Loading AI tools
משימת חלל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
STS-115 היא משימה בתוכנית המעבורות של נאס"א, והמשימה הראשונה שחידשה את הרכבת תחנת החלל הבינלאומית לאחר אסון הקולומביה. את המשימה ביצעה מעבורת החלל אטלנטיס. במקור תוכננה משימה זו למאי 2003, אך בעקבות האסון, היא נדחתה. בסופו של דבר, לאחר דחיות מרובות, שוגרה המעבורת ב-9 בספטמבר 2006 בשעה 11:15 שעון החוף המזרחי של ארצות הברית[1].
 | |||
 | |||
| מימין לשמאל: סטיב מקלין, ברנט ג'ט, דן ברבנק, ג'ו טאנר, פרגי פרגוסון, היידי פייפר | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| מטרה מרכזית | גינה בתחנת החלל הבין-לאומית והרחבתה | ||
| מעבורת | אטלנטיס | ||
| כן שיגור | 39-B | ||
| שיגור | 9 בספטמבר 2006 15:14 UTC | ||
| נחיתה | 21 בספטמבר 2006 10:21 UTC | ||
| משך המשימה | 11 ימים, 9 שעות 6 דקות | ||
| נתוני חללית | |||
| מסת החללית |
2,000 טונה  | ||
| משגר |
מעבורת חלל | ||
| נתוני מסלול | |||
| מספר הקפות | 187 | ||
| אפהליון |
226.6 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| פריהליון |
157.4 ק"מ (כדור הארץ) | ||
| זמן הקפה |
91.6 דק' | ||
| גובה מסלול | 225 ק"מ | ||
| נטיית מסלול | 51.6 מעלות | ||
| אורך מסע | 7,887,826 ק"מ | ||
| תחנת עגינה | תחנת החלל הבינלאומית | ||
| תאריך עגינה | 11 בספטמבר 2006 | ||
| תאריך עזיבה | 17 בספטמבר 2006 | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות |
ברנט ג'ט, דניאל ברבנק, היידמארי סטפנישין-פייפר, סטיבן מקלין, כריסטופר פרגוסון, ג'וזף טנר | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
| מזהים | |||
| מספר קטלוג לוויינים |
29391 | ||
| מאגר המידע הלאומי |
2006-036A | ||
  | |||
ברנט ג'ט כריסטופר פרגוסון (Christopher Ferguson) ג'וזף טאנר (Joseph Tanner) דניאל ברבנק (Daniel Burbank) היידימרי סטפנישין-פייפר
סטיבן מקלין (Steven MacLean)מטרתה העיקרית של משימה זו הייתה חידוש הרכבת תחנת החלל הבינלאומית. המעבורת נשאה במטענה את החלק השני של הצד השמאלי של התחנה. החלק הזה מורכב מזוג קולטים המפיקים אנרגיה סולרית ומהצירים שעליהם הם מורכבים (P3/P4). צירים אלה יאפשרו לקולטים להתכוון באופן מיטבי לעבר השמש, וכך להגביר את יעילות ייצור האנרגיה שלהם. קולטים אלה יכפילו את יכולת ייצור החשמל של התחנה, כאשר יכנסו לשימוש בתום המשימה הבאה, STS-116.
כמו בשתי טיסות המבחן הקודמות, גם במשימה זו בוצעה סקירה מפורטת של גחון המעבורת ושפת הכנף, על מנת לוודא שלא נפגעו בזמן השיגור.
האסטרונאוט מקלין היה הקנדי הראשון שמפעיל את זרוע קנדארם2, זרוע רובוטית קנדית. הרכבת הקולטים בוצעה כך שזרוע המעבורת תוציא את החלק מתא המטען, וזו תעביר את הקולטים לזרוע הרובוטית של תחנת החלל הבינלאומית. לשם ביצוע הרכבת הקולטים נדרשו שתי הליכות חלל שכל אחת מהן ארכה מספר שעות.
לאחר שובה לכדור הארץ, התגלה במהלך בדיקות שעצם כלשהו, מיקרומטאורואיד או "זבל חללי" (שאריות של טילים או חלקים מלוויינים שיצאו משימוש), ניקב חור בקוטר 2.5 מ"מ באחד המקרנים שעל דלתות תא המטען של המעבורת כאשר הייתה במסלול. חור היציאה היה בקוטר 0.7 מ"מ. החור היה ביריעת פח ולא בצינור גז קירור (פריאון), ובכל מקרה, במעבורת קיים מנגנון להשבתת רדיאטור במקרה של דליפת גז קירור. כל רדיאטור יכול לשאת לבדו בעומס קירור של 70% ממערכות המעבורת.[2]
התגלו תקלות קלות בחיישנים הקשורים לדלתות תא המטען, הנובעות ככל הנראה מכך שזו הטיסה הראשונה של אטלנטיס מאז 2002. צילומים של מכל הדלק החיצוני שבוצעו על ידי צוות המעבורת בתום השיגור הראו שמספר פיסות קצף בידוד השתחררו מהמכל. ככל הנראה הן השתחררו לאחר שהמעבורת הגיעה לאטמוספירה דלילה, כך שהן לא יכלו לצבור תנופה ולגרום לנזק.
במהלך הסרת הכיסוי של ציר הסיבוב השתחררה דיסקית של בורג והתעופפה לחלל. ככל שניתן היה לראות, היא התרחקה מן התחנה.
האסטרונאוטים הספיקו לבצע חלק מן המשימות שתוכננו להליכת החלל הבאה, מה שיחסוך זמן למחרת. היה צורך לנתק את המתח לכחצי מן התחנה כדי לחבר את כבלי החשמל של החלקים החדשים.
גם הפעם ברחה דיסקית בעת הסרת כיסויים. בוצעו חלק מן המשימות שיועדו להליכת החלל הבאה.
האסטרונאוטים התקשו לפתוח את אחד הברגים שהחזיקו את אחד החלקים במקומו, ונאלצו להחליף את המפתח המקורי, שהיה מצויד במיפרק, במפתח קשיח. בנוסף, היה צורך לחבר לידית של המפתח הארכה, ושני האסטרונאוטים היו צריכים לשתף פעולה, עד שהבורג נכנע. צוות הקרקע התבדח, "כמה אסטרונאוטים צריך כדי לסובב בורג?"
הציר ועליו קולטי השמש מתוכנן להסתובב ב-360 מעלות כל הקפה של כדור הארץ (90 דקות), אבל יכול לבצע גם סיבוב תוך שעה, למשל לצורך עגינה, כאשר מגיעה חללית אל התחנה.
האסטרונאוטים טאנר ופייפר ביצעו הליכת חלל אחרונה, במהלכה הם ביצעו עבודות תחזוקה בתחנה:
בשעות הבוקר המוקדמות (שעון ישראל) שוגר מקוסמודרום בייקונור טיל סויוז ועליו שני חברי המשלחת הבאה לתחנת החלל, ואיתם האישה הראשונה שהיא תיירת חלל, אנושה אנסארי. אמריקאית ילידת איראן, אנושה היא בת למשפחת אנסארי שמימנה את פרס אנסארי X לעידוד בניית חלליות פרטיות. בסך הכול היו באותו היום 12 בני אדם בשלושה כלי רכב חלליים שונים במסלול סביב כדור הארץ.
מכשיר האלקטרון הרוסי, המייצר חמצן בתחנת החלל, שוב עשה בעיות באותו היום.
במהלך צילומים של כדור הארץ מן המעבורת לצורך מחקרים אקלימיים, התגלה עצם בלתי מזוהה מרחף ליד המעבורת. במהלך בדיקת משטחי הניהוג האווירודינמיים ורקטות הניהוג לקראת הנחיתה, המעבורת מיטלטלת לא מעט, וצוות הקרקע העריך שייתכן והעצם ניתק מן המעבורת במהלך הבדיקות. בשלב זה לא ידוע מה טיבו של העצם - פיסת קרח מפסולת נוזלית שהושלכה, חלק ממיגון החום, או חלק אחר.
בעקבות התגלית, ומכיוון שמזג האוויר במרכז החלל ע"ש קנדי כנראה לא יאפשר נחיתה למחרת, הוחלט להשאיר את המעבורת יום נוסף לצורך בדיקות חזותיות נוספות והערכת סכנה.
בוצעו צילומים מקיפים של חלקה החיצוני של המעבורת, הן של מגן החום והן של תא המטען והכנפיים, ולא נמצא חוסר בחלק כלשהו. צוות הקרקע מעריך שכנראה מדובר בפיסת פלסטיק המשמשת למילוי רווחים בין לוחות מגיני חום, שנפלה בעת בדיקת מערכות הניהוג, ואינה מהווה סכנה לחללית.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
