Loading AI tools
אלבום מאת אלטון ג'ון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Peachtree Road (בתרגום חופשי מאנגלית: דרך פיצ'טרי[hebrew 1]) הוא אלבום האולפן ה־27 של המוזיקאי הבריטי אלטון ג'ון, שיצא לאור ב־9 בנובמבר 2004. הוא נקרא על שם החלק הצפוני של רחוב "Peachtree Street" (אנ') שבאטלנטה, שם נמצא אחד מבתיו של ג'ון[3][4][5]. הוא האלבום היחיד בקריירה של ג'ון שאותו הוא הפיק לבדו[6][2][hebrew 2].
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת אלטון ג'ון | ||||||
| יצא לאור | 9 בנובמבר 2004 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | ינואר 2004 | |||||
| מקום הקלטה |
Tree Studios, אטלנטה, ג'ורג'יה אולפני Record Plant (אנ') לוס אנג'לס, קליפורניה Silent Sound אטלנטה, ג'ורג'יה[1][2] | |||||
| סוגה | פופ רוק • קאנטרי רוק | |||||
| שפה | אנגלית | |||||
| אורך | 52:01 | |||||
| חברת תקליטים |
רוקט (אנ') (הממלכה המאוחדת) יוניברסל (ארצות הברית) | |||||
| הפקה | אלטון ג'ון | |||||
| ||||||
| עטיפה אלטרנטיבית | ||||||
 | ||||||
| עטיפת מהדורת 2005 | ||||||
| ||||||
"Peachtree Road" הוא מאלבומיו הפחות מצליחים מבחינה מסחרית של ג'ון. במולדתו בריטניה הוא אחד מאלבומיו המעטים שלא נכנסו לעשרת הגדולים במצעד מכירות האלבומים, תוך שהגיע למקום ה־21 בלבד. אומנם ביקורות המוזיקה היו חיוביות באופן כללי[2].
המתופף הוותיק נייג'ל אולסון (אנ') תופף באלבום וחזר כחבר קבוע ללהקתו של ג'ון[hebrew 3]. גאי בבילון ניגן אורגן האמונד ופנדר רודס (באלבומים קודמים קיבל קרדיט על "קלידים"). ג'ון יורגנסון (אנ'), שהיה חבר בלהקתו של ג'ון מ־1994 עד 2000, ניגן גיטרת פדל סטיל (אנ') ב־"Turn the Lights Out When You Leave". עוד השתתפו באלבום זמר הגוספל אדם מקנייט וכן כמה מחברי להקת "שיקגו" (אנ'), שניגנו בכלי נשיפה וסיפקו עיבודים לכלים אלה.
בהערות האלבום נכתב שהאלבום הוא לזכרם של גאס דאג'ן (אנ'), המפיק הוותיק של ג'ון, ואשתו שילה, שנהרגו בתאונת דרכים ב־2002[8][9][2].
האלבום יצא מחדש ביולי 2005, בעטיפה חדשה, עם שלושה שירי בונוס שנלקחו מ"בילי אליוט – המחזמר". השיר "Electricity" יצא כסינגל והגיע למקום הרביעי בבריטניה[10]. כן יצא DVD עם תשעה משירי האלבום שבוצעו בהופעה חיה באולם טברנקל שבאטלנטה בנובמבר 2004[11][2].
במהדורות מסוימות נכללו כבונוסים גם הווידאו קליפים של שני הסינגלים הראשונים, "Answer in the Sky" ו־"All That I'm Allowed".
על צילום העטיפה נראית מסילת ברזל ליד דגלסוויל (אנ') שבאטלנטה. הצלמת האנגלייה סם טיילור-ווד צילמה את התמונה. טיילור-ווד יצאה למסע צילומים של שבוע בדרום ארצות הברית, ובו צילמה אלפי תמונות. בין השאר ביקרה בערים אונדילה (אנ') ופורסית' (אנ') בג'ורג'יה. היא ביקרה גם בדרך פיצ'טרי (Peachtree Road) שבאזור העסקי בקהאד (Buckhead) שבאטלנטה (הרחוב שעל שמו נקרא האלבום), אך חשבה שהוא עמוס מדי ולא מתאים לאופיו היותר רגוע של האלבום. היא הציעה כמה תמונות נבחרות לג'ון, שעשה את הבחירה הסופית. תמונות אחרות שצילמה הופיעו בעטיפה האחורית ובהערות האלבום של מהדורות התקליטור וה־SACD.
מופע ההשקה, שם ביצע ג'ון בביצוע בכורה חי כמה משירי האלבום, התקיים באולם טברנקל (אנ') שבאטלנטה בתחילת נובמבר 2004[12]. בנובמבר 2005 הופיע ג'ון בדואט עם דולי פרטון בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, שהועבר בשידור חי ממדיסון סקוור גארדן. הם ביצעו את "Turn the Light Out When You Leave"[13][2].
| דירוגים מקצועיים | |
|---|---|
| ציונים משוקללים | |
| מקור | ציון |
| Metacritic | 70/100[19] |
| ציוני ביקורות | |
| מקור | ציון |
| AllMusic |   [6] |
| אנטרטיינמנט ויקלי | -B[20] |
| לוס אנג'לס טיימס | [21][2] |
| רולינג סטון | חיובית[22] |
| הגרדיאן | [23] |
| PopMatters | מעורבת–חיובית[24] |
עם יציאתו לאור קיבל האלבום ביקורות "חיוביות באופן כללי" מרוב מבקרי המוזיקה, עם ציון 70/100 במדד מטקריטיק[19].
סטיבן תומאס ארלוויין, מבקר "AllMusic", כתב על השינוי שחל בג'ון מאז "Songs from the West Coast": ”"Peachtree Road" מוכיח שהוא חזר ליצור אלבומים טובים, רציניים, המתרכזים בשירים, לא בלהיטים”. ארלוויין הסביר שהאלבום דורש האזנות חוזרות, תוך ש”כל שיר נשמע חזק, טוב יותר עם כל השמעה”. עוד כתב שהמוזיקה היא בהחלט פופ עכשווי למבוגרים, אבל לא מהסוג הקליל שמתאים לתחנות הרדיו שמשדרות את הסוג המקובל יותר כיום בסוגה הזאת. עוד כתב שהמוזיקה "עשירה" עם "גווני קאנטרי". ארלוויין כתב שהשירים אומנם אינם מגיעים לסטנדרטים של שירי הדגל של ג'ון, אך אין באלבום שיר גרוע, ובסיכומו של דבר הוא ”אלבום איתן ומספק”.
”הצוות ג'ון־טופין עדיין במשחק”, קבע מבקר "לוס אנג'לס טיימס" רוברט הילברן (אנ')[21].
דייוויד בראוני, מבקר "אנטרטיינמנט ויקלי", כתב בסרקזם מסוים על תוכן "משחת ההרגעה" של מילות הבלדות, שרבות מהן עוסקות ב"שביעות רצון, גמילה, ומציאת אהבה מחדש". עם זאת שיבח את המוזיקה, שעליה כתב: ”כישרונו של ג'ון לשירים קולעים שמעוצבים במיומנות ובתחכום נותר ללא פגע”. עם זאת, בראוני ציין שלצד הבלדות יש כמה ניסיונות לשירי רוק, שאותם ביקר כ”מאולפים ומלאכותיים”.
דייוויד ויילד מ"רולינג סטון" כתב שזהו ”אלבומו החשוף והחזק מזה שנים”.
במגזין "PopMatters" תיארו את האלבום כ"מהנה" ואת המוזיקה כ"מוזיקת קאנטרי עכשווית למבוגרים". במגזין ביקרו מעט את ההפקה של ג'ון. כן טענו שהאלבום מבוצע כיצירה של "פועל טוב לגמרי", אך הוא כולל גם "הבזקים של השראה אמיתית". מבחינת אווירה, נכתב שעל אף כמה רגעים קודרים, לרוב האלבום קצבי. יש בו בלדות סכריניות בנוסח "מלך האריות", אבל לכולם יש פזמונים חוזרים ש"גורמים להרגשה טובה". במגזין ציינו במיוחד את השיר המסיים, "I Can’t Keep This From You", שאותו תיארו כ"פופ גוספל קרוב למושלם".
עוד נכתב שם שהמיקס שם דגש על הגיטרה של ג'ונסטון על חשבון הפסנתר של ג'ון, אך הדבר מתאים לגוון הקאנטרי של האלבום. לדוגמה, "Turn the Lights Out When You Leave" הוא "הניסיון המוצלח ביותר של ג'ון בקאנטרי מודרני". לעומת זאת, במגזין ביקרו בחריפות שירים בודדים כמו "They Call Her the Cat", שאותו תיארו כ"אסון".
לסיכום הביקורת, קבעו שגם אם ג'ון "למעשה דבק בנוסחאות הכתיבה שלו בלי לאתגר אותנו, אז מה?", מכיוון ש”האלבום מאוד נעים, מלא שירים נחמדים מאוד, שדורשים כמה האזנות כדי להתרגל אליהם”.
מילות השירים נכתבו על ידי ברני טופין, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי אלטון ג'ון.
| מס' | שם | משך |
|---|---|---|
| 1. | Weight of the World |
3:58 |
| 2. | Porch Swing in Tupelo |
4:38 |
| 3. | Answer in the Sky |
4:03 |
| 4. | Turn the Lights Out When You Leave |
5:02 |
| 5. | My Elusive Drug |
4:12 |
| 6. | They Call Her the Cat |
4:27 |
| 7. | Freaks in Love |
4:32 |
| 8. | All That I'm Allowed |
4:52 |
| 9. | I Stop and I Breathe |
3:39 |
| 10. | Too Many Tears |
4:14 |
| 11. | It's Getting Dark in Here |
3:50 |
| 12. | I Can't Keep This from You |
4:34 |
משך כולל: |
52:01 | |
מילות השירים נכתבו על ידי לי הול (אנ'), המוזיקה לשירים הולחנה על ידי אלטון ג'ון.
| מס' | שם | משך |
|---|---|---|
| 13. | The Letter |
2:33 |
| 14. | Merry Christmas Maggie Thatcher |
3:38 |
| 15. | Electricity (אנ') |
3:29 |
משך כולל: |
61:41 | |
מילות השירים נכתבו על ידי ברני טופין, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי אלטון ג'ון.
| מס' | שם | משך |
|---|---|---|
| 1. | Weight of the World |
|
| 2. | Porch Swing in Tupelo |
|
| 3. | Answer in the Sky |
|
| 4. | Turn the Lights Out When You Leave |
|
| 5. | My Elusive Drug |
|
| 6. | They Call Her the Cat |
|
| 7. | Freaks in Love |
|
| 8. | All That I'm Allowed |
|
| 9. | I Can't Keep This from You |
|
משך כולל: |
61:4 | |
הערות
 | ||
|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא |
 אוסטריה |
Ö3 אוסטריה טופ 40 | 27[25] |
 אוסטרליה |
מצעד האלבומים האוסטרלי | 44[26] |
 איטליה |
מצעד האלבומים האיטלקי | 25[27] |
 ארצות הברית |
בילבורד 200 | 17[28] |
 גרמניה |
GfK – טופ 100 | 31[29] |
 דנמרק |
היטליסטן | 12[30][31] |
 הולנד |
מצעד 100 האלבומים ההולנדיים | 97[32] |
 הממלכה המאוחדת |
מצעד האלבומים הבריטי | 21[33] |
 נורווגיה |
VG-lista | 16[34] |
 ניו זילנד |
המצעד הניו זילנדי הרשמי | 34[35] |
 צרפת |
SNEP | 63[36] |
 שוודיה |
סוורייטופליסטן | 38[37] |
 שווייץ |
המצעד השווייצרי | 11[38] |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
