Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחידת האחזקה האווירית 22 (בראשי תיבות: יא"א 22) היא יחידת האחזקה הגדולה והמרכזית של חיל האוויר הישראלי. היחידה, הממוקמת בבסיס תל נוף, משויכת למערך הטכני של חיל האוויר, כפופה ישירות לראש להק ציוד והיא הרמה הטכנית הגבוהה ביותר (דרג ד') לכלי טיס ומערכות.
.svg) | |
| סמל היחידה[2] | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 חיל האוויר הישראלי |
| סוג | יחידת תחזוקה |
| בסיס האם |
 בסיס תל נוף |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1949–הווה (כ־75 שנים) |
| מקים היחידה | סא"ל מאיר סטול |
| מלחמות | מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, מערכת צוק איתן |
| פיקוד | |
| יחידת אם | להק הציוד |
הטיפול האחזקתי ברמת דרג א' (הכנת מטוס לטיסה ותיקון תקלות בכלי הטיס) מתבצע בטייסות הטיסה ואילו הטיפול האחזקתי ברמת דרג ב' (טיפול בתקלות מורכבות ותקלות במכלולים, אחזקה מונעת ואחזקה שוטפת) מתקיים בטייסות התחזוקה בכל בסיסי חיל האוויר. דרג ג' שהיה נהוג בעבר בתחזוקה של מערכות מוטסות בוטל.
ביחידה משרתים מעל לאלף חיילי חובה, אנשי קבע, אזרחים עובדי צה"ל וקצינים במקצועות טכניים שונים.
ראשית היחידה בבתי המלאכה שהוקמו עם הקמתו של שירות האוויר של ההגנה בנובמבר 1947 במרתפי הטמפלרים בשרונה בתל אביב. המקום נבחר בשל קרבתו לשדה התעופה שדה דב שהיה בסיס התעופה המרכזי של שירות האוויר ובשל העובדה שבמרתפי הטמפלרים ניתן היה להסתיר את המטוסים והמכלולים שבטיפול.
היחידה הוקמה באופן רשמי ב-6 במרץ 1949 בשם "כנף 22" בשדה עקיר (עקרון, לימים בסיס חיל האוויר תל נוף). משימתה של כנף 22 הייתה "להעניק שירותי תחזוקה לכלי טיס שהם מעבר לכושר הביצוע של היחידות השונות של החיל" - דרג ד'. הבחירה בשדה עקיר כמשכנה החדש של יחידת האחזקה המרכזית של חיל האוויר הייתה טבעית שכן זהו בסיס גדול אשר שימש בין השאר כבסיס האחזקה המרכזי של חיל האוויר המלכותי הבריטי בתקופת המנדט.
בחודש יולי שנת 1949 שונה שמה של כנף 22 ליחידת האחזקה האווירית - יא"א 22. בשנה זו הוקמו גם תשתיות בינוי חדשות ומתקני ההרצה הראשונים למנועים ולמדחפים והיחידה החלה לפעול כיחידה צבאית מסודרת. בתחילת דרכה עסקה היחידה בתחזוקת מטוסי B17, דקוטה, ספיטפייר, מוסטנג ועוד.
חיל האוויר התפתח במהירות גדולה בשנות ה-50 ועמו גם יחידת האחזקה האווירית. לצד מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ), אשר היוו את עמוד השדרה המקצועי של היחידה באותן שנים, שירתו ביחידה גם ניצולי שואה ונוער מהשכונות והמעברות שהקיפו באותן שנים את בסיס תל נוף. היחידה היוותה עבורם מקור פרנסה, מקום הכשרה מקצועית ומקום בו ניתן לקבל ארוחה חמה, שילוב חיוני בימיה הראשונים של מדינת ישראל שהתאפיינו בצנע וקליטת עלייה המונית.
באותן שנים, חיל האוויר הפעיל מגוון רחב של כלי טיס אזרחיים וצבאיים ממקורות אספקה שונים, והיה אתגר גדול באיתור חלקי חילוף מתאימים ובהכשרת טכנאים לרוב ללא ספרות טכנית ותיעוד הנדסי הולם. במלחמת קדש, ניסיון הלחימה הראשון של היחידה במתכונתה הנוכחית, עוצב תפקידה העיקרי של היחידה בהכנת הכח האווירי טרום הלחימה ופעילות שיקום ושיפוץ כלי טיס פגועים לאחריה. בשנים אלו צברה היחידה ניסיון ומוניטין ביכולת להחזיר לשירות טיסה כלי טיס שניזוקו באופן חמור מאוד. לקראת מלחמת ששת הימים היחידה פעלה להשמשת מירב כלי הטיס והציוד ביחידה והביאה את זמינות סד"כ חיל האוויר למקסימום. תוך כלי המלחמה, אנשי היחידה התפזרו בין בסיסי החיל ותגברו את הטכנאים בדרגי הא' וה-ב'. לאחר תוך המלחמה, החל מבצע "בדק בית" להשמשת המטוסים הפגועים. בשנת 1955 נקלט לאחזקה ביחידה מטוס המטאור שהיה מטוס הסילון הראשון בחיל האוויר. בהמשך נקלטו מטוסי הנורד, האוראגן, המיסטר והסמב"ד.
בסוף שנות ה-60 החלו להגיע לתפקידי פיקוד והנדסה מהנדסים שגדלו והתחנכו בחיל האוויר, והחלה להתפתח תפיסת אחזקה המתבססת על הנלמד מחיל האוויר הבריטי וחיל האוויר הצרפתי (שהיווה המקור הכמעט יחידי לכלי נשק ומטוסים לחיל האוויר) בהתאמה ישראלית מקורית. בתקופה זו גם חלה התפתחות ענפה בתשתיות היחידה. צריפי העץ מהתקופת המנדט הבריטי התחלפו לראשונה במבני אבן.
בשנת 1967 נקלטו המסוקים הראשונים ביחידה. מסוק האלואט, סיקורסקי S55 ו-S58 והבל 205.
בסוף שנות ה-60 החלו להגיע לחיל האוויר מטוסי קרב ראשונים מתוצרת אמריקאית: הסקייהוק (A4) והפנטום (F4). קליטה לאחזקה של מטוסים אלו המצוידים במכשור עדין ומתוחכם ואלקטרוניקה חדשנית, הציבו רף חדש ליחידת האחזקה האווירית. בין השאר, נבנה "חדר נקי" (חדר בו קיימת מערכת סינון ובקרה של חלקיקי אבק) שהיה אחד הראשונים שנבנו בארץ, ומתקן לבדיקה וכיול של מערכות אינרציאליות. הנזקים הכבדים שספגו מטוסי החיל במהלך מלחמת ההתשה כתוצאה מכניסת טילי הקרקע-אוויר לזירה, חייבו את אנשי היחידה לפתח יכולת לתיקון נזקי קרב בהיקף גדול ובמטוסים מתקדמים. במלחמת יום הכיפורים, שהיוותה הפתעה למערך הטכני, התבדתה הנחת העבודה כי תינתן התראה של כשבוע לצורך השמשת מטוסים ביחידה בשונה משלושה שבועות התראה טרום בניגוד לפעילות שקדמה למלחמת ששת הימים בה היחידה, פעלה בהתראה של שלושה שבועות. אנשי היחידה פוזרו בין בסיסי החיל לעיבוי מערכי התחזוקה בדרג ב', לקח חשוב ממלחמת ששת הימים. אנשי המערך הטכני ובהם אנשי יא"א 22 החזירו לכשירות מבצעית 20 מטוסים שנפגעו בקרבות ולא ניתן היה לשפצם בדרגי האחזקה בכנפות.
באמצע שנות ה-70 יא"א עברה שינוי ארגוני והוקמו התחומים, יחידות משנה בחלוקה לסוגי עיסוק. תחום מטוסים, תחום נושאים טכניים (הנדסה, הדרכה) וכדומה. מבנה זה בצורתו העקרונית נשמר גם היום.
גידול בהיקף העשייה ביחידה חייב תכנון מדויק וקפדני שהוביל להתפתחות תחום התפ"י (תכנון פיקוח ייצור המבוסס על הנדסת תעשייה וניהול), הגוף האחראי על מעקב ודיווח התקדמות העבודה בבתי המלאכה. חידוש נוסף של שנים אלה היה הכנסת מיכון ומחשוב ליחידה. מחשבים ראשונים החלו להופיע בסוף שנות ה-70 ובשנות ה-80 היו למהפכה של ממש: פיקוח ייצור ממוחשב, ניהול מלאי ממוחשב ומחסן אוטומטי, ניהול תוכניות עבודה ממוחשבות ועוד.
שנות ה-80 היו בסימן משבר תקציבי במשרד הביטחון, והיחידה נאלצה לקצץ במצבת כח האדם לצד העברת היקף גדול של עבודה מהתעשייה ליחידה (בשל חוסר תקציב) ובכך גדל משמעותית היקף העבודה ביחידה.
.svg)
סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 היו בסימן התייעלות ארגונית, הפקת לקחים והכנסת תהליכים ושיטות ניהול מודרניות כדוגמת מערכת האיכות TQM, תוך אימוץ סטנדרטים של מפעל מודרני. בשנת 1991, ניצלה היחידה את תקופת ההמתנה למלחמת המפרץ להשמשת מכלולים, השלמת שיפוץ המטוסים והחזרתם לטייסות הטיסה. בסופו של דבר, חיל האוויר לא היה שותף למלחמה אולם מוכנותו הייתה בשיא. בתקופה זה נבנה מרכז השליטה והבקרה (משו"ב) על מנת שלכל פנייה של גורמי השדה והמטה יהיה מענה מיידי ומרכזי. בשנים אלה השביחה היחידה את מטוס הקורנס (פרויקט קורנס 2000), מסוק היסעור (פרויקט יסעור 2000) ומטוס הבז (פרויקט בז משופר). בנוסף, קלטה לאחזקה את מסוקי הינשוף והפתן.
בשנת 1997 קיבלה היחידה תג יחידה עצמאי (בתמונה). עד לאותה שנה, אנשי היחידה ענדו את תג בסיס תל נוף.
שני תהליכים מרכזיים שאפיינו את התקופה היו הכנסת רשת המחשבים, לא עוד עמדות מחשב בודדות אלא רשת של למעלה מ-1000 מחשבים והסמכה לתקני איכות ISO. תחילה הוסמכה היחידה לתקן חיל האוויר המבוסס על התקן הבינלאומי ISO 9001. בהמשך הוסמכה היחידה על תקני בטיחות ואיכות סביבה ISO 14001 ו-ISO 18001. היחידה עובדת על פי סטנדרטים בינלאומיים ותקני איכות עדכניים גם היום.
המלחמה בטרור הציבה בפני חיל האוויר אתגרים חדשים במגוון המשימות ואופן הפעלת כלי הטיס. היחידה נתנה מענה לצרכים החדשים שהתאפיינו בעלייה משמעותית בחשיבותם של מסוקי הקרב ומערכות החוזי.
יה"ב 230, יחידה הנדסית המתמחה בתחומי החומרים והכימיה, אשר שכנה עד לשנת 2001 במבנה היסטורי ביפו הועברה לתוך יא"א 22 והוכפפה פיקודית למפקד היחידה. גופים מקבילים (תפ"י, הנדסה וכדומה) אוחדו עם גופי היחידה ואילו הגופים ההנדסיים והמעבדות נבנו תחת תחום חדש ביחידה, תחום חומרים.
בשנת 2005 הוכפפה ליא"א 22 יחידת מתנ"מ 5656 שהיא יחידת דרג ד' השוכנת בבסיס פלמחים ומתמחה בשיפוץ ואחזקת מערכות חימוש. בשנת 2013 הועברה מתנ"מ תחת פיקוד יחידה 108, יחידת דרג הד' המרכזית של חיל האוויר למערכות אלקטרוניות השוכנת בצריפין.
בפתח העשור השני למאה ה-21, יחידת האחזקה האווירית היא יחידה טכנולוגית מתקדמת ומובילה בתחומה. היחידה מאפשרת לחיל האוויר עצמאות תחזוקתית בביצוע ובקבלת החלטות מבוססת ידע הנדסי. ביחידה מושבחים מטוסים בהיבטי המבנה והיכולות המבצעיות על מנת לאפשר לחיל האוויר להמשיך ולהטיס מטוסים ותיקים, לעיתים מעבר לתכנון המקורי של היצרן. ניתן לציין את קו הארכת החיים לבז, קו יסעור[3] וקו הארכת חיים לברק 1, המהווים סבב שני של השבחה למטוסים, סממן מאפיין למתיחת משך השירות של כלי טיס מ-20–35 שנים שהיו מנת חלקם של מטוסי הכפיר והפנטום ל-45–55 שנים. במקביל לעיסוק בכלי הטיס הוותיקים, היחידה קולטת טכנולוגיות חדשות כדוגמת כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ) ונערכת לקליטת מטוסי העתיד של החיל: F35I (אדיר). קליטה זו דורשת מהיחידה לעדכן את מגוון היכולות הטכנולוגיות והידע בתחומי ההנדסה, הייצור והאחזקה, חומרים מרוכבים, חומרים ירוקים, אוטומציה, סריקה והדפסה תלת-ממדית[4], מחשוב מתוחכם שיטות לניהול המידע ופיתוח של ידע חדש. כחלק מהבנת הצורך של התאמת היחידה לקליטה מיטבית של הפלטפורמות והטכנולוגיות המתקדמות ביותר, בחרה היחידה להסמיך את עצמה לסטנדרט תקן האיכות התעופתי AS9100 ובכך הפכה ליחידה הצבאית הראשונה המוסמכת לתקן זה.
היחידה מחולקת לתחומים שונים: יחידות משנה על פי סוגי עיסוק. בנוסף, כפופים למפקד היחידה מרכז השליטה והבקרה, יועצת ארגונית, גף ניהול ובית הספר תיכון אורט תל נוף.
התחום עוסק בעיקר בשיפוץ, השבחה ושיקום של כלי טיס. בכל בית מלאכה בתחום מתוחזקים כלי טיס המהווים התמחות ייחודית. בי"מ בז/רעם (F-15), בי"מ נץ/ברק (F-16), בי"מ מסוקי סער יסעור/ינשוף (CH-53, UH-60)וצופית (kingair B200) פתן/שרף. בנוסף שני בתי מלאכה מרכזיים עבור כלל המטוסים: בי"מ כנפיים ובי"מ חימוש ומערכות. בשנת 2023 נפתח בי"מ חדש אשר קלט לאחזקת דרג ד' את מטוסים האדיר (F-35).
משימות התחום:
התחום עוסק בשיפוץ, הנצלה והשבחה של מכלולים ומערכות מוטסות ומערכות קרקעיות ייעודיות. כל בית מלאכה בתחום אמון על סוגי מכלולים בהתמחות מקצועית שונה. בי"מ מערכות מכניות ואלקטרומכניות, בי"מ מערכות חשמל, ניווט אלקטרוניקה ואופטיקה, בי"מ מנועי סילון, בי"מ למערכות נשק וחימוש ובי"מ למערכות קרקעיות.
משימות התחום:
התחום עוסק במגוון טכנולוגיות ייצור המשמשות לייצור חלקי חילוף לכלי הטיס ולמערכות, לייצור זוודי שינויים לצורך קווי השבחה ומתן שירותים מרכזיים לתחומי מטוסים ושפיצים במגוון הטכנולוגיות שברשותו. בתחום קיימות יכולות מתקדמות בתחומים הבאים:
תחום הנדסה מתמחה בהנדסה אווירונאוטית, הנדסת מכונות והנדסת אלקטרוניקה. בתחום משרתים מהנדסים והנדסאים בתחומי עיסוקו האמונים על ביצוע ניתוחים הנדסיים לסוגיות טכניות המתעוררות במהלך שיפוץ והשבחה של כלי טיס ומערכות בתחומי מטוסים ושפיצים וביצוע תכן במגוון משימות ביחידה ובחיל. משימות התחום:
תחום חומרים החל את דרכו כיחידת יה"ב 230 (יצמ"ח לשעבר) אשר שכנה במבנה ייחודי בשכונת אבו כביר ביפו. בשנת 2001 היחידה הועברה ליא"א 22 לאחר ששנים אחדות קודם לכן הוכפפה תחת פיקודו של מפקד היחידה. תחום חומרים מתמחה בהנדסת חומרים והנדסה כימית. בתחום משרתים מהנדסים, הנדסאים ועובדי מעבדה בתחומי העיסוק הבאים:
תחום המטה של היחידה האחראי על תכנון, בקרה והוצאה לפועל של תוכנית העבודה היחידתית המוכתבת על ידי מטה לצ"ד. בתחום משרתים מהנדסי תעשייה וניהול לצד בכירים ובעלי ניסיון מקצועי בעולם המערך הטכני, העוסקים במשימה זו. התחום אחראי גם על ניהול תקציב היחידה ומנהל ממשק הדוק עם גורמי המטה השונים. לתחום תפ"י כפופים גף אוה"ד האמונים על הטמעת תקני האיכות להם מוסמכת היחידה ותהליכי האימון והכשרת הטכנאים ביחידה, גף לוגיסטיקה אווירית וגף המחשוב ומערכות המידע. משימות התחום:
חלק נכבד משירותי הפרט ביחידה נסמכים על בסיס תל נוף כמו חדר אוכל, מרפאה, תשתיות פרט וספורט, בית כנסת. תחום מנהלה אחראי על כלל הטיפול באנשים ביחידה בתחומי הפרט, החינוך, השלישות, תנאי שירות, סדר ומשמעת וטיפול שוטף בתשתיות הפרט ביחידה.
מפקד היחידה הוא קצין טכני בדרגת אלוף-משנה. אלה מפקדי היחידה ותקופת שירותם מקום היחידה ועד היום:
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| מאיר סטול | 1949–1950 | |
| זאב סגל | 1950–1951 | |
| אליהו גלעד | 1951–1953 | |
| פרץ פורן | 1953–1956 | |
| אריה שהם | 1956–1963 | |
| יהודה פלפל | 1963–1966 | |
| בני לפידות | 1966–1969 | |
| ישראל אביב | 1969–1971 | |
| יוסף כבודי | 1971–1974 | |
| צבי אבן חן | 1974–1977 | |
| יעקב אבני | 1977–1980 | |
| ישראל (סולו) גבע | 1980–1982 | |
| חיים קמחי | 1982–1984 | |
| אריה שמואלי | 1984–1986 | |
| גבי טימר | 1986–1989 | |
| שלמה כהנא | 1989–1992 | |
| גיא (שלי) שלו | 1992–1995 | |
| שמואל פלדל | 1995–1998 | |
| משה מדינה | 1998–2001 | |
| אברהם ראובן | 2001–2004 | |
| קוזי שמואל | 2004–2007 | |
| חיים כהן | 2007–2009 | |
| רן בשביץ | 2009–2011 | לימים ראש להק הציוד |
| עודד קלמנוביץ | 2011–2013 | |
| שמעון צנציפר | 2013–2015 | לימים ראש להק הציוד |
| ג' | 2015–2017 | |
| מיכאל מלכה | 2017 -2020 | |
| רומן קופרשמיד | 2020–2021 | |
| סלימאן עואד | 2021–2024 | |
| א' | 2024- הווה |
היחידה זכתה במספר רב של הזדמנויות בפרסים ובתעודות הצטיינות. מפעלי ההצטיינות מתקיימים בתוך חיל האוויר, בצה"ל ואף ברמה הלאומית.
נקודות ציון חשובות:
The revival of IAF's F 16D #041, יוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
