Loading AI tools
גוף בין ממשלתי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
FATF (ראשי תיבות באנגלית של Financial Action Task Force) הוא גוף בין-ממשלתי שהוקם בשנת 1989 על ידי מדינות ה-G7. זהו כוח משימה בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ברמה הלאומית וברמה הבינלאומית. הוא מוגדר כ"גוף מתווה מדיניות" (policy making body) לקידום המדיניות בנושא מאבק בהלבנת הון ובכספי טרור. הארגון קובע את הסטנדרטים הבינלאומיים העולמיים המחייבים בתחום.
יש לעדכן ערך זה. | |
מטה הארגון | פריז |
---|---|
תקופת הפעילות | יולי 1989 – הווה (כ־35 שנים) |
www | |
הארגון מפרסם המלצות לקידום הנושא ומפעיל לחץ פוליטי שמביא את מקבלי ההחלטות במדינות לתקן את חקיקתם בהתאם להמלצותיו. כמו כן הארגון מפקח על הפעלת החקיקה וההליכים לטיפול בהלבנת הון במדינות בעולם, עוקב אחר התפתחות הטכניקות להלבנת הון ולמימון טרור, תוך עדכון ההמלצות לטיפול בהן. ארגון ה-FATF פועל ליד ארגון ה-OECD בפריז ומהווה מעין שלוחה שלו. בדיוני ה-FATF משתתפים כמשקיפים נציגי הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, ארגון האומות המאוחדות, ארגון המכס העולמי, ה-OECD, גופים פיננסיים חשובים של האיחוד האירופי, כגון הבנק האירופי המרכזי ECB והיורופול וכן נציגי מדינה משקיפה אחת – סין. נכון לשנת 2014 חברים בגוף זה 34 מדינות ושני ארגונים אזוריים: האיחוד האירופי ומועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ.[1]
בתגובה לחשש הגובר בעולם מפני תופעות הולכות וגוברות של הלבנת הון, התכנסה בפריז בשנת 1989 ועידת פיסגה של ה-G-7, לאור גילויי האיום העומד בפתחה של המערכת הבנקאית העולמית החליטו ראשי המדינות של ה־G-7 ונשיא האיחוד האירופי לייסד כוח משימה מיוחד שימנה את שבע המדינות של הארגון, האיחוד האירופי ושמונה מדינות נוספות. על כוח המשימה הוטלה האחריות לבדוק את הטכניקות שמשתמשים בהן בעולם להלבנת ההון ואת המגמות בתחום זה. כמו כן גם להעריך את הפעולות שכבר נעשו ברמת הארגונים הבינלאומיים וקביעת אמצעים שיש לבצעם כדי להתמודד עם הבעיה.
באפריל 1990 פחות משנה לאחר יסודו, פרסם הארגון דין וחשבון שכלל מערכת של 40 המלצות שספקו תוכנית מקפת אודות הפעולות שנדרשות למלחמה בהלבנת הכספים. בשנת 2001, עקב התפתחות התקנים, נוספה למשימות הארגון גם המלחמה במימון הטרור. לאחר פיגועי 11 בספטמבר, אשר הארגון בחודש אוקטובר 2001 המלצה תשיעית (SR VIII) נוספת, שמכוננת באופן ייחודי לארגונים שלא למטרות רווחי[2] המלצה זו ביחד עם שמונה ההמלצות הקודמות, עוסקות בנושא מימון הטרור[3]. הטכניקות המתמשכות של זיהוי האמצעים להלבנת כספים הביאו בשנת 2003 את FATF, לעדכן באופן מקיף את התקנים שלו. בשנת 2004 פרסם הארגון את תשע ההמלצות המיוחדות שמחזקות את 40 הסטנדרטים הבינלאומיים הקודמים שלו במאבק בהלבנת ההון וכל התקנות האלה נקראות מעתה 40+9 ההמלצות[4].
המלצות FATF הן בבחינת "חוק רך", כלומר, הצהרות והמלצות בעלות אופי לא מחייב, אך בעלות חשיבות כקובעות קווי מדיניות ומקור לפיתוח כלים משפטיים חזקים יותר בעתיד בצורת אמנות או משפט מנהגי[5].
חלוקת ההמלצות היא כדלהלן: 40 המלצות עוסקות בהלבנת הון, הדיון בהן וההסברים מכילים כ־25 דפים[6]. תשע ההמלצות האחרות עוסקות במימון הטרור.
ההמלצות מכוונות למספר גופים המכונים "שומרי- סף"[7]. במקום להתמקד ישירות בעבריינים העוסקים בהלבנת הון או במימון הטרור, ההמלצות מכוונות כלפי מי שהם בעמדה של קידום או מניעת מעשי העבריינות האלה, שהארגון מכנה אותם שומרי הסף. הכוונה היא לעורכי דין, רואי חשבון, סוכני נדל"ן, סוחרים וספקים של מתכות יקרות, יהלומים, בתי הימורים ואחרים. הם מוגדרים בהמלצות 40+9, כגופים העוסקים בגיוס הכספים ואנשי המקצוע בתחום הקשור לפעילויות אלה[8].
ההמלצות כוללות בין היתר דרישות הקשורות לתכנון מדוקדק של פעילויות החברות של הלקוחות, ניהול רשומות ומחויבות לדווח על העברות כספים חשודות, זאת מבלי לתת מידע אישי אודות על הלקוחות או אנשי המקצוע. ניהול הרשומות נעשה כדי להקל על הרשויות הממשלתיות לבחון, לבדוק ולתבוע גופים וחברות על הפרות החוק. כפי שאפשר להבין כמה מהמלצות אלו עוררו התנגדות קשה בייחוד החובה לדווח על העברות כספים חשודות וכן החובה לא "להדליף" ללקוחות החשודים על הדיווח שנעשה לשלטונות[9][10].
המלצות מספר 1 עד 3 נותנות קישורים לשורה של אמנות בינלאומיות מהן ניתן ללמוד על הגדרות והמאפיינים, ומהן העבירות שייכללו בתחום הלבנת ההון. המלצות אלה גם מנחות את המדינות לגבי חומרת העבירות שייכללו בחקיקה וההתייחסות המומלצת אליהן. המלצות מספר 17 עד 20 מסמיכות את המדינות לדאוג לקיומן ולאכיפתן של סנקציות בתחום הפלילי, האזרחי והמנהלי שיוחלו כנגד אנשים וישויות משפטיות אשר אינם מצייתים להוראותיהן. בתחום הדיווח על עסקאות חשודות עוסקות המלצות מספר 13 עד מספר 16 של ה-FATF. המלצה 13 קובעת, כי יש לחייב באמצעות הדין המדינתי מוסד פיננסי, החושד בקיומה של עסקת הלבנת הון או טרור לדווח מיידית לישות הרלוונטית במדינתו. המלצה מספר 14 דורשת להגן משפטית על מוסד פיננסי כזה, מנהליו ועובדיו בגין גילוי המידע, ולאסור עליהם בחוק לגלות כי גילו את המידע לרשות הרלוונטית. המלצה מספר 15 מחייבת מוסדות פיננסיים לפתח תוכניות למלחמה בהלבנת הון ובכספי טרור. המלצה 16 מרחיבה את תחולת ההוראות הקודמות גם לגורמים האחרים החייבים בגילוי המידע, ובהם עורכי דין ונוטריונים, עצמאים בעלי מקצועות משפטיים אחרים ורואי חשבון, סוחרים במתכות יקרות ובאבנים יקרות, נאמנויות וספקי שירותים לחברות. ההמלצה 12 (d) עוסקת בחמישה תחומי פעילות:
עם זאת מודגש, כי עורכי דין, נוטריונים, עצמאים בעלי מקצועות משפטיים ורואי חשבון עצמאים אינם מחויבים לדווח על עסקה בנסיבות שבהן הם כפופים לחובת סודיות מקצועית או שעומדת להם זכות חוקית מקצועית (legal professional privilege) שלא לגלות את המידע. האמצעים לאכיפת ההמלצות מחולקים לארבע קטגוריות:
תשע ההמלצות שנוספו על ידי ה-FATF עד שנת 2003 לארבעים הקיימות, מוסיפות למסגרות של הטיפול בעבירות הלבנת ההון גם את המסגרות של טיפול בכספי טרור, ומחילות לגבי כספים אלה את חובות הגילוי והענישה הפלילית כפי שהוגדרו לגבי עבירות הלבנת הון[13].
התיקונים האחרונים שנוספו להמלצות (פרסום 2012) כוללים: פרק בנושא גישה מבוססת סיכון (Risk-Based Approach) ובו התייחסות להגדרת הנושא באופן רשמי ורחב יותר וכן מתן הסברים לגבי השאלה איך גישה מבוססת סיכון תשפיע על יישומן של המלצות קונקרטיות מתוך 40 המלצות ה-FATF. ארגון ה-FATF ממליץ למדינות לבצע סקר סיכונים מקומי וכן להנחות מוסדות פיננסיים בתחומה של כל מדינה באשר לסיכונים הקיימים. כמו כן, ממליץ הארגון להבדיל בין לקוחות ושירותים בסיכון גבוה ובין לקוחות ושירותים בסיכון נמוך יותר, כאשר לגבי כל דרגת סיכון יומלץ לנקוט באמצעי "הכר את הלקוח" שונים. הארגון ממליץ על חובת בדיקה של העברות אלקטרוניות מול רשימות טרור ורשימות סנקציות, וזאת על מנת לעמוד בהוראות האו"ם. הארגון מבקש לקבל חוות דעת מהמדינות וממוסדות פיננסיים באשר לשאלה האם המוסדות יחויבו לסרוק שמות מול רשימות בכל מקרה ובכל שלב של שרשרת התשלומים (וגם במקרה שהם מתפקדים כגורם ביניים), מה יעשו המוסדות במקרה של זיהוי חיובי מול רשימה, ואיך על מוסד פיננסי להגיב במקרה של מידע חסר[14].
בשנת 2014 החליט הארגון שישראל תוכל להצטרף כחברה מן המניין, בכפוף לעמידתה בהצלחה בביקורת בינלאומית של הארגון בישראל בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור[15]. בדצמבר 2018 התקבלה ישראל לארגון.[16]
מספר ארגונים בינלאומיים נוספים עובדים בשיתוף פעולה עם ארגון ה-FATF: