת רבנים בראשות הרב הראשי לאנגליה הרב צבי הרמן אדלר שורת החלטות רפורמיסטיות באשר לסדרי התפילה ונוסחה, הרב לרנר דאג שבתי הכנסת שתחת קהילת "חברת בני ישראל" לא ישנו מנוסח התפילה, עמדתו נתקלה בהתנגדות בתוך קהילתו, וההתנגדות גברה כאשר החרים את טקס ההכתרה של הרב אדלר לרבה הראשי של אנגליה במחאה על מהלך זה.
בשנת 1894[3] קיבל הצעה לכהן ברבנות העיר אלטונה[4], והוא ראה בכך שעת כושר לחזור לגרמניה ולעזוב את משרתו הסבוכה בלונדון.
בשנים 1910–1912 ייסד את חברת "מוריה" למען יישוב ארץ ישראל, שבניגוד לתנועה הציונית לא ישותפו בה אנשים שאינם שומרי מצוות והיא לא תטיף ללאומיות[5][6][7][8][9][10].
בשנת תרע"ו חלה, מחלתו הייתה ממושכת ולאחר 15 שנות חולי נפטר הרב לרנר בי"ג בתמוז תר"צ, 9 ביולי 1930, והוא בן 73.
מאיר לרנר (1857-1930), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
