Loading AI tools
מטוס נוסעים סילוני אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בואינג 707 הוא מטוס נוסעים מסחרי צר-גוף בעל ארבעה מנועים, שפותח בחברת בואינג בשנות ה-50 של המאה ה-20. שם הדגם מבוטא בצורה פופולרית "שבע-אפס-שבע". פאן אמריקן וורלד איירווייז החלה להפעיל את השירות המסחרי הראשון באמצעות דגם זה לפריז החל ב-26 באוקטובר 1958. בואינג סיפקה 1,010 יחידות של מטוס ה-707, ובכלל זה גם מדגם קטן ומהיר יותר שנקרא בואינג 720. אף על פי שהמטוס לא היה מטוס הנוסעים הסילוני המסחרי הראשון, ה-707 היה בין מטוסי הסילון הראשונים שזכו להצלחה מסחרית. מטוס זה הפך לכלי התובלה העיקרי להובלת נוסעים מסחרית בשנות ה-60, ונותר נפוץ גם לאורך שנות ה-70 של המאה ה-20. מטוס זה נתפס אצל רבים כמטוס שהוביל לתקופה הסילונית. מטוס הבואינג 707 הפך את בואינג לאחת מיצרניות מטוסי הנוסעים העיקריות והיה המטוס הראשון בסדרת ה-7x7 של החברה.
 | |
| מטוס ה-707 של השחקן ג'ון טרבולטה | |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| סוג | מטוס נוסעים צר גוף |
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית |
| יצרן | בואינג |
| טיסת בכורה | 20 בדצמבר 1957 |
| תקופת שירות | אוקטובר 1958 – הווה (כ־66 שנים) |
| יחידות שיוצרו | 1,010 |
| משתמש ראשי |
טראנס וורלד איירליינס (בעבר) אמריקן איירליינס (בעבר) פאן אמריקן וורלד איירווייז (בעבר) |
| דגמים | ראו דגמים וגרסאות |
| מחיר | 4,300,000 דולר אמריקני (1955) |
| תרשים | |
 | |
_Cockpit.jpg)
_No.275_Re'em_of_the_Israeli_Air_Force.jpg)
ה-707 היה מבוסס על בואינג 367-80 (אנ') (כינויו הפנימי של הפרויקט בחברת בואינג היה "דאש 80" – Dash 80). פיתוח הדגם לקח פחות משנתיים מאז השקת הפרויקט ב-1952 ועד הצגתו הפומבית הראשונה, ב-14 במאי 1954 וטיסתו הראשונה התרחשה חודש לאחר מכן. דגם ראשוני זה היה בסיס גם למספר דגמים צבאיים, ביניהם מטוס התובלה C-135 סטרטוליפטר, מטוס התדלוק האווירי KC-135 ומטוס ניטור הרדיואקטיביות WC-135 קונסטנט פיניקס. בואינג 367-80 הונע על ידי ארבעה מנועי פראט אנד ויטני JT3C, הגרסה האזרחית לדגם J57 שהיה בשימוש על מטוסים צבאיים רבים כמו ה-F-100, ה-F-101, ה-F-102 וה-B-52.
החלטה מאוחרת ויקרה הייתה להרחיב את גוף הבואינג 707 ב-15 סנטימטר ביחס ל-367-80 המקורי כדי שהמטוס יהיה רחב במעט ממתחרהו דאגלס DC-8. הרחבה זו לא בוצעה בנגזרות הצבאיות של הדגם.
פאן אם הייתה חברת התעופה הראשונה שהפעילה את דגם ה-707; הטיסה המסחרית הראשונה של המטוס הייתה מניו יורק לפריז ב-26 באוקטובר 1958. אמריקן איירליינס הייתה חברת התעופה הראשונה להפעיל את ה-707 בטיסה ארוכת טווח ב-25 בינואר 1959. ה-707 נהפך מהר למטוס הסילון הנפוץ ביותר לנוסעים בזמנו, תוך שהוא מדיח כמעט לחלוטין את הדאגלס DC-8.
על מנת להפוך לשחקנית עיקרית בעסקי התעופה המסחרית, בואינג הכניסה שינויים רבים במטוס לדרישת הלקוחות. בעוד שה-707-120 היה דגם הסטנדרט הראשוני עם מנועי פראט & וויטני, חברת התעופה קוואנטס הזמינה גרסה בעלת גוף מקוצר בשם 707-138, ובראניף הזמינה גרסה בעלת דחף גבוה יותר עם מנועי פראט & וויטני JT4A, בשם 707-220. הגרסה המשופרת ביותר הייתה ה-707-320 בעלת כנפיים גדולות וגוף מורחב. ה-707-420 צוידה במנועי קונוואי של רולס-רויס. לרוב ה-707 המאוחרים יותר היו מנועים שקטים ויותר חסכוניים בדלק בשם JT3D ועוד חלקים על הכנפיים לשיפור ביצוע הנחיתה וההמראה. סימלו אותם בסיומת "B", לדוגמה: 707-120B ו-707-320B.
כאשר שנות השישים התקרבו לסיומן, הגידול המשמעותי בנסיעות אוויריות, הוביל את ה-707 להיות קורבן של הצלחתו. ה-707 הפך לקטן מדי עבור מספרי הנוסעים בקווי הטיסה להם היה מיועד. הארכת גוף המטוס הייתה כבר בלתי אפשרית. גם מנועי הדור הראשון של ה-707 נעשו במהירות מיושנים בהיבט הרעש והחיסכון בדלק. התשובה של בואינג לבעיה הייתה המטוס הראשון בעל שתי הקומות, ה-747.
ייצור ה-707 האזרחי הסתיים ב-1978. בסך הכל יוצרו 1,010 יחידות למען חברות תעופה. הגרסאות הצבאיות נשארו בייצור עד 1991.
חלק ממאפייני ה-707 הופיעו גם במטוסים חדישים יותר של בואינג. הבולט ביותר הוא בואינג 737, שמשתמש בגרסה מעודכנת של גוף המטוס של ה-707. בואינג 757 ובואינג 727 השתמשו באותו גוף מטוס של ה-707, שהוקטן או הוגדל. ה-727 וה-737 השתמשו באותה תצורת תא טייס של ה-707.
_v2.jpg)
בחיל האוויר הישראלי, הופעל הבואינג 707 בארבע תצורות (וכינויי מטוס שונים), במסגרת טייסת 120:[1][2]
(ראו הרחבה בסעיף יחידת אס"מ 5708 בערך בסיס חיל האוויר לוד)
חיל האוויר של ארצות הברית הפעיל שני מטוסים מדגם בואינג 707 כמטוסים מיוחדים עבור נשיא ארצות הברית, אייר פורס 1. מטוסים אלה הותאמו במיוחד למשימה וניתן להם מספר הדגם VC-137. מדינות רבות אחרות השתמשו ב-707 להובלה של אנשים חשובים: ארגנטינה, ברזיל, צ'ילה, הרפובליקה של קונגו, מצרים, אינדונזיה, ישראל, איטליה, ירדן, לוב, מרוקו, פקיסטן, רומניה, ערב הסעודית, אוסטרליה, ונצואלה וסודאן. מפעילים צבאיים אחרים של ה-707 כללו את אנגולה, קנדה, קולומביה, גרמניה, הודו, איראן, פרגוואי, פרו, פורטוגל, ספרד, טאיוואן, טוגו, איחוד האמירויות הערביות, ויוגוסלביה. מטוסי בואינג 707 הופעלו גם למשימות תדלוק אווירי. מטוסים שהותאמו למשימה זו הוגדרו KC-135, והופעלו על ידי ארצות הברית, חילות האוויר של ברית נאט"ו, ישראל, אוסטרליה ודרום אפריקה.
משימה נוספת שבוצעה על ידי מטוסי בואינג 707 ייעודיים הייתה משימת שליטה ובקרה, פיקוד והתראה מוקדמת. במטוסים שהותאמו למטרה זו הותקנו מערכות מכ"ם וקשר מתקדמות, ומערכות מחשוב משוכללות לצורך עיבוד המידע. המשימה נקראת בחיל האוויר האמריקני AWACS (קיצור של Airborne Warning and Control System, מערכת התרעה ושליטה אווירית), והדגם מוגדר E-3 סנטרי. מטוסי סנטרי הופעלו על ידי ארצות הברית, מדינות ברית נאט"ו, צרפת, הממלכה המאוחדת (שתי מדינות אלו הפעילו מטוסי E-3 בנוסף על המטוסים של נאט"ו) וערב הסעודית. מערכות מכ"ם ובקרה אחרות הותקנו גם הן על מטוסי בואינג 707, כמו מערכת הפאלקון מתוצרת התעשייה האווירית לישראל.
מטוסי בואינג 707 הופעלו על ידי חיל האוויר של ארצות הברית גם למשימות איסוף מודיעין מסוגים שונים של מודיעין אותות וקומינט (מודיעין קשר) וכן מודיעין חוזי על ידי מספר דגמים מיוחדים ומסווגים. הסימון הכללי של דגם האיסוף הוא RC-135, ממנו פותחו לפחות 15 דגמי משנה שכינויים החל בשמות Rivet ו-Cobra יחד עם שם ספציפי לדגם עצמו, והתמחו באיסוף סוגים מסוימים של מודיעין ונדרשו להתקנת ציוד מיוחד בהתאם. הפלת מטוס בואינג 747 של חברת קוריאן אייר ב-1 בספטמבר 1983 על ידי מטוסי יירוט סובייטיים, אירעה לאחר שהמטוס זוהה בשוגג כדגם RC-135S Cobra Ball לאיסוף מודיעין טלמטריה של ניסויי טילים בליסטיים של ברית המועצות.
| 707-210B | 707-320B | |
| נוסעים
(2 מחלקות) |
110 | 147 |
| נוסעים
(מחלקה אחת) |
179 | 202 |
| משקל המראה מקס. | 116,570 קילוגרם | 151,320 קילוגרם |
| משקל ריק | 55,580 קילוגרם | 66,406 קילוגרם |
| טווח פעילות | 6,820 קילומטר | 6,920 קילומטר |
| מהירות שיוט | 1,000 קילומטר לשעה | 972 קילומטר לשעה |
| אורך | 44.07 מטר | 46.61 מטר |
| מוטת כנפיים | 39.90 מטר | 44.42 מטר |
| מנועים | ארבעה 75.6 kN מדגם JT3D-1 | ארבעה 80 kN מדגם JT3D-3
או ארבעה 84.4 kN מדגם JT3D-7 |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
