Loading AI tools
סופר אוסטרי (1862–1931) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור שניצלֶר (בגרמנית: Arthur Schnitzler; 15 במאי 1862 – 21 באוקטובר 1931) היה מחזאי וסופר יהודי-אוסטרי. נחשב יחד עם הוגו פון הופמנסתאל לאחד מהנציגים הבולטים של "המודרנה הספרותית של וינה". היה רופא אף-אוזן-גרון בהכשרתו.
לידה |
15 במאי 1862 וינה, האימפריה האוסטרית |
---|---|
פטירה |
21 באוקטובר 1931 (בגיל 69) וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה |
מדינה | האימפריה האוסטרית, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), אוסטריה |
לאום | אוסטרים |
מקום קבורה | בית העלמין היהודי הישן של וינה |
אירועים משמעותיים | שריפת הספרים בגרמניה הנאצית (1933) |
מקום לימודים | אוניברסיטת וינה, Akademisches Gymnasium |
שפות היצירה | גרמנית |
יצירות בולטות | סיפור חלום, סגן גוסטל, העלמה אלזה, המעגל, עשרה דיאלוגים, Flirtation |
תקופת הפעילות | מ-1891 |
בן או בת זוג | |
צאצאים | היינריך שניצלר, לילי שניצלר, Paul Schnitzler |
פרסים והוקרה | |
חתימה | |
שניצלר נולד בשנת 1862 בווינה כבנם הבכור של יוהאן שניצלר (1835–1893), רופא אף-אוזן-גרון מפורסם, ושל אשתו לואיז לבית מארקברייטר (1840–1911). בשנת 1885 קיבל בעצמו את התואר דוקטור לרפואה באוניברסיטת וינה. לאחר שלמד רפואה התנודד שנים ארוכות בעבודתו בין הרפואה לספרות. שניצלר מילא תפקיד מרכזי בחיי התרבות של וינה בתור הזהב שלה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.
שניצלר כתב מחזות ופרוזה (בעיקר סיפורים), שבהם הדגיש בעיקר את התהליכים הפסיכולוגיים המתחוללים בנפשם של גיבוריו. ביחד עם המבט אל עולמם הפנימי של הגיבורים מתקבלת אצל הקורא תמונה של החברה הסובבת את הגיבורים ומעצבת אותם.
העלילה ביצירותיו של שניצלר מתרחשת לרוב בסביבה הקונקרטית של וינה של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. רבים מסיפוריו ומחזותיו מתבססים על האווירה הווינאית הייחודית. גיבוריהם הראשיים הם דמויות טיפוסיות מהחברה הווינאית בת התקופה: קצינים ורופאים, אומנים ועיתונאים, שחקנים וגנדרנים נהנתנים, וכן נערת הפרברים קלת הדעת (יצאנית), אשר הייתה לאחד מסימני ההיכר של הסיפורת של שניצלר, ושימשה בידי מתנגדיו - בראש ובראשונה קרל קראוס, כנשק בעזרתו ביקשו להציג את שניצלר כפשטני ושטחי.
שניצלר אינו מתאר תהליכים נפשיים חריגים או חולים, אלא מתמקד במהלכי נפשם של בני אדם נורמליים וממוצעים, על שקרי חייהם הרגילים, אשר מתמודדים מול חברה מלאה באיסורים ותקנות בלתי כתובים, במיוחד בתחום המיניות והכבוד האישי. בערך באותו הזמן כמו עמיתו זיגמונד פרויד בתחומי הפסיכואנליזה נותן שניצלר ביטוי לאיסורים השונים, בעיקר המיניים, אשר רווחו בחיים הציבוריים כמו גם בחיי הפרט בחברה בת זמנו, אשר הייתה משועבדת לערכי הרציונליות והקידמה. שניצלר מדגים את פעולתם של כוחות בתת מודע שאינם נשמעים להיגיון. פרויד עצמו היה מלא הערכה לתובנות הפסיכולוגיות העמוקות שביצירותיו של שניצלר.
ביצירתו של שניצלר מופיעים לא פעם גירושין (למשל במחזה השערורייתי "המעגל", 1896/1897), רומנים חשאיים, ונשים כגיבורות ראשיות.
לא במקרה היה זה שניצלר אשר החדיר לספרות הגרמנית את המונולוג הפנימי בנובלה "Leutnant Gustl" (סגן גוסטל). בעזרת נקודת מבט ייחודית זו סיפק לקוראיו מבט עמוק וישיר אל הקונפליקטים הפנימיים של הדמויות. בגין נובלה קצרה זו עמד שניצלר במרכזה של שערורייה ציבורית גדולה שסופה העמדתו, בתור קצין מילואים, לדין צבאי באשמת פגיעה בכבוד הצבא ההבסבורגי, ושלילת דרגותיו.
שניצלר הוא גם אחד מגדולי כותבי היומנים בספרות הגרמנית. מגיל שבע-עשרה ועד יומיים לפני מותו ניהל יומן מדוקדק, כתב-יד בן 8,000 עמודים אשר פורסם בין השנים 1981 ל-2000 בעשרה כרכים בידי האקדמיה האוסטרית למדעים.
שניצלר היה ידידו של בנימין זאב הרצל, התכתב איתו וייעץ לו על המחזות שכתב.
יצירתו של שניצלר "סיפור חלום" (Traumnovelle) שימשה כבסיס לעלילת סרטו של סטנלי קובריק, עיניים עצומות לרווחה.
נקבר בבית הקברות המרכזי בווינה.
אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית.[1]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.