Loading AI tools
סרט משנת 2013 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גשם של פלאפל 2 (באנגלית: Cloudy with a Chance of Meatballs 2, בתרגום חופשי לעברית: מעונן עם סיכוי לקציצות 2) הוא סרט מדע בדיוני קומי אמריקאי בהנפשה ממוחשבת של סוני מ-2013. הסרט בוים על ידי קודי קמרון וכריס פירן, ותסריטו נכתב על ידי ג'ון פרנסיס דיילי, ג'ונתן גולדשטיין ואריקה ריבינוג'ה. הסרט מבוסס באופן רופף על הספר "מעונן עם סיכוי לקציצות" של ג'ודי ורון בארט, והוא מהווה המשך ל"גשם של פלאפל" מ-2009.
 | |
| כרזת הסרט בישראל | |
| מבוסס על | "מעונן עם סיכוי לקציצות" (ספר) |
|---|---|
| בימוי | קודי קמרון וכריס פירן |
| הופק בידי |
פאם מרסדן קירק בודיפלט |
| תסריט | ג'ון פרנסיס דיילי, ג'ונתן גולדשטיין ואריקה ריבינוג'ה |
| עריכה | רוברט פישר ג'וניור |
| שחקנים ראשיים |
ביל היידר אנה פריס ויל פורטה |
| מוזיקה | מארק מותרסבו |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה | סרטי סוני הנפשה |
| חברה מפיצה | סרטי קולומביה / סרטי סוני |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה, הפצה לאולמות הקולנוע  |
| הקרנת בכורה |
27 בספטמבר 2013 21 בנובמבר 2013 |
| משך הקרנה | 95 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| תקציב | $78,000,000[1] |
| הכנסות | $274,325,949[1] |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 cloudy2 |
| סרט קודם | "גשם של פלאפל" (2009) |
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
עלילת הסרט מתרחשת כשישה חודשים לאחר מאורעות "גשם של פלאפל", ומציגה את השלכות אירועיו. בעקבות הסופה שפקדה את שמורת הבולע, מזון רב הצטבר ונשאר לכסות את האי עליו העיר שוכנת. על אף שהצליח לעצור את ההמצאה שיצר מלהחריב את העולם, הממציא פלינט לוקווד נשאר חסר אונים בכל הנוגע לטיפול בהרס. צ'סטר וי, מנכ"ל התאגיד "Live Corp", מציע את שירותי החברה לניקיון האי, ומעביר את תושביו לקליפורניה באופן זמני. במהלך שיקום האי, מתגלה כי חלקי מזון מסוימים עברו מוטציה שהקנה להם אינטליגנציה, והם מנסים לברוח. או אז, כשבפני העולם עומדת סכנה חדשה, צ'סטר דורש את עזרתו של פלינט בהריסת המצאתו, ה-"FLDSMDFR". נעזר בחבריו - בת זוגו החזאית סאם, אביו הדייג טים, הידוען ברנט, הצלם מני והשוטר ארל - פלינט צריך להוכיח את כישוריו, בטרם שאריות המזון יפלשו אל שאר העולם וייפגעו באנושות.
מבקרי הקולנוע נתנו לסרט ביקורות מעורבות, תוך כדי הסכמת הקונצנזוס כי מדובר בסרט פחות טוב מקודמו, אך הם כן ציינו לשבח את המקוריות שבו, שהתבטאה בין היתר בסיפור, ובעיקר בהנפשה; באתרי הסקירה "Rotten Tomatoes" ו-"Metacritic", הוא קיבל ציונים של 71% ו-59 בלבד.[2][3] הסרט אמנם לא זכה להצלחה מסחרית כבירה, כשהכנסותיו מהקרנותיו המסחריות בבתי קולנוע סביב העולם נעמדו רק על $274,325,949, אך הוא הצליח להחזיר את הוצאות התקציב ואף לזכות את אולפני ההפקה והמפיצה ברווח.[4]
בעקבות סופת האוכל האיומה מהסרט הראשון, צ'סטר V גורם לתושבי האי לעזוב לקליפורניה, למגורי החברה היוקרתיים שלו, LIVE CORP. לאחר שפלינט מקבל סוף סוף את ההכרה כממציא שעבורה חיכה שנים, הוא מצטרף לחברת ההמצאות {Live Corp} של הגיבור שלו, צ'סטר V . בחברה עובדים הממציאים המבריקים ביותר בעולם וממציאים מכשירים לטובת האנושות. לאחר שפלינט וחבריו חזרו לעיר שלהם, פלינט מגלה שהמכונה שלו ממשיכה לייצר אוכל, ואף התחילה לייצר מפלצות אוכל. בעקבות כך גורל האנושות עומד בסכנה, ופלינט נאלץ לצאת ולהילחם ביצורים כדוגמת השרימפנזות, פשטידות תפופיטונים, עכביצ'יזים ועוד.
במהלך המסע שלהם, פלינט וחבריו לבסוף נאלצים גם להילחם בצ'סטר V שמתגלה מאוחר יותר בתור הנבל של הסרט.
באפריל 2010, דווח כי אולפני ההנפשה של סוני החלו בפיתוח המשך ל"גשם של פלאפל" מ-2009, כשפיל לורד וכריסטופר מילר לא ישובו אל כס הבימוי.[5] הידיעה אושרה רק בדצמבר 2011, אז גם הוכרז על כך שקודי קמרון וכריס פירן הם אלו שיביימו את הסרט, בעוד ג'ון פרנסיס דיילי, ג'ונתן גולדשטיין ואריקה ריבינוג'ה יכתבו את התסריט.[6] שלושת התסריטאים אינם ביססו את הסרט על "Pickles to Pittsburgh", ההמשך של "מעונן עם סיכוי לקציצות", אלא יצרו עבורו רעיון מקורי לחלוטין.[7] הסרט יועד להיקרא "גשם של פלאפל 2: נקמת השאריות" (Cloudy 2: Revenge of the Leftovers),[8] אך זה קוצר בסופו של דבר ל"גשם של פלאפל 2".[9]
בניגוד למיסטר טי שסירב לחזור לתרום את קול דמותו עבור סרט ההמשך, והוחלף בטרי קרוז,[10] ביל היידר, אנה פריס, ג'יימס קאן, אנדי סמברג, ניל פטריק האריס ובנג'מין בראט שבו כולם לתפקידיהם.[6] קריסטן שאל הצטרפה אל הצוות עבור דיבוב דמותה של בארב,[11] וויל פורטה, שלקח חלק גם בסרט הקודם, לוהק לתפקיד של צ'סטר וי.[6]
בארצות הברית, החלו הקרנות הסרט באופן רשמי ב-27 בספטמבר 2013,[12] ובישראל כחודשיים אחר כך, ב-21 בנובמבר.[13]
בתחילת 2014, ב-28 בינואר, החלו לצאת לשווקים מהדורות המדיה הביתית של הסרט - DVD ו-Blu-Ray.[14] בנוסף לסרט עצמו, מהדורות ה-DVD וה-Blu-Ray כללו בהן גם אסופת סרטים קצרים המרחיבים את קורותיהן של דמויות שונות - "Super Manny", "Earl Scouts", "Steve's First Bath" ו-"Attack of the 50-Foot Gummi Bear".[15][16]
"גשם של פלאפל 2" זכה לביקורות מעורבות. אתר הסקירה "Rotten Tomatoes" העניק לסרט ציון של 71%, על פי ציון ממוצע של 6.4/10 בהתבסס על 120 ביקורות (85 "טריות" ו-35 "רקובות").[2] באתר הסקירה "Metacritic" הוא זכה לציון של 59, בהתבסס על 31 ביקורות (17 חיוביות, 12 מעורבות ו-2 שליליות).[3] חברת הסקרים "CinemaScore" נתנה לסרט ציון "-A".[17]
כמו כל המשך, גם סרט זה הושווה לקודמו. א. א. דוואד מאתר האינטרנט "The A.V. Club" קבע כי "כמו יותר מידי המשכים, גם "גשם של פלאפל 2" מתבלבל בין "גדול יותר" ל"טוב יותר", ומאבד בכך את קסמו של הסרט המקורי".[18] מייקל רכטשאפן מהאתר "The Hollywood Reporter" הוסיף לדעה זו, בציינו כי הסרט "אינו קליל ומרענן כמו המקורי".[19] טים רובי מהעיתון "The Daily Telegraph" הצטרף אל אלו, וציין כי הסרט "אינו עגול או רגשי כמו קודמו".[20] שון או'קונל מהעיתון "The Washington Post" הצביע על ההבדל בטיב שני הסרטים בחוסרם של צמד הבמאים ותסריטאים פיל לורד וכריסטופר מילר, שכתבו וביימו את הסרט המקורי אך לא שבו אל ההמשך.[21] מעט מן מבקרי הקולנוע יצאו בדעה חתרנית טיפה, ומצאו את ההמשך דווקא טוב יותר. מייקל פיליפס מהעיתון "Chicago Tribune" הוביל את הדעה הזו, בציינו כי הסרט "טוב יותר בכל אספקט אפשרי מהסרט המקורי".[22] ביל צוקר מהעיתון "Chicago Sun-Times" גם היה בדעה זו, ומצא את ההמשך "מהנה יותר".[23] ביל גודיקונטז מהעיתון "The Arizona Republic" עוד הוסיף על כך, בציינו כי "זה נדיר שהמשך לוקח את רוח הסרט המקורי ורץ איתה, ועוד מצליח להגיע עם משהו ייחודי וטוב בפני עצמו".[24]
קונצנזוס כמעט מוחלט קבע כי הסרט מתאים בעיקרו לילדים, וכי הוא "פשוט כיף". פיליפס השווה את הסרט לשאר סרטי ההנפשה שיצאו באותה שנה ("בית ספר למפלצות", "מטוסים", "הממלכה הסודית" ו"גנוב על המיניונים"), וקבע כי הוא "כיף יותר מכל אחד אחר".[22] ג'וסלין נובק מסוכנות הידיעות "Associated Press" התייחסה לדבר בהרחבה, וקבעה כי "ההנאה מהסרט תלויה בסובלנות הצופה אל משחקי מילים והומור ילדותי, שכנראה יימצא מעייף אצל מבוגרים אך מהנה בקרב ילדים".[25] רייפר גוזמן מהעיתון "Newsday" גם נגע בנושא, והוסיף כי הסרט "מסתמך על הנוסחה החזרתית הרעילה של סרטים לילדים: רעשים חזקים, מוזיקת פופ והומור שירותים".[26] מרים בייל מהעיתון "The New York Times" ציינה כי על אף שהסרט "מלא בצבעוניות וחמידות", הוא "לא מצליח לקיים את הבטחתו לערער את שלטון "Pixar" בתחום".[27] דייב מקגין מהעיתון "The Globe and Mail" היה בדעה דומה, וקבע כי הסרט "מבטיח יותר כיף וצחוק ממה שהוא מספק בפועל".[28] רכטשאפן, קייל סמית' מהעיתון "New York Post", קית סטאסקייביץ' מהמגזין "Entertainment Weekly" וג'ורדן הופמן מהעיתון "New York Daily News" ציינו לשבח את מקוריות הסיפור, ובמיוחד את ההנפשה,[19][29][30][31] וצוקר, מייק קלארק מהעיתון "USA Today" ופיטר הארטלאב מהעיתון "San Francisco Chronicle" קבעו כי ההנאה המרבית מההנפשה הצבעונית היא בגרסת התלת-ממד.[23][32][33]
מהקרנותיו המסחריות בבתי קולנוע סביב העולם, "גשם של פלאפל 2" גרף הכנסות של $274,325,949, מתוכן $119,793,567 בצפון אמריקה (43.7%) ו-$154,532,382 בשאר העולם (56.3%).[1] "קולומביה", דרך "סוני", השקיעה בסרט כ-$89,500,000 עבור שיווקו,[34] בעוד תקציב ההפקה שלו הוערך ב-$78,000,000.[1]
מהדורות המדיה הביתית של הסרט הניבו גם הן לא מעט הכנסות, הנעמדות על כ-$44,230,223 - כ-$27,822,502 מ-2,185,407 עותקי DVD, וכ-$13,522,986 מ-596,718 עותקי Blu-Ray.[35]
אתר האינטרנט הרשמי של גשם של פלאפל 2
"גשם של פלאפל 2", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"גשם של פלאפל 2", באתר נטפליקס
"גשם של פלאפל 2", באתר AllMovie (באנגלית)
"גשם של פלאפל 2", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"גשם של פלאפל 2", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"גשם של פלאפל 2", באתר Metacritic (באנגלית)
"גשם של פלאפל 2", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
