הפיגוע בדולפינריום

הפיגוע בדולפינריום
חלק מהאינתיפאדה השנייה
	זירת הפיגוע
תאריך	1 ביוני 2001
מקום	הדולפינריום, תל אביב, ישראל
קואורדינטות	32°04′02″N 34°45′42″E
סוג	פיגוע התאבדות
הרוגים	21
פצועים	120
מבצע	חמאס
	(למפת תל אביב רגילה) הפיגוע בדולפינריום

הפיגוע בדולפינריום היה פיגוע התאבדות שהתרחש בכניסה למועדון הדולפינריום בתל אביב בליל שבת, 1 ביוני 2001, ובו נרצחו 21 בני אדם, רובם נערים, ונפצעו כ-120.

עובדות מהירות חלק מהאינתיפאדה השנייה, תאריך ...

סגירה

הפיגוע התרחש בליל שבת בכניסה לדיסקוטק בשם "דולפי" בחוף תל אביב, שהוקם באתר שבעבר שכן בו הדולפינריום (מופע חיות ימי). מועדון הריקודים היה פופולרי למדי, במיוחד בקרב העולים מחבר המדינות. בליל שבת המועדון היה מלא וגדוש.

המחבל סעיד אל-חוטארי, הגיע לאירוע והתערבב בין הצעירים שעמדו בתור וחיכו להיכנס, ופוצץ את עצמו בשעה 23:27. המטען שהכיל כ-2.5 ק"ג חומר נפץ מרסק, כלל גם רסס וחפצי מתכת חדים, גרם למותם המיידי של 17 נערים; 4 אחרים מתו מאוחר יותר מפצעיהם, ועוד 120 אנשים נפצעו בדרגות חומרה שונות.

סעיד אל-חוטארי, בן 22 מקלקיליה, שירת בצבא ירדן ונכנס ליהודה ושומרון מספר חודשים לפני הפיגוע במטרה לבצע פיגוע. הוא נעצר על ידי הרשות הפלסטינית ל-12 יום לאחר שחברו הקרוב ושותפו לחדר פאדי עטאללה ביצע פיגוע התאבדות בתחנת דלק בנווה ימין, בו נהרגו 2 נערים ונפצעו ארבעה.

את האחריות לפיגוע לקח ארגון בשם "חזבאללה פלסטין", אבל מאוחר יותר התברר שאת הפיגוע ביצע החמאס, ושמשגר המתאבד הוא ראש התשתית המבצעית של גדודי עז א-דין אל-קסאם בקלקיליה, עבד אלרחמן חמד, שנהרג בקלקיליה על ידי צה"ל ב-13 באוקטובר 2001. בהמשך התברר שאת המחבל הסיע ערבי תושב יפו לשעבר.^[1]

ב-13 ביוני 2001 הביא ארגון ממר"י מדבריו של ערפאת, ששיבח את הרוצח והרצח כ"פעולה הירואית של גאולה".^[^{דרוש מקור]}

בשנת 2002 נלכד חוסאם בדראן, מפקד הזרוע הצבאית של החמאס בשומרון, שהיה מעורב בפיגוע בדולפינריום ובפיגועים נוספים. הוא נדון ל-17 שנות מאסר, אך שוחרר בשנת 2011, במסגרת ההסכם לשחרור גלעד שליט.

על מגייס המחבל המתאבד, ראאד חוטרי, נגזרו 22 מאסרי עולם.^[2]

Remove ads

למחרת הפיגוע, המון של צעירים ישראלים זועמים תקפו את מסגד חסן בק שמול מקום הפיגוע.^[3]

בבית הספר התיכון "שבח-מופת" בתל אביב, שרוב תלמידיו הם עולים מרוסיה ובנים של עולים מרוסיה, שרר אבל כבד, משום ששבעה מהנרצחים ורבים מהפצועים היו תלמידים או בוגרים של בית הספר.

מנהיגי העולם, בהם נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, ומזכ"ל האו"ם, קופי ענאן, גינו את הפיגוע. באופן יוצא דופן הודיע שר החוץ של כווית, סבאח אל-אחמד אל-סבאח, שהוא לא תומך בפיגועי התאבדות פלסטינים כנגד אזרחים. ארצות הברית גינתה את הפיגוע וקראה לרשות הפלסטינית לעצור את האחראים לפיגוע ולהפסיק את הטרור. ארצות הברית ציינה את דו"ח מיטשל (אנ') כדרך שבה שני הצדדים צריכים לנהוג על מנת לצאת ממעגל הדמים.

בישראל ציפה הציבור לתגובה צבאית חריפה, אך ראש הממשלה אריאל שרון החליט להימנע מתגובה צבאית וטבע את האמרה: "גם איפוק הוא מרכיב של כוח", שזיכתה אותו בנקודות זכות בזירה הבינלאומית, אך בביקורות קשות מצד חוגי ימין. הללו האשימו אותו שבחוסר תגובה צבאית על הפיגוע הוא בעצם עובר עליו בשתיקה ומשדר לפלסטינים חולשה שתביא לפיגועים נוספים.

Remove ads

ליד הדולפינריום הוקמה אנדרטת הנצחה לנרצחי הפיגוע עם שמותיהם בעברית וברוסית וכתובת באנגלית.
לאחר שנים הוקמה בסמוך אנדרטה נוספת עליה כתובת ברוסית: "זה הבית שלנו".
בבית הספר שבח מופת הוקמו אנדרטה ופינת זיכרון לשבעת תלמידי בית הספר שנרצחו בפיגוע.
בסדרה "בית משותף" של ערוץ הילדים הופק פרק על הרצח בדולפינריום, ובו אנה בת 14 נוסעת עם חברתה אלמוג, ונרצחת. הפרק מוקרן מדי שנה ב"ערוץ הילדים" כחלק משידורי יום הזיכרון.
הסרט התיעודי "גלי הדף" מגולל בין השאר את סיפורה של אלונה שפרטוב שנפצעה קשה בפיגוע והתמודדותה עם הפציעה.
גיבורת הספר "הזנות של פתח תקווה" שיצא לאור ב-2009 נפגעת בפיגוע בדולפינריום.
עלילת הרומן של דפנה ברשילון, "רוסלקות", שיצא לאור ב-2023, היא על רקע הפיגוע בדולפינריום.^[4]