ג'ודס פריסט

ג'ודס פריסט
**Judas Priest**
מקום הקמה	ברמינגהאם
תקופת הפעילות	מ-1969
סוגה	הבי מטאל
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	סוני מיוזיק, אפיק רקורדס, סוני מיוזיק אנטרטיינמנט
פרסים והוקרה	היכל התהילה של הרוק אנד רול (2022)
	www.judaspriest.com
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	Alan Moore; John Hinch; דייב הולנד; טים "ריפר" אוונס; סיימון פיליפס; אל אטקינס; סקוט טראוויס; גלן טיפטון; ריצ'י פאולקנר; ק. ק. דאונינג; איאן היל; Les Binks
חברים לשעבר
	רוב הלפורד; רוב הלפורד

ג'ודס פריסט (באנגלית: Judas Priest) היא להקת הבי מטאל אנגלית שהוקמה בשנת 1969. הלהקה נחשבת לאחת מהלהקות המשפיעות בסצנת המטאל בכל הזמנים, וסולנה, רוב הלפורד, אף זכה לכינוי "The Metal God", על שם אחד השירים המפורסמים של הלהקה.

עובדות מהירות מקום הקמה, תקופת הפעילות ...

סגירה

תחילת הדרך

ג'ודס פריסט הוקמה בשנת 1969 בברמינגהאם,אנגליה, על ידי הסולן אל אטקינס, הגיטריסט ג'ון פרי, הבסיסט ברונו סטפנהיל והמתופף ג'ון פרטרידג'. בשנת 1971 חברתו של הבסיסט איאן היל ביקשה ממנו לשמוע את אחיה, רוב הלפורד, שר. היל התפעל משירתו של הלפורד והזמין אותו לאודישן ללהקתו ג'ודס פריסט. חברי הלהקה התלהבו גם הם מרוב, והוא הצטרף להרכב.

בשנת 1974 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון Rocka Rolla, שהופק על ידי מי שהפיק גם את בלאק סבאת' באלבומיה הראשונים. האלבום לא משך תשומת לב בזמנו. כיום, חברי הלהקה טוענים שהוא אינו משקף אותם מוזיקלית, מאחר שאת רוב ההחלטות לגבי האלבום ביצעה חברת התקליטים, ולא הם. השיר המפורסם ביותר באלבום זה הוא Run Of The Mill - בלדה מלנכולית ואפלה שבסופה רוב הלפורד מראה את כוחו בצרחות מקפיאות דם, שלימים יהפכו לסימן ההיכר שלו.

המתופף גון הינץ' עזב את הלהקה בשנת 1975 והוחלף בידי אלן מור.

מנהיגי האנדרגראונד

בשנת 1976 הוציאה הלהקה את אלבומם השני, Sad Wings Of Destiny. אלבום זה נחשב לשיפור ניכר לעומת אלבומם הקודם, ובו הלהקה מגבשת לעצמה סאונד מטאלי יותר. אלבום זה משך יותר תשומת לב ועורר יותר עניין מקודמו, החל מעטיפתו המושקעת וכלה במספר שירים שיהפכו לנכסי צאן ברזל בעולם ההבי מטאל. השיר המפורסם ביותר באלבום זה הוא Victim Of Changes. אלבום זה נחשב לאחד מהאלבומים החשובים והמשפיעים בהבי מטאל, להקות רבות ביצעו גרסאות כיסוי לשירים ממנו והלהקה מופיעה עם שירים ממנו עד היום. הלהקה משלבת את המוזיקה של הלהקות שקדמו לה ומרסנת את השפעות הפרוגרסיב רוק, פולק רוק ובלוז רוק שעד אותה תקופה נשמעו היטב בשירי הרוק והמטאל.

שנה לאחר מכן, ב-1977, הוציאה הלהקה את אלבומה השלישי Sin After Sin, שהופק על ידי רוג'ר גלובר (הבסיסט המפורסם של דיפ פרפל). באלבום התופים מאוישים על ידי מתופף הקלטות צעיר בשם סיימון פיליפס שינגן בעתיד בעבור אמנים רבים כמו המי, לד זפלין טוטו ועוד. האלבום המשיך את הקו המטאלי של האלבום הקודם, למרות שהדגש היה על היכולות הטכניות של הנגנים יותר מאשר על כתיבת השירים. שני השירים המפורסמים ביותר באלבום זה הם Diamonds And Rust ו-Dissident Aggressor. הראשון הוא גרסת כיסוי לשירה של ג'ואן באאז שבמקור הוא שיר פולק רך, והפך כאן לשיר מטאל אפל. השיר השני נחשב לפורץ דרך בזמנו, בשל קטעי הת'רש מטאל שמצויים בו.

שנת 1978 הייתה שנה משמעותית עבור ג'ודס פריסט. הלהקה החליפה עוד פעם את המתופף שלה ולס בינקס והוא המתופף לשני אלבומי הסטודיו הבאים ולאלבום הלייב. הסגנון של לס אפשר ללהקה מצד אחד להפוך את השירים לנגישים יותר ומצד שני להישאר כבדים ומתוחכמים.

בתחילת השנה פרסמה הלהקה את האלבום הרביעי שלה, Stained Class, אשר זכה לביקורות טובות, ונחשב בעיני רבים לאחד האלבומים הטובים ביותר של הלהקה. האלבום מאופיין בשירים לא ארוכים וכתיבת שירים מסורתית יותר, אך בליריקה ואווירה אפלה מאוד. השירים תקפו את הדת והממסד הישן וקראו לחשיבה עצמאית. שני השירים המפורסמים ביותר מהאלבום הם Exciter, הנחשב לשיר ה"ספיד מטאל" הראשון, והסמי-בלדה Beyond The Realmes Of Death. שני שירים אלו זכו לגרסאות כיסוי רבות במשך השנים, המהוות עדות להשפעה הרבה שהיה לאלבום זה על עולם המטאל של שנות השמונים והתשעים. בשנת 2004 נבחר לאלבום הכבד ביותר בהבי מטאל על ידי המגזין מטאל האמר. הוא נחשב ל"סנדק" של ז'אנר הגל החדש של ההבי מטאל הבריטי הכלל להקות כמו איירון מיידן וסאקסון.

בסוף אותה שנה הוציאה הלהקה אלבום נוסף תחת השם Killing Machine ("מכונת הריגה"). האלבום הציג סגנון שונה באופן ניכר מהאלבום הקודם. הסגנון נע לכיוון המיינסטרים של הרוק, והושפע קלות מלהקות גלאם רוק כגון קיס וואן היילן, אם כי גם אלבום זה מוגדר כמטאל ולא כגלאם רוק. שנה לאחר מכן האלבום יצא בארצות הברית תחת השם "Hell Bent For Leather", כיוון ששם שמו נחשב לפרובוקטיבי ולא-חינוכי. באלבום זה שינתה את הלהקה את תדמיתה ואת תדמית ההבי מטאל לעד. הם החלו להתלבש במכנסי ומעילי עור, חגורות ניטים ולנסוע באופנועים. תדמית זו הפכה לתדמית של הז'אנר כולו. השיר "Hell Bent For Leather" מייצג את תדמית זאת בצורה הטובה ביותר. שיר אהוב נוסף מהאלבום הוא קאבר לשיר של פליטווד מק - "דה גרין מנאלשי".

בשנת 1979 הוציאה הלהקה אלבום הופעה חיה ראשון בשם Unleashed in the East שהוקלט ביפן, והוא מסכם את הקריירה של הלהקה בשנים 1976–1979. אלבום זה הוא אלבום הופעה החיה מוערך בסגנון ההבי מטאל, מכיוון שכל השירים בו עוברים "שדרוג" משמעותי, הן מבחינת הביצוע על הבמה והן מבחינת סאונד והפקה. הדוגמה הטובה ביותר היא השיר Tyrant. במקור שיר זה היה שיר הבי מטאל עם סאונד שנחשב לגורע מערכו, בעוד באלבום ההופעה הוא הופך לשיר ת'רש מטאל מהוקצע.

בתקופה זו הלהקה הובילה את סצנת המטאל בבריטניה, בזמן שלהקות כמו בלאק סבאת' ודיפ פרפל היו עסוקות בוויכוחים פנימיים והוציאו אלבומים שנקטלו על ידי המבקרים והמעריצים, ג'ודס פריסט הקליטה מטאל חדש, מושקע וכבד מאי פעם. להקות כמו דיאמונד הד ודף לפארד הושפעו רבות מהמוזיקה שהוקלטה בתקופה זו.

הצלחה מסחרית

המתופף לס בינקס הוחלף בדייב הולנד, שסגנון התיפוף המסורתי שלו סייע לקירוב המוזיקה למיינסטרים של אותה תקופה, הוא נשאר בלהקה עד שנת 1989.

בשנת 1980 הוציאה ג'ודס פריסט את האלבום "British Steel", אלבום זה הוא האלבום ההבי מטאל ה"טהור" הראשון - הראשון בו לא ניכרת השפעות של בלוז רוק או רוק קלאסי. יחד עם אלבומים כמו Master of Puppets של מטאליקה ו-Paranoid של בלאק סבאת' הוא נחשב לאחד מעמודי התווך של המטאל והרוק הכבד. להיטים כמו "Breaking The Law" ו-"Living After Midnight" שהפכו להמנוני מטאל הכניסו את הלהקה והסגנון למיינסטרים, כאשר האלבום הגיע למקום ה-4 במצעד האלבומים בבריטניה. "Rapid Fire" הוא שיר שמקדים את זרם הת'רש מטאל ולהקת טסטאמנט ביצעה גרסת כיסוי מפורסמת שלו. אלבום זה הוביל להצלחה מסחרית של להקות מטאל רבות בבריטניה והחל תקופה קצרה שבה המטאל היה חלק מהזרם המרכזי של המוזיקה באנגליה.

בשנת 1981 הוציאה הלהקה את האלבום Point Of Entry, בו הלהקה המשיכה את המעבר שלה לזרם המרכזי של המוזיקה באותה תקופה, כך שהשירים היו קצרים יותר וכבדים פחות. האלבום קיבל ביקורות מעורבות אצל המעריצים ומבקרי המוזיקה כאחד, אך סיבוב ההופעות שתמך באלבום "World Wide Blitz Tour" מילא את האולמות והציג כהופעות החימום את הכוכבים העולים בעולם המטאל של התקופה: איירון מיידן, סאקסון ואקספט. הסינגל המשמעותי מהאלבום הוא "Hot Rockin'" שעד היום מבוצע בהופעות.

שנה לאחר מכן (1982), יצא אחד מהאלבומים האהובים והמצליחים של הלהקה Screaming For Vengeance, בו הם משלבים שני סגנונות שהם בעצמם עזרו ליצור:גלאם מטאל והגל החדש של ההבי מטאל הבריטי. האלבום הכיל מספר סינגלים מוצלחים, שני הסינגלים הבולטים הם "You've Got Another Thing Comin'" שהפך ללהיט גדול, ואחד השירים המזוהים ביותר עם הלהקה "Electric Eye" שבגרסת האלבום יש לפניו את אחד מקטעי הפתיחה הידועים ברוק הכבד "The Hellion". הוא נמכר ב-2 מיליון עותקים בארצות הברית בלבד, מה שזיכה אותו להפוך לאלבום פלטינה כפול. הוכחה להצלחת האלבום היא בחירתו לאלבום הראשון שיצא להורדה במשחק הווידאו רוק בנד.

אלבום ה"המשך" יצא בשנת 1984 בשם Defenders of the Faith. האלבום אמנם כבד יותר מ-"Screaming for Vengeance", אך הוא זהה לו במידה רבה: עטיפות שני האלבומים צוירו על ידי אומן והקונספט של שתיהן דומה. הביקורת העיקרית על האלבום נבעה מדמיון הנ"ל, אך המעריצים וחלק מהמבקרים מעריכים את האלבום מכיוון שהוא יותר דומה לסגנון הישן והכבד של הלהקה. השיר "Eat Me Alive" נכנס לרשימת "15 השירים המזוהמים" של "ארגון המרכז למידע על שירים" של טיפני גור.

שנתיים לאחר מכן (1986), הוציאה הלהקה את האלבום Turbo. באלבום זה הלהקה נתנה הרגשה של מיינסטרים באמצעות שימוש בגיטרה סינתסייזר. לפני הוצאת האלבום, הלהקה חשבה על להקים פרויקט שבו יהיה אלבום כפול והשם שלה יהיה Twin Turbos, מחצית מהם יהיו יותר מסחריים והחצי האחר יהיה הבי מטאל אגרסיבי. הרעיון נכשל ובסוף הוחלט שזה יהיה בנפרד.

בשנת 1988, יצא האלבום Ram It Down. באלבום הזה השירים היו בהבי מטאל אגרסיבי ולא השתמשו בהרגשה של מיינסטרים כמו באלבום הקודם. האלבום לא היה כל כך מוצלח והביקורות היו שליליות.

בשנת 1989, המתופף דייב הולנד עזב את הלהקה אחרי 10 שנים, בגלל שינויים מוזיקליים וסיבות אישיות. הוא הוחלף בידי סקוט טראוויס שהיה בלהקה Racer X.

התביעה נגד ג'ודס פריסט

בשנת 1990 הוגשה בארצות הברית תביעה נגד ג'ודס פריסט בעוון הסתה להתאבדות, בעקבות התאבדות שני נערים אמריקאים, מעריצי הלהקה, 5 שנים קודם לכן. התביעה הוגשה על ידי ארגונים נוצריים פונדמנטליסטיים אמריקאיים ביחד עם הורי הנערים, בטענה כי ישנו קשר בין ההתאבדות לבין העובדה ששני הנערים העריצו את ג'ודס פריסט.

טענת התביעה הייתה, שבשיר Better By You, Better Than Me מהאלבום Stained Class, העוסק בהתאבדות ואשר ממנו כביכול הושפעו הנערים, הוקלט המשפט "do it" ("עשה זאת") במהופך על מנת להעביר את מסר ההתאבדות בדרך תת-הכרתית. התביעה אמנם הוגשה נגד ג'ודס פריסט בלבד, אולם התובעים קיוו בעזרת המשפט להוכיח את הסכנה הטמונה כביכול במוזיקת המטאל באשר היא.

חברי הלהקה הכחישו מכל וכל את טענת המסר התת-הכרתי. השופטים קיבלו את עמדת ההגנה וחברי הלהקה זוכו במשפט. לפירוט בנושא התביעה נגד ג'ודס פריסט ראו "פולחן השטן ברוק הכבד".

ההצלחה של Painkiller

לאחר שהסתיימה פרשת התביעה, חזרו חברי הלהקה לעבודה, ובאותה שנה יצא האלבום אשר נחשב לאלבום הטוב ביותר של ג'ודס פריסט, ולאחד מאלבומי המטאל הדגולים של כל הזמנים: "Painkiller". מבחינה מוזיקלית, "Painkiller" הוא אלבום כבד וטכני ביותר, הכולל סולואים ארוכים ומורכבים של גיטרה חשמלית ושירה אלימה ורבת עוצמה של הלפורד, בקול גבוה ודק במיוחד.

שיר הנושא של האלבום הפך להמנון הלהקה ולאגדה בקרב חובבי המטאל. השיר מספר על דמות הרסנית ואכזרית בשם ה-Painkiller. דמות זו למעשה מייצגת בעיני ג'ודס פריסט את המטאל עצמו, והוא מתואר בשיר כחסר-מעצורים, אמיץ, מהיר וחזק. מבחינה מוזיקלית, השיר Painkiller הוא השיר הכבד ביותר באלבום, והוא מהווה למעשה יצירת ת'רש מטאל אשר התרחקה מהסגנון הקלאסי המאפיין את הלהקה. שירים נוספים טובים ומפורסמים מהאלבום הם Hell Patrol, Night Crawler, Metal Meltdown ואחרים.

עזיבתו של הלפורד

אחרי השיא ב-Painkiller ומסע הופעות מוצלח בשנת 1991, החלה ירידה בקריירה של הלהקה. זאת משום שסולן הלהקה, רוב הלפורד, עזב את הלהקה. החלו להתפשט שמועות לגבי הסיבה לעזיבתו של הלפורד, אך הסיבה האמיתית אינה ידועה. בשנת 1993 הקים הלפורד את להקת הת'רש מטאל "פאייט" (Fight), ואליו הצטרף גם המתופף של ג'ודס פריסט, סקוט טרוויס.

ג'ודס פריסט עם ריפר

בשנת 1996 מונה סולן חדש לג'ודס פריסט: ריפר, מעריץ של ג'ודס פריסט בנעוריו, אשר שר בקול דומה לשל הלפורד, אך הביא ללהקה סגנון מוזיקלי משלו, אטי, עצוב וקודר יותר. ביחד עם ריפר הוציאה ג'ודס פריסט שני אלבומי אולפן, Jugulator ו-Demolition, ושני אלבומי הופעה, Live Meltdown ו-Live in London.

Jugulator מכר עותקים רבים, אך Demolition נכשל במכירות, והדעה הרווחת בקרב מעריצי ג'ודס פריסט הייתה שאין תחליף להלפורד.

סיפורו של ריפר, אשר הפך לסולנה של הלהקה אשר העריץ, היווה השראה לסרט הקולנוע "רוק סטאר".

חזרתו של הלפורד

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשנת 2003 חזר רוב הלפורד ללהקה. ב-2005 יצא אלבום חדש- "Angel of Retribution", וקיבל ביקורות טובות.

בנובמבר 2024, הלהקה הודיעה על סיבוב הופעות באירופה בשנת 2025, הכולל 12 הופעות במדינות כמו גרמניה, איטליה, שוודיה, פולין, שוויץ וצרפת. סיבוב ההופעות יחל ביוני 2025 ויסתיים ביולי 2025. הסיבוב הוא בתמיכה לאלבומם החדש Invincible Shield.^[1]