דייוויד הר

דייוויד הר
David Hare
	צילום מ-2018 בפסטיבל אדינבורו
לידה	5 ביוני 1947 (בן 77); סנט לנרדס-און-סי, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
מקום לימודים	ג'יזס קולג', קיימברידג'; מכללת לייסינג ;
בן או בת זוג	ניקול פרחי (1992–?)
צאצאים	ג'ו הייר, דרסי הייר, לואיס הייר
פרסים והוקרה	פרס איבנינג סטנדרד לתיאטרון (1995); פרס אוליבייה למחזה חדש (1996); פרס דרמה דסק להצגת יחיד (1999); פרס איגוד התסריטאים האמריקאי לתסריט המעובד הטוב ביותר (2003); פרס אוליבייה למחזה חדש (1990); פרס דב הזהב (1985); פרס באפט"א לקולנוע (1979); פרס פינטר (2011); עמית החברה המלכותית לספרות; פרס ג'ון לואלין ריס; עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; Knight Bachelor ;
	פרופיל ב-IMDb

סר דייוויד הר (באנגלית: David Hare, נולד ב-5 ביוני 1947) הוא מחזאי, תסריטאי ובמאי תיאטרון וטלוויזיה אנגלי.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

סגירה

ביוגרפיה

שנים מוקדמות

דייוויד הר נולד בשם דייוויד ריפון (Rippon) ב-1947 בסנט לנרדס-און-סי, הייסטינגס, במחוז איסט ססקס שבאנגליה, בנם של אגנס לבית גילמור וקליפורד ריפון, מלח. הוא למד במכללת לנסינג, בית ספר עצמאי בווסט ססקס ואחר כך למד ספרות ב"ג'זוס קולג'" באוניברסיטת קיימברידג', שם כיהן כאחראי על מבחני הקבלה של ועד המועדון לחובבי דרמה באוניברסיטה.

קריירה

בשנים 1971-1968 היה אחד ממיסדי להקת Portable Theatre Company. מחזהו הראשון "Slag" הוצג במסגרת תיאטרון נייד זה בשנת 1970. באותה שנה התחתן עם אשתו הראשונה, מרגרט מאת'סון. לזוג נולדו בהמשך שלושה ילדים לפני גירושיהם בשנת 1980. בשנים 1971-1970 הר היה מחזאי הבית של תיאטרון רויאל קורט בלונדון. אחרי שנת 1973 היה למחזאי הבית של "נוטינגהאם פלייהאוס", מהתיאטראות המודרניים החשובים שבפרובינציה. ב-1975 יחד עם דייוויד אוקין ומקס סטפורד-קלארק הקים את ג'וינט סטוק תיאטר קומפני (Joint Stock Theatre Company). בהמשך הוא התחיל לכתוב מחזות לתיאטרון הלאומי, שעל במתו הוצג בשנת 1978 יצירתו "Plenty", שבעקבותיה הועלו גם "A Map of the World" ב-1983 ו "פרבדה" (Pravda) ב-1984 (אותו כתב יחד עם הווארד ברנטון).

בשנת 1984 התמנה לתפקיד של מנהל associate director בתיאטרון המלכותי הלאומי. בשנים הבאות המשיך להציג מחזות רבים על במת תיאטרון זה, ביניהם הטרילוגיה "Racing Demon",‏ "Murmuring Judges",‏ "The Absence of War". כמו כן ביים לא רק מחזות שכתב הוא עצמו אלא גם יצירות של מחזאים אחרים, כמו: The Pleasure Principle מאת סנו וילסון, Weapons of Happiness מאת האוורד ברנטון, המלך ליר מאת שייקספיר.

בשנת 1993 כתב וביים את המחזה "The Absence of War", על מנהיג מפלגת הלייבור ניל קינוק שפרש זמן קצר קודם, לאחר ההפסד בבחירות הכלליות בבריטניה ב-1992^[1].

בשנת 1998 ביקר בישראל וברשות הפלסטינית, את רשמיו מהביקור עיבד למחזה בשם "ויה דולורוזה", שעלה ב-2002 בישראל בתרגום של ענת גוב ובבימויה של עדנה מזי"א תיאטרון הקאמרי^[2]. באותה שנה כתב גם את המחזה "נשיקת יהודה איש קריות" על אוסקר ויילד ומאהבו הלורד אלפרד דאגלס. בהפקת המחזה המקורית כיכב השחקן ליאם ניסן^[3].

הר כתב גם סדרת הרצאות בנושאי אמנות ופוליטיקה - "Obedience, Struggle, and Revolt" ("צייתנות, מאבק ומרד") ‏ (2005). חיבר מונולוג שנקרא "Wall" ("החומה") ששיחק בעצמו, על גדר ההפרדה שנבנתה על ידי ישראל בין היישובים הישראלים והפלסטינים ביהודה ושומרון, בעקבות האינתיפאדה השנייה. המונולוג אמור להיות מעובד לסרט תיעודי אמנותי בקנדה. כמו כן נודע בפירושיו החריפים בנוגע לתפקודם של המוסדות הציבוריים מתוך רצון להביא לשיפור.

דייוויד הר הקים בשנת 1982 חברה להפקת סרטים בשם Greenpoint Films וכתב תסריטים כמו " Plenty","Wetherby" "Strapless" "Paris by Night". הוא כתב מחזות גם לטלוויזיה עבור ה-BBC, כמו "Licking Hitler" ו -"Saigon: The Year of the Cat".

בנובמבר 2012 נבחר הר למחזאי הבית של בית הספר החדש לדרמה. בשנת 2015 כתב את התסריט לסרט "ההכחשה" על מאבקה של ההיסטוריונית חנה ליפשטד במכחיש השואה הבריטי דייוויד אירוינג.

דייוויד הר נשוי בשנית - למעצבת האופנה ילידת צרפת ניקול פרחי.

אותות כבוד ופרסים

1975 פרס John Llewellyn Rhys
1979 פרס BAFTA - פרס החוג למבקרי התיאטרון של ניו יורק
1985 פרס דב הזהב של פסטיבל ברלין לקולנוע
1990 פרס אוליבייה
1990 הפרס של מבקרי התיאטרון של לונדון
1998 קיבל תואר אצולה ממלכת בריטניה

מחזות

(Slag (1970
(The Great Exhibition (1972
(Brassneck (1973 (עם הווארד ברנטון)
(Knuckle (1974
(Fanshen (1975
(Teeth 'n' Smiles (1975 (נשיקות בוגדניות)
(Plenty (1978
(A Map of the World (1982
(Pravda (1985 (עם הווארד ברנטון)
(The Bay at Nice, and Wrecked Eggs (1986
(The Secret Rapture (1988 (משאלות נסתרות)
(Racing Demon (1990
(Murmuring Judges (1991 (אין דין)
(The Absence of War (1993
(Skylight (1995 (גג שקוף)
(Amy's View (1997 (עולמה של איימי)
(The Blue Room (1998 החדר הכחול (עיבוד לפי "המעגל" מאת ארתור שניצלר)
(The Judas Kiss (1998
(Via Dolorosa (1998
(My Zinc Bed (2000
(The Breath of Life (2002
(The Permanent Way (2004
(Stuff Happens (2004 (דברים קורים)
(The Vertical Hour (2006
(2008) Gethsemane
(2009) The Power of Yes
(South Downs (2011

תסריטים לקולנוע וטלוויזיה

Licking Hitler - 1978
Dreams of Leaving - 1980
Wetherby - 1985
Plenty - 1985 - לפי המחזה שלו
1989 - סטרפלס
Damage - 1992
2002 - השעות סרט לפי הרומן של מייקל קנינגהם
2007 - The Corrections סרט לפי הרומן של ג'ונתן פרנזן^[4]
2008 - My Zinc Bed סרט טלוויזיה לפי המחזה שלו עצמו
2008 - Murder in Samarkand סרט לפי רומן של קרייג מארי, בעבר שגריר באוזבקיסטן
2008 - נער קריאה לפי הרומן מאת ברנהרד שלינק
2011 - עמוד שמונה סרט בבימויו
2018 - העורב הלבן

בעברית

אין דין (Murmuring Judges)- פורסם מהוצאת בית צבי
2001 -ויה דולורוזה בתרגומה של ענת גוב, הוצג בקאמרי, בבימוי עדנה מזי"א, עם אוהד שחר
2005 - משאלות נסתרות,(The Secret Rapture) בתרגומה של שיר פריבך, הוצג ב הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין, בבימויו של רוני מנדלסון עם נטע שפיגלמן, נועה קולר, הדר רצון וכו'
2005 - החדר הכחול (The Blue Room) - לפי א. שניצלר, הוצג בבית לסין בבימויו של אלון אופיר, עם ליאור אשכנזי ולינור אברג'יל^[5].
2008 - דברים קורים,(Stuff happens) הוצג בהבימה, כמחזה קריאה, בבימוי שי פיטקובסקי, בשיתוף פעולה עם התיאטרון המלכותי הלאומי
2012 - גג שקוף (Skylight), נוסח עברי מאת איתן בלום, הוצג בתיאטרון הספרייה, בבימויו של מיטקו בוזקוב, עם יורם טולדנו, שני רוטברג, ואביהוד תדהר^[6]