Loading AI tools
הרב שלום קוטנא (כ"ד באייר ה'תקפ"ו – ט"ז בשבט ה'תרס"ט, 1826–1909) היה רב הונגרי ופוסק הלכה אשר שימש בין השאר כרבה של אייזנשטאדט וראש הישיבה בה.
 | |
| לידה |
1826 כ"ד באייר ה'תקפ"ו הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
1909 (בגיל 83 בערך) ט"ז בשבט ה'תרס"ט |
| תקופת הפעילות |
?–1909  |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה |
| רבותיו | הרב אברהם אולמן, הרב יחזקאל בנט, הרב אברהם שמואל בנימין סופר, הרב שמואל צילץ, רש"ר הירש |
| חיבוריו | קול על המים, עטרת שלום ואמת, וכתורה יעשה, מספד תמרורים |
  | |
נולד בכ"ד באייר ה'תקפ"ו (1826) בטטה (בכתיב יידישאי: טאטיס), לאמו מירל חיה ואביו הרב אהרן, מתלמידי החתם סופר,[1] ששימש כרב העיר ומחבר "משחת אהרן".[2] גם סבו הרב יוסף קוטנא שימש כרב העיר.[3] נקרא על שם הרב שלום אולמן מחבר "דברי ר"ש", רבו של אביו.
למד אצל הרב אברהם אולמן (בנו של הרב שלום אולמן) בלקנבך, בשנת ה'תר"ב (1842) החל ללמוד אצל הרב יחזקאל בנט בניטרה. כן למד מספר שנים אצל הרב אברהם שמואל בנימין סופר ("הכתב סופר") בפרשבורג, ואצל הרב שמואל צילץ ורש"ר הירש בניקלשבורג.[4] שימש את הרב שלמה קווטש רבה של לייפנק שהסמיכו לרבנות.
רבנות ופעילות ציבורית
בשנת ה'תר"ט (1849) החל לכהן כרבה של מור ובשנת ה'תרי"ד (1854) כרבה של קאפושוואר. בשנת ה'תר"ל (1870) החל לכהן במקומו של הרב עזריאל הילדסהיימר כרבה של אייזנשטאדט. הוא החזיק בתפקיד זה 39 שנים, עד לפטירתו. הקים במקום ישיבה מפורסמת אשר העמידה תלמידים ורבנים רבים שנסמכו על ידיו.[5]
בשנת ה'תרכ"ד לצד הרב עזריאל הילדהיימר, תמך בפתיחת בית מדרש לרבנים בהונגריה (בדומה לבית המדרש לרבנים בברלין).[6] לצד זאת, תחילה בשל הפצרת רבו "הכתב סופר",[7] תמך ופעל לאורך שנים למען הפרדת הקהילות בהונגריה.[8] בשנת ה'תרמ"ב, לצד הרב משה פולק רבה של בונהאד, ניסח "קול קורא" אל אגודת מחזיקי הדת בלבוב, אז בפולין, עליו חתמו 84 רבנים מהונגריה, השולל בחירת ראשי קהל שאינם שומרי מצוות.[9] בהתאם לכך, התנגד לשיתוף פעולה עם התנועה הציונית במסגרת תנועת המזרחי.[10]
בשנת 1897, לאור פולמוס רבני מתרחב בשאלת חוק נישואים אזרחיים שחוקק בהונגריה והשלכותיו להלכה (פולמוס אשר נערך תחילה בירחון הרבני "תל תלפיות"), וכתגובה לחוות דעת מקילה בנושא שפורסמה בשנת התרי"ב (1852) על ידי הרב נתן אדלר, הוציא הרב קוטנא לאור את החוברת "וכתורה יעשה" בה הציג עמדה המתנגדת לגיור קטנים שנולדו מנישואי תערובת, כאשר אמם לא מתגיירת כדין. באותה שנה הוציא לאור חוברת נוספת תחת אותו שם, בה תגובות והערות מאת רבנים רבנים מהונגריה ומחוצה לה.[11] עמדתו התקבלה על ידי מספר רבנים.[12]
הרב שלום קוטנא נפטר באיינשטאדט, בהיותו כבן 83, ביום ט"ז בשבט ה'תרס"ט (1909).
אחיו, הרב משה ליב קוטנא, שימש כרבה של סובוטיצה (בכתיב יידישאי: סאבאדקא).
נישא לשרה גיטל (נפטרה בי"ד בחשוון ה'תרס"ד), בתו של הרב ידידיה גוטליב-פישר, מתלמידי החתם סופר, רבה של הקהילה האורתודוקסית בסקשפהרוואר (שטולווייסנבורג) ומחבר "דלתים ובריח". באחרית ימיו התגורר חתנו לצדו באייזנשטאדט.[13]
חתנו של הרב שלום, אשר נישא לבתו שרה מיכל חיה, היה הרב ישעיהו פירטס, רבה של וינה ומחבר "חזון ישעיהו".[14] בנו היחיד גבריאל קוטנא נפטר בנעוריו.
- קול על המים – על ריחיים שמופעלות בידי קיטור, וינה תקמ"ו
- עטרת שלום ואמת – שני חלקים, חידושים, הערות ודרשות, פאקש תרנ"ד ותרס"ו
- מספד תמרורים – הספד על הרב בנימין שלמה זלמן שפיצר רב קהילת "עדת ישראל" בווינה, פאקש תרנ"ד
- וכתורה יעשה – על נישואים אזרחיים ונישואי תערובת, פאקש תרנ"ז
- וכתורה יעשה – על דיני גירות, וקבלת גרים קטנים, פאקש תרנ"ט
- יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 401–402
- 'הרב שלום קוטנא', בתוך: שלמה שפיצר, קהילות אוסטריה, ירושלים תשע"ז, עמ' 17
- עמרם בנימין וידר, 'אגרות מרבי שלום קוטנא בבחרותו', בתוך: עלי זיכרון, גיליון 47, י' סיון תשע"ח, עמ' ב-יב
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
