Loading AI tools
שירת בהגנה ובמשטרת היישובים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה קלאוז (22 בפברואר 1922 – 27 באוקטובר 1986) שירת בהגנה ובמשטרת היישובים. התגייס לצבא הבריטי ושירת בבריגדה, נלחם בצפון אפריקה ובאיטליה. התגייס לצה"ל עם קום המדינה. השתחרר כסגן-אלוף. פיקד על הקדטים בבית הספר לקציני ים עכו. עבד כמפקח במשרד החינוך עד פטירתו.
.jpg) | |
| מפקד הקדטים בבית הספר לקציני ים עכו סא"ל יהודה קלאוז 1955[hebrew 2] | |
| לידה |
22 בפברואר 1922 כ"ד שבט ה'תרפ"ב דורטמונד, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
27 באוקטובר 1986 (בגיל 64) כ"ד תשרי תשמ"ז מבשרת ציון |
| מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים |
| תאריך עלייה | 1936 |
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 ההגנה הצבא הבריטי הבריגדה היהודית צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1938–1964 (כ־26 שנים) |
| דרגה | סא"ל |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד פלוגה, מג"ד, מפקד קדטים | |
| פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה מלחמת העצמאות | |
| עיטורים | |
  | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
מנהל חברת הובלה מפקח במשרד החינוך | |
| הנצחה | |
 | |
  | |
קלאוז נולד בעיר דורטמונד, גרמניה, כבן בכור לפטר קלאוז (1892–1925) ואלזה ממשפחת הימן (1891–1960). ב-1924 נולדה אחותו חנה. האב נפטר בהיות יהודה בן 3 וחצי. האם נישאה בשנית לקורט פרץ (1895–1961) שלא היה יהודי. יחסיו של קלאוז עם אביו החורג היו מצוינים.
עם עלית הנאצים לשלטון, הוריו הבינו את אשר עתיד לקרות ושלחו את ילדיהם ללימודי עברית ולפעילות בתנועת הנוער היהודית בלאו וייס. ב-1936, בגיל 14, נשלח קלאוז ארץ ישראל וב-1939 נשלחה חנה קלאוז לשוודיה במסגרת תנועת הנוער. קלאוז נקלט בפנימייה בכפר הנוער בן שמן. בגיל 16 התגייס קלאוז להגנה ונעשה פעיל במשטרת היישובים.
ההורים נשארו בגרמניה. קורט פרץ היה חבר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית עוד משנת 1925. עם עליית הנאציזם, הוצאה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית מחוץ לחוק וקורט פרץ פוטר מתפקידיו במשרד הפנים הגרמני בגלל אשתו אלזה היהודייה. ההורים הצליחו לחמוק מרדיפת הנאצים, בעיקר תודות לשני חברים שהודיעו מתי נערכים חיפושי יהודים. החברים נתפסו על ידי הגסטאפו והוצאו להורג.
ב-14 בדצמבר 1944, נתפסו ההורים על ידי המשטרה הנאצית. האם אלזה נשלחה למחנה ריכוז בברלין. האב קורט פרץ נשלח למחנה ריכוז בדרום גרמניה. עם תום מלחמת העולם השנייה, במאי 1945 האם השתחררה. האב קורט פרץ ברח מהמחנה ששוחרר על ידי הצבא האדום. היות שלא היו לו תעודות, הוא עשה את הדרך ברגל בלילות בלבד במשך חודש ימים. את הגבול בין הרוסים לאמריקאים עבר בזחילה של שש שעות. ההורים התאחדו בברלין. באמצע שנת 1945 כשבועיים אחרי שחזרו לביתם הגיע אליהם קלאוז במדי הבריגדה. סייע להסדיר לקורט פרץ את תעודותיו לאחר בדיקה שלא היה אף פעם בשום ארגון נאצי. קלאוז סייע להכניס את פרץ לעבודה ממשלתית.[1]
במרץ 1949 עלו ההורים לישראל והשתכנו בקיבוץ נאות מרדכי שם התגוררה ביתם חנה שהייתה נשואה וחברת הקיבוץ. ההורים נשארו חברי קיבוץ גם לאחר שחנה עזבה. האב קורט פרץ התגייר וחי כיהודי. בשנת 1951 חזרו ההורים לדורטמונד, שם היו לחברים פעילים בקהילה היהודית.
בשנת 1961 נפטרה אלזה פרץ בהיותה בביקור בארץ והיא קבורה בבית הקברות בעכו. קורט פרץ נפטר זמן קצר לאחר מכן בגרמניה. בצוואתו ביקש קורט פרץ שגופתו תישרף בדומה לגורל ששת המיליונים, ושאפרו יפוזר באירופה. עם מותו, של פרץ מילא קלאוז בלב כבד את צוואתו. גופתו של האב נשרפה, ובעצת רב הקהילה נטמן האפר בבית הקברות היהודי בו הוטמן אפרם של היהודים שנשרפו במחנות ההשמדה. הקבר אינו נושא שום שם ושום ציון.
ערכים מורחבים – הנוקמיםבשנת 1940 התגייס קלאוז לצבא הבריטי, הוסמך לקצונה, השתתף בקרבות בצפון אפריקה. בסוף 1944 השתתף במלחמה באיטליה כקצין בבריגדה בגדוד השני.
באותה עת התקיימה תנועת הבריחה להצלת ניצולי שואה ברחבי אירופה. ה"הגנה" ארגנה אניות לעליה בלתי לגלית לארץ ישראל. קלאוז יחד עם אחרים לוקח חלק בהשגת כלי רכב צבאיים, להובלת הפליטים היהודים בדרכי אירופה למקומות ריכוז לקראת העלייה לארץ.
במקביל לפעילותו בתנועת הבריחה מצטרף קלאוז להנוקמים - קבוצת לוחמים יהודים יוצאי הצבא הבריטי והבריגדה, שחיפשו פושעים נאצים מסתתרים, כדי למצות איתם את החשבון לנקום את דם העם היהודי השפוך. איתו בקבוצה היו; חיים לסקוב, האלוף מאיר זורע -זרו, ישראל כרמי, משה קרפוביץ, צבי אהרוני, מרסל טוביאס, דב כהן.
עם שחרורו מהצבא הבריטי בשנת 1946 עבד קלאוז בחברת י' מנדלבליט. בשנת 1947 הצטרף כסגנו של חיים לסקוב שהתמנה להיות קצין ביטחון ארצי ומארגן מחדש את מערך האבטחה של חברת החשמל.
באביב 1947 החל דוד בן-גוריון לגייס את יוצאי הצבא הבריטי ל"הגנה" במטרה להופכה לצבא עברי סדיר. הוא כפה על צמרת ההגנה את שילובם של כמה קצינים וחיילים מצטיינים מיוצאי הבריגדה ובעיקר מיוצאי הגדוד השני כמו – חיים לסקוב, דן אבן, מרדכי מקלף, ונתן קפלן.
חיים לסקוב שימש בתפקיד סגן מפקד מנהל ההדרכה ושילב רבים מיוצאי הגדוד השני בבריגדה.[2] ביוני 1948, מצטרף קלאוז לצה"ל, ממלא תפקידים פיקודיים, מנהליים והדרכתיים. הקים את גדוד המרגמות הכבדות בחיל התותחנים והיה אבי תורת המירגום בצה"ל. בשנת 1952 היה מפקד גדוד 12 בחטיבת גולני, בשנת 1953 השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל.
ערך מורחב – בית הספר לקציני ים עכובשנת 1953 על פי הנחית ראש הממשלה דוד בן-גוריון, הצטרף קלאוז לבית הספר הימי בחיפה שעמד לעבור לעכו ומונה למנהל החינוכי - "מפקד הקדטים". מהות התפקיד היה חינוך הקדטים והכשרת המנהיגות הימית ובניית האופי של התלמידים כ'קדטים' הלומדים לקצונה ימית. בתפקיד זה הגדיר את הדרישות, קבע את כללי ההתנהגות הנדרשים, כיוון את עבודת המדריכים החינוכיים ואת עבודת מחנכי הכיתות ופיקח על עבודתם. קלאוז הנהיג שיטה של מעקב אישי לקדטים ובנה טבלת נקודות שליליות לציון התנהגויות חריגות מהנורמה הנדרשת.
קלאוז עמד בקשר עם הורי התלמידים ודיווח על התקדמות הבן. בנוסף לכך הכין את תוכנית העבודה השנתית של בית הספר, והיה אחראי לביצועה.
תשומת הלב וההקפדה ללא ויתורים יצרו אצל הקדטים דפוס התנהגות שיטתי, מנהיגות, יציבות במצבי לחץ ויעילות. תוצאות החינוך של יהודה באו לידי ביטוי מאוחר יותר כשמרבית הבוגרים נעשו קצינים בכירים בחיל הים הישראלי, בצי הסוחר ובתפקידים בכירים במדינה.
בסוף שנת הלמודים 1964, סיים קלאוז את תפקידו בבית הספר. את מקומו מילא סא"ל שמשון עדן.
בשנים 1964–1966 עבד קלאוז בחברת "מפעלי תובלה בע"מ", גוף בו הועסקו 350 עובדים ושימש כמנהל כוח האדם בחברה.
בשנים 1966–1970 ניהל קלאוז את פנימיית הנוער "קריית יערים".
בשנים 1970–1974 עבד קלאוז במשרד החינוך ולמד תואר ראשון ושני בחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1974 לאחר השלמת התארים בחינוך התקבל קלאוז לשמש כמפקח במשרד החינוך. היה ממקימי המחלקה לחינוך חברתי ערכי, באגף הנוער במשרד החינוך, ושימש כמפקח ארצי. תפקידו היה הכשרת מפקחים מחוזיים לתפקידם ואחראי על הכשרת רכזי החינוך החברתי-ערכי, והכשרת רכזי הכנה לצה"ל ורכזי מחויבות אישית. בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות. אחראי על מערך ההשתלמויות של כל בעלי התפקידים. אחראי מערך השתלמויות המחנכים. אחראי על בניית וכתיבת תוכניות החינוך החברתי המיועדים למחנכים ותלמידים. כן ביצע פקוח כולל סיורי שטח בכל הארץ.
בשנת 1984, עקב שינויים מבניים ותפיסתיים במערך משרד החינוך, עזב קלאוז את המחלקה לחינוך חברתי ערכי, והמשיך כמפקח מן המניין במשרד החינוך.
נישא לשושנה לבית הרצברג. לזוג נולדו הבת גליה (1947), הבן ניר (1949) והבת איריס (1960).
קלאוז נגד מיכאל בר-זוהר - בספרו "הנוקמים" הזכיר ההיסטוריון מיכאל בר-זוהר את יהודה קלאוז והעלה גרסה כאילו אביו (שהיה לא היה יהודי) היה קצין נאצי. בדברים האחרונים לא היה כל אמת.
קורט פרץ היה רחוק מאוד מהנאצים. הוא שירת בטייסת המשטרתית בגרמניה בין השנים 1919 – 1922 והיה ידוע כטייס מצטיין. היה חבר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית עוד משנת 1925. עם עליית הנאציזם, המפלגה הוצאה אל מחוץ לחוק וקורט פרץ פוטר מתפקידיו במשרד הפנים הגרמני, גם בגלל אשתו אלזה היהודייה.
במאי 1938 שלח קורט פרץ מכתב ליהודה קלאוז שהיה כבר בארץ. כתב שכפי הנראה יגויס לתפקידי הדרכה בטייסת קרבית בחיל האוויר הגרמני. הוא האמין באפשרות לחטוף מטוס ולברוח עם אשתו להולנד. תכנן לשלוח מברק כאשר המבצע יצליח. קלאוז הראה את המכתב למפקדו בהגנה שאישר שידוע לאנשי ההגנה על התוכנית. בסופו של דבר התוכנית לא יצאה לפועל היות שקורט פרץ גורש מחיל האוויר 3 ימים לפני ביצוע התוכנית בעקבות הלשנה.[4]
בינואר 1971 פנה יהודה קלאוז פנה באמצעות עורך דין י. קושניר למיכאל בר-זוהר שיתקן את העוול שנגרם לו ולאביו. בהסכם פשרה שניסח עו"ד יצחק טוניק, שילם בר זוהר לקלאוז 500 ל"י ישראליות כפיצוי, והתחייב להוציא במהדורות הבאות את הקטעים הרלוונטיים. קלאוז תרם את הכסף לארגון נכי רדיפות הנאצים. הנוסח הפוגעני והעוול לא תוקן גם במהדורה החדשה של הספר.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
