Loading AI tools
פילוסוף ישראלי (1908–1992) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישעיה תשבי (31 באוגוסט 1908 – 15 במרץ 1992) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרות המחשבה והמוסר והמיסטיקה היהודית, יליד טרנסילבניה. חתן פרס ישראל (1979), פרס ביאליק, פרס רוטשילד, וכן חתן הפרס הראשון בחקר הקבלה על שם גרשם שלום.
 | |
| לידה |
31 באוגוסט 1908  |
|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 1992 (בגיל 83) |
| ענף מדעי |
פילוסופיה, תיקון המידות, קבלה, מיסטיקה יהודית, שירה |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מנחה לדוקטורט |
גרשם שלום |
| תלמידי דוקטורט |
משה חלמיש |
| פרסים והוקרה |
|
| צאצאים |
נפתלי תשבי |
  | |
נולד בשם שאנדור שוורץ (Sándor Schwartz ברומנית) למשפחה אורתודוקסית, לא חסידית, בכפר סאניסלו (Szaniszló) באזור סאטמר שבצפון-טרנסילבניה, אז בהונגריה (כיום Sanislău ברומניה), בשנת תרס"ח-1908. גדל בעיר קרולי, שבה למד בחדר[1] ובישיבה, ונחשב לתלמיד מצטיין. משנות העשרים של המאה ה-20 היה פעיל ציוני, ונרדף משום כך על ידי ראש הישיבה בה למד[2] וחוגים חסידים קיצונים בעיירתו. בתום לימודיו בישיבה חי זמן מה בבודפשט ובווינה.[2] באותה תקופה פרסם בהונגרית שירים ומאמרים בכתבי עת ציונים, והתעניין בהתפתחות הספרות העברית בארץ ישראל. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל, מבלי לקבל היתר עלייה.[3] בהמשך למד באוניברסיטה העברית במגמת ספרות אצל יוסף קלאוזנר, אך משהתאכזב מלימודי הספרות, בחר ללמוד קבלה והפך לתלמידו הראשון של גרשם שלום.[2] בהנחייתו סיים דוקטורט ב-1943.
אף על פי שהיה תלמידו של גרשם שלום, התנגד שלום לתשבי ומנע ממנו ללמד קבלה בחוג למחשבת ישראל. יוסף דן טוען שהקרע בין תשבי לשלום החל לאחר שתשבי הוציא לאור את הספר משנת הזוהר, שהיה מהדורה פופולרית של קטעים מהזוהר, בעוד ששלום סבר שהציבור הישראלי אינו יכול להתמודד עם קריאת הזוהר ואין לעשות לו פופולריזציה.[4]
בשנת 1959 התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית. לימד פילוסופיה יהודית וכללית, מקרא וקבלה, והקים את המדור לספרות המחשבה והמוסר בחוג לספרות עברית. כמו כן הרצה, כפרופסור אורח, בבית המדרש לרבנים באמריקה וב"היברו יוניון קולג'" בניו יורק.
תשבי הלך לעולמו בירושלים בתשנ"ב (15 במרץ 1992), בן 83 היה במותו. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות.[5] היה נשוי לאסתר ואב לשני בנים, נפתלי תשבי ואריאל תשבי.
ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[6]
בזמן לימודיו בישיבה החל לכתוב פואמות ורשימות לעיתונות. אחת הרשימות, שהתפרסמה בעיתון "אוי קלט", כללה מחאה כנגד החלטתה של ממשלת הונגריה לסלק תלמידים יהודים גרמניים מהישיבה בה למד. באותו הזמן, כתב בסתר ספר על ילד חסידי המגיע לשווייץ ומתפקר, אך משגילה אביו של תשבי את כתב היד שרפוֹ מיד.[2]
לאחר שסיים את לימודיו בישיבה הוא המשיך לפרסם רשימות באוי קלט, וכשעבר לבודפשט, החל לכתוב לעיתונות הכללית וגם ל- Mult ăs Jövö, בעריכתו של יוסף פטאי.[2] כמו כן פרסם שירים בהונגרית ובעברית תחת שם העט אליהוא קידר, שהתפרסמו מאוחר יותר בספרו שביבי עלטה.
לאחר עלייתו ארצה ולימודיו באוניברסיטה, כתב תשבי מאמרים וספרים רבים בחקר הקבלה, המשיחיות ומחשבת ישראל, וחלק מהם תורגם לאנגלית.
בשנות השישים כתב, יחד עם פרופ' יוסף דן, תלמידו, את הערך על החסידות וספרותה באנציקלופדיה העברית. הערך נחשב מעמיק ומקיף ביותר והיה לתחילת עבודתו בחקר החסידות.[7] כמו כן כתב מאמרים רבים על ראשית הקבלה, הקבלה בארץ ישראל ובאיטליה במאות השש עשרה והשבע עשרה ולאחריהן, הרמח"ל וחוגו, ועל השבתאות.
ספרו הראשון בחקר הקבלה, תורת הרע והקליפה בקבלת האר"י, אשר היה במקור עבודת סיום, שנכתבה בהדרכתו של גרשם שלום, יצא לאור בשנת תש"ב, ונחשב לאחד המחקרים החשובים בנושא. הספר יצא לאור במספר מהדורות ובשנת 2002 תורגם לאנגלית. בשנת תשי"ד הוציא לאור מהדורה מוערת של הספר ציצת נובל צבי ליעקב ששפורטש. בשנת תש"ט הוציא לאור, יחד עם פישל לחובר, את הכרך הראשון של משנת הזוהר. הספר מכיל לקט של קטעים מתורגמים ומבוארים של ספר הזוהר. בתחילת הספר נכתב מבוא מחקרי מקיף לספר, וכן בתחילת כל נושא נכתב לו מבוא. במקור היה אמורים לצאת לאור שלושה כרכים של "משנת הזוהר", אולם תוכנית זו לא יצאה בסופו של דבר לפועל, ורק הכרך השני יצא לאור, בשנת תשכ"א. סדרת הספרים זכתה להצלחה רבה, יצאה לאור במספר מהדורות והדפסות, ובשנת 1989 תורגמה לאנגלית.
בתחום החסידות, גרס תשבי, בניגוד לגרשם שלום, שתנועת החסידות היא תנועה משיחית שעיקר עבודתה הדתית מכוונת לקירוב הגאולה, וכי היא דוגמה לתנועה משיחית שלא גלשה לכפירה.[8] תשבי חלק על טענתה של רבקה שץ אופנהיימר שחסידות חב"ד שונה מהחסידויות האחרות ואינה ספיריטואלית. לטענתו, על אף שהתניא אינו ספיריטואלי, הרי שכתבים אחרים של החסידות מעידים על הספיריטואליות של חב"ד, והם הקובעים את צביונה האמיתי של החסידות.[7]
כשלושים וחמישה מאמרים משל ישעיה תשבי בנושאי מחקרו ומסביבם, רשומים בקטלוג של בית הספרים. רובם כונסו בקובצי מחקריו.[9] בנוסף חיבר את הספרים הבאים:
ישעיה תשבי (1908-1992), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
