אדוניס (משורר)

עלי אחמד סעיד אסבר (בערבית: علي أحمد سعيد إسبر; נולד ב-1 בינואר 1930), המוכר יותר בשם העט אדוניס (בערבית: أدونيس) הוא משורר ואינטלקטואל סורי שחי גם בלבנון וצרפת. כינויו מתייחס לאל פיניקי, סמל של התחדשות מחזורית.

אדוניס

לידה	1 בינואר 1930 (בן 94) אל-קצאבין (אנ'), המדינה העלווית
שם לידה	علي أحمد سعيد إسبر
מדינה	לבנון
מקום מגורים	ביירות, פריז
שם עט	Adonis, أدونيس
מקום לימודים	אוניברסיטת דמשק, אוניברסיטת סן-ז'וזף
שפות היצירה	ערבית, צרפתית
יצירות בולטות	The Static and the Dynamic: A Research into the Creative and the Imitative of Arabs, The Songs of Mihyar of Damascus
בן או בת זוג	Khalida‏ Saeed (1956–?)
פרסים והוקרה	פרס ביירנסון (2007) פרס גרינצנה קאבור (2008) פרס מונדלו (2003) International Nazim Hikmet Poetry Award (1995) Al Owais Award (2002) פרס פלאיאנו (2013) פרס הנסיך פייר (2016) פרס סטיג דגרמן (2016) פרס אריך מריה רמרק לשלום (2015) זר הזהב (1997) פרס פא"ן ע"ש נבוקוב (2017) מפקד מסדר האמנויות והספרות (21 בפברואר 1997) פרס מקס ז'אקוב (2008) פרס הספרות הבינלאומי ע״ש יאנוס פנוניוס (2014) פרס אמריקה לספרות (2003) פרס פן לשירה מתורגמת (2011) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת רן 2 (2012) מדליית גתה (2001) פרס גתה (2011) פרס נונינו (1999) מסדר ההצטיינות (2021)

אדוניס, 2011

חייו

אדוניס נולד בסוריה, בכפר סמוך ללטקיה, למשפחה מהעדה העלווית. ב-1954 השלים את לימודי הפילוסופיה שלו באוניברסיטת דמשק. שנה לאחר מכן נעצר לשישה חודשים בשל פעילותו במפלגה הסורית הסוציאלית-לאומית, מפלגת ימין קיצוני הקוראת להקמת אימפריה סורית על שטחי לבנון, ישראל, עיראק, ירדן, כווית וקפריסין. לאחר ששוחרר עבר לגור בביירות, שם ייסד, בשיתוף עם המשורר הסורי יוסוף אל-ח'אל, את מגזין השירה שִׁעְר (שירה). בתקופה זו גם נטש את השקפותיו הלאומניות הקיצוניות. בעקבות מלחמת האזרחים עזב אדוניס את לבנון בשנת 1975 ועבר לפריז, שם החל לשמש כמרצה לערבית בסורבון. אדוניס ידוע כמבקר של הסגירות של העולם הערבי כלפי תרבות המערב. במפגש אנשי רוח ישראלים וערבים, שנערך בספרד ב-1993, התבטא בעד ביטול החרם התרבותי על ישראל ובעד יצירת קשרי תרבות בין ערבים ליהודים. בעקבות דברים אלו סולק מהתאחדות הסופרים והמשוררים הערבים שבדמשק. כיום הוא מתגורר בפריז. בשנת 2011 זכה בפרס גתה.^[1]

שירתו

אדוניס פרסם יותר מעשרים ספרי שירה. בשירתו הוא משתמש בתבניות מסורתיות של שירה ערבית קלאסית, על אף שהוא מכניס לתוכן תכנים מודרניים. הוא משלב בשירתו מוטיבים מהתרבות הפיניקית העתיקה, ומכאן גם לקוח כינויו הספרותי, על שמו של האליל הפיניקי אדוניס. אדוניס מקורב למשורר הישראלי נתן זך והשניים אף הוציאו אסופת שירים משותפת. אדוניס נחשב כמועמד לקבלת פרס נובל לספרות.

דבריו של נתן זך עליו

הוא גולה פוליטי כבר עשרות שנים. הוא היה בלבנון בזמן ההתקפה הישראלית בלבנון, הוא ייסד שם את האסכולה הכנענית, הדומה למה שרטוש ייסד כאן. אני אוהב אותו כנפשי. בספר האחרון שלי יש שיר שלו שאני תרגמתי. אני חושב שהוא אחד מגדולי המשוררים בעולם היום.

— דברי המשורר פרופ' נתן זך על אדוניס^[2]

מספריו שתורגמו לעברית

• תחיליות, הוצאת תל אביב, 1989.

• מפתח פעולות הרוח (תרגם: ראובן שניר) (קשב לשירה, 2012).

פרסים

בשנת 1999 זכה אדוניס בפרס נונינו הבינלאומי.

בשנת 2011 זכה אדוניס בפרס גתה הגרמני לאמנויות.^[1].

לקריאה נוספת

• מבחר תרגומים של שיריו ומידע ביוגרפי בתוך: צבי גבאי, השירה – האימפריאליזם היפה, משירת שכנינו. הוצאת ספרי עיתון 77, ה'תשע"א 2010. עמ' 89–105.
• אדוניס, מפתח פעולות הרוח, תרגם, הקדים מבוא והוסיף הערות ראובן שניר, הוצאת קשב לשירה, תשע"ב 2012.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אדוניס (משורר)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדוניס (משורר)

• אלי אליהו, הזהויות של אדוניס, המשורר הסורי הגולה, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2012
• ערן סבאג, "חיים של אחרים" על אדוניס (משורר)‏, 5 בפברואר 2013
• אדוניס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אדוניס (1930-), דף שער בספרייה הלאומית

משיריו שתורגמו לעברית:

• "שרידי ביירות" לאדוניס, תרגם מערבית צבי גבאי, עתון 77, גיליון 324, ספטמבר 2007
• "מחלה אחת ותרופות גרועות שאין למנותן", לאדוניס, מערבית פרץ דרור בנאי, עיתון 77, גיליון 314, ספטמבר 2006
• אדוניס, תירגם מערבית: צבי גבאי, הָאֲדָמָה הָעַרְבִית הִיא אַדְמַת הֲגִירָה וְזִכְרוֹנוֹת, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2015

הערות שוליים

1. עידו בלאס, לראשונה: משורר ערבי זכה בפרס גתה הגרמני לאמנויות, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2011
2. הארץ, תרבות ובידור, 30.08.2011