Loading AI tools
משפט שנפתח בישראל ב־24 במאי 2020, בבית המשפט המחוזי בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ת"פ (י־ם) 67104-01-20 מדינת ישראל נ' נתניהו ואחרים, הידוע בשם "משפט נתניהו", "משפט נתניהו־אלוביץ'־מוזס"[1] או "משפט המו"לים",[2] הוא משפט שנפתח ב־24 במאי 2020 בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובו עומדים לדין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, המו"ל ובעל השליטה בקבוצת "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס, איש העסקים שאול אלוביץ' ורעייתו איריס אלוביץ'.
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
_Mozes.jpg)
נתניהו עומד לדין בכל שלוש פרשות, המכונות "תיק 1000", "תיק 2000" ו"תיק 4000", בסעיפי אישום הכוללים עבירה אחת של שוחד ושלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, שביצע לכאורה בעת שכיהן בתפקידו. אלוביץ' ורעייתו עומדים לדין בתיק 4000 באשמת מתן שוחד ושיבוש הליכי חקירה והדחה בחקירה. מוזס עומד לדין בתיק 2000 באשמת ניסיון למתן שוחד.[3]
ערך מורחב – תיק 1000בתיק 1000,[4] המכונה "תיק המתנות",[5] על פי כתב האישום, קיבל נתניהו טובות הנאה מאיש העסקים הישראלי ארנון מילצ'ן, בין אוקטובר 2011 לדצמבר 2016, ומאיש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר (שהוצג לנתניהו באמצעות מילצ'ן) בשנים 2014–2016. בכך, על פי טענת הפרקליטות, נתניהו ביצע עבירה של מרמה והפרת אמונים.[6] עד מדינה בתיק זה הוא ראש הסגל לשעבר של נתניהו, ארי הרו.
על פי כתב האישום קיבל נתניהו טובות הנאה בהיקף מצטבר של 690,000 ש"ח, שעיקרן היה שמפניות וסיגרים, ובתמורה פעל, בשנים 2013–2014 מול גורמים אמריקאיים על מנת להשיג למילצ'ן אשרת כניסה לארצות הברית ומול שר האוצר יאיר לפיד בעניין הארכת משך הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה הניתן לתושבים חוזרים, שממנו נהנה מילצ'ן. כמו כן מואשם נתניהו בכך שבשנת 2015 פעל מול שלמה פילבר (עד מדינה), מנכ"ל משרד התקשורת ואיש אמונו של נתניהו, לסייע למילצ'ן בקשר לעסקת מיזוג בין חברות התקשורת "רשת" ו"קשת", על מנת שהשקעה שבחן מילצ'ן באותה העת תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית (סעיף 31 לכתב האישום).[7]
ערך מורחב – תיק 2000תיק 2000, המכונה גם "תיק נתניהו–מוזס", מבוסס על הקלטות של שיחות בין השניים שנמצאו בטלפון סלולרי של ארי הרו במהלך חקירה של פרשה אחרת. הרו הוא עד מדינה גם בתיק זה. על פי החשד, מוזס הציע לנתניהו שוחד, בדמות הטיית הסיקור ב"ידיעות אחרונות" לטובתו של נתניהו, בתמורה לקידום חוק שיגביל את תפוצת העיתון "ישראל היום", יריבו הכלכלי העיקרי של מוזס. עוד נטען כי בהמשך העלה נתניהו אפשרות שיגביל את הפצת העיתון ללא חקיקה, באמצעות קשריו עם המוציא לאור של העיתון, שלדון אדלסון. העסקאות האמורות לא יצאו לפועל. עם זאת, על פי החשדות, מוזס פעל למימוש חלקי של הצעתו, על ידי הצנעת ידיעה שלילית על שרה נתניהו והבלטת ידיעה שלילית על נפתלי בנט, יריבו של נתניהו.[8] מוזס עומד לדין באשמת ניסיון למתן שוחד, ונתניהו עומד לדין באשמת מרמה והפרת אמונים.[8][6]
ערך מורחב – תיק 4000תיק 4000 מכונה גם "תיק בזק–וואלה". טענת הפרקליטות בנוגע לתיק זה היא כי בין דצמבר 2012 לינואר 2017 נוצרו בין נתניהו לאיש העסקים שאול אלוביץ' יחסי "תן וקח", שבמסגרתם עזר נתניהו לאלוביץ' באופן רגולטורי ביחס למספר חברות שמחזיק אלוביץ'. כתוצאה מכך, על פי טענת הפרקליטות, אלוביץ' צבר רווחים בשווי של כ-1.8 מיליארד שקל.[9] בתמורה, השפיעו אלוביץ' ואשתו (איריס אלוביץ') על אופן הסיקור של נתניהו באתר "וואלה!" שבשליטתו של אלוביץ', כשהטענה היא שהשוחד שנתניהו קיבל הוא סיקור אוהד באתר זה. ניר חפץ, ראש הסגל של נתניהו, ושלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, חתמו על הסכמי עד מדינה בפרשה זו. נתניהו מואשם בתיק זה בשתי עבירות: האחת היא של לקיחת שוחד והשנייה היא מרמה והפרת אמונים.[6] בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' נאשמים בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה.
ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)מאז 2019 הייתה ישראל נתונה במצב פוליטי של אי-יציבות שלטונית. אחת מהסיבות לאי-היציבות הייתה הטענה שנתניהו לא ראוי לכהן כראש ממשלה בגלל כתבי האישום התלויים ועומדים נגדו. מתחילת שנת 2019 עד סוף שנת 2022 התקיימו חמש מערכות בחירות לכנסת תוך פחות מ-4 שנים: הבחירות לכנסת העשרים ואחת ב-9 באפריל 2019, לכנסת העשרים ושתיים ב-17 בספטמבר 2019, לכנסת העשרים ושלוש ב-2 במרץ 2020, לכנסת העשרים וארבע ב-23 במרץ 2021, ולכנסת העשרים וחמש ב-1 בנובמבר 2022.
ב־20 באפריל 2020 נחתם הסכם קואליציוני[10] בדבר הקמתה של ממשלת ישראל השלושים וחמש (ממשלת נתניהו-גנץ), שנתניהו וגנץ יעמדו בראשה ברוטציה כראש הממשלה וראש הממשלה החלופי. לאחר חתימת ההסכם הוגשו עתירות לבג"ץ נגד הרכבת הממשלה על ידי נתניהו, מן הטעם שהוא נאשם בפלילים. בג"ץ דן בעתירות אלו בהרכב של 11 שופטים[11][12] ודחה את העתירות פה אחד ב־6 במאי.[13][14] פסק הדין זכה לכינוי "בג"ץ 11:0".[15] הממשלה הוקמה ב־17 במאי.
בפסק הדין נאמר כי לא קיימת עילה משפטית למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, וכי השופטים רשמו לפניהם את הודעת היועץ המשפטי לממשלה, בהסכמת בא כוחו של נתניהו, לפיה כהונתו של נתניהו תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים שייערך עימו אשר יקבע "מגבלות בקשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק".[16] היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ניסח הסדר שלפיו נתניהו לא יוכל להתערב במינוי פרקליט המדינה ובמינויים אחרים במערכת אכיפת החוק ובתקשורת, ולא יוכל להיות מעורב ביוזמות חקיקה ממשלתית שעלולות לעכב את הדיון המשפטי.[17] בנובמבר 2020 הצהיר נתניהו, באמצעות פרקליטיו, כי אינו מכיר בסמכות היועץ המשפטי לממשלה כקובע בשאלת ניגוד העניינים.[18] בית המשפט קבע שהסדר זה מחייב את נתניהו.[19]
ב-13 ביוני 2021 הוקמה ממשלת בנט-לפיד כשבקווי הייסוד שלה נקבע כי הצדדים מסכימים כי הממשלה תפעל להקנות יציבות שלטונית והיא תתמקד בשיקום המשק, הכלכלה והחברה האזרחית. תחזק את הממלכתיות ותרחיב את תחומי ההסכמה הלאומית
וכי הממשלה תקדם באופן מיידי חקיקה המגבילה כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות (או 8 שנים, המוקדם מבניהם)
. במאי 2022 חזרה בה הממשלה מהצעת החוק להגבלת כהונה, עקב היעדר רוב.[20][21]
ב-29 בדצמבר 2022 קמה ממשלת נתניהו השישית שבקווי הייסוד שלה נקבע כי הממשלה תנקוט בצעדים להבטחת המשילות ולהשבת האיזון הראוי בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת
. זמן קצר לאחר הקמתה הציג יריב לוין את הרפורמה המשפטית המציעה שינויים במערכת המשפט בישראל.
במכתב ששלחה לנתניהו היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, נכתב שיוזמות החקיקה בנושא זה יכולות להשפיע על משפטו של נתניהו, ולכן הוא מצוי בניגוד עניינים ואסור לו לעסוק בתוכנית.[22] בתגובה, הודיע נתניהו שעמדתה אינה מקובלת עליו.[23] שופטת בג"ץ דפנה ברק ארז הורתה למדינה להשיב לעתירה של התנועה לאיכות השלטון לפיה על היועצת המשפטית לממשלה לפעול לשם הוצאת נתניהו לנבצרות בשל ניגוד עניינים.[24][25] פורסם כי ההערכה במערכת המשפטית הייתה כי היועצת המשפטית לממשלה לא תבקש להכריז על נתניהו כנבצר במענה לעתירה זו ואחרות.[26] העתירה נדחתה על הסף.[27] בהמשך, אישרה הקואליציה תיקון לחוק יסוד: הממשלה כדי למנוע אפשרות עתידית שבה גלי בהרב-מיארה תכריז על נתניהו כנבצר.[28] לאחר עתירה נגד החוק, מועד תחילתו נדחה בנימוק שמדובר ב"תיקון פרסונלי מובהק שמהווה שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת". בהמשך דחה בית המשפט עתירה בעניין הוצאת נתניהו לנבצרות.[29]
מועד פתיחת המשפט נקבע ל-17 במרץ 2020[30]. אולם כ-9 ימים לפני פתיחת המשפט צוות ההגנה של נתניהו הגיש בקשה לדחיית מועד פתיחת המשפט, מאחר שלטענתו לא קיבל את כל חומרי החקירה[31], אך הפרקליטות הנגדה לבקשה זו[32]. ב-15 במרץ, כיומיים לפני מועד פתיחת המשפט, שר המשפטים אמיר אוחנה הכריז על מצב חירום במערכת המשפט עקב התפשטות נגיף הקורונה, והורה להקפיא את פעילות בתי המשפט. בעקבות כך, החליטו השופטים על דחיית פתיחת המשפט ל-24 במאי[33].
 |
 |
 |
| מימין לשמאל: רבקה פרידמן־פלדמן, משה בר־עם, עודד שחם. | ||
המשפט נפתח ב־24 במאי 2020.[34] התובעת במשפט זה היא עו"ד ליאת בן־ארי שווקי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית. ברשימת עדי התביעה 333 עדים,[35][36] בהם יאיר לפיד, גלעד ארדן, יריב לוין, צחי הנגבי, הראל לוקר, סטלה הנדלר, ינון מגל, שלדון אדלסון, דב גיל־הר, ארנון מילצ'ן, תמיר פרדו,[37] ציפי לבני ודוד שמרון.
שלושת השופטים במשפט הם רבקה פרידמן־פלדמן, משה בר־עם ועודד שחם מבית המשפט המחוזי בירושלים. ראש ההרכב, פרידמן־פלדמן, הצטרפה להרכב שהרשיע את אהוד אולמרט בפרשת מעטפות הכסף, לאחר קבלת ערעור הפרקליטות בבית המשפט העליון.[38]
מאז התחילו החקירות החליף נתניהו כעשרה עורכי דין ויועצים.[39] סנגוריו בתחילת המשפט היו עורכי הדין מיכה פטמן ועמית חדד. ביולי פטמן התפטר.[40] למימון ייצוגו ביקש נתניהו מהוועדה למתן היתרים שתאשר לו קבלת מתנה בסך 10 מיליון ש"ח מאיש העסקים ספנסר פרטרידג', אך בעקבות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה הוועדה לא דנה בבקשה זו, ואף הורתה לנתניהו להחזיר 30 אלף דולר שקיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי.[41] ב־10 ביולי צורף עורך הדין יוסי שגב לצוות ההגנה.[42] באוגוסט צורף בעז בן צור, שליווה קודם לכן את עדי התביעה ארנון מילצ'ן והדס קליין. הוא ייצג את נתניהו בתיק 4000 בלבד[43]. בינואר 2024 הודיע על כוונתו להפסיק לייצג את הנאשם בתיק.[44]
ארנון מוזס יוצג בתחילה על ידי עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב־סבאג.[45] לאחר פרשת התביעה, ייוצג על ידי עורכת הדין שרון קלינמן.[46] שאול ואיריס אלוביץ' מיוצגים על ידי עו"ד ז'ק חן.[47]
שלדון אדלסון, בעליו של העיתון "ישראל היום" ואחד העדים נפטר בינואר 2021. חיים גרון, בכיר לשעבר במשרד התקשורת ועד תביעה, נפטר בספטמבר 2021.[48] אתי קנר, שהייתה עוזרת אישית של ארנון מילצ'ן, ועדת תביעה, נפטרה במרץ 2022.[49] שעיה סגל[50] (שלא היה עד תביעה בכתב האישום כי נפטר לפני הגשתו), ויעקב ויינרוט[51] נפטרו לפני תחילת המשפט.
לאחר שהגיע לבית המשפט לדיון הראשון במשפטו, כשהוא מלווה בקבוצה של שרים וחברי הכנסת ממפלגתו, בהם אמיר אוחנה, ישראל כ"ץ, יואב גלנט, מירי רגב, צחי הנגבי ואחרים, נתניהו נשא נאום שבו מתח ביקורת על חקירתו ועל הגשת כתב האישום נגדו. בין השאר מתח ביקורת על ראשי מערכת אכיפת החוק שעסקו בחקירתו, המפכ"ל רוני אלשיך, ניצב רוני ריטמן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.[52][53] נאום זה זכה בתקשורת לכינוי "נאום המסכות" לאור העובדה שקבוצת השרים וחברי הכנסת לבשו מסיכה רפואית בעקבות התפרצות נגיף הקורונה.[54][55] בנאומו זה אמר נתניהו כי "הבקשה הראשונה שלי מבית המשפט היא שקיפות מלאה. אני מבקש שהכול ישודר בשידור חי, שידור רציף ולא מצונזר. הציבור צריך לשמוע הכל ולא דרך המסננת המעוותת של כתבי החצר של הפרקליטות".[56] נתניהו חזר על הצהרתו זו כמה פעמים בנאומיו בתקשורת בישראל ובתקשורת הזרה, אולם בפועל בקשה שכזו מעולם לא הוגשה באמצעות באי-כוחו לבית-המשפט.[57]
בתגובה לביקורת החריפה[58][59][60] של נתניהו על התביעה, הגיב מנדלבליט שהתביעה תנהל את התיק באופן מקצועי וענייני.[61]
הוסכם שההליך המקדמי ייערך בלא התייצבות הנאשמים.[62] בדיון ב־19 ביולי 2020 הוגדרו סדרי המשפט, ובין היתר שהדיון יתנהל שלוש פעמים בשבוע.[63]
בנובמבר 2020 הגישו עורכי דינם של נתניהו ובני הזוג אלוביץ' טענות מקדמיות בדרישה לביטול כתב האישום, בהן אכיפה בררנית ולחץ פסול על עדים.[64] פרקליטות המדינה התנגדה לטענות.[65] בית המשפט דחה חלק מהטענות המקדמיות (בחלקן ידון בעתיד), אך הורה לתקן עשרות סעיפים בכתב האישום העוסק בתיק 4000, כך שיפריד בין מעשי בנימין נתניהו ומעשי שאר בני משפחתו, שאינם נאשמים, וכן יכלול פירוט רב יותר, וכן שיפריד בין המעשים המיוחסים לשאול אלוביץ' לבין אלה המיוחסים לרעייתו איריס.[66] בינואר 2021 הוגש כתב האישום המתוקן.[67]
ב־5 באפריל 2021 החל שלב ההוכחות במשפט.[68] ראשון להעיד היה אילן ישועה.[69] באותו יום נערכו מחוץ לבית המשפט הפגנות של תומכי נתניהו ומתנגדיו.[70] נתניהו לא נכח במהלך העדות, ובהמשך היום יצא נתניהו בנאום באמצעי התקשורת, שבו תקף את ישועה והפרקליטות.[71]
קבוצת העדים הראשונה עסקה בעיקר בתיק 4000.[72][73] עדים כמו שלמה פילבר וניר חפץ העידו גם על תיק 1000 ותיק 2000.[74][75]
במהלך הדיונים ניהל מוזס משא ומתן עם הפרקליטות על עסקת טיעון בתיק 2000. לא נחתמה עסקה לאחר שהפרקליטות התנגדה להקלת סעיף האישום.[76][77] שיחות על הצעה אחרת נמשכו לאחר מכן אך גם הן לא התגבשו לעסקה.[78]
לקראת תום כהונת אביחי מנדלבליט כיועץ המשפטי לממשלה בחודש ינואר 2021, התפרסמו ידיעות לפיהן מתנהל משא ומתן בין הפרקליטות לעורכי דינו של נתניהו על עסקת טיעון. עוד התפרסם כי גישושים בנושא החלו כבר בשנת 2019,[79] וכי נתניהו פנה לאהרן ברק בבקשה שייצא בתמיכה פומבית בהסכם המתגבש.[80]
ב־24 בינואר 2022, שבוע לפני תום כהונתו, הודיע מנדלבליט לסנגוריו של נתניהו כי לא יוכל להמשיך במגעים לסיכום העסקה טרם פרישתו, וכי הדיונים בנושא ימתינו עד למינוי היועץ המשפטי החדש.[81]
בינואר 2022 דווח בעיתון "כלכליסט" שמשטרת ישראל השתמשה ברוגלת פגסוס כדי לחדור לטלפונים הניידים של חלק מהעדים במשפט. כתוצאה מכך דרשו עורכי דינו של נתניהו לעצור את הדיונים, ולקבל לידיהם את החומרים שנחשפו באמצעות התוכנה. בית המשפט הורה לפרקליטות להגיב על הפרסומים ולהבהיר האם נעשה שימוש בתוכנה במסגרת חקירת הפרשות, וביטל יום דיונים שנקבע כדי להמתין לקבלת עמדת הפרקליטות. לפי עמדת הפרקליטות, נעשה שימוש ברוגלה רק כלפי החשודים איריס אלוביץ' (ניסיון ההדבקה כשל) ושלמה פילבר (ניסיון ההדבקה הצליח) לאחר הוצאת צו. באוגוסט 2023 הקימה ממשלת נתניהו ועדת בדיקה ממשלתית בנושא, ועדת דרורי. היא העניקה לה סמכות לעסוק בתיקים מתנהלים, כולל תיקי נתניהו. נתניהו נעדר מההחלטה עקב ניגוד עניינים.
במקביל לדיווחים על המגעים לעסקת טיעון, פתח העיתונאי ינון מגל בקמפיין מימון המונים עם יעד של כ־7 מיליון ש"ח על מנת לכסות את הוצאות המשפט של נתניהו.[82] לדבריוו, אם יוחלט שנתניהו לא יכול להשתמש בכסף שגויס לצורכי משפטו יתרם הסכום שיאסף לחיילים או לאברכים.[83]
לאחר שבמהלך חקירתו הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר התברר לכאורה כי ישנן ראיות לפיהן ’פגישת ההנחיה‘ בה הורה, על פי החשד, נתניהו לפילבר להיטיב עם בזק לא יכלה להתקיים במועד המצוין בכתב האישום, הגישה הפרקליטות לבית המשפט בקשה לתיקון כתב האישום כך שתאריך הפגישה בין השניים יוקדם מהמועד הנטען תחילה.[84] פרקליטי הנאשמים התנגדו לבקשה, והבקשה נדחתה. השופטים הוסיפו, מבלי להביע עמדה, כי קיימת אפשרות להרשיע את הנאשמים על יסוד עובדה שלא נזכרה בכתב האישום בכפוף לתנאים מסוימים. במקביל, בקשת התביעה להוסיף עדים בתיק 1000 אושרה.[85]
ב-5 ביולי 2022 החלה להעיד הדס קליין, העוזרת של ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, בתיק 1000.[86] במהלך עדותה דחה בית המשפט את התנגדות הסנגורים והתיר לתביעה לחקור את קליין גם על מוצרים שלא הוזכרו בכתב האישום. חודשים לפני העדות, בשלב רענון הזיכרון שלה, קליין הפתיעה את הפרקליטות וגילתה שיש עוד מתנות שלא סיפרה עליהן, שכן הונחתה על ידי הסנגור שלה (שהיה אז בעז בן צור, ולאחר מכן אחד מסנגוריו של נתניהו) לא לנדב מידע לחוקרים.[87]
לאור איומים והטרדות, הוגשו כתבי אישום[88] נגד תומכי נתניהו שהטרידו ואיימו על הדס קליין וניר חפץ ברשתות החברתיות. היה מדובר בשורה של איומים, קללות, מידע שקרי ואיחולי מוות. בעקבות זאת נחקרו אותם תומכים באזהרה והוחלט להגיש נגדם כתבי אישום על הטרדת עד.[89][90][91] ביולי 2024 גזר בית משפט השלום בתל אביב במסגרת הסדר טיעון מאסר על תנאי, קנס ופיצוי להדס קליין בעקבות אחת ההטרדות.[92] בתביעת דיבה שהגישה קליין נפסק לה פיצוי של 90,000 ש"ח.[93]
במהלך אחד הדיונים, פרקליטו של שאול אלוביץ', ז'אק חן, העלה ההצעה לקיים גישור פלילי. השופט עודד שחם הציע למדינה לבחון את האפשרות לפנות להליך הגישור.[94] באפריל 2023 עורכי דינם של נתניהו ושל שאול אלוביץ' נועדו עם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כדי לשכנע אותה להגיע לגישור בתיק.[95] לאחר מכן, היא ניפגשה עם פרקליטתו של נוני מוזס, נווית נגב.[94] בהרב-מיארה התנגדה לגישור.[96] היועצת המשפטית לממשלה הבהירה כי היא נכונה לקיים שיח על הסדר טיעון.[97]
ב-9 במאי 2023 עד המדינה ארי הרו, מנהל לשכתו לשעבר של נתניהו, עלה להעיד בתיקי 1000 ו-2000.[98]
ב-22 ביוני 2023 פורסם כי בדיון סגור שיזמו השופטים במשפט בהשתתפות ההגנה והתביעה בתיק 4000, הם העבירו מסר לתביעה שהיא תתקשה להוכיח את סעיף השוחד בתיק – וכי טובת המדינה דורשת הסדר טיעון.[99] השיחה נערכה ב-20 ביוני 2023, יום מתן עדותו של אבנר בורוכוב,[100][101] עורך בכיר לשעבר בוואלה!, שסיפר בעדותו על שאירע באתר בתקופתו.[102] למחרת פורסם כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ובכירי הפרקליטות מאמינים כי ניתן להרשיע בשוחד ומתכוונים להמשיך לנהל את התיק.[103][104] הם סברו באותה העת שאינטרס הציבור מחייב את מיצוי ההליכים.[105] ב-29 ביוני פרסמו השופטים במשפט את סיכום הפגישה בכתב ממנה התברר כי ההדלפה בתקשורת לא הייתה מדויקת. בהחלטתם כתבו "כי קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד שבאישום הראשון בכתב האישום. על רקע קשיים אלה, הוצע כי המדינה תשקול לחזור בה מעבירת השוחד באישום זה." עוד הוסיפו כי "אגב דברים אלה...צוין הצורך בסיום המשפט (לטובת העניין והמדינה)."[106]
ב-25 ביוני החל להעיד בעל ההון והמפיק ארנון מילצ'ן.[107][108] הוא העיד בתיקי 1000 ו-2000.[109]
ב-19 ביולי 2023 הורו השופטים לתביעה להעביר את כל תוכניות העדויות של כל העדים בכל המשפטים עד סוף חודש יולי 2023.
בעקבות החלטת השופטים הוגשה תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים, השופט אורי שהם. ב-6 באוגוסט 2023 שהם פרסם את החלטתו בה הביא את דברי השופטים, כי אינם נרתעים ממהלך המשפט, הוא צידד בעמדתם, וקבע כי הצגת החולשות בתיק על ידי השופטים בשלב מתקדם במשפט מוצדקת ואף רצויה מבחינת יעילות דיונית.[110]
הדיונים במשפט התחדשו ב-4 דצמבר 2023, לאחר יותר מחודשיים של הפסקה. הדיון האחרון התקיים ב-27 בספטמבר, לפני חג סוכות.[111] בעקבות מתקפת הפתע על ישראל (2023) ומלחמת חרבות ברזל, פעילות בתי המשפט צומצמה ודיוני הוכחות התחדשו בדצמבר. העידו חוקרי משטרה ורשות ניירות ערך שחקרו את תיק 4000[112][113]
סנגורי אלוביץ אמרו שחלק מעובדים היו במילואים ואחד מסנגורי נתניהו אמר כי במצב הנוכחי, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, אין אפשרות לנהל את הקשר הנדרש עם ראש הממשלה לצורך היערכות לחקירת העדים הצפויים (בניגוד לטענות שהעלה בעבר ראש הממשלה באמצעות עורכי דינו, שלפיהן תפקודו לא ייפגע למרות היותו נאשם בפלילים והצורך לנהל את משפטו). בית המשפט התחשב בטענותיהם והקטין את מספר הדיונים.[114]
ביוני 2024 ביקש סנגורו של נתניהו, עמית חדד, שנתניהו יעיד במרץ 2025. בין טענותיו היו התמשכות המלחמה והתפטרות הסנגור בעז בן צור.[115] מאוחר יותר טען שזו לא הייתה בקשה אלא אמרו את דעתם על המועד המתאים.[116] הפרקליטות התנגדה למועד זה וביקשה להתחיל את העדות ב-1 בנובמבר 2024, אך השופטים הכריעו כי תחילת עדותו של נתניהו ופרשת ההגנה תהיה ב-2 בדצמבר 2024.[117]
באוגוסט 2024 הסתיימה פרשת התביעה במשפט זה.[118]
אור כרמי, אונס האמת בשם הנראטיב, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2021Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
