ראש ממשלת אוסטרליה

ראש ממשלת אוסטרליה, רשמית: ראש ממשלת הקהילייה של אוסטרליה (באנגלית: Prime Minister of the Commonwealth of Australia) הוא השר הבכיר של הריבון האוסטרלי וראש הרשות המבצעת האוסטרלית. ראש הממשלה ממונה לתפקיד על ידי המושל הכללי של אוסטרליה באישור הריבון, כאשר לתפקיד ממונה מנהיג המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט האוסטרלי, ראש הממשלה הוא התפקיד הביצועי הבכיר ביותר באוסטרליה.

עובדות מהירות איוש נוכחי, תאריך כניסה לתפקיד ...

ראש ממשלת אוסטרליה

איוש נוכחי

אנתוני אלבניזי

תאריך כניסה לתפקיד

23 במאי 2022

דרכי מינוי

מינוי של המושל הכללי של אוסטרליה

תחום שיפוט

אוסטרליה

מעון

The Lodge (קנברה)
בית קיריבילי (סידני)

מושב המשרה

קנברה, אוסטרליה

משך כהונה קצוב

על פי רצונו של המושל הכללי

ייסוד המשרה

1 בינואר 1901

איוש ראשון

אדמונד ברטון

http://www.pm.gov.au/

סגירה

בדומה למקבילה הקנדית, תפקיד ראש ממשלת אוסטרליה אינו מעוגן בחוקה ואינו כתוב במפורש במסמכים החוקתיים של אוסטרליה. התפקיד נוצר ב-1 בינואר 1901, עם כינונה של קהיליית אוסטרליה, כחלק מחבר העמים הבריטי. המעונות הרשמיים של ראש הממשלה נמצאים בקנברה (הלשכה, The Lodge) ובסידני (בית קיריבילי, Kirribilli House).

ראש ממשלת אוסטרליה הנוכחי הוא אנתוני אלבניזי, שהחל את כהונתו ב-23 במאי 2022.

מינוי

סכם

פרספקטיבה

ראש ממשלת אוסטרליה ממונה על ידי המושל הכללי של אוסטרליה לפי סעיף 64 של חוקת אוסטרליה, המעניק למושל הכללי את הסמכות למנות שרי ממשלה ולדרוש מהם להיות חברים בבית הנבחרים האוסטרלי או בסנאט האוסטרלי, או להיות חברים באחד מבתי הפרלמנט האוסטרלי תוך שלושה חודשים ממועד מינויים. ראש הממשלה ושר האוצר הם באופן מסורתי חברים בבית הנבחרים, אך החוקה לא דורשת מהם להיות חברים בבית הנבחרים^[1]. לפני שראש הממשלה נשבע אמונים לתפקיד "שר הכתר" (מונח חוקתי רשמי המשמש את מדינות אוסטרליה לתאר את שר הריבון השולט המייעץ למלוכה האוסטרלית), ראש הממשלה חייב להיות הראשון להישבע לחבר מועצת המנהלים הפדרלית במידה והוא לא חבר במועצה. עם בחירתו לתפקיד מוצמד לשמו של ראש הממשלה התואר "The RightHonourable" לכל ימי חייו.

ראש הממשלה, כמו שרים אחרים, מושבע בדרך כלל על ידי המושל הכללי ולאחר מכן מקבל מהמושל הכללי מכתב הרשאה למשרדו. כאשר ראש הממשלה מובס בבחירות, או מתפטר, ראש הממשלה עוזב את תפקידו ולמעשה מחזיר את מכתב ההרשאה למושל הכללי. במקרה שראש ממשלה נפטר בעודו מכהן, יוכל המושל הכללי לסיים את כהונת הפרלמנט. שרים מכהנים בתפקידם "לפי רצונו של המושל הכללי" (סעיף 64 לחוקת אוסטרליה), כך שתאורטית, רשאי המושל הכללי לפטר שר בכל עת, על ידי מכתב פיטורין בכתב המודיע על סיום כהונתם, אולם למרות שבסמכותו לעשות זאת, המושל הכללי מפטר שרים על פי עצתו של ראש הממשלה.

למרות חשיבותו של משרד ראש הממשלה, החוקה אינה מזכירה את המשרד בשמו.

אם ממשלה אינה יכולה לקבל את חקיקת ההקצאה (התקציב) של בית הנבחרים, או שהצעת אי-אמון תעבור בבית הנבחרים והממשלה תיפול, ראש הממשלה מחויב על פי החוקה לייעץ מיד למושל הכללי לפזר את בית הנבחרים ולקיים בחירות חדשות.

לאחר התפטרותו או מותו של ראש הממשלה, בדרך כלל ימנה המושל הכללי לתפקיד ראש הממשלה את מי שנבחר להיות יורשו של ראש הממשלה בפרלמנט, או במקרה של הפלת קואליציה, המושל הכללי ימנה לתפקיד ראש הממשלה את מנהיג המפלגה הבכירה בקואליציה. בכל ההיסטוריה הפוליטית של אוסטרליה, נרשמו ארבעה מקרים חריגים בולטים:

ג'וזף ליונס מת באופן פתאומי מהתקף לב ב-7 באפריל 1939 בגיל 59 בפרבר דרלינגהרסט שבסידני. עקב מותו של ליונס, מינה המושל הכללי אלכסנדר הור-רות'בן, ארל גאורי הראשון את ארל פייג' כראש ממשלה זמני. פייג' כיהן בתפקיד במשך שלושה שבועות עד אשר בחרה מפלגת אוסטרליה המאוחדת את סגן המנהיג שלה לשעבר, רוברט מנזייס, לתפקיד מנהיגה החדש ומכאן לתפקיד ראש הממשלה.
באוגוסט 1941 התפטר רוברט מנזייס מתפקידיו כראש ממשלה וכמנהיג המפלגה הבכירה בקואליציה, מפלגת אוסטרליה המאוחדת^[2]. למרות שקואליציית האנטי-לייבור הייתה בשלטון מזה כעשור, סבלה מפלגת אוסטרליה המאוחדת ממשבר מנהיגות עד שהיא נאלצה לבחור בראש הממשלה לשעבר, בילי יוז, כמנהיגה. עם זאת, יוז היה כבר בן 78 ונתפס כמנהיג לתקופת מעבר. מתוך נסיבות אלה, ב-28 באוגוסט, בחרה ועידה משותפת של מפלגת אוסטרליה המאוחדת ומפלגת הכפר בארתור פאדן כמנהיג הקואליציה, למרות שמפלגת הכפר הייתה השותף הזוטר בקואליציה. למחרת היום הושבע פאדן כראש הממשלה.
ג'ון קרטין מת ב-5 ביולי 1945 במעון ראש הממשלה בקנברה בגיל 60. לאחר מותו, ירש אותו בתפקידו פרנק פורד שהוחלף לאחר שמונה ימים בבן צ'יפלי שנבחר להיות מנהיג מפלגת הלייבור האוסטרלית וראש הממשלה.
הרולד הולט נעלם בעודו שוחה בים, ככל הנראה מזרם סחף. צוללנים של הצי המלכותי האוסטרלי, מסוקים של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי, כוחות צבא ומתנדבים חיפשו את הולט, אך כשניסיונות אלו לא הניבו פרי, יומיים לאחר מכן, ב-19 בדצמבר 1967 הוציאה הממשלה הודעה רשמית שהכריזה על מותו של הרולד הולט. המושל הכללי, הלורד קייסי, הזמין את מנהיג מפלגת הכפר וסגן ראש הממשלה, ג'ון מק'איוון, להישבע אמונים כראש ממשלה זמני, עד אשר המפלגה הליברלית תבחר מנהיג חדש.

היו רק שלושה מקרים אחרים שבהם מונה מישהו אחר המכהן כמנהיג מפלגת הרוב בבית הנבחרים לתפקיד ראש הממשלה:

אוסטרליה אוחדה ב-1 בינואר 1901, אבל הבחירות לפרלמנט הראשון לא היו מתוכננות עד סוף מרץ. בינתיים היה צורך בממשלה זמנית. במה שנודע כיום כ"הופטון בלנדר", הזמין המושל הכללי, ג'ון הופ, את סר ויליאם ליין, ראש ממשלת ניו סאות' ויילס, להקים ממשלה, אך ליין לא הצליח בכך. בבחירות לפרלמנט הראשון נבחר אדמונד ברטון.
במהלך כהונת הפרלמנט השני, לשלוש מפלגות (מפלגת הסחר החופשי, מפלגת הפרוטקשניסטים והלייבור) היה ייצוג שווה בערך בבית הנבחרים. כל אחד מראשי שלוש המפלגות, אלפרד דיקין, ג'ורג' רייד וכריס ווטסון כיהן כראש ממשלה לפני שהפסיד את אמונו. עקב חוסר יכולתו להשיג רוב בפרלמנט, התפטר ראש הממשלה כריס ווטסון מתפקידו פחות מארבעה חודשים לאחר שנבחר, ב-18 באוגוסט 1904^[3]. מנהיג המפלגה האנטי-סוציאליסטית, ג'ורג' רייד, החליף אותו בתפקיד ראש הממשלה. ב-1905, לאחר שרייד איבד את אמון הפרלמנט, נבחר אלפרד דיקין מחדש לתפקיד ראש הממשלה.
במהלך המשבר החוקתי של 1975, גוף ויטלם פוטר אחרי 3 שנים כראש הממשלה על ידי המושל הכללי ג'ון קר בצעד שנוי במחלוקת שהוביל למשבר הפוליטי הגדול בתולדות אוסטרליה^[4]. למרות שלמפלגת הלייבור האוסטרלית היה רוב בבית הנבחרים האוסטרלי, מינה קר את מנהיג האופוזיציה הרשמית והמפלגה הליברלית של אוסטרליה מלקולם פרייזר לממלא מקום ראש הממשלה.

סמכויות

סכם

פרספקטיבה

ראש הממשלה הוא התפקיד הביצועי הבכיר ביותר באוסטרליה. בפועל, המועצה הפדרלית תפעל לאישור כל ההחלטות שהתקבלו על ידי הממשלה ולמעשה החלטות הממשלה ידרשו תמיד את תמיכת ראש הממשלה. הסמכות של המושל הכללי להקמת הסכמה מלכותית להקמת ממשלה (במסגרת שיטת הממשל של מלוכה חוקתית), לפזר את הפרלמנט, לקבוע את מועד הבחירות ממומשים על פי עצתו של ראש הממשלה.

בחירתו של מושל כללי חדש נמצאת בתחום סמכותו ואחריותו של ראש ממשלת אוסטרליה. זה מתייעץ עם חברי ממשלתו ולעיתים עם בית הנבחרים של אוסטרליה, ולבסוף עם המלך על מנת לקבל את אישורו הרשמי. המלך יכול לסרב להמלצת ראש הממשלה, אך הצעד חריג ביותר, ובוצע לאחרונה ב-1930 אז דחה המלך ג'ורג' החמישי את מועמדותו של סר אייזק אייזקס. במקרה תאורטי זה יכול המלך לבקש המלצה אחרת או למנות נציג מטעמו ללא כל המלצה. הסמכות הרשמית למנות את המושל הכללי מוטלת על מלך אוסטרליה, אך מינוי זה נעשה בעצתו הרשמית של ראש הממשלה. לפי האמנה, עצה זו ניתנת על ידי ראש הממשלה לבדו ולכן המינוי הוא למעשה הבחירה האישית של ראש הממשלה. ראש הממשלה עשוי גם להמליץ למלך לפטר את המושל הכללי, אם כי עדיין לא ברור כמה מהר יפעל המלך בעצה כזו במשבר חוקתי. חוסר הוודאות זה והאפשרות של "מרוץ" בין המושל לבין ראש הממשלה לפטר אחד את השני היווה שאלה מרכזית במשבר החוקתי ב-1975.

כוחו של ראש הממשלה נתון למספר מגבלות. ראש ממשלה שהודח מתפקידו כמנהיג מפלגתו, או שממשלתו איבדה את אמונו של בית הנבחרים האוסטרלי לאחר הצעת אי-אמון, חייב לייעץ לצאת לבחירת הבית התחתון מחדש או להתפטר מהמשרד או לבקש מהמושל הכללי לפטר אותו מתפקידו.

מפלגתו של ראש הממשלה תהיה בדרך כלל בעלת הרוב בבית הנבחרים ומשמעת המפלגה היא חזקה במיוחד בפוליטיקה האוסטרלית. מעבר של חקיקת הממשלה של בבית הנבחרים הוא בעיקר פורמלי בעוד קבלת התמיכה של הסנאט האוסטרלי יכולה להיות קשה יותר, זאת לאחר שהממשלה בדרך כלל חסרת רוב מוחלט בסנאט עקב הקלות היחסית בה ניתן לזכות לייצוג בסנאט ביחס לבית הנבחרים גורם למיקוד המאמץ של מפלגות קטנות בתחרות על מקומות הישיבה בסנאט. בדרך כלל המפלגות הקטנות אינן מצליחות להכניס את נבחריהן לבית הנבחרים.

ראש הממשלה הוא גם יושב ראש ועדת הקבינט לביטחון לאומי של אוסטרליה.

תנאים נלווים

סכם

פרספקטיבה

שכר

מידע נוסף תאריך, שכר ...

תאריך	שכר
2 ביוני 1999	289,270$
6 בספטמבר 2006	309,270$
1 ביולי 2007	330,356$
1 באוקטובר 2009	340,704$
1 באוגוסט 2010	354,671$
1 ביולי 2011	366,366$
1 בדצמבר 2011	440,000$
15 במרץ 2012	481,000$^[5]
1 ביולי 2012	495,430$^[6]
1 ביולי 2013	507,338$^[7]

סגירה

ב-1 ביולי 2013, בית הדין השלטוני האוסטרלי העלה את שכרו של ראש הממשלה לסכום הנוכחי הנאמד ב-507,338 דולר אמריקני.

מעון

לראש הממשלה יש שני בתי מגורים רשמיים במהלך כהונתו. המעון הרשמי העיקרי הוא הלשכה בקנברה (The Lodge). רוב ראשי הממשלה בחרו את הלשכה כמקום מגוריהם העיקרי בגלל מתקני הביטחון שלה ובגלל קרבתה לבית הפרלמנט. עם זאת, היו כמה ראשי ממשלה שבחרו לא לגור בלשכה. ג'יימס סקאלין החליט גם לא להעביר את מגוריו למעון ראש הממשלה הרשמי (הלשכה), שבנייתו הושלמה שנתיים קודם לכן, בציינו שזה מהווה בזבוז מיותר של כספי משלמי המיסים. הוא העדיף לגור בבית מלון קנברה (כיום מלון הייאט). בן צ'יפלי התגורר במלון בקוראג'ונג. לאחרונה, ג'ון הווארד השתמש במעון ראש ממשלה שבסידני (Kirribilli House) כמקום המגורים העיקרי שלו. עם מינויה של ג'וליה גילארד ב-24 ביוני 2010 לראשות הממשלה לאחר הדחתו של קווין ראד, אמרה גילארד כי היא לא תחיה בלשכה עד למועד שבו היא תבחר רשמית לראשות הממשלה בבחירות הכלליות.

במהלך כהונתו הראשונה של קווין ראד, צוות הלשכה הורכב משף בכיר ועוזר שף, אומנת, אב בית בכיר ושני דיירים זוטרים. בבית קיריבילי שבסידני, מועסק שף אחד במשרה מלאה. המגורים הרשמיים מאוישים באופן מלא ומשרתים הן את ראש הממשלה והן את משפחתו. בנוסף, לשניהם מתקני אבטחה נרחבים.

כלי תחבורה

ראש הממשלה מקבל מספר שירותי תחבורה לעסקיו רשמיים כראש הממשלה. מטוס מס' 34 של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי מוביל את ראש הממשלה באוסטרליה ובחו"ל על ידי מטוסי בואינג עסקיים שנקנו עבורו במיוחד ומטוסי צ'נג'לר קטנים יותר. המטוס מכיל ציוד תקשורת מאובטח, כמו כן גם משרד, חדר ישיבות וחדר שינה. סימן הקריאה של המטוס הוא "השליח". עבור נסיעות קרקע, ראש הממשלה מוסע במודל משוריין של סדרת המכוניות BMW. מכוניתו נקראת "C-1", או Commonwealth One, בגלל לוחית הרישוי שלה. ראש הממשלה מלווה על ידי כלי רכב משטרתיים של רשויות המדינה הפדרלית^[8].

לאחר סיום כהונתו

ראש ממשלת אוסטרליה שסיים את כהונתו מקבל בדרך כלל זכויות מסוימות לאחר שעזב רשמית את תפקידו כגון לינה במשרד, סיוע צוותי ומעבר ל"חיי גולד", המעניק לראש הממשלה לשעבר ולמשפחתו לנסוע בתוך אוסטרליה למטרות "לא מסחריות" על חשבון הממשלה.

בכל ההיסטוריה הפוליטית של אוסטרליה, רק ראש ממשלה אחד שעזב את הפרלמנט האוסטרלי חזר אליו. סטנלי ברוס הפסיד מושבו בפרלמנט בשנת 1929, בעודו ראש הממשלה, אך הוא נבחר מחדש לפרלמנט בשנת 1931. ראשי ממשלה אחרים נבחרו לפרלמנטים אחרים מלבד הפרלמנט האוסטרלי: סר ג'ורג' רייד נבחר לבית הנבחרים הבריטי (לאחר כהונתו כנציב עליון באנגליה); ופרנק פורד נבחר מחדש לפרלמנט של קווינסלנד (לאחר כהונתו כנציב עליון בקנדה וניסיון כושל להיבחר שנית לפרלמנט האוסטרלי).

מתקנים רשמיים
מטוס רשמי
בית קיריבילי (סידני)
מכונית ראש הממשלה
הלודג' מעון המגורים של ראש ממשלת אוסטרליה

נבצרות

מפעם לפעם נדרש ראש הממשלה לעזוב את אוסטרליה לצורך עסקים ממשלתיים. כאשר ראש הממשלה נמצא מחוץ לגבולות אוסטרליה, סגן ראש ממשלת אוסטרליה ממלא את מקומו. בימים שלפני כליי הטיס, היעדרות כזו הייתה יכולה להמשך לתקופות ממושכות. לדוגמה, ויליאם ווט היה ממלא מקום ראש הממשלה במשך 16 חודשים, מאפריל 1918 ועד אוגוסט 1919, כאשר ראש הממשלה, בילי יוז, נכח בועידת השלום בפריז^[9] ובמקרה אחר, הסנאטור ג'ורג' פירס היה ממלא מקום ראש הממשלה למעלה משבעה חודשים ב-1916^[10]. ראש ממשלה בפועל ממונה גם כאשר ראש הממשלה עוזב את תפקידו. סגן ראש הממשלה בדרך כלל הופך להיות ראש הממשלה בפועל בנסיבות אלה.

שלושה ראשי ממשלה מתו בתפקידם - ג'וזף ליונס (1939), ג'ון קרטין (1945) והרולד הולט (1967) - ורוברט מנזיס התפטר מתפקידו ב-1941. בכל אחד מהמקרים הללו, סגן ראש הממשלה (שהיה אז תפקיד לא רשמי) הפך לראש ממשלה זמני, עד לבחירת מנהיג חדש למפלגת השלטון. באף אחד מהמקרים הללו לא הצליח ראש הממשלה הזמני לנצח בבחירות הבאות, עם זאת, לאחר התפטרותו של מנזיס בחרה ועידה משותפת של מפלגת אוסטרליה המאוחדת ומפלגת הכפר בארתור פאדן כמנהיג הקואליציה, למרות שמפלגת הכפר הייתה השותף הזוטר בקואליציה. למחרת היום הושבע פאדן כראש הממשלה.

מחלקת ראש הממשלה והקבינט

ערך מורחב – מחלקת ראש הממשלה והקבינט (אוסטרליה)

מחלקת ראש הממשלה והקבינט (באנגלית: Department of the Prime Minister and Cabinet) היא אחת מהגופים המרכזיים בממשלת אוסטרליה, ומספקת ייעוץ ותמיכה לראש ממשלת אוסטרליה ולשרים המובילים במדינה. המחלקה אחראית על תיאום בין משרדי הממשלה השונים, על פיתוח מדיניות כלכלית, חברתית ופוליטית, ומסייעת בניהול תהליכים אסטרטגיים ומשא ומתן ברמה הלאומית והבינלאומית.

ראשי ממשלת אוסטרליה

סכם

פרספקטיבה

מידע נוסף מספר, שם (שנות חיים) ...

מספר	שם (שנות חיים)	מפלגה	תחילת כהונה	סיום כהונה
1	אדמונד ברטון (1920-1849)	המפלגה הפרוטקשוניסטית	1 בינואר 1901	24 בספטמבר 1903
2	אלפרד דיקין (1919-1856)	המפלגה הפרוטקשוניסטית	24 בספטמבר 1903	27 באפריל 1904
3	כריס ווטסון (1941-1867)	מפלגת הלייבור	27 באפריל 1904	18 באוגוסט 1904
4	ג'ורג' רייד (1918-1845)	מפלגת הסחר החופשי	18 באוגוסט 1904	5 ביולי 1905
(2)	אלפרד דיקין (1919-1856)	המפלגה הפרוטקשוניסטית	5 ביולי 1905	13 בנובמבר 1908
5	אנדרו פישר (1928-1862)	מפלגת הלייבור	13 בנובמבר 1908	2 ביוני 1909
(2)	אלפרד דיקין (1919-1856)	המפלגה הליברלית	2 ביוני 1909	29 באפריל 1910
(5)	אנדרו פישר (1928-1862)	מפלגת הלייבור	29 באפריל 1910	24 ביוני 1913
6	ג'וזף קוק (1947-1860)	המפלגה הליברלית	24 ביוני 1913	17 בספטמבר 1914
(5)	אנדרו פישר (1928-1862)	מפלגת הלייבור	17 בספטמבר 1914	27 בספטמבר 1915
7	בילי יוז (1952-1862)	מפלגת הלייבור מפלגת הלייבור הלאומית המפלגה הלאומית	27 באוקטובר 1915	9 בפברואר 1923
8	סטנלי ברוס (1967-1883)	המפלגה הלאומית	9 בפברואר 1923	22 באוקטובר 1929
9	ג'יימס סקאלין (1953-1876)	מפלגת הלייבור	22 באוקטובר 1929	6 בינואר 1932
10	ג'וזף ליונס (1939-1879)	אוסטרליה המאוחדת	6 בינואר 1932	7 באפריל 1939 (מת בכהונתו)
11	ארל פייג' (1961-1880)	המפלגה הלאומית	7 באפריל 1939	26 באפריל 1939
12	רוברט מנזיס (1978-1894)	אוסטרליה המאוחדת	25 באפריל 1939	28 באוגוסט 1941
13	ארתור פאדן (1973-1894)	המפלגה הלאומית	28 באוגוסט 1941	7 באוקטובר 1941
14	ג'ון קרטין (1945-1885)	מפלגת הלייבור	7 באוקטובר 1941	5 ביולי 1945 (מת בכהונתו)
15	פרנק פורד (1983-1890)	מפלגת הלייבור	6 ביולי 1945	13 ביולי 1945
16	בן צ'יפלי (1951-1885)	מפלגת הלייבור	13 ביולי 1945	19 בדצמבר 1949
(12)	רוברט מנזיס (1978-1894)	המפלגה הליברלית	19 בדצמבר 1949	26 בינואר 1966
17	הרולד הולט (1967-1908)	המפלגה הליברלית	26 בינואר 1966	19 בדצמבר 1967 (מת בכהונתו)
18	ג'ון מק'איוון (1980-1900)	המפלגה הלאומית	19 בדצמבר 1967	10 בינואר 1968
19	ג'ון גורטון (2002-1911)	המפלגה הליברלית	10 בינואר 1968	10 במרץ 1971
20	ויליאם מקמהון (1988-1908)	המפלגה הליברלית	10 במרץ 1971	5 בדצמבר 1972
21	גוף ויטלם (2014-1916)	מפלגת הלייבור	5 בדצמבר 1972	11 בנובמבר 1975
22	מלקולם פרייזר (2015-1930)	המפלגה הליברלית	11 בנובמבר 1975	11 במרץ 1983
23	בוב הוק (2019-1929)	מפלגת הלייבור	11 במרץ 1983	20 בדצמבר 1991
24	פול קיטינג (נולד: 1944)	מפלגת הלייבור	20 בדצמבר 1991	11 במרץ 1996
25	ג'ון הווארד (נולד: 1939)	המפלגה הליברלית	11 במרץ 1996	3 בדצמבר 2007
26	קווין ראד (נולד: 1957)	מפלגת הלייבור	3 בדצמבר 2007	24 ביוני 2010
27	ג'וליה גילארד (נולדה: 1961)	מפלגת הלייבור	24 ביוני 2010	27 ביוני 2013
(26)	קווין ראד (נולד: 1957)	מפלגת הלייבור	27 ביוני 2013	18 בספטמבר 2013
28	טוני אבוט (נולד: 1957)	המפלגה הליברלית	18 בספטמבר 2013	15 בספטמבר 2015
29	מלקולם טרנבול (נולד: 1954)	המפלגה הליברלית	15 בספטמבר 2015	24 באוגוסט 2018
30	סקוט מוריסון (נולד: 1968)	המפלגה הליברלית	24 באוגוסט 2018	23 במאי 2022
31	אנתוני אלבניזי (נולד: 1963)	מפלגת הלייבור	23 במאי 2022	מכהן