מכת ברק

מכת ברק היא פגיעה של ברק בגוף חי או דומם. הפגיעה מתרחשת על האדמה, אך תיתכן גם פגיעה בגוף מעופף. מכת הברק היא למעשה מכת חשמל, שבה מועבר זרם חשמלי בעל מתח גבוה מאוד, מהאוויר אל הגוף שנפגע. כמות הזרם המועבר היא גבוהה ולרוב גורמת הפגיעה לנזק: שרפה, פיצוץ, פגיעה גופנית או מוות.

אין לבלבל ערך זה, העוסק בפגיעה של ברק בעצם כלשהו, עם הערך "פגיעת ברק", העוסק בפגיעה גופנית הנגרמת על ידי מכת ברק.

ברקים מעל אוראדיה שברומניה

אקליפטוס שנפגע ממכת ברק

מבנה שניזוק ממכת ברק בשנת 1876

לאחר שהמטען מגיע לאדמה הוא מתפרק בסביבה הקרובה. במקרים רבים עוצמת המטען מייד לאחר הפגיעה בסביבה הקרובה של הפגיעה (עד עשרות מטרים) עשויה להיות גם היא קטלנית. רוב הנפגעים מברקים נפגעים מאותה פגיעה משנית^[1].

סיכונים ומניעה

בני אדם

פגיעת ברק היא טראומה גופנית הנגרמת על ידי מכת ברק. אף על פי שפעמים רבות פגיעות ברק גורמות למוות פתאומי או לדום לב בשל המתח הגבוה של מכת הברק, מצבם הרפואי של ניצולי פגיעות ברק הוא לרוב טוב יותר מניצולי פגיעות אחרות הנגרמות ליד מתח נמוך יותר אך זמן פגיעה ממושך יותר.^[2] מדי שנה נהרגים ברחבי העולם בין 6,000 ל-24,000 בני אדם מפגיעות ברק, ומספר דומה לזה נפצעים^[3].

בניינים

פגיעה של ברק בבניין גורמת לזרמים חשמליים גבוהים המתפשטים במוליכים המותקנים בו, בעיקר חוטי חשמל וחוטי טלפון, ויוצרת בהם מתח גבוה לזמן קצר. רוב הסוגים של ציוד אלקטרוני, ובמיוחד מחשבים, רגישים לשינויים פתאומיים במתח רשת החשמל, וצפויים לנזק זמני או קבוע כתוצאה ממכת ברק. קיימים התקנים המגנים מפני נזקים מסוג זה.

על מנת למנוע נזק מפגיעה ישירה של ברקים בבניינים הומצאו התקני הגנה שונים המיועדים לכליאת השפעתו המזיקה של הברק. אחד מהאמצעים הללו הוא כליא ברק. זהו מוליך חשמלי הנמצא מעל מבנה המועד לסכנה, מוארק בקצהו הנמוך, הפורק מטענים סטטיים מהעננים, וכן מושך אליו את הברקים ופורק אותם אל האדמה. בכך נמנעת פגיעה ישירה במבנה העלולה לגרום לשרפה ולנזקים אחרים.

מכוניות

לעומת זאת, כאשר פוגע ברק במכונית הוא אינו בהכרח מזיק למי שבתוכה, משום ששלדת הרכב משמשת ככלוב פאראדיי, ועדיין קיים סיכון לפציעה ואף שרפה של הרכב^[4]. במקרה שהרכב אינו כולל גג מתכת אלא גג מחומרים פלסטיים או מרוכבים, קיים סיכון לפגיעה.

מטוסים

פגיעת מכת ברק במטוס עלולה לשבש את פעילות מערכות המטוס ואף להביא להצתת דליקה. התרסקות טיסה 214 של פאן אם, ב-8 בדצמבר 1963, הייתה האסון הגדול ביותר שאירע בעקבות מכת ברק: מטוס בואינג 707 של חברת פאן אם נפגע ממכת ברק חזקה במיוחד, שגרמה להצתת אדי דלק באחד ממכלי המטוס^[5]. לאחר מכן נלמדו היטב ההשפעות האפשריות של מכת ברק על גוף המטוס והותקנו אמצעי הגנה כנגדה, אם כי עדיין לא ידועות ההשפעות האפשריות על מטוסים שרוב גופם אינו עשוי ממתכת, כמו בואינג 787.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מכת ברק בוויקישיתוף