Remove ads
דוטי (בהינדי: आमलक) הידוע גם בשם מרדאני, ג'איניבו, או פנקה, הוא פיסת בד המסודרת סביב המותניים והרגליים, בדומה לצורת מכנסיים. הדוטי הוא בגד תחתון המהווה חלק מלבוש מסורתי לגברים בתת-היבשת ההודית.[1][2] הדוטי מעוצב מחתיכת בד לא תפורה מלבנית, בדרך כלל באורך של כ-1.5 מטר עד 4.5 מטר.
הדוטי נחשב למקביל הגברי לסארי שלובשות נשים לטקסים דתיים וחילוניים.[3] פיטאמבר הוא דוטי ממשי צהוב הנלבש באירועים משמחים.[4][5] אין לטעות בין דוטי ל"פנצ'קאצ'ים מוכנים"[6] או "מכנסי דוטי", שהם טרנד חדש ומוכן ללבישה, פופולרי בקרב נשים ואופייני לילדים.[7][8] אף על פי שהמונחים מונדו (אנ')[א] או ושטי (אנ')[ב] משמשים לעיתים כתחליף ל"דוטי",[9] הם שונים מהדוטי, ש"מלופף" או כרוך סביב הרגליים, בצורה של מכנסיים.[10] הדוטי ידוע יותר בשם פנצ'קאצ'ים בדרום הודו, שאולי ניתן אפילו ללבוש אותו בזמן ריקודים כגון הליכת ירח, אבל לצורת החצאית של הוושטי יש מגבלות, על פי מעצבי אופנה.[11] בעוד שהסארי עדיין משמש נשים כלבוש יומיומי, רוב הגברים ההודים כבר לא יודעים איך לעטוף את הדוטי,[12] מכיוון שהוא הוחלף על ידי "בגדים אנגלים" של הבריטים, באזורים עירוניים או בערים כמו בומביי (מומבאי).[13]
Remove ads
לבוש זה זה מכונה גם "דאוטרה" בסנסקריט, שפירושו חבל או חוט. הדוטי התפתח ממלבוש ההודי העתיק, האנטריה (אנ'). רצועת כותנה לבנה או צבעונית ארוכה שעברה דרך הרגליים, תחובה מאחור ומכסה את הרגליים בצורה רופפת, ואז זורמת לקפלים ארוכים בקדמת הרגליים, באותו האופן שבו הם לובשים כיום דוטי רשמי. בעוד שדוטי מזדמן וקצר עוטף את שתי הרגליים בחוזקה, בסגנון זה הצד האחורי של הדוטי נמשך לפנים ותוחב במותניים, לפני שתוחבים את שני הקצוות הרופפים מאחור, ויוצרים דוטי דמוי מכנס בהתאמה יציבה העוטף את שתי הרגליים. סגנון זה נפוץ יותר על ידי חקלאים ואמני לחימה.
Remove ads
גברים ג'יינים שמרנים רבים לובשים "פנקה" כשהם מבקרים במקדש ג'ייני (אנ') (דרסאר) לטקס הפוג'ה; חלק מהג'יינים מאמינים שבגדים לא תפורים הם "פחות חדירים לזיהום" ולכן מתאימים יותר לטקסים דתיים מאשר בגדים אחרים. הם גם לובשים בד רופף ולא תפור, קצר יותר מהפאנקה מלמעלה.
תנועת הרא קרישנה, הידועה בקוד הלבוש הייחודי שלה, מנחה את חסידיה במערב ללבוש "פנקה", בדרך כלל בגוון זעפרן או בד לבן מקופל בסגנון אתני בנגלי. מהרישי מהש יוגי היה ידוע בכך שהיה לבוש בדוטי ממשי לבן.[14]
ה"דוטי" נלבש מבחינה אתנית על ידי חקלאים, "פהלוואנו" (מתאבקים) ורועים של הסיקים בחבל פנג'אב; הניאו את השימוש בו במהלך תנועת סובה הפנג'אבית (אנ'), בשל המתחים הבין-קהילתיים שרווחו באותה תקופה.[15]
הדוטי נלבש גם על ידי גברים נוצרים קתולים מנגלורים (אנ') לטקסי הסכם טרום-נישואים שלהם, חתונות בכנסייה וקבלות פנים עד שנות ה-60, אז הם יצאו מהאופנה; מאז חתנים לובשים במקום זאת את החליפה השחורה ואת העניבה.[16]
בשיאה של תנועת העצמאות ההודית, האריגה הייתה סמל של תנועת סוואדשי. בשנת 1921, מהאטמה גנדי המפורסם בעצמו דגל רק ב"דוטי"' לעיתים קרובות טופלס וללא קורטה, כדי לקדם ולהזדהות עם האריגים והאומנות, שיוצרו על ידי הכפריים ועניי מולדתו.[17][18]
Remove ads
תבליט המתאר גברים באנטריה, המאה ה-1 לספירה
צ'קרוואטי לובש "פנקה" בסגנון עתיק. המאה הראשונה לפני הספירה/לספירה. אמראוואתי, (מוזיאון גימה).
רקדנים עממיים חאסים לובשים "ג'איניבו" דוטי ולבוש מסורתי אחר
,_in_the_Guimet_Museum_(Paris).jpg)
_Cropped.jpg)
- בגד הנלבש סביב המותניים במדינות ההודיות קראלה, טמיל נאדו, הארכיפלג לקשאדוויפ ומדינת האיים המלדיביים באוקיינוס ההודי.
- עטיפת בד לבן לא תפור לפלג הגוף התחתון בטמיל נאדו ובצפון ומזרח סרי לנקה.
- אחת הדוגמאות הטובות ביותר לפסל אבן הודיים עתיק. הוא מתוארך למאה ה-2 לספירה בערך
- חולצה או טוניקה רפויה ללא צווארון הנלבשת באזורים רבים בדרום אסיה
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads