Loading AI tools
ארגון טרור הוא ארגון צבאי או מעין צבאי, שמבצע פעולות אלימות במטרה לזרוע טרור. למשל, ניסיון מכוון לרצח של אזרחים או חטיפת אזרחים והחזקתם כבני ערובה תוך איום לרוצחם, במטרה להטיל אימה ולזרוע בלבול, פחד ודמורליזציה בקרב אזרחים, ובכך להפעיל לחץ על שליטי המדינה בה הוא פועל, או לגרום למדינות אחרות להיענות לתביעותיו הפוליטיות: לאומיות, דתיות, אידאולוגיות, חברתיות. פעולות טרור בדרך כלל אינן ממוקדות, כלומר אינן מכוונות כלפי אדם מסוים, אלא כלפי אוכלוסייה שלמה, כך שהטרוריסט לרוב אינו מייחס חשיבות לזהות קורבנותיו ופוגע באופן אקראי.
| ערך מחפש מקורות | |
ארגונים שונים מוגדרים "ארגוני טרור" על ידי מדינות או גופים בינלאומיים כאשר הם נעדרים זכות לגיטימית להפעיל כוח, וכאשר כוחם מופנה בעיקר כנגד אזרחים. הגדרות אלו שנויות לעיתים קרובות במחלוקת, בעיקר בגלל אי הבהירות השוררת לעיתים קרובות סביב השאלה מיהו בעל הזכות הבלעדית והלגיטימית להפעיל אלימות ביחידת שטח, והאם פעולותיו של ארגון מסוים מכוונות בעיקר נגד האזרחים. טענה רווחת נוספת היא כי מידת התקפות של ההגדרה מעורערת כי המניעים להגדרת ארגונים מסוימים "ארגוני טרור" והימנעות מהגדרה כך של ארגונים דומים יסודה במניעים פוליטיים של הגופים המגדירים. לעיתים קרובות, הגדרת ארגון מסוים כ"טרוריסטי" מבוצעת על ידי בתי משפט במדינה או בארגון בינלאומי, שסמכותם יונקת מסמכות השלטון באותה מדינה — סמכות שיש המערערים עליה.
כמעט כל הארגונים המוגדרים "ארגוני טרור" חולקים על קביעה זו ומגדירים את עצמם "לוחמי חופש" או "ארגון גרילה". הגדרה זו מבוססת בעיקר על דחיית הלגיטימיות של הפעלת האלימות על ידי המדינה האויבת — לעיתים קרובות בטענה כי הארגון אינו מכיר במדינה או בלגיטימיות של השלטון הקיים בה; ובדרך כלל גם על הטענה שכל או רוב אזרחי מדינת האויב הם חלק מהכוח הלוחם נגדו.
דוגמה מוקדמת בולטת לחילוקי־הדעות ביחס להגדרת ארגונים כ"ארגוני טרור" הן מחתרות האצ"ל והלח"י שפעלו בשנים שלפני הקמת מדינת ישראל. ממשלת בריטניה ושלטונות המנדט הבריטי הגדירו את שני הארגונים כ"ארגוני טרור", אף כי ארגונים אלו פעלו כמעט באופן בלעדי נגד מטרות צבאיות[דרוש מקור], ולכן אינם עומדים בתנאים המקובלים לארגון טרור על־פי המשפט הבינלאומי[דרוש מקור] או במדינת ישראל שהוקמה אחר־כך בחלק משטח המנדט. בעקבות רצח הרוזן ברנדוט הכריזה ממשלת ישראל על לח"י כארגון טרור.
ישנן דוגמאות רבות בהן הגדרת ארגונים מסוימים כ"ארגוני טרור" מצויות במדינות בהן יש מלחמת אזרחים או עימות אזרחי בקנה מידה רחב, וקשה לקבוע באופן ברור כי גורם מסוים מחזיק בזכות בלעדית או לגיטימית להפעיל אלימות בתא שטח מסוים (לדוגמה, במקרה של עימות אזרחי בעקבות בחירות, שתוצאותיהן אינן מקובלות על חלק ניכר מתושבי המדינה). במקרים אחרים, כוחות הצבא ומוסדות השלטון אינם מזוהים באופן ברור ונדמים לאזרחים רגילים, מצב המקשה לקבוע אם הפעולה נגדם כוונה להטיל אימה באוכלוסייה האזרחית, או לפגוע במטרה צבאית.
דוגמאות אחרות בהן קשה מאוד להגדיר ארגון כ"ארגון טרור" הן כאלו בהן נחתם הסכם בין מדינה לארגון מסוים (לדוגמה, בין בריטניה למחתרת האירית), ובעקבותיו משונה הגדרת הארגון; תדירות, מלווה ההסכם בהכרה בארגון או בנציגיו כשליטים ביחידת שטח, קשירת קשרים דיפלומטיים, וכדומה. לעיתים, הגדרתו של ארגון עשויה להשתנות לאורך זמן. כך, לדוגמה, המגעים בין נציגי מדינת ישראל לראש ארגון אש"ף, יאסר ערפאת הובילו ב-1995 לשינוי הגדרתו של אש"ף כ"ארגון טרור" והענקת לגיטימציה לשליטתו בחלק משטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. סדרה ארוכה של פעולות נגד אזרחי מדינת ישראל הובילה בתחילת שנות ה-2000 לשינוי נוסף בהגדרתו של יאסר ערפאת, שהוצג פעם נוספת על ידי ממשלת ישראל כ"טרוריסט".
הבעייתיות הכרוכה בהגדרת השליט הלגיטימי ביחידת שטח מסוימת הובילה את חלק מהגורמים המגדירים ארגוני טרור להתעלם משאלה זו, או לבסס את ההכרעה בה על קונצנזוס בינלאומי מסוים (הכרה בינלאומית רחבה), ולהתמקד בעיקר בתנאי השני: הפעולה המכוונת בעיקר נגד אזרחי מדינה מסוימת.
- חוליית טרור: קבוצה קטנה של מחבלים שמתאגדת אד הוק לביצוע פיגוע.
- תא טרור: קבוצה קטנה ולרוב ממודרת שבדרך כלל מופעלת על ידי ארגון טרור גדול יותר.
- כנופיית טרור: קבוצה של כמה עשרות חמושים שבנוסף לטרור עוסקת בפשע ואלימות.
- ארגון טרור: המונח מתייחס בדרך כלל לארגון טרור בגודל מלא, ולעיתים לכל סוג וגודל של התארגנות טרור.
ארגוני טרור אסלאמיים
ערך מורחב – טרור אסלאמי
חזבאללה – ארגון שיעי שבסיסו בלבנון ונתמך על ידי סוריה ואיראן
האחים המוסלמים (אלג'מאעה אלאסלאמיה) – פועל במצרים וקשור לחמאס
- אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה (לבנון) - שלוחה של תנועת האחים המוסלמים
טליבאן – ארגון פוליטי-צבאי מוסלמי ששולט באפגניסטן מ-2021 ושלט בה בין השנים 1995–2001
חות'ים – ארגון שיעי-זיידי הפועל בתימן ונתמך על ידי איראן
אל-קאעדה – ארגון טרור גלובלי
- הג'יהאד האסלאמי המצרי – פלג של האחים המוסלמים שהיה אחראי לרצח של אנואר סאדאת, נשיא מצרים
אל-קאעדה בחצי האי ערב – ארגון שהוקם בינואר 2009 ומהווה מיזוג של שלוחות אל-קאעידה בתימן ובערב הסעודית- אל-קאעדה במגרב האסלאמי – פעיל באלג'יריה, מרוקו, לוב, מאוריטניה, מאלי, ניז'ר, ניגריה וצ'אד
- עצבת אל-אנצאר – ארגון לבנוני שקשור לאל-קאעידה
- אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה – ארגון המסונף לאל-קאעדה הפעיל בעיקר באינדונזיה
גדודי עבדאללה עזאם – ארגון המסונף לאל-קאעדה הפעיל במזרח התיכון, בסוריה, מצרים ולבנון.- א-שבאב – ארגון סומלי המסונף לאל-קאעידה
- ג'בהת פתח א-שאם – ארגון סוני, המהווה שלוחה של אל-קאעידה בסוריה
- אל קאעדה בבלאד אלשאם (אל קאעידה בסוריה הגדולה) – פעיל בסוריה (שיגר קטיושות לעבר קריית שמונה בשנת 2005 ופגע ביחידה ספרדית של יוניפי"ל בדרום לבנון)
- איחוד הג'יהאד האסלאמי – פעיל באוזבקיסטן, טג'יקיסטן, קירגיזסטן, טורקמניסטן, קזחסטן, אפגניסטן, פקיסטן ורוסיה
המדינה האסלאמית (ידוע גם בשם דאעש, או ISIS באנגלית) – ארגון סוני פונדמנטליסטי הפועל בעיראק ובסוריה. בעבר היה מסונף לאל קאעידה והתפצל ממנה
בוקו חראם – (ג'מאעת אהל א-סונה ל-דעוה ואל-ג'יהאד) – ארגון סוני, מבני שבט האוסה הפועל בצפון-מזרח ניגריה, צפון קמרון וניז'ר
מחוז סיני של המדינה האסלאמית – ארגון הפועל מחצי האי סיני, מאז החלה ההפיכה במצרים נגד שלטון חוסני מובארכ בפברואר 2011- אבו סיאף, בפיליפינים – נוסד במטרה להקים מדינת הלכה אסלאמית.
- אנצאר א-שריעה (לוב) – ארגון הפועל בלוב
אנצאר א-שריעה (תוניסיה) – ארגון הפועל בתוניסיה
אנצאר א-דין – ארגון הפועל באזוואד, צפון מאלי- קונגרס עמי אישקריה ודגסטאן – ארגון קווקזי המבקש לייסד מדינת הלכה אסלאמית בתחומי צפון הקווקז
- IHH – ארגון טרור טורקי-אסלאמי התומך בארגוני טרור אחרים באזורי מלחמה תחת מעטה של סיוע הומניטרי באותם אזורים
- החזית הקווקזית – ארגון צ'צ'ני המאגד שורת ארגוני טרור אזוריים והמוביל את דגל המאבק באימפריאליזם הרוסי
- התנועה האסלאמית של מזרח טורקיסטן (ידועה גם בתור המפלגה האסלאמית של טורקיסטן או התנועה האסלאמית של טורקיסטן) – ארגון מוסלמי-סיני אשר נוסד בידי בני המיעוט האויוגרי. עיקר פעולתו של הארגון מתרכזת במחוז האוטונומי שינג'יאנג שבמערב סין
ג'ונדאללה – ארגון בלוצ'י-סוני הפועל בבלוצ'יסטן (מחוז סיסתאן ובלוצ'סתאן באיראן ובמחוז הפקיסטני בלוצ'יסטן).
ארגוני טרור פלסטיני
- ערך מורחב – טרור פלסטיני
גוב האריות
חמאס
הג'יהאד האסלאמי (גא"פ, PIJ)
ועדות ההתנגדות העממית
אש"ף
פת"ח
- ספטמבר השחור
- התנזים
גדודי חללי אל-אקצא: הודיעו על פרידתם מתנועת הפת"ח בשנת 2007, במקביל להכרזתו של מחמוד עבאס על צו האוסר על מיליציות חמושות.[1]
החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP)
החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (DFLP)
החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית, בראשות אחמד ג'יבריל: עזבה את אש"ף.[2]
החזית לשחרור פלסטין (PLF)
חזית המאבק העממית (אנ') (PPSF)
תנועת החירות הפלסטינית- תנועת המוג'אהדין
- צבא האסלאם (עזה) – ארגון טרור עזתי קטן המסונף לאל-קאעידה
- צבאות הייחוד והג'יהאד בפלסטין – ארגון טרור ג'יהאדיסטי אסלאמיסטי פלסטיני סלפי שבסיסו ברצועת עזה. מסונף לאל-קאעידה
- חוליות איימן ג'ודה
- גדודי עבד אל-קאדר אל-חוסייני
- צבא אל-אספה
אחרים
- הצבא האירי הרפובליקני (IRA), באירלנד והממלכה המאוחדת
- כוח המתנדבים מאלסטר (UVF), באירלנד – קבוצה פרוטסטנטית התומכת בהמשך השלטון הבריטי
- משמר השריעת של צ'צ'ניה בצפון הקווקז שברוסיה
מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), בטורקיה וכורדיסטן העיראקית
הצבא הארמני הסודי לשחרור ארמניה (ASALA), בטורקיה
מוג'אהדין ח'לק, הפועל נגד השלטון האיסלאמי באיראן
לשקאר-א-טייבה (צבא הטהורים) בקשמיר, אפגניסטן- הנתיב הזוהר (Sendero Luminoso), בפרו
- פוליסאריו, בסהרה המערבית
- סוואפו, בנמיביה
- אום שינריקיו, ביפן
- FARC בקולומביה
- 17 בנובמבר ביוון
DHKP/C (החזית המהפכנית לשחרור העם) הפועל בטורקיה- כך בישראל
החזית לשחרור לאומי של אלג'יריה, חזית השחרור העממית שלחמה לשחרור אלג'יריה מידי הצרפתים בשנים 1954–1962.- הבריגדות האדומות, באיטליה של שנות השבעים.
סיעת הצבא האדום ("באדר מיינהוף") בגרמניה של שנות השבעים.- מאו מאו ארגון השחרור הקנייתי
MPAIAC באיים הקנריים- טיגריסי השחרור של טאמיל אילם, בסרי לנקה ודרום הודו (התפרק ב-2009 והוצא רשמית מרשימת ארגוני הטרור ב-2017[3]).
- ספטמבר השחור
אט"א – המחתרת הבסקית, בספרד- הצבא האדום היפני
כך בישראל
אצ"ל[4] ו
לח"י[5][6][7] במנדט הבריטי
- רוב מדינות המערב חוקקו חוקים נגד ארגוני הטרור ונגד מימון וסיוע לאותם ארגונים. בחלק מהמדינות נחקקו חוקים המאפשרים גם להחרים כספים ורכוש של ארגוני טרור. בישראל משמש לכך חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.
- ארצות הברית מנהלת רשימה של ארגונים זרים המוכרזים על ידיה רשמית כ"ארגוני טרור" ואשר ניתן לנקוט נגדם הליכים כמפורט בחוקים למניעת טרור. ברשימה מופיעים כמעט כל הארגונים הפלסטיניים, אל-קאעדה, חזבאללה, תחנת הטלוויזיה אל-מנאר ואף ארגון כך בארצות הברית.
- ארצות הברית, באמצעות מחלקת המדינה האמריקנית, אף מנהלת רשימה של מדינות התומכות בארגוני טרור המכונה "מועדון השבע" וכולל את המדינות: איראן, סוריה, עיראק, לוב, סודאן, קוריאה הצפונית וקובה, מתוכן הגרעין הקשה שכונה "ציר הרשע", כלל את סוריה, איראן וקוריאה הצפונית.
- איתי זהוראי, "10 ארגוני הטרור העשירים בעולם", פורבס-ישראל
- וולטר לקר, "עידן של טרור", נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 78
- ארגוני הטרור, באתר "סיקור ממוקד"
- הכרזות על ארגוני טרור והתאחדויות בלתי מותרות, באתר משרד הביטחון
- פרויקט טרור ודמוקרטיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
ד"ר יניב לויתן, סייבר טרור - על האינטרנט בשירות ארגוני טרור - וידאו, באתר הערוץ האקדמי
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
