ליגת המשנה הצרפתית בכדורגל

ליגת המשנה הצרפתית הוא מפעל כדורגל צרפתי מקצועני בשיטת ליגה. הליגה, הידועה בשם ליגה 2 (בצרפתית: Ligue 2), היא הליגה השנייה בדרגתה במבנה ליגות הכדורגל בצרפת. יחד עם ליגת העל, מרכיבות השתיים את "ליגת הכדורגל המקצועני", המפעילה את הליגות המקצועניות בצרפת. בליגה משתתפות 20 קבוצות, המתחרות על העפלה לליגת העל וכנגד ירידה לליגה השלישית, שלא שייכת לליגות המקצועניות.

ליגת המשנה הצרפתית
Ligue 2

שם מלא	ליגה 2
תחום	כדורגל
ארגון	LFP
מדינות	צרפת צרפת
קבוצות	20
תקופת הפעילות	1933–הווה (כ־91 שנים)
אלופה נוכחית	טולוז (2021/2022)
מפעל גבוה	ליגת העל הצרפתית בכדורגל
מפעל מקביל	הגביע הצרפתי
מפעל נמוך	הליגה השלישית
www.ligue2.fr

הליגה הוקמה בשנת 1933, שנה לאחר הקמת הליגה המקצעונית הראשונה, תחת השם "מחלקה 2" (בצרפתית: Division 2). מאז פעלה הליגה ללא הפסקה, למעט בשנים 1939–1945, בהן התקיימה מלחמת העולם השנייה. בשנת 2002 שונה שם הליגה לשמה הנוכחי.

היסטוריה

ליגת המשנה הצרפתית הוקמה בשנת 1933 תחת השם "מחלקה 2". העונה הראשונה הורכבה מ-23 קבוצות, מתוכן שש קבוצות שירדו מהליגה הבכירה שהוקמה שנה קודם לכן, ומקבוצות נוספות שהתנגדו שנה מוקדם יותר לקריטריונים להקמת הליגה המקצוענית הראשונה. בעונה הראשונה חולקה הליגה למחוז צפוני ודרומי. שתי האלופות המחוזיות העפילו לליגה הבכירה, ונפגשו ביניהן למשחק על אליפות הליגה. האלופה הראשונה הייתה הכוכב האדום, אלופת המחוז הצפוני, שגברה על אולימפיק אלס בתוצאה 3-2.

בעקבות איחודים, פרישות ואיבוד סטטוס מקצועני, החליטה התאחדות הכדורגל הצרפתית להרחיב את הליגה ל-16 קבוצות בעונת 1934/1935, ולאמץ את שיטת הטבלה הבודדות ובכך לבטל את שיטת המחוזות. חוסר היציבות של הקבוצות הצרפתיות הביא לשינויים נוספים, כך שעונה אחר כך גדל המספר ל-19 קבוצות, וכעבור שנה נוספת גדל שוב ל-25 קבוצות, שחולקו הפעם לארבעה מחוזות.

בשנת 1939 הופסקו משחקי הליגה בעקבות פריצתה של מלחמת העולם השנייה. לאחר חזרתה לפעילות עם תום המלחמה בשנת 1945, התאחדו שתי הליגות הראשונות תחת מסגרת נפרדת, הליגה לכדורגל מקצועני. האיחוד נוצר בעקבות הריבוי בקבוצות חובבניות, והצליח לייצב את שתי הליגות הבכירות במדינה. העונה הראשונה לאחר המלחמה עוד שוחקה בשני מחוזות, אך בין עונת 1946/1947 לעונת 1969/1970, חזרה הליגה לשיטת הטבלה האחת. בכל העונות הללו הייתה הליגה השנייה ליגה "סגורה", כך שלא היו יורדות ממנה לליגה השלישית, כך שנשמרה הפרדה בין המקצועניות לחובבניות.

בעונת 1970/1971 נפתחה הליגה לקבוצות חדשות, לאחר רפורמה בשיטת הליגות שאפשרה לקבוצות מקצועניות, חצי-מקצועניות וחובבניות להעפיל לליגת המשנה. בשתי העונות הראשונות שלאחר הרפורמה חולקה ליגת המשנה לשלושה מחוזות בני 16 קבוצות, והחל מעונת 1972/1973 חולקה הליגה לשני מחוזות בני 18 קבוצות. החל מעונת 1993/1994 חזרה הליגה לשיטת הטבלה האחת.

בשנת 2002, שינתה הליגה השנייה את שמה ל"ליגה 2".

מבנה ושיטה

ליגת המשנה הצרפתית מורכבת מעשרים קבוצות, הנפגשות ביניהן פעמיים בעונה. בסך הכל הליגה נפרשת על פני 38 מחזורים, המשוחקים בדרך כלל בין החודשים אוגוסט למאי. המשחקים מתקיימים בדרך כלל בימי שישי ושני, למעט מספר משחקים המשוחקים בשאר ימי השבוע וסופי השבוע. הליגה נכנסת לפגרת חורף החל מסוף השבוע האחרון שלפני חג המולד, וחוזרת לפעילות בשבוע השני של חודש ינואר. החל מעונת 2015/2016, נקבע כי שתי קבוצות, האלופה וסגניתה, מעפילות בתום העונה לליגה הבכירה, בעוד שתי האחרונות נושרות לליגה השלישית. עד לעונה זו, מספר העולות והיורדות עמד על שלוש קבוצות.

עבור כל ניצחון מקבלת המנצחת שלוש נקודות, ונקודה אחת עבור שוויון. במקרה של שוויון בנקודות בסיום העונה, נקבע הדירוג על פי פער שערים, ובמקרה של שוויון נוסף, הוא נקבע על פי מספר שערי הזכות. אם גם מדד זה הוא זהה, יחלקו הקבוצות בעלות המאזן הזהה את אותו המקום, אלא אם כן מדובר במקום ראשון או במקומות המובילים לירידה, ובמקרה כזה יתקיים משחק פלייאוף במגרש נייטרלי.

קבוצות הליגה לעונת 2023/2024

בעונת 2023/2024 יתחרו בליגה הקבוצות הבאות:

קבוצה	עיר		אצטדיון	תכולה
אוסר	אוסר	בורגון־פראנש־קונטה	סטאד דשאו אוסר	24,493
אז'אקסיו	אז'אקסיו	קורסיקה	אצטדיון פרנסואה קוטי	10,446
אמיין	אמיין	או-דה-פראנס	אצטדיון דה לה ליקורן	12,097
אנז'ה	אנז'ה	פיי דה לה לואר	אצטדיון רמון קופה	18,752
בורדו	בורדו	אקיטן החדשה	אצטדיון בורדו-אטלנטיק	42,115
בסטיה	בסטיה	קורסיקה	אצטדיון ארמנד סזארי	16,078
גנגאן	גנגאן	ברטאן	אצטדיון דו רודורו	18,126
גרנובל פוט	גרנובל	אוברן-רון-אלפ	אצטדיון דס אלפס	20,068
דנקרק	דנקרק	או-דה-פראנס	אצטדיון מרסל טריבו	4,933
ואלנסיין	ואלנסיין	או-דה-פראנס	אצטדיון איינו	25,172
טרואה	טרואה	גראנד אסט	סטאד דה ל'אוב	20,400
לאוואל	לאוואל	פיי דה לה לואר	אצטדיון פרנסיס לה באסר	18,739
סושו	מונבליאר	בורגון-פראנש-קונטה	אצטדיון אוגוסט בונאל	20,005
סנט. אטיין	סנט. אטיין	אוברן-רון-אלפ	סטאד ז'ופרואה-גישאר	42,000
פו	פו	אקיטן החדשה	אצטדיון דו אמאו	13,819
פריז	פריז	איל-דה-פראנס	אצטדיון סבסטיאן שארלטי	20,000
קוויווילי-רואן	רואן	נורמנדי	אצטדיון רוברט דיושון	12,018
קונקרנו	קונקרנו	ברטאן	אצטדיון פרנסיס לה בל	15,931
קן	קן	נורמנדי	אצטדיון מישל ד'אורננו	21,500
רודז	רודז	אוקסיטניה	אצטדיון פול-ליגון	5,955

אלופות ועולות לפי עונות

עונה אלופה עולות נוספות 1933/1934 הכוכב האדום אולימפיק אלס, מילוז, שטרסבורג 1934/1935 מץ ואלנסיין 1935/1936 רואן רובה 1936/1937 לאנס ואלנסיין 1937/1938 לה הבר סנט אטיין 1938/1939 הכוכב האדום סטאד רן מלחמת העולם השנייה 1945/1946 פ.צ. נאנסי (צפון), מונפלייה (דרום) סטאד פראנסה פריז, טולוז 1946/1947 סושו אולימפיק אלס 1947/1948 ניס קולמר 1948/1949 לאנס בורדו 1949/1950 נים אולימפיק לה הבר 1950/1951 אולימפיק ליון מץ 1951/1952 סטאד פראנסה פריז מונפלייה 1952/1953 טולוז מונקו, שטרסבורג 1953/1954 אולימפיק ליון טרואה, ראסינג פריז 1954/1955 סדאן - 1955/1956 סטאד רן אנז'ה, ואלנסיין 1956/1957 אולימפיק אלס בזייה, ליל 1957/1958 פ.צ. נאנסי סטאד רן, לימוז', שטרסבורג 1958/1959 לה הבר סטאד פראנסה פריז, ספורטינג טולון, בורדו 1959/1960 גרנובל פ.צ. נאנסי, רואן, טרואה 1960/1961 מונפלייה מץ, סושו, שטרסבורג 1961/1962 גרנובל ואלנסיין, בורדו, אולימפיק מרסיי 1962/1963 סנט אטיין נאנט 1963/1964 ליל סושו, ספורטינג טולון 1964/1965 ניס הכוכב האדום, קאן 1965/1966 סטאד ריימס אולימפיק מרסיי 1966/1967 אזאקסיו מץ, אקס 1967/1968 בסטיה נים אולימפיק 1968/1969 אנז'ה אנגולם 1969/1970 ניס נאנסי, סטאד ריימס 1970/1971 פריז סן-ז'רמן ליל, מונקו 1971/1972 ואלנסיין סדאן, שטרסבורג 1972/1973 לאנס טרואה, מונקו 1973/1974 ליל הכוכב האדום, פריז סן-ז'רמן 1974/1975 נאנסי ואלנסיין, אולימפיק אביניון 1975/1976 אנז'ה סטאד רן, סטאד לאוואל 1976/1977 שטרסבורג מונקו, רואן 1977/1978 ליל אנז'ה, פריז 1978/1979 גניון[1] ברסט, לאנס 1979/1980 אוסר טור 1980/1981 ברסט מונפלייה 1981/1982 טולוז רואן, מילוז 1982/1983 סטאד רן נים אולימפיק, ספורטינג טולון 1983/1984 טור אולימפיק מרסיי, ראסינג פריז 1984/1985 לה הבר ניס, סטאד רן 1985/1986 ראסינג פריז סנט אטיין 1986/1987 מונפלייה שאמו ניור, קאן 1987/1988 שטרסבורג סושו, קן 1988/1989 אולימפיק ליון מילוז, ברסט 1989/1990 נאנסי סטאד רן 1990/1991 לה הבר נים אולימפיק, לאנס 1991/1992 בורדו ואלנסיין, שטרסבורג 1992/1993 מרטיג אנז'ה, קאן 1993/1994 ניס סטאד רן, בסטיה 1994/1995 אולימפיק מרסיי[2] גנגאן, גניון 1995/1996 קן אולימפיק מרסיי, נאנסי 1996/1997 שאטורו טולוז 1997/1998 נאנסי לוריאן, סושו 1998/1999 סנט אטיין סדאן, טרואה 1999/2000 ליל גנגאן, טולוז 2000/2001 סושו לוריאן, מונפלייה 2001/2002 אז'אקסיו שטרסבורג, ניס, לה הבר 2002/2003 טולוז לה מאן, מץ 2003/2004 סנט אטיין קן, איסטרס 2004/2005 נאנסי לה מאן, טרואה 2005/2006 ואלנסיין סדאן, לוריאן 2006/2007 מץ קן, שטרסבורג 2007/2008 לה הבר נאנט, גרנובל 2008/2009 לאנס מונפלייה, בולון 2009/2010 קן ברסט, ארל 2010/2011 אוויאן אזאקסיו, דיז'ון 2011/2012 בסטיה סטאד ריימס, טרואה 2012/2013 מונקו גנגאן, נאנט 2013/2014 מץ לאנס, קן 2014/2015 טרואה גזלק אז'אקסיו, אנז'ה 2015/2016 נאנסי דיז'ון, מץ 2016/2017 שטרסבורג אמיין, טרואה 2017/2018 סטאד ריימס נים אולימפיק 2018/2019 מץ טרואה, ברסט 2019/2020 לוריאן לאנס 2020/2021 טרואה קלרמון פוט 2021/2022 טולוז אז'אקסיו, אוסר 2022/2023 לה האבר מץ קישורים חיצוניים מדיה וקבצים בנושא ליגת המשנה הצרפתית בכדורגל בוויקישיתוף אתר האינטרנט הרשמי של ליגת המשנה הצרפתית בכדורגל (בצרפתית) ליגת המשנה הצרפתית בכדורגל, ברשת החברתית פייסבוק ליגת המשנה הצרפתית בכדורגל, ברשת החברתית אקס (טוויטר) ליגת המשנה הצרפתית בכדורגל, ברשת החברתית אינסטגרם ליגת המשנה הצרפתית בכדורגל, סרטונים בערוץ היוטיוב הערות שוליים גניון לא העפילה לליגה הבכירה על אף שזכתה באליפות, לאחר שסירבה לקבל סטטוס מקצועני מרסיי לא העפילה לליגה הבכירה על אף שזכתה באליפות, לאחר שפשטה רגל