Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חביב בן אוס אבו תמאם (בערבית: حبيب بن أوس الطائي; בקירוב 796/807 – 845), מוכר יותר בכוניה אבו תמאם (בערבית: أبو تمام), היה משורר ערבי שנולד להורים נוצרים והתאסלם במהלך חייו.[1] הוא ידוע בעיקר בספרות בשל אוסף השירים המוקדמים שלו מהמאה ה-9 הידועים בשם "החמאסה", הנחשבת לאחת האנתולוגיות הגדולות ביותר של הספרות הערבית שכונסו אי פעם. החמאסה הכיל 10 ספרי שירים, עם 884 שירים בסך הכל.[2]
אבו תמאם נולד בסוריה בכפר קטן בשם גשמי (בסוריה של ימינו) ליד דמשק, מצפון-מזרח לכנרת וקרוב לדרעא. אביו היה מוכר יין נוצרי ליד דמשק בשם תדאוס (תדאו או תאודוסיוס). ראשית חייו אינם ידועים היטב. מאמינים שאבו תמאם עצמו התאסלם, שינה את שם אביו לאוס וזייף שושלת יוחסין הקושרת אותו לשבט הערבי טאיע.[3] לפי המשכיל השיעי אל-נג'אשי, אבו תמאם היה מוסלמי שיעי תריסרי, כפי שניתן לראות בכמה משיריו. אבו תמאם היה בן דורם של האימאמים עלי א-רידא ובנו מוחמד א-תקי, אותם הזכיר בכמה משיריו.[4]
אבו תמאם בילה את נעוריו בחומס, אם כי, לפי סיפור אחד, הוא הועסק במהלך ילדותו במכירת מים במסגד בקהיר. הופעתו הראשונה כמשורר הייתה במצרים, אך מכיוון שלא הצליח להתפרנס שם הוא נסע לדמשק, ולאחר מכן למוסול. משם הוא חיפש חסות מהח'ליף אל-מאמון בסוריה מהח'ליפות העבאסית, אך לא הצליח להרשים אותו.
לאחר מכן הוא נסע לכיוון החלק המזרחי של הח'ליפות, בסופו של דבר רכש מעריצים על ידי שבחים של פקידים שונים, ביניהם מושל אמירות ארמניה חאליד בן יזיד א-שייבאני שלפי הדיווחים נתן לו 10,000 דירהם במספר הזדמנויות ומימן את מסעותיו.[5] לאחר מותו של אל-מאמון, אבו תמאם שהפך מפורסם באותה העת חיפש חסות אצל הח'ליף החדש אל-מעתצם שלקח אותו מיד תחת חסותו. לאחר שנת 833 הוא התגורר בעיקר בבגדאד, בחצר הח'ליף. מבגדאד הוא ביקר בח'וראסאן, שם נהנה מחסדו של עבדאללה בן טאהיר. בשנת 845 בקירוב הוא היה במערת א-נועמאן, שם פגש את המשורר אל- בוהטורי (חי בסביבות 820–897). הוא מת במוסול בשנת 845.[6]
אבו תמאם ידוע בעיקר בספרות על ידי אוסף השירים המוקדמים שלו מהמאה ה-9 הידוע בשם החמאסה. החמאסה (בערבית: حماسة) היא אחת האנתולוגיות הגדולות ביותר של הספרות הערבית שכונסו אי פעם. אבו תמאם אסף את היצירות הללו בהמדאן כשהיה מוגבל בתנועתו עקב שלגים עזים, שם הייתה לו גישה לספרייה השייכת לאבו אל-ופא בן סלמה.[7] בחמאסה יש עשרה ספרי שירים הסווגים לפי נושאים. שירים מסוימים הם קטעים משירים ארוכים. זהו אחד מאוצרות השירה הערבית הקדומה. אנתולוגיה מאוחרת יותר באותו שם חוברה על ידי המשורר אל-בוהטורי. החמאסה יצר סוגה חדשה בשירה הערבית באותה התקופה ומאוחר יותר יצאו אנתולוגיות נוספות בסגנון דומה. שירה זו מזכירה את השירה אפית בכך שמגוללת סיפורי אבירות של חיילים.[8]
המשורר אל-בוהטורי, שהיה תלמידו של אבו תמאם, היה גם חבר בשבט טאיע. בספרות הערבית הושוו שני משוררים אלו פעמים רבות זה לזה. בדרך כלל, אבו תמאם מקובל כנציג של סגנון השירה המלאכותי (המאסנו). מצד שני, תלמידו אל-בוהטורי נחשב בדרך כלל כמייצג של סגנון השירה הטבעית (מטבו').
שני אוספים נוספים בעלי אופי דומה מיוחסים לאבו תמאם. שיריו שלו הוזנחו מעט בשל הצלחת הליקוטים שלו, אך הם זכו למוניטין רב במהלך חייו. שיריו משקפים שבירה סגנונית מהשירה הערבית שעד אותה תקופה הייתה מבוטאת יותר בעל פה,[9] המתארים לעיתים קרובות אירועים היסטוריים ואנשים. אוספים אלו הובדלי מאחרים בטהרת סגנונם, ונקשרו לפילוסופיה המואציליטית הרווחה בתקופה העבאסית.[7] שיריו פורסמו בקהיר ב-1875.
לדברי המשורר אדוניס, אבו תמאם "החל מראיית השירה כבריאה של העולם דרך השפה, תוך השוואה בין יחסי המשורר והמילה הכתובה ליחס בין שני אוהבים, ופעולת כתיבת השירה לפעולה מינית".[9]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
