Loading AI tools
במאי תיאטרון וקולנוע ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיטקו בוזקוב נולד וגדל בסופיה, בולגריה. אביו, בוריס בוזקוב, היה במאי טלוויזיה ואמו עבדה כעורכת ברדיו. הוא סיים את האקדמיה הממלכתית לתיאטרון ב-1984. שם למד אצל הפרופסור והבמאי הידוע קריקור אזריאן ואצל שני האסיסטנטים של אזריאן, שהיו מפורסמים בתחומם: השחקן תודור קולב והבמאי איוואן דובצ'ב. בתום לימודיו התחיל בוזקוב לשחק ולביים בעיר הפרובינציאלית שומן בבולגריה, בה שהה במשך שלוש שנים. ב-1987 שב לסופיה וביים בתיאטראות שונים וב-1990 התמנה לבמאי הבית בתיאטרון הלאומי של בולגריה בסופיה.
בשנת 1991 מיטקו בוזקוב עלה לישראל ביחד עם אשתו, סוניה, שהייתה שחקנית בבולגריה ובתם בת השלוש שרה. זמן מועט לאחר שעלה ביים את הסרט התיעודי "חומה" שהוקרן במתב (היום הוט) בטלוויזיה ב-1993, אותו הפיק ערן צלטנר. הסרט תיאר את קשייהם של צעירים שעלו לישראל בתחילת שנות התשעים מרחבי תבל ועל קשיי הקליטה שלהם בישראל.
ב-1993 נפגש בוזקוב עם גרי בילו, מה שהיה ראשיתה של שיתוף פעולה וידידות אמיצה שנמשכה עד סוף ימיו של בילו. בילו השפיע על בוזקוב מאוד ומאז אותה עת בוזקוב מביים ומלמד בבית צבי ובתיאטרון הספרייה. ההצגה הראשונה שביים בישראל הייתה "ג'יג'י" של קולט, בתיאטרון בית צבי, בשנת 1993, ההצגה הראשונה שביים בתיאטרון הרפרטוארי בישראל הייתה "יתוש בראש", מאת ז'ורז' פדו בתיאטרון חיפה בשנת 2000. הוא ביים עשרות הצגות בתיאטראות בית צבי והספרייה וביים גם הצגות בתיאטראות, באר שבע, בית ליסין, הקאמרי וחיפה. רוב ההצגות שהוא מביים הן מהקלאסיקה העולמית ובכלל זה הרבה קומדיות ופארסות.
ב-1999 ביים בוזקוב בתיאטרון הספרייה את ההצגה "המלחמה תפרוץ אחרי ההפסקה", פרי עטו של אלדרג'ק דניאק. בוזקוב נסע עם ההפקה לפסטיבל פודיום במוסקבה. דודו ניב זכה על תפקידו בהצגה בפרס השחקן המצטיין. בשנת 2002 ביים בוזקוב את ההצגה "אני לא רפופורט", פרי עטו של הרב גרדנר, בתיאטרון בית ליסין. ההצגה זכתה בשלושה פרסי התיאטרון הישראלי באותה שנה: יוסי פולק זכה בפרס שחקן השנה, שמוליק לוי זכה בפרס מתרגם השנה וההצגה זכתה בפרס ההעלאה המחודשת של השנה. בשנת 2010 ביים בוזקוב את ההצגה "החולה המדומה", פרי עטו של מולייר, בתיאטרון באר שבע. ההצגה הייתה מועמדת לשלושה פרסי התיאטרון הישראלי: בקטגוריית קומדיית השנה, איריס לנה בקטגוריית הכוריאוגרפיה ואמיר קריאף על תפקיד ברלאד בקטגוריית שחקן המשנה.
ב-2006 בוזקוב צולם לסדרה המוערכת "בלי נוסטלגיה" ששודרה בטלוויזיה הבולגרית הלאומית, הוקדש לפועלו פרק שלם שמציג את הקריירה העשירה שלו וחייו על הקו בין בולגריה לישראל.
מיטקו בוזקוב ביים את הסרט העלילתי באורך מלא "חומר נפץ" (90 דקות), בהפקת בית הספר "אימפרו", הסרט נמצא כעת (פברואר 2012) בפוסט-פרודקשן. זהו עיבוד ישראלי לתסריט פרי עטו של המחזאי המקדוני דיאן דוקובסקי, משחקים בו בוגרים ותלמדי שנה ג' של בית הספר. התסריט נכתב בהשראת מלחמת קוסובו ודוקובסקי זכה עליו בפרס הביקורת בפסטיבל ונציה. הסרט מגולל את סיפורם של אנשים צעירים ומדגיש את האופן שבו האלימות מופיעה בחיי היום-יום שלהם. הסרט מורכב מאחד עשר סיפורים נפרדים, כשבכל סיפור נשארת דמות מהאפיזודה הקודמת. כל סיפור נגמר באלימות, רצח או ניסיון לרצח. בשנת 2009 הוזמן בוזקוב על ידי התיאטרון הלאומי של בולגריה לביים את הקומדיה "משרתם של שני אדונים", פרי עטו של מולייר.
מיטקו בוזקוב מלמד בבית צבי משנת 1993, לימד באוניברסיטת חיפה בשנים 2008-1998, ומלמד ב"אימפרו" מאז שנת 2006.
הצגה | מחזאי | תיאטרון | שנה |
---|---|---|---|
טירונות בלוז | ניל סיימון | תיאטרון באר שבע | 2013 |
החולה המדומה | מולייר | תיאטרון באר שבע | 2010 |
מוריד הגשם | ריצ'רד נאש | תיאטרון הספרייה | 2010 |
משרתם של שני אדונים | קרלו גולדוני | התיאטרון הלאומי של בולגריה | 2009 |
כמו שתרצו אותי | לואיג'י פיראנדלו | תיאטרון הספרייה | 2008 |
עד התביעה | אגתה כריסטי | תיאטרון חיפה | 2006 |
ג'ייקל & הייד – המחזמר | לסלי בריקוז ופרנק וילהורן | תיאטרון הספרייה | 2005 |
אגדת אוהבים | ז'אן אנוי | תיאטרון הספרייה | 2005 |
בית הקפה | קרלו גולדוני | תיאטרון באר שבע | 2005 |
כובע הקש האיטלקי | אז'ן לביש | התיאטרון הקאמרי | 2003 |
הרולד ומוד | קולין היגינס | תיאטרון הספרייה | 2003 |
אני לא רפופורט | הרב גרדנר | בית ליסין | 2002 |
אמנות המשחק | אדוארדו דה פיליפו | תיאטרון חיפה | 2001 |
נדנדה בשניים | ויליאם גיבסון | תיאטרון הספרייה | 2001 |
כוכב ללא שם | מיכאיל סבסטיאן | תיאטרון הספרייה | 2001 |
יתוש בראש | ז'ורז' פדו | תיאטרון חיפה | 2000 |
טעות ברצח | ג'נט גרין | תיאטרון הספרייה | 2000 |
ואלס הכלבים | לאוניד אנדרייב (אנ') | תיאטרון הספרייה | 1999 |
איך אוהבים אחרים | אלן אייקבורן | תיאטרון הספרייה | 1999 |
המלחמה תפרוץ אחרי ההפסקה | אלדרג'יק דניאק | תיאטרון הספרייה | 1999 |
סיבוב מסוכן | ג'.ב. פריסטלי | תיאטרון הספרייה | 1998 |
הנס של אנטוניו הקדוש | מוריס מטרלינק | תיאטרון הספרייה | 1998 |
שדים ורוחות | אדוארדו דה פליפו | תיאטרון הספרייה | 1998 |
בעל אידיאלי | אוסקר ויילד | תיאטרון הספרייה | 1997 |
הנרי הרביעי | לואיג'י פיראנדלו | תיאטרון הספרייה | 1996 |
הנס של אנטוניו הקדוש | מוריס מטרלינק | תיאטרון הספרייה | 1996 |
הצגה | מחזאי | בית ספר | שנה |
---|---|---|---|
החולה המדומה | מולייר | בית צבי | 2021 |
אפריל הקסום | מתיו ברבר | בית צבי | 2016 |
כותרת ראשית | בן הכט וצ'ארלס מקארתור | בית צבי | 2009 |
סוף טוב הכול טוב | ויליאם שייקספיר | בית צבי | 2008 |
החייל האמיץ שוויק | ירוסלב האשק | בית צבי | 2007 |
ליל טעויות | אוליבר גולדסמית' | בית צבי | 2007 |
אהוד מנור בברודוויי | בית צבי | 2007 | |
טיל אוילנשפיגל | גרגורי גורין | בית צבי | 2007 |
אהבה שכזאת | פאבל קוהוט | בית צבי | 2003 |
טירונות | ניל סיימון | בית צבי | 2002 |
כלה למכירה | קרלו גולדוני | בית צבי | 2001 |
יתוש בראש | ז'ורז' פדו | אוניברסיטת חיפה | 2000 |
אילוף הסוררת | ויליאם שייקספיר | בית צבי | 2000 |
משפחת לינדן | ג'. ב. פריסטלי | בית צבי | 1999 |
כוכב ללא שם | מיכאל סבסטיאן | בית צבי | 2000 |
אגדת אוהבים | ז'אן אנוי | בית צבי | 2000 |
נסיכת התיאטרון | ארתור וינג פינארו | בית צבי | 1998 |
דון ז'ואן חוזר מהמלחמה | אדן פון הורבאט | בית צבי | 1996 |
מהומה רבה על לא דבר | ויליאם שייקספיר | בית צבי | 1997 |
שבת ראשון שני | אדוארדו דה פיליפו | בית צבי | 1995 |
תמונות ציד מבוואריה התחתית | מרטין שפר | בית צבי | 1994 |
המלחמה תפרוץ אחרי ההפסקה | אלדרג'יק דניאק | בית צבי | 1994 |
ג'יג'י | קולט | בית צבי | 1993 |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.