Loading AI tools
ועדה של הכנסת העוסקת בנושאי מדיניות חוץ וביטחון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועדת החוץ והביטחון (ועדת החו"ב או ועחו"ב) של הכנסת היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות ונחשבת לאחת משתי החשובות בהן (יחד עם ועדת הכספים). סעיף 100(4) לתקנון הכנסת קובע שתחומי עיסוקה הם מדיניות החוץ של מדינת ישראל, כוחותיה המזוינים וביטחונה. מתפקידה של הוועדה לבצע חקיקה בנושאי חוץ וביטחון, וכן לפקח ולבקר את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.
ישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות מאיר ארגוב ב-1 בספטמבר 1949. משמאל, חברי הכנסת חיים בן-אשר ויחיאל דובדבני, מימין, חברי הכנסת חיים כהן-מגורי ויעקב מרידור. | |
גוף פרלמנטרי | הכנסת |
---|---|
יו"ר | יולי אדלשטיין (הליכוד) |
תחומי שיפוט | פיקוח ובקרה על מדיניות החוץ של המדינה, כוחותיה המזוינים וביטחונה |
חברים | |
| |
אתר רשמי |
ועדת חוץ וביטחון הוקמה בכנסת הראשונה.
במצבי חירום כמו במלחמת יום הכיפורים התכנסה הוועדה בתדירות גבוהה בהרבה מאשר התדירות הרגילה (במלחמת יום הכיפורים, הוועדה התכנסה כל יום).
עד לשנת 1977 נוהל חלק גדול מדיוני הוועדה הסודיים במליאתה, בשנה זו בשל ריבוי ההדלפות הוחלט על העברת הדיונים הסודיים לוועדת המשנה.
באפריל 2014 הוציא בית המשפט העליון צו על תנאי, המורה ליושב ראש הכנסת וראשי ועדות הכנסת לנמק את העיכוב במינוי יושב ראש לוועדה מאז פרישתו מהתפקיד של שר החוץ אביגדור ליברמן חצי שנה קודם לכן.[1]
ועדת החוץ והביטחון הוא הגוף החוץ ממשלתי המרכזי שמפקח על הצבא ועל זרועות הבטיחון, במיוחד בהקשר של נושאי מודיעין ותפקוד של מערכות נשק סודיות.[2] בפני הוועדה ניתנות סקירות של בכירי הממשל הישראלי בתחומי הביטחון, החוץ והמודיעין, ובהם ראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, ראש אגף המודיעין וראש המטה לביטחון לאומי. חברי וועדת חוץ וביטחון מקבלים מידע רב מאנשי זרועות הביטחון, כך שלעיתים קרובות הידע שלהם על נושאים ביטחוניים גדול יותר מאשר מרבית השרים ואף חברי הקבינט הביטחוני. במיוחד, חברי וועדות משנה שמקיימים דיוני עומק במשך שעות בכל נושא חשוב, הם בעלי ידע גבוה בהרבה לעומת חברי קבינט שמקבלים עדכון שבועי בנושאי נישה.[3]
מרבית פעילות הוועדה מתנהלת בוועדות המשנה שלה, כאשר מליאת הוועדה משמשת לרוב כבימה תקשורתית של ראשי מערכת הביטחון.
יו"ר הוועדה נחשב לאחד האישים הבכירים במערכת הביטחון הישראלית והוא מדווח על מרבית פעילות מערכת הביטחון, מצב שהפך את התפקיד לאחד הנחשבים ביותר בכנסת.
דיוני מליאת הוועדה סודיים. דיוני כמה מוועדות המשנה שלה סודיים ביותר, בדרגות סיווג שונות. מכאן שפרוטוקולים של הוועדה אינם מתפרסמים על פי רוב. לאחר מקרים חוזרים ונשנים של הדלפות מדיוני הוועדה, מחויבים חבריה בחתימה על הצהרה לשמירת סודיות. כמו כן חל איסור מוחלט על אמצעי התקשורת להיכנס לדיונים בוועדות המשנה.
ועדת החוץ והביטחון מאשרת חקיקת משנה רחבה בתחומי הביטחון, גיוס חירום של כוח אדם, פעולות מיוחדות של שירות הביטחון הכללי, גיוס של ציוד לשעת חירום, היערכות העורף, ועוד. הממשלה מחויבת להביא לאישור הוועדה ביצוע פעולות שונות הקשורות למצב חירום כמו גיוס מילואים בצו 8, הכרזה של מצב מיוחד בעורף וכדומה. כמו כן על הממשלה לדווח לוועדה על פעולות אחרות שנעשו בעניינים אלו כמו פתיחת מלחמה או פעולות העלולות להביא לאחת כזאת (למשל בנימין בן אליעזר דיווח לוועדה על פתיחת מבצע חומת מגן), גיוס בצווים חורגים, התקנת תקנות לשעת חירום. כמו כן מחויבת הממשלה לדווח גם על ענייני מודיעין כמו פעולות מסוימות של השב"כ, האזנות סתר וכדומה.
בנוסף מבצעת הוועדה שימוע לאישי מפתח בצמרת הביטחונית והמדינית של ישראל (הוועדה איננה מוסמכת לדחות את המינוי). כמו כן הוועדה מבצעת שימוע לפרויקטים בסדר גודל כלכלי משמעותי במערכת הביטחון.
בין הגופים שהוועדה מפקחת על פעולתם:
חברי ועדת החוץ והביטחון, כמו שאר חברי הוועדות, נקבעים על פי מפתח סיעתי. בעבר היה נהוג כי פרט לחברים אלה ישנם חברים נוספים ("אקס אופיסיו"), שלא על פי המפתח הסיעתי, ובהם כל ראשי הממשלה לשעבר המכהנים כחברי הכנסת (למשל: בכנסת ה-17 חבר הכנסת בנימין נתניהו היה חבר הוועדה לא מתוקף המפתח הסיעתי של הליכוד, אלא מתוקף היותו ראש הממשלה לשעבר, ועל כן לא היה רשום ברשימת חברי הוועדה), אולם, נוהג זה בוטל החל מהכנסת ה-19.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.