Loading AI tools
עיר בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כְּפַר יוֹנָה היא עיר בישראל, בין הערים נתניה וטולכרם, בצומת המרכזי שבין כביש 6 וכביש 4. היישוב הוקם בשנת 1932 על ידי מוריס פישר, והוכרז כמועצה מקומית בשנת 1940. בעקבות פיתוח בתחומי הבינוי, התעשייה והחינוך בתחילת העשור השני של המאה ה-21 קיבל היישוב מעמד של עיר ב-11 בפברואר 2014[6].
 | |||||||||||||||||||||||||
[[ | |||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל | ||||||||||||||||||||||||
| מחוז | המרכז | ||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | אלברט טייב | ||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 42 מטר | ||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1932 | ||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 29,648 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 76 | ||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.3% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.08 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 2,567 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 87 | ||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 11,550 דונם | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 120 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת נתניה רגילה)   כפר יונה  מצפון וממערב וממזרח: __ מועצה אזורית עמק חפר ממזרח וממערב ומדרום: __ מועצה אזורית לב השרון מדרום: __ פרדסיה | |||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
7 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 60 | ||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4245 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 83 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל כפר יונה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
| www.kfar-yona.muni.il | |||||||||||||||||||||||||
![](#/media/קובץ:"כל_הכפר"_-_כפר_יונה_ממבט_הרחפן.jpg)
אדמות היישוב נרכשו בשנת תרפ"ח (1928) באמצעות "קרן יונה פישר" של יונה (ז'אן) פישר ובשיתוף עם שלמה גוטהילף, השטחים השתרעו על פני 1,500 דונמים והיו בלתי מעובדים מזרחה מצומת השרון של ימינו. שנה לאחר הרכישה נפטר יונה ואת מסורת הפעילות הציונית המשיכו אחיו הצעיר יהושע פישר ובנו מוריס פישר. אז, החליטו ציוני בלגיה, שבראשם עמד יונה, להנציח את שמו בשם הכפר[7].
בשנת 1932 ייסד מוריס פישר את חברת "מטעי השרון" אשר ניהלה את פעולות המימון להתיישבות באזור השרון והמשיכה ברכישת קרקעות. באותה שנה מכר שלמה גוטהילף 300 דונם אדמה לקבוצת פועלים עבריים מנס ציונה שנקראה "קבוצת רגב" אשר עלתה על הקרקע והתחילה בעבודות עיבוד השטח, גידור ונטיעות. בשנת 1934 אושרה הלוואה מבנק האיכרים להקמת הכפר[8]; באותה שנה גם הצטרפו לעשרת המתיישבים הראשונים עוד עשרה פועלים, אל המתיישבים הצטרפו גם פועלים שעבדו במטעי השרון[9]. במקביל, רכשה קבוצת השו"בים, צעירים דתיים מארצות הברית, כ-1,000 דונם והקימה יישוב בשם "נחלת השבים"[10] (או חוות השו"בים) על אדמות הנמצאות היום בחלק הצפוני של כפר יונה. את החריש הראשון התחילו בב' באב ה'תרצ"ב. עקב קשיים כלכליים וחברתיים עזבו בני הקבוצה את המקום והצטרפו לגרעין שהקים קיבוץ בעמק הירדן. אדמותיהם צורפו לגוש האדמות של כפר יונה.
בזמן מלחמת העולם השנייה שהו חיילים יוונים בכפר ובסמוך לו. תושבי כפר יונה סייעו להם, וכאשר שוחררה אתונה ב-1944 נשלח למועצת הכפר מכתב מטעם הקונסול היווני בארץ ישראל בו הודה על הכנסת האורחים של תושבי הכפר כלפי החיילים היוונים[11].
במהלך מלחמת העצמאות היה כפר יונה נתון למתקפה מצד הכוחות העיראקיים[12]. במהלך 1948 אירעו בכפר מקרי אלימות שכללו התפוצצויות, ירי, מעשי רצח ועוד[13]. ב-21 במרץ 1948 הודיע העיתון "הצופה" כי כפר יונה נכבש יחד עם בית גאולים (כיום מושב גאולים)[14], ביוני אותה שנה פורסמו מספר הודעות שלפיהן היישוב העברי כפר יונה נכבש ונהרס[15].
ב-1957 הייתה מועצת כפר יונה מהראשונות שבראשן עמדה אישה – יפה כץ[16]. ב-1963 בעקבות הכרזת הממשלה הכפר הפך ליישוב עירוני בעקבות הכפלת התושבים והמבנים[17][18]. ב-1970 אומצה יחידת בה"ד על ידי כפר יונה יחד עם אבן יהודה, קדימה ותל מונד[19]. ב-1972 קיבלה כפר יונה את כל עולי גאורגיה שנדחו על ידי אור יהודה על מנת לספק להם בית חם[20]. ב-1973 נאבקו התושבים על שטחי הכפר שלהם בעקבות לחצי הממשלה למכור לה אותם ולבנות בהם שיכונים ציבוריים[21].
בשנת 1974 התפטר ראש המועצה דאז, דוד משה, וקרא למשרד הפנים למנות ועדה קרואה אשר תנהל את ענייני היישוב[22].
בשנת 1977 הודח ראש המועצה שכיהן כראש מועצה ממונה, זכאי סימן-טוב, ובמקומו נבחר אפרים דרעי[23].
בעקבות פיתוח בתחומי הבינוי, התעשייה והחינוך בתחילת העשור השני של המאה ה-21 קיבל היישוב מעמד של עיר ב-30 ביוני 2014[6]. לאחר 41 שנים של דרעי בתפקיד, הוא נוצח בבחירות של 2018 על ידי שושי כחלון-כידור. בבחירות שנערכו ב-2024, גבר אלברט טייב על ראש העירייה המכהנת כחלון-כידור לאחר שהשלימה קדנציה אחת בלבד.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בכפר יונה 29,648 תושבים (מקום 76 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.3%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 88.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 12,978 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[24] טבלת אוכלוסיית העיר ב-2012 בחלוקה לפי גילאים:
| גיל | אחוזים מהאוכולוסייה |
|---|---|
| 0 - 4 | 11.7% |
| 5 - 9 | 10.7% |
| 10 - 14 | 8.2% |
| 15 - 19 | 6.7% |
| 20 - 29 | 12.6% |
| 30 - 44 | 24.7% |
| 45 - 59 | 15.2% |
| 60 - 64 | 4.2% |
| 65 ומעלה | 5.9% |
גרף התפתחות האוכלוסייה לפי נתוני הלמ"ס:
במערכת החינוך בכפר יונה 31 גני ילדים, שבעה בתי-ספר יסודיים (שלושה ממלכתיים: "הדר", "רימון", "עמל", בית ספר "דרך ע"ש רונה רמון", בית ספר "שרונה"; אחד ממלכתי-דתי: "בר-אילן" ואחד חרדי: "פני מאיר"), חטיבת ביניים וחטיבה עליונה למדעים ולאמנויות ("איש שלום") וחטיבת ביניים נוספת ("חטיבת עתיד"). בשנת 2023 נפתחה "חטיבת שרונה" (מקבילה לחטיבת הביניים "עתיד").
בעיר שוכנת מכינה קדם-צבאית "ארז".
עוד בהקמת היישוב קמו מרכזי תרבות אשר כללו ספריה ציבורית, בתי קפה, תיאטראות ועוד. ב-1942 היו ויכוחים רבים על הקמת בתי קפה בעיר; אחד מהוויכוחים הגיע לבית המשפט העליון כאשר המועצה סרבה לאשר הקמת בית קפה בטענה כי "המועצה רוצה לשמור על האופי הכפרי", לבסוף בית המשפט החליט לאשר את סירוב המועצה ולהתיר למועצה לסרב לכל המבקש[25]. בשנות ה-50 נבנה על ידי המועצה אמפיתיאטרון על שטח של ארבעה דונם, יוזמת ההקמה הגיעה מתוך רצון למצוא מקומות תעסוקה לתושבים; האמפיתיאטרון נמצא כיום ברחוב המייסדים שבעיר, אך הוא נטוש והרוס.
בתחומי העיר ספריה עירונית (ספרייה ציבורית מרכזית), מרכז קהילתי המהווה זרוע מבצעת של העירייה לפעילות התרבות, הפנאי והחינוך הבלתי פורמלי של העיר, ובו מתקיימת פעילות רבה ומגוונת. כמו כן ישנן בעיר פעילויות ענפות של תנועות נוער שונות (הצופים, בני עקיבא, הנוער העובד והלומד), מרכז צעירים, 15 בתי כנסת, ספרייה תורנית, מועדון נוער ועוד. ב-17 בדצמבר 2013 זכתה העיר במקום השני בפרס שרת התרבות על עשייה והתפתחות בתחום התרבות[26].
הבנייה בתחומי העיר מורכבת מארבעים אחוז בנייה רוויה ושישים אחוז בתים צמודי קרקע. מיקומה של כפר יונה, בסמוך לכביש 4 וכביש 6, הפך את העיר לאטרקטיבית למשפחות משפרי דיור וזוגות צעירים מיישובים מבוססים. כדי לעמוד בביקוש הגובר, מעודדת העירייה תוכניות הרחבה חדשות בארבעה מתחמים, שבכל אחד מהם יבנו כ-1,000 יחידות דיור. בעקבות ביקוש רב לדירות החלה ב-2011 בנייה של שכונה חדשה, "יפה נוף" אשר תכלול שני בתי ספר, מרכז מסחרי, גנים ויחידות דיור רבות. ב-13 בפברואר 2014 רכשה קבוצת הנדל"ן "בריגה" שטחי ענק בצפון העיר, שעליהם היא מתכננת לבנות ארבעה מבנים בני 14 קומות המכילים 106 דירות[34].
במסגרת התוכניות שהוגשו למינהל מקרקעי ישראל מתוכננת הקמת אזור תעשייה בשטח של כ-400 דונם בסמוך לצומת בית ליד, שעתיד לכלול מפעלי תעשייה והייטק.
כביש הגישה העיקרי לכפר יונה הוא כביש 57, כביש רוחב המקשר את העיר עם כבישי האורך כביש 6, כביש 4 וכביש 2.
ב-16 באוקטובר 2018 נפתח כביש 562 המהווה עוקף דרומי לכפר יונה וגישה חדשה לאזור תעשייה חדש נתניה, כביש 4 וכביש 2.
ב-1 בספטמבר 2022 החלו לפעול 2 קווים עירוניים ראשונים בכפר יונה, ומספרם 85 ו־86 משרונה לגבעת אלונים ובחזרה. הקווים מופעלים על ידי חברת קווים המפעילה את התחבורה הציבורית בעיר
1932: לא ידוע
1933–1940: דוד ליכטגשטיין כיהן כראש הוועד המקומי
1940–1944: דוד ליכטגשטיין ראש המועצה הראשון
1945–1947: צבי פורת
1947–1948: ד"ר שמעון היימן
1948–1953: אברהם זיו
1953–1955: משה ליבל
1956: אריה מרגובסקי
1957–1959: יפה כץ
1959–1974: יצחק איש-שלום
1974: משה דוד
1975–1976: משה גלזנר (מועצה ממונה)
1976–1977: זכאי סימן טוב (מועצה ממונה)
1977–2018: אפרים דרעי
2018–2024: שושי כחלון-כידור
2024-היום : אלברט טייב
![Thumb](#/media/קובץ:"כל_הכפר"_-_כפר_יונה_בלילה_ממבט_הרחפן.jpg)
אתר האינטרנט הרשמי של כפר יונה
חידון 90 לכפר יונה, רשימת השמעה, באתר יוטיוב (12 סרטונים)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
