Loading AI tools
משבר המיוחס לסוף העשור השני של המילניום מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במאה ה־21 החל גל הגירת פליטים, וכן מהגרי עבודה, ממדינות המזרח התיכון ומערב הבלקן לאירופה, בייחוד ממדינות כסוריה, עיראק ומדינות אפריקה, אך גם מאפגניסטן, אריתריאה ודרום אסיה.[1][2] הגל גרם למשבר הומניטרי ופוליטי באירופה.[3] המונח "משבר הגירה" עלה כבר באפריל 2015, לאחר שחמש סירות שנשאו כאלפיים מהגרים טבעו מול חופי היבשת במימי הים התיכון, אסון שהביא למותם של 1,200 איש.[4]
.jpg)
מספרם ההולך וגדל של המהגרים, שיש הסבורים כי הוא פוגע באפשרות שלהם להשתלב באירופה,[5] הושפע ישירות מהסכסוכים המתמשכים במדינות המקור באזור אפריקה ובמדינות המזרח התיכון, לצד סירובן של ממשלות האיחוד האירופי לממן מבצע חילוץ איטלקי של מהגרים שנתקעו בלב ים בדרכם ליבשת וביקשו לקבל מקלט. רוב הפליטים מגיעים מסוריה, מאפגניסטן ומאריתריאה.[6] באופן יוצא דופן בלטו מבין המהגרים והפליטים יוצאי סוריה ואפגניסטן אשר נסו ממלחמות האזרחים במדינותיהם. משבר ההגירה קושר על ידי התקשורת גם לגל הפיגועים באירופה, עקב העובדה כי חלק מהמפגעים האסלאמיסטים הגיעו במסגרת גל ההגירה. רוב מבצעי הפיגועים לא היו אזרחי אירופה אלא הפליטים או המהגרים.[7][8]
על פי סוכנות הסטטיסטיקה האירופית, Eurostat, לאורך שנת 2014 זכו 626,000 מהגרים לאישור קבלת מקלט במדינות אירופה, המספר הגבוה ביותר של מבקשי מקלט מאז שנת 1992. המשבר מוגדר כמשבר ההגירה הגדול ביותר בתולדות אירופה מאז תקופת מלחמת העולם השנייה. בתקופה בת 7 חודשים בשנת 2015 היגרו למעלה מ-300,000 מהגרים ליבשת, מהם למעלה ממאה אלף מהגרים בחודש יולי בלבד. היקף ההגירה וממדיה החלו להתבהר במשך חודשי קיץ 2015, לאחר שבאוסטריה נמצאה משאית נטושה ובה גופותיהם של 71 פליטים, שנחנקו ממחסור חמצן, כשניסו לחצות את הגבול לאיחוד האירופי.
המשבר מתוארך לשנים 2016-2015 (או 2017[9]) בשל ירידה בכמות המהגרים והפליטים שהגיעו לאירופה לאחר שנים אלה. אחד הגורמים היה שטורקיה הסכימה לחסום את דרכם אל היבשת בתמורה לסיוע כספי מהאיחוד האירופי. באיחוד הייתה מחלוקת בנושא קליטת ההגירה.[8][10][11]
המונח משבר ההגירה באירופה מתייחס לזרם גדול וחסר תקדים בעת המודרנית של מהגרים, בין אם הם פליטי מלחמה או מהגרי עבודה מהמזרח התיכון ומדינות אפריקה.
לפי נציבות האו"ם לפליטים, מספר האנשים העקורים מבתיהם חצה את ה-65.6 מיליון איש בסוף שנת 2016; זהו המספר הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, ומדובר בעלייה של 40% מאז 2011. מתוך אותם 65.6 מיליון, 22.5 מיליון הם פליטים (17.2 מיליון בטיפול נציבות האו"ם ו-5.3 מיליון פליטים בחסות האונר"א). 2.8 מיליון מהפליטים חיפשו אחר מחסה. היתר הם עקורים בתוך המדינה שלהם. 17.2 מיליון הפליטים שהיו בטיפולה של נציבות האו"ם נחשבים לעלייה של 2.9 מיליון מאז סוף 2014, המספר הגבוה ביותר מאז 1992. ביניהם, פליטים סורים הפכו לקבוצת הפליטים הגדולה ביותר (3.9 מיליון), ואחריהם הפליטים האפגנים (2.6 מיליון), שהיו במשך שלושה עשורים קבוצת הפליטים הגדולה ביותר. שש מתוך עשר קבוצות הפליטים הגדולות היו אפריקאיות: סומליה, סודאן, דרום סודאן, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה המרכז אפריקאית ואריתריאה. מדינות מתפתחות אירחו 86% מהפליטים בסוף 2014. למרות שרוב הפליטים הסורים אורחו על ידי מדינות שכנות כמו לבנון, טורקיה וירדן, מספר בקשות המקלט שהגישו הפליטים הסורים לאירופה גדל בהתמדה בין השנים 2011 עד 2017. בדצמבר 2017 מנה האו"ם יותר ממיליון בקשות מקלט ב-37 מדינות אירופאיות[12].
לפחות לחלק מן ההגירה, משויכת סיבת הגירה סביבתית (ראו: משבר האקלים), והצפי הוא שהגירה זו תלך ותגדל.[13] אל"ם (מיל') ד"ר איתן ישראלי כותב:[14]
המשבר הזה הוא אחד הגורמים לכך שמאות פליטים מאפריקה מסתננים לארץ (ישראל) מדי חודש. ... את המשמעויות של משבר האקלים קשה לעכל, מה גם שהנטייה הטבעית של האנשים בכלל ושל הפוליטיקאים בפרט היא לעסוק בדחוף ובמיידי ולא בתהליכים איטיים שמתפרסים על פני עשרות שנים.
נכון לשנת 2017, 55% מהפליטים ברחבי העולם הגיעו משלוש מדינות: דרום סודאן, סוריה ואפגניסטן. נכון לאפריל 2018, מאז תחילת אותה שנה, הגיעו 15,481 פליטים לחופי אירופה דרך הים בלבד. כמו כן נפטרו עד אז 500 פליטים. בשנת 2015 היו בסך הכול 1.02 מיליון כניסות דרך הים. מאז זרם המהגרים פחת בהתמדה, אך נמשך כל העת[15].
מקור קבוצת הפליטים הגדולה ביותר שהגיעה לאירופה הוא בסוריה. הגירתם נובעת מדיכוי פוליטי קשה בידי הנשיא בשאר אל-אסד. כן מתנהלת בסוריה מלחמת אזרחים עקובה מדם שכוללת מעורבות של מדינות זרות שתומכות באסד דוגמת רוסיה ואיראן, וכן מדינות התומכות במורדים (ארצות הברית, צרפת ובריטניה), שעשו מאמצים להפיל את משטרו של אסד כמו למשל בעץ השקמה, תוכנית להעברת אלפי טונות של נשק לידי המורדים[16][17]. לאחר פרוץ המאורעות בסוריה, בתוך מספר חודשים ברחו אלפים מבתיהם ונפתחו בטורקיה מחנות הפליטים הראשונים. במרץ 2012 מינתה נציבות האו"ם לפליטים אחראי על המצב בסוריה. במרץ 2013 הגיע מספר הפליטים הסורים למיליון. נכון למרץ 2018 רשומים 5.8 מיליון פליטים סורים ברחבי העולם.
פליטים אפגנים הם קבוצת הפליטים השנייה בגודלה בעולם[18]. לפי הנציבות, ישנם 2.5 מיליון פליטים רשומים מאפגניסטן. רובם נמלטו מהאזור בשל המלחמה והרדיפה. רוב הפליטים האפגנים השתכנו בפקיסטן ואיראן, אולם יותר ויותר החלו לנוע מערבה לכיוון אירופה. אפגניסטן סובלת זה 40 שנה ממלחמות וחוסר יציבות, שהחלו עם מלחמת אפגניסטן שבה פלשו הסובייטים לאפגניסטן. לאחר תקופה של שלטון קומוניסטי במדינה, עלה לשלטון ארגון הטאליבאן, ששלט עד 2001, כשפלשה ארצות הברית לאפגניסטן. בנקודה זו חזרו כמעט 6 מיליון פליטים אפגנים למדינתם, אולם לאחר תקופה של אי-שקט ועלייה מחודשת של הארגון, ברחו 2.5 מיליון מבתיהם.
ערך מורחב – מהגר עבודהזה זמן רב שהגירה כלכלית היא נושא כלל עולמי. הגירה כזו מתקיימת בהינתן הרצון לתנאי חיים/ אפשרויות תעסוקה שאינן קיימות במדינות המוצא של המהגר. מהגרים אלו מכונים "מהגרי עבודה". על פי נתוני ה-OECD, בעשר השנים שקדמו לשנת 2019, היוו מהגרי עבודה מעל 70% מהגידול בכוח העבודה באירופה. למעשה, הגירה שכזו היא קריטית לשוק הצומח. בסך הכול, מצא ה-OECD שכניסת המהגרים לא שיבשה את התוצר של אף מדינה.
בשנת 2016, לפי העיתון האיטלקי לה סטמפה, ערכו ביורופול חקירה בנושא זיוף דרכונים עבור המדינה האסלאמית. הם זיהו דרכונים סורים מזויפים במחנות פליטים ביוון שנועדו לחברים במדינה האסלאמית, על מנת להגיע לחלקים אחרים באירופה. כמו כן, אמר ראש היורופול כי כוח משימה חדש של 200 קצינים ייפרס באיי יוון לצד משמר הגבול היווני במטרה לסייע ליוון לעצור את כניסת חברי המדינה האסלאמית לאירופה[19].
בפברואר 2017 דיווח העיתון הבריטי הגארדיאן כי המדינה האסלאמית משלמת למבריחים סכומים של עד 2,000 דולר אמריקאי כדי לגייס אנשים ממחנות פליטים בירדן ולבנון כדי לגרום להקצנה של הילדים. מדיווחים שונים עולה הערכה של 88.3 אלף ילדים – שדווחו כנעדרים – נמצאים בסיכון להסתה מצד המדינה האסלאמית[20].
בתגובה לגל הגובר של המהגרים, האיחוד האירופי החליט להגדיל את תקציב סוכנות הגבולות האירופית, Frontex, בצעד שספג ביקורת מצד האו"ם ומועצת זכויות האדם שלו.[21][22]
בספטמבר 2015 פורסמה תמונה של גופתו של ילד בשם איילן כורדי, שטבע ביחד עם אמו ואחיו לאחר שסירתם התהפכה. התמונה עוררה סערה רבה, שגרמה להגברת המודעות לבעיית הפליטים.[23] כמו כן, נודע כי מ-17 בספטמבר עד 19 בספטמבר, במשך 3 ימים, הגיעו למעלה מ-15,000 מהגרים ופליטים לאוסטריה.
היהודים באירופה חשים יחס אמביוולנטי כלפי משבר ההגירה; מחד יהודים רבים חשים רתיעה כלפי הזהות הערבית-מוסלמית של רוב הפליטים, ויהודים רבים המשתייכים למעמד הבינוני-גבוה חשים צורך לגונן על לאומיותם האירופית. מאידך יהודים רבים מרגישים גם חשש כבד מתנועות ומפלגות שבולטת בהם התנגדות ל"זרים", מפני שבעיניהם גם היהודיים המקומיים עלולים להיחשב "זרים". הרב הראשי של בריטניה, אפרים מירוויס, התייחס לתופעה בדרשה שנשא בשנת 2016 בבית הכנסת הגדול באדינבורו, והסביר כי "היהודים תמיד ידעו, ואם לא ידעו אז חשו, כי כאשר נמתחים מחדש גבולות ה'אני' וה'אחר' הרי שבסופו של דבר גדולים סיכוייהם למצוא את עצמם דווקא בצד 'האחר'"[24].
צבי בראל, אלפי פלסטינים שנמלטו משלטון חמאס בעזה חיים כפליטים ביוון, באתר הארץ, 30 במאי 2017Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
