בית הכנסת הגדול (תל אביב)
בית כנסת בתל אביב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת הגדול בתל אביב נמצא בקרן הרחובות אלנבי 110 ואחד העם בתל אביב.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת, בית כנסת ראשי  |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1926 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1926 |
| חומרי בנייה |
בטון |
| אדריכל |
יהודה מגידוביץ' |
| סגנון אדריכלי | אדריכלות נאו-ביזנטית |
| קואורדינטות | 32°03′52″N 34°46′20″E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית הכנסת הגדול  | |
  | |
חשיבותו, מיקומו וגודלו של המבנה שיוו לו את הדרו ומרכזיותו בהווי תל אביב הקטנה. כיום מקיף את הבניין אזור עסקים וכספים. עזיבת התושבים את האזור במהלך שנות ה-60 הביאה לדלדול ניכר במספר המתפללים בבית הכנסת. שנים רבות המבנה היה דל בשבתות ממתפללים, אף שבימות החול היו מתפללים רבים עקב קרבתו למקומות עבודה רבים.
כבר בסוף 1910 הוחל בתוכניות להקמת בית כנסת בתל אביב[1] והוקצה לצורך כך מגרש במקום גבוה בקצה השכונה[2] בין רחוב יהודה הלוי ושכונות נוה צדק ונוה שלום. באפריל 1911 הונחה אבן הפינה לבית כנסת גדול שיועד לקום ברחוב יהודה הלוי[3][4]. נעשו מאמצים לגייס תרומות לבניית בית הכנסת[5][6] אולם בסופו של דבר בית הכנסת לא נבנה. בקיץ 1914 הסכימה הקרן הקיימת להלוות כסף לצורך בניית בית הכנסת[7].
בשנת 1914 ערך ועד בית הכנסת הגדול תחרות פתוחה לאדריכלים לתכנון בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי. בתחרות זו, זכה האדריכל ריכרד מיכל שגם ערך את תוכנית הבניין לבית הכנסת. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס מיכל לצבא הגרמני ונאלץ לעזוב את ארץ ישראל מבלי להשלים את תוכניות בניין בית הכנסת. את מקומו תפס האדריכל אלכסנדר ברוולד, מתכנן בניין הטכניון בחיפה (1912), ובית הספר הריאלי (1912), וכן מספר מבנים פרטיים וציבוריים בתל אביב. בסוף שנת 1919 יצא ועד בנין בית הכנסת במכרז לקבלנים לבניית החלק הראשון של המבנה[8]. באוקטובר 1921 נמסר שחברת הבונה תתחיל בעבודת הבנייה[9].
בשנת 1924 הונחה אבן הפינה לבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, בתכנונו של האדריכל יהודה מגידוביץ'. בניית בית הכנסת התעכבה מחוסר תקציב, עד לקבלת תרומה מהברון רוטשילד, שהביאה להשלמת הבנייה ב-1925, על ידי הקבלן שמואל נתן וילסון. את כיפת המבנה תכנן המהנדס ארפד גוט. בחדרים הצמודים לבית הכנסת התקיימו הלימודים של ישיבת תל אביב עד לשנת 1941, אז נכנסו תלמידי ישיבת היישוב החדש ללמוד במבנה בית הכנסת.
בשנת 1969, במטרה להחיות את המבנה ולהתאימו לרוח הזמן, נערכו בבניין שיפוצים מרחיקי לכת, בתכנון האדריכל אריה אלחנני, שהוסיף בחזיתות המבנה קשתות ותומכות בטון, ובכך הפך את המבנה לבעל אופי מודרניסטי. כמו כן נעשו שינויים בפנים הבניין והוחלפו הריהוט, ארון הקודש ומערכות התאורה.
החל משנת 2016 קודמה תוכנית לשיפוץ בית הכנסת וסביבתו. התכנית אמורה כדי להשיב לבית הכנסת את מראהו המקורי משנות ה-20 של המאה העשרים.[10] יוסרו מסביבו שלוש מתוך ארבעת הקולונדות וחומות הבטון שנבנו במסגרת הרחבתו ב-1969.[11] הקולונדה המערבית תשוקם ותאכלס מרכז מבקרים שיציג את תולדות בית הכנסת, כיתות לימוד וחנות תשמישי קדושה.[10] החניון הסמוך היה צפוי להיות מוסב לכיכר. בעבודות השקיעו כספים עיריית תל אביב-יפו, קרן תל אביב ואיש העסקים פטריק דרהי.[12] את המבצע הוביל האדריכל אורי פדן, המתמחה בשימור מבנים היסטוריים.[13]
בין השנים 1946-1948 היה בית הכנסת מוציא לאור את כתב העת "בית הכנסת", אשר יצא בתפוצה ארצית וראה לאור 28 מהדורות.
בספטמבר 1985 צולמה בתוך בית הכנסת סצנת בר המצווה של אלכס קופרובסקי בסרט ״אלכס חולה אהבה״ ובכניסה לבית הכנסת צולמה סצנת הנשיקות שלאחר הדרשה באותו טקס בר מצווה.
באמצע שנת 2014 ההנהלה הוותיקה בחרה לנשיא בית הכנסת את צעיר חבריה, שלמה פיבקו, אשר שימש כחזן בית הכנסת בית אל בתל אביב וכחזן משטרת ישראל. כמו כן, מינתה לרב בית הכנסת את הרב יצחק בר זאב אשר כיהן כרב בבית הכנסת המרכזי בצפון תל אביב. מאז בית הכנסת חווה התחדשות, נערכים בו קונצרטים, ואירועי תרבות רבים, שבמסגרתם הופיעו בבית הכנסת חזנים מפורסמים לצד זמרים כדוגמת דוד ד'אור, קובי אפללו ועוד. בית הכנסת מארח מדי שבוע, בשיעורים ובאירועים תורניים, רבני שכונות, רבני ערים ומרצים מבוקשים, לצד שרים, אישי ציבור ואורחים מחו"ל. בכל שבת מתפלל לפני התיבה חזן מפורסם, פעמים רבות מלווה במקהלת חזנים.
בסוף אוגוסט 2015 לרגל ציון שנתו ה-90 ולכבוד התחדשותו, התקיים אירוע שבו הכניסו 4 ספרי תורה לבית הכנסת. באירוע השתתפו אלפים מתושבי העיר ובראשם: ראש העיר תל אביב רון חולדאי, רב העיר הרב ישראל מאיר לאו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, רבנים, שרים ואישי ציבור רבים, והופיעו הזמרים דוד ד'אור, יונתן רזאל וישי לפידות בליווי הסימפונט רעננה. בהמשך השנה, חודש מנהג בית הכנסת מימי עברו, לקיים טקס הדלקת נרות חנוכה מרכזי. בטקס זה השתתפו, לצד הרב הראשי לתל אביב, שר המדע אופיר אקוניס, ח"כ אבי דיכטר וחברים ממועצת העיר, והופיע הזמר קובי אפללו. החנוכייה, בה הדליקו את הנרות, היא נדירה בגודלה ועשויה כולה מכסף טהור. היא נתרמה לבית הכנסת לפני עשרות שנים ונשכחה בגנזך בית הכנסת, בעקבות ביטול הדלקת נרות החנוכיה המרכזית. לכבוד חידוש הטקס היא שופצה וחזרה לשימושה.
בשנת 2016, במלאת השלושים לפיגוע הירי ברחוב דיזנגוף בעיר, נערך בבית הכנסת ערב זיכרון לשלושת הנרצחים, בו נשאו דברים רב העיר תל אביב, ח"כ בוז'י הרצוג ונציגי המשפחות, והופיעו בו כמה אמנים. בערב נאמרה תפילת אשכבה לנרצחים ובכללם לנרצח השלישי אף על פי שאיננו יהודי, בנוכחותם של בני משפחתו, שכובדו לעמוד על במת בית הכנסת מול הקהל.
בסוף שנות ה-30 תכנן האדריכל זאב רכטר את הבינוי ההיקפי לבית הכנסת הגדול. רכטר תכנן מצד צפון ומצד מערב (שני הצדדים הנותרים הם הרחובות עצמם) כיכר בסגנון איטלקי סביב בית הכנסת. סביב הכיכר אמורה הייתה לקום שורת בתים בעלת חזית מוכתבת, כשבמפלס הקרקע תעבור ארקדה בעלת קשתות אוריינטליות והחללים במפלס יהיו מיועדים למסחר. תוכנית זו בוצעה רק בחלקה.
בחיפוש שנעשה בתל אביב לאחר פיצוץ מלון המלך דוד נמצא במרתף בית הכנסת מחסן נשק של לח"י[14]. בעקבות זאת נעצר אליעזר נוימן שמש בית הכנסת[15] ונידון בפני בית דין צבאי לשנת מאסר[16]. לוחית זיכרון לציון האירוע ניצבת ברחוב אלנבי ליד הכניסה לבית הכנסת.
בית הכנסת נהג להעסיק חזנים קבועים שהיו עוברים לפני התיבה, בשבתות, במועדים ובימים הנוראים. ביניהם ניתן למנות את משה מנחם הרשטיק,דוד אולמן, חיים אליעזר הרשטיק, שלמה רביץ, יהושע דלין, בנימין אונגר וישראל שטוקהמר, אברהם פרסמן, ובתקופה מאוחרת יותר את חיים אדלר ויצחק נבו. גדולי החזנים ראו לעצמם כבוד גדול להופיע בבית הכנסת וביניהם ניתן למנות את משה קוסוביצקי, יוסלה רוזנבלט, זבולון קוורטין, ריצ'רד טאקר, יהושע לרר, משה שטרן, בן ציון מילר, ויצחק מאיר הלפגוט. בבית הכנסת מופיעה גם מקהלה המלווה את החזן בתפילות, על המקהלה ניצחו בעבר המנצחים אריה גרף ומנשה לב רן. כיום, החזן הראשי הוא חיים אדלר וחזן בית הכנסת הוא צבי גרינהיים.
באמצע שנות ה-80, ביוזמתו של נשיא בית הכנסת אברהם חצרוני, הוצב על הפינה הדרום מזרחית של חומת בית הכנסת, הפונה לרחוב אלנבי דגם חזית בית הכנסת החורבה ועליו שעון.
ארון הקודש, כפי שמופיע על כריכת ספר היובל לבית הכנסת
תעודה לציון אבן היסוד להקמת בית הכנסת, שהונחה על ידי הרב אברהם יצחק קוק
חזית בית הכנסת הגדול
חפירת היסודות לבית הכנסת הגדול בתל אביב, תרפ"ב (צילם: צבי אורושקס)
בית הכנסת לצד רחוב אלנבי במבט ממגדל מאייר ברוטשילד
מראה מן האוויר
שלט זיכרון על תפיסת מחסן הנשק של לח"י בבית הכנסת הגדול
.jpg)
 |
- מ. מאיר-מריל, בית הכנסת הגדול בתל אביב ותרומתו של אלכס ברוולד להקמתו, יד יצחק בן צבי, י"ם, 1990.
- א. חצרוני, ספר היובל לבית הכנסת הגדול בתל אביב, הוצאת ביהכנ"ס הגדול בת"א, ת"א, תשמ"ו (1986).
- א. חצרוני, "החורבה הירושלמית בבית הכנסת הגדול בתל אביב", עיתון הצופה, כ"ו אייר תשמ"ה (1986).
אתר האינטרנט הרשמי של בית הכנסת הגדול
- ירון הראל, שם אחד צריך שיהי לנו, עברים אנחנו!, באתר הארץ, 19 ביוני 2009
- צילום: ישראל ברדוגו, גלריה מרהיבה: ספרי תורה הוכנסו לבית הכנסת הגדול, באתר כיכר השבת, 26 באוגוסט 2015
- פרידה אלק, בית כנסת גדול ועצוב, באתר ynet, 19 בספטמבר 2010
- עדינה מאיר-מריל, בית-הכנסת הגדול בתל-אביב ותרומתו של אלכס ברוולד להקמתו, קתדרה 57, ספטמבר 1990, עמ' 119-105
- זמני התפילה בבית הכנסת הגדול בתל אביב באתר בתי הכנסת
- בנימין מנדלסון, בית-הכנסת המרכזי בתל-אביב-יפו, בית יעקב, גיליון 121/122 (1969), עמ' 23–24, באתר היברובוקס
- מיכאל יעקובסון, 100 שנים של בדידות: עלייתו ונפילתו של בית הכנסת הגדול, באתר Xnet, 12.9.13
- גליונות בית הכנסת הגדול בתל אביב, באתר היברובוקס
- אולפן ynet, לא בגלל הרכבת הקלה: תל אביב עוצרת - בית הכנסת הגדול בת"א חוגג 90, באתר ynet, 24 באוגוסט 2015
- מיכאל יעקובסון, 50 שנה אחרי שהוסתר בעמודים, בית הכנסת הגדול של ת"א יחדש את פניו, באתר Xnet, 4 באוגוסט 2018
- עיריית תל אביב תשפץ את בית הכנסת הגדול בכ-50 מיליון שקלים, הרווחים יועברו לקופת בית הכנסת (חדשות אתר כיפה, 21 בפברואר 2021)
בית הכנסת הגדול (תל אביב), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
