Remove ads
שחקן אנגלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלן ארמסטרונג (באנגלית: Alun Armstrong; נולד ב-17 ביולי 1946) הוא שחקן אופי אנגלי. ארמסטרונג גדל במחוז דרהאם שבצפון-מזרח אנגליה. הוא התחיל להתעניין במשחק כשהופיע במחזות שייקספיריים בבית הספר. מתחילת הקריירה שלו בשנות השבעים לדבריו הוא מגלם את "מלוא הספקטרום של דמויות מגרוטסקי ועד מחזות זמר... אני תמיד משחק דמויות צבעוניות מאוד, לעיתים קרובות קצת מטורפות, רודניות, פסיכוטיות".[1]
אלן ארמסטרונג | |
לידה |
17 ביולי 1946 (בן 78) אנפילד פליין, הממלכה המאוחדת |
---|---|
מדינה | הממלכה המאוחדת |
תקופת הפעילות | מ-1971 |
צאצאים | ג'ו ארמסטרונג |
פרסים והוקרה | |
פרופיל ב-IMDb | |
הקרדיטים הרבים שלו כוללים דמויות בעיבודים לכמה מספרי צ'ארלס דיקנס והבלש התמהוני בריאן ליין בסדרה "תחבולות חדשות" (אנ'). ארמסטרונג הוא גם שחקן תיאטרון מוכשר והופיע במשך תשע שנים עם הלהקה השייקספירית המלכותית. הוא גילם את תנרדייה בהפקה המקורית בלונדון של המחזמר "עלובי החיים". על הופעתו בתפקיד הראשי במחזמר "סוויני וד" זכה ארמסטרונג בפרס אוליבייה.
אלן ארמסטרונג נולד באנפילד פליין קרוב לסטנלי שבמחוז דורהאם.[2] אביו היה כורה פחם ושני הוריו היו מטיפים מתודיסטים.[1] הוא למד בבית הספר באנפילד פליין,[3] אחר כך בבית ספר בקונסט, שם עודד אותו המורה לנסות לשחק. בכיתה השישית (אנ') הוא הופיע בתפקיד פטרוצ'יו במחזה "אילוף הסוררת" תפקיד שיגלם בעתיד עם הלהקה השייקספירית המלכותית.[4]
ב-1964 השתתף בבית ספר קיץ של התיאטרון הלאומי לנוער, אבל הרקע שלו והמבטא הצפוני שלו גרמו לו שירגיש חוסר שייכות.[2] ארמסטרונג נבחן לאקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה אבל לא התקבל.[3] הוא למד אמנות באוניברסיטת ניוקאסל.[4] אבל גילה שהקורסים יומרניים וחש שאינו מתאים. אחרי שנתיים הוא סולק מהאוניברסיטה כי לא נכח בשיעורים.[1]
ארמסטרונג עבד כבנאי וכקברן לפני שהחליט לנסות שוב את המשחק. הוא התחיל לעבוד כעוזר מנהל במה בתיאטרון האמנויות בקיימברידג'. אחר כך הצטרף ללהקת תיאטרון בחינוך המזוהה עם התיאטרון הרפרטוארי של שפילד ושיחק בהפקות דרמה רדיופוניות בערוץ הרדיו Radio 4.[2]
ב-1971 הופיע ארמסטרונג לראשונה בקולנוע בסרט "תפוס את קרטר".[5] הוא כתב מכתב לחברת ההפקה MGM כשגילה שהם מפיקים סרט בניוקאסל, והוזמן לפגוש את הבמאי מייק הודג'ס שהיה להוט ללהק שחקנים מקומיים.[6]
ארמסטרונג הופיע במספר סרטי קולנוע לרוב בתפקידי משנה. ב-1977 שיחק בתפקיד קטן בסרט "גשר אחד רחוק מדי" וגילם את אחד מחיילי הכוחות הבריטיים בקרב על ארנהם.[7] ב-1983 שיחק בסרט "המצור על יבשת קרול" בתפקיד מנהיג השודדים, טורקוויל.[8]
ב-1992 שיחק ארמסטרונג בסרט "משחקים פטריוטים" בתפקיד קצין SO-13. בסרט "לב אמיץ" מ-1995 הופיע בתפקיד האציל הסקוטי מורניי שבגד בוויליאם וולאס. ב-2001 שיחק בתפקיד מנהיג הכת המצרית באלטוס חאפז בסרט "המומיה חוזרת",[9] וב-2004 גילם את דמותו של פטרוס הקדוש במבטא ג'ורדי בסרט "מיליונים". עוד שיחק בתפקידים קטנים בסרט "סליפי הולו" (1999), "ואן הלסינג" (2004),[10] "אוליבר טוויסט" של רומן פולנסקי (2005) ובתפקיד הדוד גארו בסרט "אראגון" (2006).
במהלך הקריירה שלו שיחק ארמסטרונג ביותר משמונים תפקידים שונים בהפקות טלוויזיוניות.[11] בשנות השבעים של המאה העשרים הופיע בסדרות טלוויזיה אחדות בהן בפרקים של "Whatever Happened to the Likely Lads?", "פורידג'" והסדרה "The Sweeney".[12]
ארמסטרונג לוהק בשתי סדרות שעסקו בכורי פחם בצפון-מזרח אנגליה. הוא גילם את ג'ו גאולן במיני-סדרה "כוכבים מציצים ממרום" (1974) המבוססת על רומן מאת ארצ'יבלד ג'וזף קרונין,[13] והופיע בדרמה "Days of Hope" בבימויו של קן לואץ' משנת 1975, המתרחשת במחוז דרהאם.[14] בראיון ב-2007 אמר ארמסטרונג כי הדרמה "Days of Hope" הייתה המועדפת עליו: "אהבתי אותה כי זאת דרמה על ההיסטוריה והרקע שלי, ואין דבר יותר טוב מזה".[1]
בסדרה הקומית "A Sharp Intake of Breath" גילם ארמסטרונג דמויות שונות המסבכות את חייו של הדמות הראשית בגילומו של דייוויד ג'ייסון. ב-1988 הופיע בתפקיד סגן המנהל הקשוח במחזה הטלוויזיוני "Our Day Out" מאת וילי ראסל (אנ'), העוסקת בקבוצת תלמידים מעוטי יכולת שיוצאים ליום טיול.[15] ב-1981 כיכב בדרמה "Get Lost" של רשת יורקשייר טלוויז'ן.[16]
ארמסטרונג גילם דמויות אחדות מספריו של צ'ארלס דיקנס. במחזה "חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי" הפקה של הלהקה השייקספירית המלכותית של הרומן "ניקולס ניקלבי" הוא שיחק בתפקיד ווקפורד סקווירס ומר ווגסטאף. ב-1982 צולם המחזה לטלוויזיה.[17] הוא גם הופיע בשתי גרסאות של הרומן "אוליבר טוויסט", ב-1999 שיחק בתפקיד קפטן פלמינג, אביה של אגנס פלמינג במיני-סדרה "אוליבר טוויסט",[18] ובסרט משנת 2005 בבימויו של רומן פולנסקי גילם את השופט פאנג.[19] ב-1999 שיחק בתפקיד דניאל פגוטי במיני-סדרה "דייוויד קופרפילד",[20] ב-2005 גילם את המפקח באקט בסדרת הטלוויזיה "בית קדרות" בעיבוד לרומן באותו שם.[21] ב-2008 שיחק בתפקיד כפול של האחים ג'רמיה ואפרים פליטוויץ' בסדרה "דוריט הקטנה",[22] וב-2012 הופיע בתפקיד חירם גרוגיוס בסרט "תעלומת אדווין דרוד".[23] ארמסטרונג היה מעריץ של דיקנס מאז שקרא בקול את הספר "דייוויד קופרפילד" בבית הספר. הוא זכר במיוחד את בית הסירה של דן פגוטי, וכדי לשחק בתפקיד זה דחה הצעה להשתתף בסרט "צייד לבן, לב שחור" של קלינט איסטווד.[24]
ב-1996 שיחק ארמסטרונג בסדרת הטלוויזיה "ידידינו בצפון" בתפקיד אוסטין דונהיו, דמות המבוססת על הפוליטיקאי ט. דן סמית' (אנ').[25] ב-1999 גילם את דמותו של הנרי פוקס, פוליטיקאי מהמאה ה-18, במיני-סדרה של ה-BBC "אריסטוקרטים". ב-2000 שיחק בתפקיד ג'ורג' אולדפילד בסרט הטלוויזיה "This Is Personal: The Hunt for the Yorkshire Ripper", וגילם דמות של שוטר במשטרת מערב יורקשייר.[26] על תפקיד זה היה מועמד לפרס "Royal Television Society".
ב-2002 שיחק בעונה השנייה של הסדרה "Bedtime" בתפקיד אלמן המודאג מהתנהגותו החשודה של בנו.[27] ב-2003 כיכב לצדה של ברנדה בלתין במיני-סדרה "בין הסדינים" שגילמו זוג נשוי בטיפול מיני.[28] בעיבוד של הספר "המלחמה של קארי" שיחק ארמסטרונג בתפקיד איש קפדן שבאי רצון מקבל לביתו שני ילדים שפונו לוויילס בתקופת מלחמת העולם השנייה.[29]
ארמסטרונג ידוע מהופעתו בתפקיד בריאן ליין בסדרה "תחבולות חדשות" על קבוצה של בלשי משטרה לשעבר שעוזרים בפענוח מקרי פשיעה ישנים במשטרת המטרופולין של לונדון. באוגוסט 2010, אחרי עשר עונות בסדרה הודיע ארמסטרונג שהוא עוזב את הסדרה.[30] אחר כך ביקרו השחקנים בראיון ב"רדיו טיימס" את הכותבים של הסדרה,[31]
בתקופה ששיחק ב"תחבולות חדשות" המשיך ארמסטרונג להופיע גם בהפקות אחרות. ב-2004 כיכב בסרט הטלוויזיה "כשאהיה בן 64" על אודות מורה בגמלאות שמתחיל מערכת יחסים עם גבר אחר. הוא קיבל את התפקיד למרות חששותיו מצילום סצנת אהבה עם השחקן פול פרימן, כי הוא חשב שזה סיפור יפה ומעורר מחשבה.[2][32] ב-2006 כיכב בדרמה "The Girls Who Came to Stay" על אודות זוג בריטי שמקבל לביתו שתי נערות שהיו חשופות להשפעות של אסון צ'רנוביל.[33] ב-2008 שיחק בדוקודרמה "Filth" בתפקיד בעלה של הפעילה החברתית מרי וייטהאוס (אנ').[34]
מ-2009 ועד 2011 שיחק ארמסטרונג בתפקיד ג'ון סאותהאוס, המנטור של ויליאם גארו, בסדרת הדרמה התקופתית "Garrow's Law".[35] ב-2012 גילם את רוזן נורת'מברלנד בעיבוד למחזה "הנרי הרביעי, חלק ראשון וחלק שני" בסדרת ה-BBC "הכתר החלול". בנו ג'ו ארמסטרונג שיחק בתפקיד הוטספור הבן של נורת'ברלנד. ב-2014 הופיע ארמסטרונג בסדרת האימה של שואוטיים "פני דרדפול" בתפקיד וינסנט ברנד, השחקן שמעסיק את המפלצת של פרנקנשטיין.[36] ב-2014 הופיע בתפקיד אורח בספיישל חג המולד של סדרת הדרמה התקופתית "אחוזת דאונטון".[37]
בנוסף לעבודתו בקולנוע וטלוויזיה ארמסטרונג שיחק בהפקות תיאטרון רבות. אחד מתפקידיו הראשונים היה בילי ספנסר במחזה "The Changing Room" מאת דייוויד סטורי (אנ') שהועלה בשנת 1971 בתיאטרון רויאל קורט בבימויו של לינדזי אנדרסון. ב-1975 גילם את טאצ'סטון במחזה "כטוב בעיניכם" בבימויו של פיטר גיל בתיאטרון נוטינגהאם פלייהאוס.[38]
בין השנים 1979 ל-1988 הופיע ארמסטרונג עם הלהקה השייקספירית המלכותית. בשנים 1979–1980 שיחק בסיבוב הופעות ובדונמאר ורהאוס בתפקיד דוגברי במחזה "מהומה רבה על לא דבר" ובתפקיד אצדק ב"מעגל הגיר הקווקזי".
ב-1981 הצטרף ארמסטרונג לצוות השחקנים של ההפקה הבימתית "חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי" שאורכה שמונה שעות, עיבוד לרומן "ניקולס ניקלבי" מאת צ'ארלס דיקנס, וגילם את ווקפורד סקווירס. המחזה הוצג בסיבוב הופעות ואחר כך בתיאטרון פלימות' בברודוויי.[39] ב-1982 צולמה ההצגה לטלוויזיה בהופעה בתיאטרון אולד ויק.
בהפקות של תיאטרון רויאל שייקספיר, תיאטרון רויאל בניוקאסל ובתיאטרון ברביקן שיחק ארמסטרונג בתפקיד טרינקולו במחזה "הסערה" ובתפקיד פטרוצ'יו במחזה "אילוף הסוררת" לצדה של שינייד קיוזאק בתפקיד קייט. ב-1983 הופיע בתפקיד ראלף טרפדור במחזה "The Roaring Girl" בכיכובה של הלן מירן. ב-1984 שיחק בתפקיד לאונטס במחזה "אגדת חורף" ואת ג'ון פרוקטור במחזה "ציד המכשפות" בסיור הופעות לאומי שכלל הופעות בכנסיית כרייסט בסטפיטלפילדס (אנ'), וב-1985 בסיור הופעות בפולין. בעונה של 1985–1986 הופיע בתפקיד תרסיטס במחזה "טרוילוס וקרסידה".
בסתיו 1985 לוהק ארמסטרונג לתפקיד, שהוא כנראה הידוע ביותר שלו בתיאטרון, תנרדייה בהפקה המקורית בלונדון של המחזמר "עלובי החיים". תנרדייה ואשתו, בגילומה של סוזן ג'יין טאנר, מנהלים פונדק שעסקיהם המפוקפקים מתגלים בשיר "בעל הפונדק". ארמסטרונג תיאר את תנרדייה כ"דמות נתעבת וקומית".[40]
ארמסטרונג היה אחד הראשונים שלוהקו למחזמר, יחד עם חבריו ללהקה השייקספירית המלכותית, סו ג'יין טאנר ורוג'ר אלאם. הוא עזר לעבות את הדמות במיוחד בשיר במערכה השנייה "כלב אוכל כלב". הוא הופתע מהצלחת "עלובי החיים" ואמר "זה היה שונה ממחזות זמר אחרים. הוא מושר לכל אורך ההצגה וגם בסגנון מעט אופראי; לא חשבתי שהוא יהיה מאוד פופולרי".[40] אחרי שנה עזב את ההפקה כי התחיל להשתעמם ורצה לעסוק בדברים אחרים.[40]
הוא שר בהקלטה של המחזמר עם צוות השחקנים הלונדוני המקורי. באוקטובר 1995 חזר וגילם את התפקיד, לצדה של ג'ני גאלוויי בתפקיד גברת תנרדייה בקונצרט של "עלובי החיים" (אנ') באלברט הול, הופעה שצולמה והופצה על גבי DVD. הוא גם השתתף בקונצרט לציון 25 שנה למחזמר, אולם הפעם מאט לוקאס גילם את תנרדייה.[41]
ב-1985 היה ארמסטרונג מועמד לשני פרסי אוליבייה: האחד להופעה מצוינת של שחקן במחזמר על תפקידו ב"עלובי החיים" והשני בקטגוריית שחקן השנה על הופעתו במחזות "ציד המכשפות" ו"אגדת חורף".[42] ב-1988 היה שוב מועמד לפרס אוליבייה על גילום הדמות ברבאס בהפקה של הלהקה השייקספירית המלכותית למחזה "היהודי ממלטה", ובתפקיד קפטן בהפקה של התיאטרון המלכותי הלאומי למחזה "האב" מאת יוהאן אוגוסט סטרינדברג.[43]
ב-1989 ו-1990 שיחק ארמסטרונג בתפקיד איימבל קסטגנט בהפקה קצרת הימים של המחזמר "אשת האופה" בתיאטרון פניקס. ההפקה בבימויו של טרוור נאן זכתה לביקורות חיוביות אבל לא משכה את קהל הצופים וירדה אחרי 56 הצגות. על הופעתו במחזמר היה ארמסטרונג מועמד לפרס אוליבייה להופעה המצוינת של השנה במחזמר.[44]
ב-1994 זכה ארמסטרונג בפרס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר במחזמר על תפקידו במחזמר "סוויני טוד" בהפקה המחודשת בלונדון בתיאטרון הלאומי. המחזה זכה גם בפרס "ההפקה המחודשת של מחזמר הטובה ביותר", וג'וליה מקנזי שכיכבה לצדו זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר במחזמר.[45]
ב-1995 גילם ארמסטרונג את דמותו של אלברט איינשטיין במחזה "Insignificance" מאת טרי ג'ונסון,[46] וב-1996 שיחק בתפקיד חאם במחזה "סוף משחק" מאת סמואל בקט.[47] בשנים 1996 ו-1997 כיכב בתפקיד וילי לומן בהפקה של התיאטרון הלאומי למחזה "מותו של סוכן". ב-1997 ו-1998 הופיע בקומדיה "The Front Page" בבימויו של סם מנדס בתיאטרון דונמאר ורהאוס.[48]
ב-2002 קיבל בהתראה קצרה תפקיד ראשי במחזה "Mappa Mundi" מאת שלה סטיבנסון (אנ') כמחליפו של איאן הולם שפרש בשל מחלה. ב-2006 חזר להופיע על במת התיאטרון לככב בהפקה של טרוור נאן למחזה "The Royal Hunt of the Sun" בתיאטרון הלאומי. ב-2012 שיחק במופע הפרומס בתפקיד אלפרד דוליטל בהפקה של "גבירתי הנאווה" בכיכובם של אנלין ביצ'י ואנתוני אנדרוז.[49] ב-2014 שיחק בקומדיה השחורה "המלך הולך למות" מאת אז'ן יונסקו בסטודיו יוסטינוב של התיאטרון המלכותי.[50]
לאלן ארמסטרונג ולאשתו סו יש שלושה בנים: טום, ג'ו ודן. ג'ו ארמסטרונג אף הוא שחקן.[3] האב ובנו שיחקו גרסה צעירה ומבוגרת של אותה דמות בדרמה "A Passionate Woman" של ה-BBC משנת 2010,[51] וב-2012 הם גילמו את נורת'מברלנד ובנו הוטספור בעיבוד של ה-BBC למחזה "הנרי הרביעי". דן ארמסטרונג הוא מוזיקאי וחבר בלהקת האינדי רוק קלוק אופרה (אנ'). אלן ארמסטרונג הופיע בווידאו קליפ של שירם "The Lost Buoys".[52]
ביולי 2009 הוענקו לארמסטרונג שני תוארי כבוד על תרומתו לתחות האמנות. הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת איסט אנגליה (אנ'), ודוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת סנדרלנד (אנ').
הוא אוהד נלהב של מועדון הכדורגל AFC Wimbledon (אנ'), כמו הדמות שהוא מגלם בסדרה "תחבולות חדשות".
שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|---|
1971 | במעגל הנקמה | Get Carter | קית' | |
1973 | The 14 | טומי | ||
1976 | Don't Tell the Lads | |||
The Likely Lads | מילקמן | |||
1977 | גשר אחד רחוק מדי | A Bridge Too Far | קורפורל דייוויס | |
1977 | הדואליסטים | The Duellists | לאקורב | |
1981 | אהובת הקצין הצרפתי | The French Lieutenant's Woman | גריימס | |
1983 | המצור על יבשת קרול | Krull | טורקוויל | |
1985 | Billy the Kid and the Green Baize Vampire | מקסוול רנדל | ||
Number One | בלקפול סרג'נט | |||
1989 | That Summer of White Roses | זמבה | שם הפצה נוסף "Djavolji raj" | |
1990 | צייד לבן, לב שחור | White Hunter Black Heart | ראלף לוקהרט | |
1991 | חברות מאמריקה | American Friends | ד"ר ויקס | |
London Kills Me | ג'ון סטון | |||
1992 | משחקים פטריוטים | Patriot Games | סרג'נט אוונס | |
שבריר שנייה | Split Second | ת'רשר | ||
1994 | הסייח השחור | Black Beauty | רובן סמית' | |
1995 | בגידות מאחורי הקלעים | An Awfully Big Adventure | הדוד ורנון | |
לב אמיץ | Braveheart | מורניי | ||
1997 | המלאך | The Saint | המפקח טיל | |
1999 | גריניץ' - זמן אפס | G:MT – Greenwich Mean Time | הדוד הנרי | |
אוניגין | Onegin | זרצקי | ||
סליפי הולו | Sleepy Hollow | |||
איתך או בלעדייך | With or Without You | סמי | ||
2000 | פרחים בשדה הקרב | Harrison's Flowers | סמואל ברובק | |
סימן חיים | Proof of Life | וייאט | ||
2001 | המומיה חוזרת | The Mummy Returns | בלטוס חאפז | |
Strictly Sinatra | ביל | |||
2003 | חומה מול הים | It's All About Love | דייוויד | |
Paradise Found | פיסארו | |||
2004 | מיליונים | Millions | פטרוס הקדוש | |
ואן הלסינג | Van Helsing | קרדינל ג'ינט | ||
ואן הלסינג: המשימה לונדון | Van Helsing: The London Assignment | קרדינל ג'ינט | ||
2005 | אוליבר טוויסט | Oliver Twist | השופט פאנג | |
2006 | אראגון | Eragon | הדוד גארו | |
2012 | The Lost Buoys | טייקון | ||
2016 | Golden Years | סיד |
שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|---|
1971 | Advent of Steam | ויליאם הדלי (אנ') | בפרק "The Iron Horse" | |
1972 | Dividing Fence | ג'ורדי גילרוי | ||
1972 | General Hospital | קן הרטלי | סדרת טלוויזיה | |
1972 | New Scotland Yard | ריי דייוויס | בפרק "The Wrong 'Un" | |
1972 | Villains | טרנס 'טל' בולדון | סדרת טלוויזיה | |
1973 | Armchair 30 | גלייזר | בפרק "Ross Evans' Story" | |
1973 | Hunter's Walk | נהג משאית | בפרק "Discretion" | |
1973 | Only Make Believe | מייקל בידל | חלק מהסדרה "Play for Today" | |
1973 | Six Days of Justice | ויליאמסון | בפרק "The Complaint" | |
1973 | Softly, Softly: Taskforce | דייוויד מילר | בפרק "A Quiet Man" | |
1973 | Thriller | מייק | בפרק "The Eyes Have It" | |
1974 | Easy Go | חלק מסדרת " Play for Today" | ||
1974 | האב בראון | Father Brown | ג'ו | בפרק "The Hammer of God" |
1974 | Justice | בוב גרהאם | בפרק "It's Always a Gamble" | |
1974 | Sporting Scenes | ברני | בפרק "The Needle Match" | |
1974 | Whatever Happened to the Likely Lads? | דאגי סקאפי | בפרק "Conduct Unbecoming" | |
1975 | Days of Hope | בילי שפרד | מיני-סדרה | |
1975 | העין הציבורית | Public Eye | וינס גרגסון | בפרק "The Fatted Calf" |
1975 | The Squirrels | ג'ים | בפרק "The Favourite" | |
1975 | כוכבים מציצים ממרום | The Stars Look Down | ג'ו גאולן | מיני-סדרה |
1975 | היחידה | The Sweeney | פיטר ג'נר | בפרק "Stay Lucky Eh?" |
1976 | Chester Mystery Plays | לייטבורן / סקונדוס דמון | ||
1976 | The New Avengers | ג'ורג' האריס | בפרק "Dirtier by the Dozen" | |
1977 | Centre Play | ריצ'רד קליוס | בפרק "Risking It" | |
1977 | Our Day Out | מר בריגס | כחלק מסדרת "Play of the Week" | |
1977 | Shooting the Chandelier | ברודוביץ' | כחלק מסדרת "Play of the Week" | |
1977 | פורידג' | Porridge | ספראגון | בפרק "A Test of Character" |
1977 | Romance | ויבר | בפרק "House of Men" | |
1977 | The Squirrels | סוויני | בפרק "Shoulder to Shoulder" | |
1978 | אויב על סף ביתי | Enemy at the Door | לואיס מנדוזה | בפרק "Officers of the Law" |
1978 | Freedom of the Dig | |||
1978 | ליזה | Liza | מיכאלביץ' | כחלק מסדרת "Play of the Week" |
1978 | Z-Cars | מפקח בילוש בולי | בפרק "Pressure" | |
1978–1979 | A Sharp Intake of Breath | תפקידים שונים | ||
1979 | All Day on the Sands | אבא | כחלק מסדרת מחזות מאת אלן בנט | |
1979 | מידה כנגד מידה | Measure for Measure | פרובוסט | |
1980 | Armchair Thriller | טרהירן | בפרק "Fear of God" | |
1981 | Get Lost! | נוויל קיטון | ||
1981 | One in a Thousand | דיק הייז | דרמה דוקומנטרית | |
1982 | חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי | The Life and Adventures of Nicholas Nickleby | ווקפורד סקווירס / מר וגסטאף | הפקה בימתית שצולמה לטלוויזיה |
1983 | Mr. Moon's Last Case | המספר | מחזה טלוויזיוני | |
1984 | The Book Tower | מנחה | סדרת טלוויזיה לילדים | |
1984 | The House | מר סמת' | סרט טלוויזיה | |
1984 | Sharing Time | לוק | בפרק "Guilt on the Gingerbread" | |
1985 | Bulman | סמל בילוש פיגס | בפרק "Death of a Hitman" | |
1988 | Number 27 | מארי לסטר | ||
1988 | סיפורי עמים | The Storyteller | טרול (דיבוב) | בפרק "The True Bride" |
1988 | This is David Lander | חבר המועצה סטנלינג | בפרק "Not a Pretty Site" | |
1989 | A Night on the Tyne | וילי | סרט טלוויזיה | |
1989 | Nineteen 96 | פקד בילוש פרנק בורוז | כחלק מסדרת "Screen One" | |
1990 | Looking after Number One | דיק | כחלק מסדרת "Screenplay Firsts" | |
1990 | Sticky Wickets | אוונס | ||
1990 | The Widowmaker | אבא | סרט טלוויזיה | |
1991 | Murder in Eden | סרג'נט מקגינג | מיני-סדרה | |
1991 | Stanley and the Women | רופוס הילטון | מיני-סדרה | |
1992 | Goodbye Cruel World | רוי גרייד | מיני-סדרה | |
1992 | המפקח מורס | Inspector Morse | פקד הולסבי | בפרק "Happy Families" |
1992 | The Life and Times of Henry Pratt | הדוד טדי | מיני-סדרה | |
1992 | נשואים פלוס | Married... with Children | טרוור | בפרק "England Show" |
1992 | Shakespeare: The Animated Tales | קליבן | במחזה "הסערה" | |
1993 | Goggle-Eyes | ג'רלד פוקנר | מיני-סדרה | |
1994 | Doggin' Around | צ'ארלי פוסטר | סרט טלוויזיה | |
1994 | מקגייוור | MacGyver: Trail to Doomsday | פקד קאפשו | סרט טלוויזיה |
1995 | Sorry about Last Night | מיקי | סרט טלוויזיה | |
1996 | Brazen Hussies | ג'ימי הרדקאסל | סרט טלוויזיה | |
1996 | Breaking the Code | מיק רוס | סרט טלוויזיה | |
1996 | Our Friends in the North | אוסטין דונויו | מיני-סדרה | |
1996 | אגדות מעולם המסתורין | Tales from the Crypt | המפקח הרברט | בפרק "Confession" |
1996 | Witness Against Hitler | הראלד פולצ'או | סרט טלוויזיה | |
1997 | Underworld | טדי מידלמאס | ||
1998 | In the Red | פקד פרנק ג'פרסון | מיני-סדרה | |
1998 | Shell Shock | המספר | תוכנית דוקומנטרית | |
1999 | אריסטוקרטים | Aristocrats | הנרי פוקס | מיני-סדרה |
1999 | דייוויד קופרפילד | David Copperfield | דניאל פגוטי | סרט טלוויזיה |
1999 | אוליבר טוויסט | Oliver Twist | מר פלמינג | מיני-סדרה |
2000 | 7Up 2000 | קריינות | סדרה דוקומנטרית | |
2000 | Challenger: Go for Launch | קריינות | סדרה דוקומנטרית | |
2000 | This Is Personal: The Hunt for the Yorkshire Ripper | ג'ורג' אולדפילד | סרט טלוויזיה מועמדות לפרס Royal Television Society | |
2001 | אדריאן מול | Adrian Mole: the Cappuccino Years | ג'ורג' מול | |
2001 | Extinct | קריינות | סדרה דוקומנטרית | |
2001 | Score | ג'ורג' דבון | סרט טלוויזיה | |
2001 | Waiters | אוסקר | ||
2002 | Bedtime | ניל הנשל | עונה שנייה | |
2002 | Inquisition | מרטין | סרט טלוויזיה | |
2002 | Sparkhouse | ריצ'רד בוטון | סרט טלוויזיה | |
2003 | בין הסדינים | Between the Sheets | פיטר דילייני | מיני-סדרה |
Messiah 2: Vengeance is Mine | פקד צ'ארלי מקינטייר | מיני-סדרה | ||
2003–2013, 2015 | תחבולות חדשות | New Tricks | בריאן ליין | סדרת טלוויזיה עונות 1 - 10 |
2004 | המלחמה של קארי | Carrie's War | סמואל אוונס | סרט טלוויזיה |
When I'm 64 | ג'ים | סרט טלוויזיה | ||
2005 | בית קדרות | Bleak House | המפקח באקט | מיני-סדרה |
2006 | The Girls Who Came to Stay | בוב ג'נקינס | סרט טלוויזיה | |
2007 | The Dinner Party | ג'ים | סרט טלוויזיה | |
2008 | Filth: The Mary Whitehouse Story | ארנסט וייטהאוס | סרט טלוויזיה | |
דוריט הקטנה | Little Dorrit | ג'רמיה ואפרים פלינטוויץ' | מיני-סדרה | |
2009–2011 | Garrow's Law | ג'ון סאות'האוס | סדרת טלוויזיה | |
2010 | A Passionate Woman | דונלד | סרט טלוויזיה | |
2012 | התעלומה של אדווין דרוד | The Mystery of Edwin Drood | היראם גרוגיוס | סרט טלוויזיה |
הכתר החלול | The Hollow Crown | רוזן נורת'מברלנד | ||
2014 | פני דרדפול | Penny Dreadful | וינסנט ברנד | סדרת טלוויזיה |
אחוזת דאונטון | Downton Abbey | הבאטלר סטוול | ספיישל חג המולד עונה חמישית | |
2016–2018 | פרונטיר | Frontier | לורד בנטון | סדרת טלוויזיה; 3 עונות |
2019 | Year of the Rabbit | יו ויסבך | תפקיד ראשי; 6 פרקים | |
2020-הווה | הורים בקושי | Breeders | ג'ים | תפקיד ראשי (3 עונות); 26 פרקים |
2023 | Tom Jones | סקוואייר ווסטרן | 4 פרקים |
שנה | שם | מחזאי | תפקיד | תיאטרון | הערות |
---|---|---|---|---|---|
1971 | I Was Hitler's Maid | כריסטופר וילקינסון | אדולף היטלר | תיאטרון קינגס הד, לונדון | |
The Changing Room | דייוויד סטורי (אנ') | בילי ספנסר | תיאטרון רויאל קורט, לונדון | ||
1973 | דרקולה | Dracula | ברם סטוקר סטנלי איבלינג (אנ') |
רנפילד | תיאטרון בוש, לונדון |
A Fart for Europe | הווארד ברנטון (אנ') דייוויד אדגר (אנ') |
אדגר | תיאטרון רויאל קורט, לונדון | ||
קרומוול | הווארד ברנטון | מורגן וולאס | תיאטרון רויאל קורט, לונדון | ||
1975 | כטוב בעיניכם | ויליאם שייקספיר | טאצ'סטון | נוטינגהאם פלייהאוס | |
1976 | בני האור | דייוויד רודקין (אנ') | יסקנב | תיאטרון האוניברסיטה, ניוקאסל | |
Mother's Day | דייוויד סטורי | גורדון | תיאטרון רויאל קורט, לונדון | ||
1978 | The Passion | טוני האריסון (אנ') | חייל | תיאטרון קוטסלו | |
One for the Road | וילי ראסל (אנ') | דניס | סיור הופעות | שמות נוספים: "Dennis the Menace" "Happy Returns" | |
1979–1980 | מהומה רבה על לא דבר | Happy Returns | דוגברי | דונמאר ורהאוס, לונדון | הלהקה השייקספירית המלכותית |
מעגל הגיר הקווקזי | ברטולט ברכט | אצדק | דונמאר ורהאוס, לונדון | הלהקה השייקספירית המלכותית | |
1980 | Bastard Angel | בארי קיפי (אנ') | אלן | דונמאר ורהאוס, לונדון | הלהקה השייקספירית המלכותית |
The Loud Boy's Life | הווארד בארקר (אנ') | הארי בארקר ליונל פרונטג' נורמן ליתרס |
דונמאר ורהאוס, לונדון | הלהקה השייקספירית המלכותית | |
1981–1982 | חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי | צ'ארלס דיקנס עיבוד דייוויד אדגר |
ווקפורד סקווירס | תיאטרון אלדוויץ' תיאטרון פלימות' ברודוויי אולד ויק, לונדון (צולם לטלוויזיה) |
הלהקה השייקספירית המלכותית |
1982–1983 | הסערה | ויליאם שייקספיר | טרינקולו | תיאטרון רויאל שייקספיר, סטרטפורד תיאטרון רויאל, ניוקאסל תיאטרון ברביקן, לונדון |
הלהקה השייקספירית המלכותית |
אילוף הסוררת | ויליאם שייקספיר | פטרוצ'יו | תיאטרון רויאל שייקספיר, סטרטפורד תיאטרון רויאל, ניוקאסל תיאטרון ברביקן, לונדון |
הלהקה השייקספירית המלכותית | |
1983 | The Roaring Girl | תומאס מידלטון (אנ') תומאס דקר (אנ') |
ראלף טרפדור | תיאטרון רויאל שייקספיר, סטרטפורד תיאטרון ברביקן, לונדון |
הלהקה השייקספירית המלכותית |
Reflections | ג'ספר רות'הם (אנ') | שחקן | גולבנקיאן סטודיו, ניוקאסל | הלהקה השייקספירית המלכותית | |
1984 | Serjeant Musgrave's Dance | ג'ון ארדן (אנ') | טוראי הרסט | אולד ויק, לונדון | |
1984–1985 | ציד המכשפות | ארתור מילר | כנסייה (אנ') בספיטלפילד סיור הופעות בפולין |
הלהקה השייקספירית המלכותית מועמדות לפרס לורנס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר | |
1984–1985 | אגדת חורף | ויליאם שייקספיר | לאונטס | הלהקה השייקספירית המלכותית | |
1985–1986 | טרוילוס וקרסידה | ויליאם שייקספיר | תרסיטס | תיאטרון רויאל שייקספיר | |
1985–1986 | עלובי החיים | קלוד-מישל שנברג אלן בובליל הרברט קרצמר |
תנרדייה | תיאטרון ברביקן, לונדון תיאטרון פאלאס |
הלהקה השייקספירית המלכותית מועמדות לפרס אוליבייה |
1987–1988 | Fashion | דאג לוסי (Doug Lucie) | סטיוארט קלארק | תיאטרון "The Other Place", סטרטפורד תיאטרון "The Pit", לונדון |
הלהקה השייקספירית המלכותית |
1987–1988 | היהודי ממלטה | כריסטופר מרלו | היהודי באראבס | תיאטרון סוואן, סטרטפורד תיאטרון ברביקן, לונדון |
הלהקה השייקספירית המלכותית |
1988 | האב | יוהאן אוגוסט סטרינדברג | הקפטן | תיאטרון קוטסלו | מועמדות לפרס לורנס אוליבייה לשחקן השנה בהפקה מחודשת |
1989–1990 | The Baker's Wife | סטפן שוורץ (אנ') ג'וזף סטיין (אנ') |
תיאטרון פניקס | מועמדות לפרס אוליבייה | |
1993 | הספר השטן מרחוב פליט | סטיבן סונדהיים יו וילר (אנ') |
סוויני טוד | תיאטרון קוטסלו, לונדון | זכייה בפרס אוליבייה |
1995 | Insignificance | טרי ג'ונסון (אנ') | אלברט איינשטיין | דונמאר ורהאוס, לונדון | |
1995 | Les Misérables: The Dream Cast in Concert | קלוד-מישל שנברג אלן בובליל הרברט קרצמר |
תנרדייה | אלברט הול, לונדון | |
1996 | סוף משחק | סמואל בקט | חאם | דונמאר ורהאוס, לונדון | |
1996–1997 | מותו של סוכן | ארתור מילר | וילי לומן | תיאטרון ליטלטון, לונדון | |
1997–1998 | The Front Page | בן הכט צ'ארלס מקארתור |
וולטר ברנס | דונמאר ורהאוס, לונדון | |
2002 | Mappa Mundi | שילה סטיבנסון (אנ') | ג'ק | תיאטרון קוטסלו, לונדון | |
2006 | The Royal Hunt of the Sun | פיטר שאפר | פרנסיסקו פיסארו | תיאטרון אוליבייה, לונדון | |
2009 | A House Not Meant to Stand | טנסי ויליאמס | קורנליוס מקורקל | דונמאר ורהאוס, לונדון | |
2012 | גבירתי הנאווה | אלן ג'יי לרנר פרדריק לאו |
אלפרד דוליטל | רויאל אלברט הול, לונדון | הפרומס |
2013 | Family Voices Victoria Station |
הרולד פינטר | טרפלגר סטודיוס, לונדון | ||
2014 | Exit the King | המלך הולך למות | אז'ן יונסקו | המלך ברנגר | יוסטינוב סטודיו, תיאטרון רויאל, באת' |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.