Loading AI tools
יחסי חוץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי אוסטרליה–מלזיה הם יחסי החוץ בין אוסטרליה לבין מלזיה. אוסטרליה מחזיקה נציבות עליונה בקואלה לומפור[1] מלזיה מחזיקה באוסטרליה נציבות עליונה בקנברה.[2] גם אוסטרליה ומלזיה חברות בהסדרים של הגנת חמש המעצמות ולעיתים קרובות משתתפות בתרגילים צבאיים יחד.[3]
יחסי אוסטרליה–מלזיה | |
---|---|
אוסטרליה | מלזיה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
7,741,228 | 329,847 |
אוכלוסייה | |
26,778,707 | 35,663,114 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
1,723,827 | 399,649 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
64,373 | 11,206 |
משטר | |
מונרכיה חוקתית פדרלית | מונרכיה חוקתית פדרלית |
נושאים מזדמנים כמו השפעה אוסטרלית בענייני דרום-מזרח אסיה,[4] וכן מעצרם והוצאתם להורג של אזרחים אוסטרלים במלזיה, מסבכים עוד יותר את היחסים בין שתי המדינות.[5]
לשתי המדינות קשרים מוסדיים ותיקים יותר מכל שכנה אסייתית אחרת.[6] ניתן לאתר קשרים בין אוסטרליה ומלזיה מאז המאה ה-18, המלזים השתתפו בתעשיית הפנינים מול החוף הצפוני של אוסטרליה במאה ה-19, שם צאצאיהם מהווים כיום חלק בלתי נפרד מהחברה הרב תרבותית של דרווין.[7] במהלך מלחמת העולם השנייה, חיילים אוסטרליים שהיו מעורבים בקרב מלאיה שבו רבים מבין החיילים השורדים שלו נתפסו על ידי הצבא היפני ונשלחו לבורנאו למחנה באטו Lintang ולמחנה Sandakan ובנוסף הם גם נאלצו להשתתף בצעדות, אשר הביאו למותם של שבויי מלחמה אוסטרלים רבים ורק שישה מהם שרדו כדי לראות את סיום המלחמה ושחרורו של האי בורנאו בעקבות תגבורת אוסטרלית.[8][9][10][11] מאז, כוחות אוסטרלים היו מעורבים גם במלחמת מלאיה נגד הקומוניסטים, ובמיוחד מצב החירום המלאי והחירום המלאי השני, שם הם סיפקו חומרים וציוד לכוחות הביטחון של מלאיה,[12] וכן בפעולה של מלזיה נגד המרידה הקומוניסטית בסרוואק ועם הסתננות צבאית אינדונזית אל אדמתה לפני הקמתה של פדרציה גדולה יותר הכוללת את צפון בורנאו וסארוואק.[13][14][15] היחסים הפורמליים בין שתי המדינות המודרניות החלו בשנת 1955.
מלזיה היא השותפה העשירית בגודלה של אוסטרליה, עם סחר דו כיווני בשווי של 19.2 מיליארד דולר בשנת 2013.[16] שתי המדינות החלו בהסכם סחר חופשי בינואר 2013. הייצוא האוסטרלי העיקרי למלזיה כולל פחם, אלומיניום, נחושת, נפט גולמי, חיטה וסוכר, תרופות, אבץ, מוצרי חלב, מכונות וציוד תחבורה, פסולת ברזל וגרוטאות,[17] ואילו הייצוא המלזי הגדול לאוסטרליה כולל נפט גולמי, נפט מזוקק, כימיקלים, שומנים ושמנים, מחשבים, טלוויזיה, רדיו, ציוד טלקום ומעגלים משולבים אלקטרוניים, ריהוט, מזרנים וכריות וכן ציוד מכונות ותחבורה.
אוסטרליה הקימה שלושה קמפוסים אוניברסיטאיים במלזיה. שני קמפוסים נמצאים בסראוואק, מזרח מלזיה: אוניברסיטת קורטין ואוניברסיטת סווינבורן; ואילו אחת ממוקמת בסלנגור, מערב מלזיה: אוניברסיטת מונש. דרך הקמפוסים הללו נרשמו יותר מ-23,000 מלזים למוסדות אוסטרלים.[18] יותר מ-300,000 סטודנטים מלזיים למדו באוסטרליה.
באפריל 2005 ערך ראש ממשלת מלזיה עבדאללה אחמד בדאווי ביקור רשמי באוסטרליה.[7] בשנה שלאחר מכן ביקר שר החקלאות והתעשיות החקלאיות מוהידין יאסין באוסטרליה במרץ 2006 כדי להסיר חסמים בסחר הייצוא של בשר בקר חלאל למלזיה עם חתימת מזכר ההבנות בנושא שיתוף פעולה חקלאי עם עמיתו האוסטרלי פיטר מקגאורן. שר החוץ של מלזיה, סייד חמיד אלבר, ביקר באוסטרליה בין התאריכים 1–8 ביוני 2006, ושר הסחר והתעשייה הבינלאומי, רפידה עזיז, ביקר בין התאריכים 31 ביולי–8 באוגוסט 2006, כדי להשתתף בישיבת ועדת הסחר המשותפת של אוסטרליה ומלזיה ולנהל סדרה של סמינרים לקידום סחר במלזיה. מהצד האוסטרלי, היועץ המשפטי לממשלה של אוסטרליה, פיליפ ראדוק, השר לענייני חיילים משוחררים, דה אן קלי, שר החקלאות, הדייג והייעור וורן טרוס והשר לחינוך, מדע והדרכה, ברנדן נלסון, ערכו ביקורים דו-צדדיים נפרדים במלזיה בשנת 2005, בעוד סגן ראש הממשלה ושר מארק וייל ביקר במדינה באוגוסט 2005. ביולי 2008 ביקר ראש ממשלת אוסטרליה קווין ראד אצל ראש ממשלת מלזיה עבדאללה אחמד בדאווי.[19] ב-4 בנובמבר 2012, לאחר ביקורו של שר החוץ האוסטרלי בוב קאר, שתי המדינות סיכמו על תוכנית חילופי תרבות אוסטרלית-מלזית לצעירים אוסטרלים ומלזים לנסוע אחת למדינות השנייה ולפתח הבנה חזקה יותר זו של זו של תרבויות ואמונות אחרות.[20]
לאוסטרליה ומלזיה מסורת מבוססת היטב של שיתוף פעולה צבאי, כאשר הכוחות האוסטרלים תרמו באופן משמעותי להגנת מלזיה מאז הקמתה.[21] כחלק מברית הגנת חמש המעצמות, אוסטרליה ממלאת תפקיד מפתח בתרגילים הצבאיים התכופים בין המדינות המעורבות.[22][23][24] חיל האוויר המלכותי האוסטרלי (RAAF) הפעיל בעבר את בסיס ה-RMAF Butterworth במלזיה עד שהנהלת בסיס האוויר הועברה לחיל האוויר המלכותי המלזי (RMAF) בשנת 1970.[25][26] כחלק מה-FPDA, ה-RAAF עדיין שומר על נוכחות בבסיס זה עד תאריך זה.[27]
בשנת 2011, חברת כריית יסודות נדירים באוסטרליה, לינאס הביעו את כוונתם להקים מפעל בפהנג שבמלזיה.[28] ההחלטה נתקלה בהתנגדותם של התושבים המקומיים המתגוררים בסמוך לאתר המוצע למפעל יחד עם קבוצות סביבתיות ומפלגות אופוזיציה מלזיות שהביעו את חששותיהם מחשש לזיהום רדיואקטיבי.[29][30][31] ההימפונאן חיג'ואו (האספה הירוקה) הוקמה אז במרץ 2011 כדי למחות על הפרויקט של לינאס במלזיה. למרות המחאה, בניית המפעל נמשכה והוענק לו רישיון זמני על ידי הרשויות במלזיה כשהמפעל החל את פעילותו החל מדצמבר למשלוח תחמוצות אדמה נדירות. ארבעה חברי פרלמנט מלזים (האחראים על סחר, מדע, משאבי טבע ובריאות) פרסמו הצהרה משותפת באומרם כי הרישיון הזמני שהוענק ללינאס מחייב אותו להסיר את "כל השאריות" מחוץ למדינה. עם ההתנגדות המתמשכת למבצע לינאס במדינה, נערכו כמה עצרות בקואלה לומפור ובעשר ערים אחרות במדינה, כמו גם ב-34 מדינות אחרות.[32][33] בשנת 2016 חודש רישיון החברה לשלוש שנים נוספות עם בדיקה זהירה שנערכה על ידי מועצת הרישוי לאנרגיה אטומית (AELB) במלזיה.[34]
ביולי 2011 שתי המדינות חתמו על הסכם החלפת פליטים עם אוסטרליה, לפיו ישלחו 800 מבקשי מקלט למלזיה ויקבלו בתמורה 4,000 פליטים מאומתים ממלזיה.[35] מרבית מבקשי המקלט הם מאפגניסטן, איראן, עיראק וסרי לנקה ובדרך כלל מהגרים לאוסטרליה דרך מלזיה או אינדונזיה.[36] אולם העסקה נדחתה והוכרזה כבלתי חוקית על ידי בית המשפט העליון באוסטרליה בחודש שלאחר מכן בגלל החששות שכן למלזיה לא הייתה כל ערובה חוקית להגן על זכויות מבקשי המקלט, במיוחד כאשר המדינה אינה חתומה על אמנה בדבר מעמדם של פליטים. עם עדויות רבות אשר הראו התנהלות לא נכונה של 93,600 מבקשי מקלט במדינה, כולל שלילת זכויות בסיסיות לפליטים, שמגיעים בעיקר ממיאנמר, סרי לנקה, סומליה, עיראק ואפגניסטן.[37]
שני עיתונאים מתאגיד השידור האוסטרלי (ABC) עוכבו ב-13 במרץ 2016, לאחר שניסו לחקור את ראש ממשלת מלזיה נג'יב רזאק בגין האשמות שחיתות כלפיו, בעיקר שערוריית פיתוח ברהאד 1 מלזיה (1MDB).[38]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.