Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החאסי (באנגלית: Khasi) הם קבוצה אתנית במדינות מגהלאיה ואסאם, בצפון מזרח הודו וכן בחלקים מסוימים של בנגלדש. החאסי מקיימים מסורת מטרילינאלית. מספרם של נאמד בכ-1.4 מיליון, רובם נוצרים, כ-15% מחזיקים רק בדתם המסורתית והיתר בני דתות שונות. הם בין העמים המעטים דוברי שפות אוסטרו-אסיתיות בדרום אסיה.
אנשי החאסי הם הקהילה הגדולה ביותר (כ-48%) במדינת מגהלאיה וחלקם בחלק המזרחי של המדינה הוא 78.3%.[1]
על פי המיתוס "קי חנאטונג אוּ איניוּטרֶפּ" (Ki Khanatong U Hynniewtrep), אנשי חאסי גרו בשמים, שהיו מחוברים לארץ באמצעות עץ ענק. בבקרים הם ירדו לארץ באמצעות העץ הענק ומעבדים את שדותיהם ועם ערב היו מטפסים חזרה לשמיים. כוח רֶשע הצליח לפתות אותם לכרות את העץ ומאז נענשו בני 7 החמולות (מתוך 16) שכרתו את העץ והם נשארו בארץ. היתר נמצאים בשמים.[2]
מיתוס דומה "קי הינניוּ הא טביאן" (Ki Hynniew Ha Tbian) שפירושו "השבע שלמטה" מספר שבימים עברו, כאשר האנושות חיה בטוהר ובתמימות, השמים והארץ היו מחוברים בסולם. מאוחר יותר, הרוע מצא מקלט בלב האדם ולכן הסולם הוסר ובני שבע חמולות נשארו על הארץ. המיתוס הזה טוען שהסולם עמד על גבעת "סופֶטבּנֶנג" (Sohpetbneng), שפירושו: "טבור השמים".[2]
על פי המיתוסים מאז ומתמיד אנשי החאסי מתייחסים בקדושה לטבע שסביבם ובפרט לעצים, כי הם הביטוי האלוהי על פני כדור הארץ והרס הטבע והעצים, משמעותו ניתוק הקשר שלנו עם האלוהי.[2]
עד המאה ה-18 היו באזור של מדינת מגהלאיה 3 ממלכות עצמאיות: ג'אינטיה (אנ'), גארו (עם) (אנ') והממלכה החאסית שכללה 25 שבטים עצמאיים.[3]
1765: הבריטים הגיעו לאזור וממלכת החאסי הפכה לחלק מהאימפריה הבריטית. השווקים והמסחר בעיר סילט היו חשובים לכלכלה הבריטית והם ביקשו לסלול נתיב תחבורה שיחבר את עמק ברהמפוטרה עם סילט, דרך אזור החאסי. לצורך הסלילה הבריטים הביאו לאזור החאסי מספר רב של זרים ובנוסף כפו על אנשי חאסי לשמש כפועלים. החאסי התנגדו לאיבוד עצמאותם ופגיעה באדמותיהם ובטבע. הם החלו לפעול נגד הבריטים והפריעו לסלילת הכביש. תנועת ההתנגדות גדלה עד לכדי להתקוממות נרחבת של החאסי נגד הממשל הבריטי באזור.[3][4]
1790: הבריטים תגברו את כוחם באזורי החאסי כדי לבלום את הפעילות נגדם. הם דיכאו את המרד, הטילו אמברגו כלכלי על ממלכת חאסי, שרפו את כפריהם והפסיקו את המסחר בסחורות של החאסי בשוקי סילט. המלחמה נמשכה לסירוגין עד שנת 1833, שבה המרד דוכא לחלוטין.[3][4]
1829: ב-4 באפריל קבוצה של כ-500 לוחמי חאסי הרגו שני קצינים בריטים ו-60 חיילים הודים, בשל התבטאות של איש צבא בנגלי שאיים על אנשי חאסי, שבחסות הבריטים יכניעו אותם ויכפו עליהם לשלם מיסים. הבריטים פתחו במלחמה לכיבוש "גבעות חאסי" ומולם התייצבו להילחם לוחמי חאסי חמושים בקשתות וחצים ובכמה מוסקטים ובראשם מלכם טירות סינג (אנ') ראה להלן) משנחלו תבוסה, הם פנו ללוחמת גרילה, שנמשכה כארבע שנים. הבריטים הצליחו להרוג את טירות סינג והמרד תם.[5]
1837: נסלל כביש המחבר בין קולקטה לעמק ברהמפוטרה שעקף את אזור החאסי, דבר ששיפר את היחסים בין הבריטים לממלכת החאסי. בשנת 1862 נחתמו הסכמים לסיום הסכסוך שהעניקו לחאסי אוטונומיה ופטרו אותם מתשלום מיסים לבריטים. במקביל פותחה כתיבת השפה (ראו להלן) והחלו שינויים תרבותיים משמעותיים בממלכת החאסי. השינויים כללו ירידה בפופולריות של התרבות המסורתית, הוחל חינוך חובה לילדים, נרשמה רווחה כלכלית לפרט לקהילה ונישואי תערובת נתקלו בפחות עוינות.[3]
1947: הודו קיבלה את עצמאותה ואזור חאסי הוכרז כאוטונומיה, כחלק ממדינת אסאם.[3]
שפת החאסי היא חלק ממשפחת השפות האוסטרו-אסיאתית. מחקרים מצביעים על כך ששפת החאסי היא חלק מקבוצת השפות מון-חמר (Mon-Khmer group) והייתה ללא כתב. לשפה יש ניבים רבים, העיקרי התפתח באזור שראפונג'י (אנ'). לעיתים ההבדל בין הניבים משמעותי ודברי אדם מאזור מרוחק, אינם מובנים לדוברי השפה ממקום אחר. מסיונרים, בחסות בריטניה, ניסו להשפיע על החאסי, לאמץ את הכתב הבנגלי אך הניסיון נחל כישלון. בשנות ה-40 של המאה ה-19, הכומר, המיסיונר תומאס ג'ונס הציע לחאסי את הכתב הלטיני שהתקבל על ידם בברכה וכך נכתב שפת החאסי.[6] למעשה, כך החל החינוך המודרני בקרב החאסי.[7]
המיסיונר ד"ר ג'ון רוברטס (John Roberts), תרגם לשפת החאסי חלקים מהברית הישנה ומזמורי תפילה נוצריים וכן היה שותף להקמת כתב העת החאסי הראשון. הוא מכונה: "אבי ספרות החאסי".[6]
שמות העצם של חאסי הם מגדריים, עם 'u' לזכר ו-'ka' לנקבה. ההבחנה ניכרת בשפה היומיומית ובשמות מוסדיים במגהלאיה, כמו "Ka State Bank of India".[6]
מאז 2005 שפת החאסי היא שפה רשמית בכמה מחוזות בתוך מגהלאיה.[8] ארגון אונסק"ו קבע שהשפה בסכנת הכחדה ובשנת 2012 הם ביטלו את האזהרה.[9]
על פי מפקד האוכלוסין של הודו בשנת 2011, חיו במדינת מגהלאיה מעל 1.41מיליון בני העם החאסי במחוזות הבאים:
במחוז סילט בבנגלדש, חיים כ-85 אלף אנשי חאסי.[10][11]
באסאם הגיעה אוכלוסיית החאסי ל-35 אלף איש.[12]
בשנת 1952 החאסי הוכרו כ"עם" בחוקת הודו. בחאסי יש 4 שבטים עיקריים:[13]
כל אחד מההשבטים, מושפע מההיסטוריה, מהסביבה שבה היא חיה ומעמים וא שבטים אחרים שחיים סביבה. לכל תת-קבוצה יש דיאלקט משלה (ולעיתים יש בהן גם תת-דיאלקטים. ראה להלן), פרקטיקות תרבותיות ומנהגים מסורתיים וכן תהליכי מודרניות, התורמים למגוון התרבותי העשיר של העם החאסי.
כל שבט מורכב מחמולות (Kur) שהחשובות ביניהן הן: לינגודון (Lingodon), חרקונגור (Kharkongor), דיינגדול (Diengdol), סוחלט (Sohkhlet), מרבאנינג (Marbaning), שימליה (Shimlieh). החמולה היא גרעין החיים של הפרט, אך החמולות קשורות יחד בקשרים חזקים של דת, פולחן אבות וטקסים.[13]
על פי מחקר גנטי בשנת 2007, אנשי החאסי של Meghalaya נושאים בסביבות 72.8% Haplogroup O, 10.8% Haplogroup F, 6.5% Halpogroup H ו-4.4% Haplogroup P.[14]
על פי מחקר משנת 1998-99 של "סקר בריאות המשפחה הלאומי של הודו" (NFHS), לחאסי היה (יחד עם עוד שתי קבוצות אתניות), שיעור פריון כולל הגבוה ביותר בהודו, 4.57.[15]
משפחה היא היחידה החברתית הקטנה ביותר בחברה החאסית. הקו הירושה והייחוס הוא נשי. לאחר הנישואין החתן עובר לגור אצל בבית משפחת כלתו והופך לחבר בשבט שלה. משפחה מורכבת מהסבתא, בתה, בעליהם וילדיהם. הבת הצעירה שכינויה: "קא חדוּה" (Ka-Khadduh) היא בעלת התפקיד החשוב במשפחה. היא אחראית על ביצוע הריטואלים והטקסים הדתיים המשפחתיים והיא זו שזכאית לחלק הגדול ביותר של רכוש המשפחה.[13]
בעם החאסי נהוגה אקסוגמיה ואסור להתחתן עם בן או בת זוג מתוך השבט. החאסים הם מונוגמיים אך בחלק מהשבטים מותר לבעל להחזיק פילגש. במקרה כזה, בבוא העת, ילדיהם יהיו בעלי זכויות ירושה על רכוש אביהם כמו ילדיו עם אשתו.[13]
הדוד מצד האם אחראי על חינוך הילדים ונחשב ל"כמעט אב". הוא אחראי על ניהול רכוש המשפחה ומסייע בביצוע טקסים חברתיים חשובים.[13]
הורי הצעיר מגישים הצעה להורי הצעירה (על פי הצעתו או על דעת עצמם). הורי הצעירה מתייעצים עם בתם ואם התשובה חיובית הם מעבירים את ההסכמה להורי הצעיר ומזמינים אותם לבקר בביתם. נערכת חגיגה של קרובי משפחה וחברים, מתקיימים כמה טקסים דתיים הכוללים קורבנות של עופות או חזירים ולאחר החגיגה הבעל נשאר עם אשתו.[13]
על אף מעמדן של הנשים, אישה חאסית פנה לבעלה במילה "אדון" (Lord).[13]
דתם של אנשי החאסי נקראת "קא ניאם חאסי" (Ka Niam Khasi).[16] הם מאמינים ב"בורא עליון" (U Blei Nongthaw) האחראי על הבריאה ועל סדר היקום. אלוהות זו מתאפיינת באומניפוטנציה וידע אינסופי שרחוק מכל צורה, מכל תכונה אנושית ומכל העניינים היומיומיים ולכן אין שום אפשרות לתקשר עמה. אנשי החאסי מקיימים אינטראקציות רוחניות עם אלוהויות "פחותות", באמצעות ותיווך של הרוחות ואבות קדמונים.[17][18]
הפנתאון החאסי כולל כמה אלוהויות, שלכל אחת מהן יש אישיות, תחומי אחריות וסיפורים שונים. ביניהם:
אנשי החאסי מאמינים שרוח אבותיהם נשארת פעילה, ביקום מקביל (ממלכה), מתעניינת במה שקורה עם צאצאיהם ויכולות להשפיע על העולם החומרי, כמו הגנה, רווחה, הצלחה והדרכה. רווחת פרט או משפחה מיוחסת לטובת אבותיה וחוסר הצלחה, או מזל מיוחסים לחוסר שביעות רצון של רוח האבות. הפולחן מכבד את הרוחות ובכך הם מובטחת הרמוניה בין החיים למתים וכן התנהלות הפרט תהיה אתית כדי לכבד את האבות. הרצון לשמור על חסדם של האבות מעודד דבקות בנורמות ובערכים הקהילתיים.[17]
על אודות הפולחן, טקסים ופסטיבלים - ראו להלן.
במאה ה-19 נחשפו אנשי החאסי לפעילות מיסיונרים נוצרים ובשנת 1891 הופץ תרגום הראשון של התנ"ך לשפת החאסי. על פי מפקד שנערך בשנת 2011 רק כ-15% מאנשי החאסים נשארו דבקים באמונתם המקורית. ניתן להסביר את התנצרותם המהירה של אנשי החאסי, בכך שגם דתם הילידית היא מונותאיסטית[16]
רוב המוסלמים מתגוררים בעיר שילונג[20] ב-3 בפברואר 2019 הופץ הקוראן, לראשונה בשפת חאסי.[21]
על אף הלחצים של דתות גלובליות, פולחן האבות נותר חלק משמעותי בעולם הרוחני של העם החאסי, שכן היא מסתגלת, מתפתחת ומשלבת ובהשקפת עומם של החאסי. פולחן האבות ממחיש את לכידותה וחוסנה של הקהילה, ואת הקשר העמוק שלה למורשת ולעולם הטבע.[17]
בכל צפון-מזרח הודו המטבח עשיר במרכיבים מקומיים, טריים ועונתיים. המטבח החאסי הוא מינימליסטי והם משתמשים במעט תבלינים, כמו: בצל, ג'ינג'ר, משחת שומשום, משחת דגים מותססים, כורכום ושמן חרדל.[23]
.jpg)
התלבושת המסורתית של אנשי החאסי מתוארת על ידם כ"מפואר, מכבד, אך צנוע (i shongkun bad i Don burom).[28]
המיתולוגיה של העם החאסי עשירה בסיפורים על יצורים וגיבורים מיתולוגיים:[17]
אנשי החאסי מתייחסים ביראת כבוד לטבע ובין היתר זה בא לידי ביטוי בהגדרת היערות בסביבתם כקדושים. אלו יערות עתיקים שבשל היחס המיוחד אליהם, נשתמרו ללא פגע. אנשי החאסי מאמינים שביערות אלו שוכנים רוחות ואלוהויות והם משמשים כקישור חיוני בין העולם האנושי והעולם הרוחני. כניסה ליערות אלו נעשית רק בכפוף לכללים ונורמות מסורתיות מחמירות.[17]
מדינת מגהלאיה, ממוקמת באזור סיכון גבוה ביותר לרעידות אדמה. כשרעידת אדמה פוקדת את האזור בתים רבים מתמוטטים, ולעומתם, רוב בתי החאסי נשארים עומדים על תלם, בשל החומרים בהם משתמשים ואופן הבניה. מאפייני הבתים:[30]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
