אמנת אנטארקטיקה

אמנת אנטארקטיקה (באנגלית: Antarctic Treaty) היא מערכת של אמנות והסכמים המכונה מערכת אמנת אנטארקטיקה (באנגלית: Antarctic Treaty System או ATS) המסדירה יחסים בינלאומיים ביחס לאנטארקטיקה, שהיא היבשת היחידה בעולם ללא אוכלוסייה ילידת המקום. לצורכי הברית, אנטארקטיקה מוגדרת כשטח הכולל את כל שטח היבשה וכן את מדף הקרח דרומה מקו הרוחב 60 מעלות. עד היום חתמו על הברית 46 מדינות, כולל ברית המועצות (בטרם פירוקה) וארצות הברית והסכימו כי אנטארקטיקה תישאר שמורה מדעית שבה יהיה חופש מדעי לחקור ותאסר כל פעילות צבאית על היבשת. היה זה הסכם בקרת הנשק הראשון שנחתם בתקופת המלחמה הקרה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, והתעוררות התקווה למציאת אורניום לייצור אנרגיה גרעינית באנטארקטיקה, התעוררה שאלת הבעלות על אנטארקטיקה^[1]. ארגנטינה, צ'ילה, אוסטרליה, ניו זילנד, נורווגיה, בריטניה, וצרפת טענו לבעלות על חלקים באנטארקטיקה^[2]^[3]^[4]. בריטניה טענה לבעלות מתוקף היותה הראשונה לחקור את היבשת, ארגנטינה, צ'ילה, אוסטרליה וניו זילנד טענו לבעלות על השטחים הקרובים לגבולן, ונורווגיה וצרפת טענו לבעלות על אזורים מוגבלים ביבשת. באוגוסט 1948 הציעה ארצות הברית תוכנית להעמדת אנטארקטיקה תחת פיקוח בינלאומי^[5], כשהיא מעמידה את עצמה כמתווכת ראשית. ברית המועצות עמדה על כך שלא תתקבלנה החלטות בעניין ללא שיתופה בדיונים^[6]^[7].

בתחילת מאי 1958 הזמין אייזנהאור 11 מדינות שהיו פעילות באנטארקטיקה במשך השנה הגאופיזית הבינלאומית (1957-1958), לוועידה יחד עם ארצות הברית על אנטארקטיקה. המדינות כללו את תובעות הבעלות ובנוסף את בלגיה, יפן, דרום אפריקה, וברית המועצות^[8]. ביוני 1958 אשררו כל המדינות המוזמנות את בואן^[9]. בקשתה של פולין להשתתף בוועידה נדחתה^[10]. ב-15 באוקטובר 1959 נפתחה הוועידה^[11]. בתחילת נובמבר 1959 הושגו הסכמות על כמעט כל הנושאים^[12], אולם חתימת האמנה נדחתה בגלל מחלוקת לגבי האפשרות לבצע ניסויים גרעיניים באזור^[13]. לבסוף הסכימה ארצות הברית לדרישת ברית המועצות לקבוע איסור מוחלט על ניסויים גרעיניים^[14].

הברית האנטארקטית נחתמה על ידי המדינות שהשתתפו בוועידה ב-1 בדצמבר 1959^[15]. הברית אושרה ברוב גדול על ידי הסנאט של ארצות הברית באוגוסט 1960^[16] והיא נכנסה לתוקף באופן רשמי ב-23 ביוני 1961^[17]^[18], לאחר שהמדינות האחרונות, אוסטרליה, ארגנטינה וצ'ילה אשררו אותה^[19].

הסכמים נוספים

בעת הפגישות התקופתיות של המדינות החברות לאמנה הפעילות באנטארקטיקה אומצו כ-200 המלצות נוספות באשר ליבשת, אשר אושררו על ידי המדינות החותמות. בין ההסכמים הנוספים מצויים:

פעולות מוסכמות לשימור החי והצומח באנטארקטיקה. הסכם שנחתם שנוסח בשנת 1964 ונכנס לתוקף בשנת 1982.
הסכם לשימור אוכלוסיית כלבי הים האנטארקטיים, משנת 1972.
האמנה לשימור משאבי אוכלוסיית בעלי החיים הימיים, משנת 1980.
האמנה לפיקוח והסדרת פעולות לכריית מחצבים באנטארקטיקה, משנת 1988. (לא נכנסה לתוקף)
הפרוטוקול על שימור הסביבה ביחס לברית האנטארקטית, נחתם ב-4 באוקטובר 1991 ונכנס לתוקף בשנת 1998. הפרוטוקול מציב מגבלות על הפיתוח והבניה באנטארקטיקה וקובע אמצעים למניעת זיהום סביבתי.

סעיפי הברית האנטארקטית

סעיף 1 - השטח ישמש למטרות שלום בלבד; יש איסור על פעילות צבאית, כגון ניסויי נשק או הקמת בסיסי צבא וביצורים, אולם ניתן לשלוח אנשי צבא וציוד צבאי ליבשת לצורכי מחקר ומדע או לכל מטרת שלום.
סעיף 2 - יימשך חופש המחקר המדעי ושיתוף הפעולה בין המדינות, אשר החל בתקופת השנה הגיאופיזית הבינלאומית.
סעיף 3 - לצורך קידום שיתוף הפעולה המדעי בין המדינות החברות, המדינות מתחייבות להעביר ביניהן מידע על תוכניות מדעיות עתידיות באנטארקטיקה לצורך הגברת יעילות המחקר; לבצע חילופי מדענים בין המשלחות השונות; ולפרסם באופן חופשי מידע על תוצאות תצפיות מדעיות. המדינות תעודדנה שיתופי פעולה עם סוכנויות האומות המאוחדות וארגונים בינלאומיים אחרים שלהם עניין מדעי או טכני באנטארקטיקה.
סעיף 4 - כל האמור באמנה זו אינו מבטל או משפיע על תביעות טריטוריאליות, בעבר או בעתיד, של מי מהמדינות החתומות לחלקים מיבשת אנטארקטיקה; הכרה או אי הכרה של מדינות חברות בתביעותיהן הטריטוריאליות של מדינות אחרות באנטארקטיקה. הפעילויות המוגדרות באמנה זו לא תהיינה בסיס לתביעות טריטוריאליות באנטארקטיקה, או לדחיית תביעות כאלה. כל עוד אמנה זו בתוקף לא תועלה כל תביעה טריטוריאלית חדשה, או הרחבה של תביעה טריטוריאלית, על ידי המדינות החברות.
סעיף 5 - קיים איסור על כל פיצוץ גרעיני או הטמנת פסולת רדיואקטיבית על יבשת אנטארקטיקה. יחד עם זאת, אמנה זו כפופה להסכמים עתידיים בדבר אנרגיה גרעינית ופיצוצים גרעיניים, במידה והמדינות החותמות תהיינה צד להסכמים אלה.
סעיף 6 - האמנה חלה על השטח הנמצא מדרום לקו הרוחב הדרומי 60 מעלות, כולל כל מדף הקרח, אולם האמנה אינה חלה על שטחי ים פתוח באזור זה.
סעיף 7 - לצורך קידום מטרות האמנה וציות לה, כל המדינות המצטרפות במעמד חברות לאמנה, רשאיות למנות משקיפים אזרחי אותן מדינות שלהם תהיה גישה חופשית לכל אזורי אנטארקטיקה, כולל תחנות המחקר, מתקנים אחרים, ציוד, וכן ספינות ומטוסים המגיעים ליבשת. כמו כן תהיה זכות לקיים סיורים אוויריים בכל עת מעל כל שטחי היבשת על ידי כל אחת מן המדינות הרשאיות למנות משקיפים. כל מדינה תדווח מראש לכל המדינות החתומות האחרות על כל משלחותיה ותחנותיה באנטארקטיקה, על הפלגת ספינות ממדינתה לאנטארקטיקה וכל משלחת היוצאת משטחה אל היבשת. כמו כן כל מדינה תדווח על אנשי צבא וציוד צבאי שבכוונתה להעביר ליבשת בהתאם לתנאי אמנה זו.
סעיף 8 - סמכות השיפוט על המשקיפים ועל אנשי המדע המתארחים במשלחות זרות, בכל הנוגע לביצוע משימותיהם, תיוותר של מדינת המוצא שלהם, בכל שהותם באנטארקטיקה. בכל מקרה של חילוקי דעות באשר לסמכות שיפוט, קיימת חובת היוועצות בין המדינות במחלוקת.
סעיף 9 - נציגי המדינות החותמות, המקיימות פעילות מדעית ביבשת, יפגשו בפרקי זמן קבועים לצורך החלפת מידע והתיעצויות לצורך קידום מטרות האמנה, שהן: שימוש באנטארקטיקה לצורכי שלום בלבד; קידום המחקר המדעי ביבשת; קידום שיתוף פעולה מדעי בינלאומי ביבשת; קידום תנאים לעבודת המשקיפים; שאלות בנוגע לסמכות שיפוט ביבשת; קידום שמירת הסביבה.
סעיף 10 - המדינות החותמות מתחייבות לפעול, בהתאם למגילת האומות המאוחדות, כדי שאיש לא יפעל באנטארקטיקה בניגוד לאמנה זו.
סעיף 11 - המדינות החותמות מתחייבות להסדיר חילוקי דעות המתעוררים ביניהן בקשר לאמנה זו, בדרכים של משא ומתן, חקירה, גישור, בוררות, או משפט ובלבד שיעשה בדרכי שלום. מחלוקות תחת אמנה זו אשר המדינות לא הצליחו לסיימן ביניהן, יובאו להכרעת בית הדין הבינלאומי לצדק.
סעיף 12 - ניתן להכניס שינויים באמנה זו אך ורק בהסכמת כל המדינות החותמות המקוריות. שלושים שנה לאחר חתימת האמנה, תתכנסנה המדינות החותמות הפעילות באנטארקטיקה לצורך בחינת שינויים באמנה על פי הצעת אחת המדינות.
סעיף 13 - המדינות החותמות חייבות לאשרר את האמנה כדי להצטרף אליה. כל מדינה שהיא חברה באומות המאוחדות, או מדינה שהוזמנה על ידי כל המדינות הפועלות באנטארקטיקה, רשאית להצטרף לאמנה.
סעיף 14 - האמנה נוסחה בשפות אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית ולכולן מעמד שווה לצורך פירוש האמנה. האמנה מופקדת בארכיון הלאומי של ממשלת ארצות הברית.

המדינות החברות בברית האנטארקטית נפגשות פעם בשנה לפגישות ייעוץ אשר נועדו להסכים על אופן הניהול של היבשת האנטארקטית. רק 28 מתוך 46 המדינות החברות בברית הן בעלות זכות הצבעה בפגישות אלה, אולם 18 המדינות הנוספות רשאיות להשתתף בפגישות. המדינות בעלות זכות ההצבעה הן 12 המדינות החותמות המקוריות וכן 16 מדינות נוספות אשר הפגינו פעילות מחקר משמעותית באנטארקטיקה, אשר הוכרה על ידי החותמות המקוריות ולכן ניתן להן מעמד של חברות מייעצות^[20].

זוהי רשימת החברות שהצטרפו לברית האנטארקטית עד לשנת 2007.^[21] חברות מייעצות בלבד הן בעלות זכות הצבעה בדיוני הברית האנטארקטית.

מידע נוסף מדינה, תאריך כניסה לתוקף ...

מדינה	תאריך כניסה לתוקף	חברה מייעצת
ארגנטינה ארגנטינה	23 ביוני 1961	חותמת מקורית
אוסטרליה אוסטרליה	23 ביוני 1961	חותמת מקורית
אוסטריה אוסטריה	25 באוגוסט 1987
בלגיה בלגיה	23 ביוני 1961	חותמת מקורית
בלארוס בלארוס	27 בדצמבר 2006
ברזיל ברזיל	16 במאי 1975	27 בספטמבר 1983
בולגריה בולגריה	11 בספטמבר 1978	5 ביוני 1998
קנדה קנדה	4 במאי 1988
צ'ילה צ'ילה	23 ביוני 1961	חותמת מקורית
הרפובליקה העממית של סין	8 ביוני 1983	7 באוקטובר 1985
קולומביה קולומביה	31 בינואר 1989
קובה קובה	16 באוגוסט 1984
צ'כיה צ'כיה	1 בספטמבר 1993
דנמרק דנמרק	20 במאי 1965
אקוודור אקוודור	15 בספטמבר 1987	19 בנובמבר 1990
אסטוניה אסטוניה	17 במאי 2001
פינלנד פינלנד	15 במאי 1984	20 באוקטובר 1989
צרפת צרפת	23 ביוני 1961	חותמת מקורית
גרמניה גרמניה	5 בפברואר 1979	3 במרץ 1981
יוון יוון	8 בינואר 1987
גואטמלה גואטמלה	31 ביולי 1991
הונגריה הונגריה	27 בינואר 1984
הודו הודו	19 באוגוסט 1983	12 בספטמבר 1982
איטליה איטליה	18 במרץ 1981	5 באוקטובר 1987
יפן יפן	23 ביוני 1961	חותמת מקורית
קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית	21 בינואר 1987
קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	28 בנובמבר 1976	9 באוקטובר 1989
הולנד הולנד	30 במרץ 1967	19 בנובמבר 1990
ניו זילנד ניו זילנד	23 ביוני 1961	חותמת מקורית
נורווגיה נורווגיה	23 ביוני 1961	חותמת מקורית
פפואה גינאה החדשה פפואה גינאה החדשה	16 בספטמבר 1975
פרו פרו	10 באפריל 1981	9 באוקטובר 1989
פולין פולין	23 ביוני 1961	29 ביולי 1977
רומניה רומניה	15 בספטמבר 1971
רוסיה רוסיה	23 ביוני 1961^[22]	חותמת מקורית
סלובקיה סלובקיה	1 בינואר 1993
דרום אפריקה דרום אפריקה	23 ביוני 1961	חותמת מקורית
ספרד ספרד	31 במרץ 1982	21 בספטמבר 1988
שוודיה שוודיה	24 באפריל 1984	21 בספטמבר 1988
שווייץ שווייץ	15 בנובמבר 1990
טורקיה טורקיה	24 בינואר 1996
אוקראינה אוקראינה	28 באוקטובר 1992	4 ביוני 2004
בריטניה הממלכה המאוחדת	23 ביוני 1961	חותמת מקורית
ארצות הברית ארצות הברית	23 ביוני 1961	חותמת מקורית
אורוגוואי אורוגוואי	11 בינואר 1980	7 באוקטובר 1985
ונצואלה ונצואלה	24 במרץ 1999

סגירה

באנטארקטיקה אין "אוכלוסייה קבועה", ולכן אין אזרחות של יבשת אנטארקטיקה או ממשלה. בני האדם הנמצאים באנטארקטיקה בכל זמן נתון הם אזרחים או נתינים של מדינות כלשהן מחוץ ליבשת, כיוון שלא קיימת ישות מדינית עצמאית על יבשת אנטארקטיקה. קיימות תביעות של מדינות שונות לרוב שטחה של יבשת אנטארקטיקה, חלקן תביעות חופפות לאותו שטח קרקע, אולם רוב המדינות לא הכירו בתביעות הטריטוריאליות של מדינות אחרות ביבשת זו. שטח היבשת שבין קווי האורך 90 מערב ו-150 מערב הוא אחד משני שטחי היבשה היחידים על פני כדור הארץ אשר אין מדינה בעולם הטוענת לריבונות טריטוריאלית עליהם (השני הוא ביר טויל שסמוך למשולש חלאיב).

המדינות שהן צד לברית האנטארקטית ולפרוטוקול על שמירת הסביבה, הן שמיישמות את תנאי הברית וההסכמים שמכוחה, דרך המערכת החוקית של המדינות השונות. בדרך כלל כפופים לחוקים אלה רק אזרחי אותה מדינה חברה, יהא מקומם על היבשת אשר יהא, כך קיימת אחידות בכללי ההתנהגות של אזרחי כל מדינה הפועלים ביבשת.

באנטארקטיקה אין משטרה ולכן פשיעה מטופלת על ידי ארגונים לאומיים בהתאם לשייכות תחנת מחקר בה התרחש האירוע.

ארגנטינה וצ'ילה

בהתאם לחקיקה הארגנטינאיות, סמכות השיפוט במקרה של עבירה פלילית שהתבצעה במרחק 50 ק"מ, או פחות, מכל תחנה ארגנטינאית על יבשת אנטארקטיקה, היא בעיירה אושואיה שבארץ האש. באותו שטח של היבשת האנטארקטית שאותו תובעת אף צ'ילה, יכול החשוד בעבירה לבקש להישפט באושואיה. הדבר רלוונטי לתחנות מחקר בחצי האי האנטארקטי.

אוסטרליה

כיוון שתביעתה הטריטוריאלית באנטארקטיקה קודמת לחתימה על הברית האנטארקטית, חלק מן החקיקה האוסטרלית הנוגעת ליבשת אנטארקטיקה נחקקה כעשרים שנה טרם נחתמה הברית. כך החוק הפלילי המיושם בטריטורית מפרץ ג'רביס (שהיא חלק בלתי רציף בטריטוריית הבירה האוסטרלית) ישימים אף לטריטוריה האוסטרלית האנטארקטית. בנוסף קיימת מערכת חקיקה אוסטרלית המיישמת את הוראות הברית האנטארקטית, המכילה בין השאר את "חוק הברית האנטארקטית משנת 1960", "חוק הברית האנטארקטית (שימור הסביבה) משנת 1980" ו"חוק שמירת משאבי החיים בסביבה הימית משנת 1981".

ארצות הברית

החוק האמריקאי, כולל חקיקה פלילית על עבירות אשר נעשו על ידי, או נגד, אזרחי ארצות הברית, עשוי להיות מיושם באזורים טריטוריאליים של אנטארקטיקה שאין מדינות אחרות טוענות לריבונות עליהם. למטרה זו מוצבים באנטארקטיקה מרשלים של ארצות הברית המהווים כוח שיטור^[23]. חלק מן החקיקה האמריקאית ייחודית לאנטארקטיקה. לדוגמה, חוק שמירת הסביבה האנטארקטית, הקובע עונשים פליליים והליכים אזרחיים כנגד שורה של פעולות אסורות:

נטילת יונקים או עופות מיבשת אנטארקטיקה;
הכנסת צמחים או חיות ליבשת שאין מקורן באנטארקטיקה;
כניסה לאזורים מיוחדים המוגנים למטרות מדעיות;
זיהום היבשת או מימיה;
יבוא פריטים מסוימים מאנטארקטיקה לתוך ארצות הברית.

מדיה וקבצים בנושא אמנת אנטארקטיקה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של אמנת אנטארקטיקה
הנוסח המלא של הברית האנטארקטית
מזכירות הברית האנטארקטית
גיל קיסרי, היבשת הקפואה - מחוץ למחלוקת החמה, מעריב, 12 ביולי 1961
אמנת אנטארקטיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

[1]
מרוץ ההתחרות בשל האורניום של הקוטב, דבר, 17 בפברואר 1947
[2]
יבשת הקוטב הדרומי, הַבֹּקֶר, 1 בינואר 1954
[3]
ב-ועידת אנטרטיקה, דבר, 2 בדצמבר 1949, מוזכרת גם קנדה, אך היא לא נזכרת במקורות אחרים
[4]
ש. שר, לאן מוביל הפחד מפני הקומוניזם?, משמר, 26 בדצמבר 1946
[5]
שעה אחרונה, הארץ, 29 באוגוסט 1948
[6]
אנטארקטיקה: "תפוח מריבה" חדש במדיניות הבינלאומית, חרות, 28 במרץ 1949
[7]
מ. נחומי, זז הקרח באיזור הקוטב הדרומי, על המשמר, 12 ביוני 1950
[8]
איזנהואר מציע וועידה לבעיות אנטארקטיקה, על המשמר, 4 במאי 1958
[9]
ישתתפו בועידה לענייני אנארקטיקה, על המשמר, 5 ביוני 1958
[10]
פולין, למרחב, 5 באפריל 1959
[11]
וועידה לדיון בבעיית אנטארקטיקה, שערים, 29 במאי 1959
ועידה לעניני אנטארקטיקה, הצופה, 16 באוקטובר 1959
[12]
חוזה אנטארקטיקה יחתם בשבוע הבא, על המשמר, 4 בנובמבר 1959
[13]
קפאון בועידה על אנטארקטיקה, על המשמר, 20 בנובמבר 1959
[14]
הסבם על איסור פיצוצים גלעיניים באנטארקטיקה, על המשמר, 26 בנובמבר 1959
[15]
נחתם ההסכם על אנטארקטיקה, על המשמר, 2 בדצמבר 1959
[16]
פירוז צבאי ושיתוף מדעי באיזור שומם, על המשמר, 16 באוגוסט 1960
[17]
The Government of Antarctica and Antarctic Politics.
[18]
הושג הסכם לשיתוף בינלאומי בחקר האנטרקטיקה, חרות, 26 ביוני 1961
[19]
גיל קיסרי, היבשת הקפואה - מחוץ למחלוקת החמה, מעריב, 12 ביולי 1961
[20]
אתר מזכירות הברית האנטארקטית
[21]
מבוסס על המידע הנמצא באתר מזכירות הברית האנטארקטית כפי שנבדק ביום 20 באוקטובר 2007.
[22]
בתור ברית המועצות
[23]
U.S. Marshals make legal presence in Antarctica

[1] [1]
מרוץ ההתחרות בשל האורניום של הקוטב, דבר, 17 בפברואר 1947

[2] [2]
יבשת הקוטב הדרומי, הַבֹּקֶר, 1 בינואר 1954

[3] [3]
ב-ועידת אנטרטיקה, דבר, 2 בדצמבר 1949, מוזכרת גם קנדה, אך היא לא נזכרת במקורות אחרים

[4] [4]
ש. שר, לאן מוביל הפחד מפני הקומוניזם?, משמר, 26 בדצמבר 1946

[5] [5]
שעה אחרונה, הארץ, 29 באוגוסט 1948

[6] [6]
אנטארקטיקה: "תפוח מריבה" חדש במדיניות הבינלאומית, חרות, 28 במרץ 1949

[7] [7]
מ. נחומי, זז הקרח באיזור הקוטב הדרומי, על המשמר, 12 ביוני 1950

[8] [8]
איזנהואר מציע וועידה לבעיות אנטארקטיקה, על המשמר, 4 במאי 1958

[9] [9]
ישתתפו בועידה לענייני אנארקטיקה, על המשמר, 5 ביוני 1958

[10] [10]
פולין, למרחב, 5 באפריל 1959

[11] [11]
וועידה לדיון בבעיית אנטארקטיקה, שערים, 29 במאי 1959
ועידה לעניני אנטארקטיקה, הצופה, 16 באוקטובר 1959

[12] [12]
חוזה אנטארקטיקה יחתם בשבוע הבא, על המשמר, 4 בנובמבר 1959

[13] [13]
קפאון בועידה על אנטארקטיקה, על המשמר, 20 בנובמבר 1959

[14] [14]
הסבם על איסור פיצוצים גלעיניים באנטארקטיקה, על המשמר, 26 בנובמבר 1959

[15] [15]
נחתם ההסכם על אנטארקטיקה, על המשמר, 2 בדצמבר 1959

[16] [16]
פירוז צבאי ושיתוף מדעי באיזור שומם, על המשמר, 16 באוגוסט 1960

[17] [17]
The Government of Antarctica and Antarctic Politics.

[18] [18]
הושג הסכם לשיתוף בינלאומי בחקר האנטרקטיקה, חרות, 26 ביוני 1961

[19] [19]
גיל קיסרי, היבשת הקפואה - מחוץ למחלוקת החמה, מעריב, 12 ביולי 1961

[20] [20]
אתר מזכירות הברית האנטארקטית

[21] [21]
מבוסס על המידע הנמצא באתר מזכירות הברית האנטארקטית כפי שנבדק ביום 20 באוקטובר 2007.

[22] [22]
בתור ברית המועצות

[23] [23]
U.S. Marshals make legal presence in Antarctica

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

הסכמים נוספים

סעיפי הברית האנטארקטית

ארגנטינה וצ'ילה

אוסטרליה

ארצות הברית

Wikiwand in your browser!

אמנת אנטארקטיקה

הסכמים נוספים

סעיפי הברית האנטארקטית

ארגנטינה וצ'ילה

אוסטרליה

ארצות הברית

Wikiwand in your browser!

היסטוריה

פגישות

חברות

המערכת המשפטית באנטארקטיקה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים