יעקב וינרוט
עורך דין ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב וַיְנרוֹט (ט"ז באב ה'תש"ז, 2 באוגוסט 1947 – ז' בחשוון ה'תשע"ט, 16 באוקטובר 2018) היה עורך דין ישראלי מרקע חרדי, שעסק בעיקר בליטיגציה. היה בעלים ומנכ"ל של משרד עורכי הדין "י. וינרוט ושות'". מבכירי הפרקליטים בתקופתו.
 | |
| לידה |
2 באוגוסט 1947 אנסבך, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
16 באוקטובר 2018 (בגיל 71) ז' בחשוון ה'תשע"ט רמת גן, ישראל |
| מדינה | ישראל |
| תאריך עלייה | 1949 |
| השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
| השתייכות | משרד ד"ר י. וינרוט ושות' |
| תקופת כהונה | ? – 16 באוקטובר 2018 |
| תקופת הפעילות | ? – 16 באוקטובר 2018 |
| תפקידים בולטים | ייצוג בנימין נתניהו, עזר ויצמן, אביגדור ליברמן, רפאל איתן, מאיר שטרית, יעקב גנות, יאיר יצחקי, יצחק מוריץ, סאלח טריף, נאשמי המחתרת היהודית ועוד |
| פעילויות נוספות | חבר בוועדת טל ובוועדת עברי |
| צאצאים | דובי וינרוט |
| פרסים והוקרה | מלגת אלון[דרוש מקור], פרס קגן-כהנא |
|
www | |
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
נולד במחנה עקורים באנסבך שבגרמניה, למשה אהרן ולדרייז'ה (דניאלה), יוצאי פולין שברחו לברית המועצות במלחמת העולם השנייה.[1] בשנת 1949, כאשר היה בן שנתיים, עלה עם הוריו לישראל, והם התיישבו בנתניה. בנערותו למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב, ועם סיום לימודיו בה בגיל 16, המשיך ללמוד בישיבת פוניבז' בבני ברק ולאחר מכן בישיבת מיר בירושלים. הוא הוסמך לרבנות על ידי ראשי ישיבת פוניבז', הרב שמואל רוזובסקי והרב דוד פוברסקי[דרוש מקור], וכן מהרב הראשי של ירושלים, בצלאל ז'ולטי, והרב הראשי של תל אביב, יצחק ידידיה פרנקל,[2] שראו בו עילוי.
וינרוט התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל בשירות סדיר, ובפרקליטות הצבאית בשירות המילואים.
למד בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, וקיבל בה תואר ראשון בהצטיינות יתרה ב-1972, תואר שני בהצטיינות יתרה ב-1974 ותואר דוקטור ב-1981. עבודת הדוקטורט שכתב בנושא "דין המורדת" עסקה, בין השאר, בהפעלת מנגנונים יצירתיים של כפיית גט שלא יהפכו את הגט לגט כפוי ובטל (גט מעושה). בסוף עבודת הדוקטורט שלו העלה הצעה לחוק, שלבסוף הפכה לחוק בכנסת: חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), ה'תשנ"ה-1995. החוק, שהתקבל על דעתם של פוסקי הלכה, שיפר את מצבן של עגונות. עבודת הדוקטורט נכתבה על בסיס טיעון של וינרוט בבית הדין הרבני הגדול לערעורים, ולשם כתיבתה זנח עבודת דוקטורט אחרת, אותה עמד לסיים, בדיני חברות.
קריירה
סכם
פרספקטיבה
בשנת 1974 הקים משרד עורכי דין בתל אביב שבו היה פעיל עד מותו. מ-1974 עד מותו שימש כמרצה בפקולטה למשפטים ובבית הספר לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
וינרוט שימש כליטיגטור בתחומי עבירות צווארון הלבן ובתחום הליטיגציה האזרחית. ייצג רבים מהצמרת הפוליטית מכל גוני הקשת. ייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו במספר פרשיות, כמו "פרשת בר-און חברון", "פרשת עמדי", ופרשיות תיק 1000 ותיק 2000, וכן בנושא תחקיר הצוללות. ייצג את שרה נתניהו בהליך השימוע בפרשת מעונות ראש הממשלה. ייצג את רפאל איתן, את השר מאיר שטרית, את נשיא המדינה עזר ויצמן, את השר צחי הנגבי, את השר אביגדור ליברמן ורבים אחרים. ייצג את מרגלית הר שפי בבית המשפט העליון, והיה בין עורכי הדין שייצגו כמה מנאשמי המחתרת היהודית בשנים 1984–1985.[3] במסגרת ייצוג זה נשא את מה שכונה לימים "נאום המחתרת".[4] מן הצד השני של הקשת הפוליטית ייצג את סאלח טריף, אחמד טיבי, הפטריארך תיאופילוס השלישי מירושלים ואחרים.
לווינרוט הוצע ב-1991 לכהן כשופט בבית המשפט העליון, אך הוא דחה את ההצעה.[5]
היה חבר בוועדות ציבוריות רבות, בהן ועדת טל בנושא גיוס בני ישיבות,[6] וועדת עברי שעסקה בנושא השירות האזרחי. התנדב לשמש כנציגה של ועדת הרבנים לענייני תקשורת למשא ומתן עם חברות הסלולר שהוביל לשיווקו של סלולרי כשר.
ב-31 בדצמבר 2009 הוגש נגדו על ידי פרקליט המדינה משה לדור, כתב אישום בחשד לעבירות של מתן שוחד והלבנת הון במה שכונה "פרשת ויטה וינרוט".[7] ב-31 באוקטובר 2011 זוכה בבית המשפט המחוזי בתל אביב מכל ההאשמות נגדו. וינרוט הנרגש אמר בצאתו מבית המשפט "אני לא אשכח לעולם אף תו מפניו של מי שתמך בי".[8]
בשנת 2010 תבעה "הימנותא" את וינרוט על סך 20 מיליון דולר, בטענה שווינרוט, ששימש כנאמן בעסקת קרקעות הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית ברחביה, התרשל, ובכך התאפשרה ההונאה בה זויפה חתימתו של הפטריארך היווני. בתום הליך גישור בפני שופט בית המשפט העליון בדימוס תיאודור אור הושגה פשרה בה שילם וינרוט 5.5 מיליון דולר ל"הימנותא".[9]
וינרוט ייצג את אליעזר ברלנד אך לאחר שנחשף לפשעיו הסדרתיים הוא חדל מלייצגו.[10]
בשנת 2014 חלה בסרטן, אך המשיך לעבוד ואף להופיע בבתי משפט "במצוות רופאיו".[11] נפטר ב-16 באוקטובר 2018. בהלווייתו ספד לו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו. נקבר בנתניה.[12]
חיים אישיים
וינרוט התגורר ברמת גן. היה נשוי עד לפטירתו לג'יזל, ילידת בלגיה, ולהם שישה ילדים. בניו, עורכי הדין דובי וזאבי שותפים במשרדו, ובנו יחיאל, שהיה שותף אף הוא, עומד בראש המשרד אחרי מותו.[13] בנו דובי היה נשוי לחני וינרוט. אחיו, עורך הדין אברהם וינרוט, היה שותף במשרדו במשך 25 שנה עד שהקים משרד עצמאי.[14] וינרוט סיפק שירותים משפטיים בחינם למעוטי יכולת.
וינרוט חי על התפר שבין העולם הדתי-חרדי לציבור הישראלי-חילוני. בראיון בשנת 2014 אמר: ”לא הצלחתי להשכין שלום טוטאלי בין העולמות שאני חי בהם... הקרע הזה קיים בתוכי, בלי שום ספק. אני כל הזמן מנסה באיזושהי צורה לפייס בין החלקים האלה באישיות שלי וכנראה שלא אצליח לעולם, אבל אני לא מוכן לוותר על אף חלק מהאישיות שלי”.
וינרוט למד עם הרב ברוך דב פוברסקי בקביעות כמעט חמישים שנה, פעמיים בשבוע,[15] וכן סייע להוציא מקבץ מספריו, "בד קודש". כן היה מקורב לרב חיים קניבסקי, ותרם להוצאת סידור תפילה עם ביאוריו.[16] לצד זאת, מוצאו היה מבית חסידי, ובצעירותו הושפע מהאדמו"ר מצאנז, שהתגורר בסמוך אליו. עסק רבות בתורת חב"ד, ומאוחר יותר בתורת רבי נחמן מברסלב, בהשפעת חברו מישיבת מיר, הרב צבי חשין,[17] ובניו. כן תמך והיה קשור לעילוי הספרדי הרב ישראל שניאור.[18]
ספריו
- יעקב בן משה וינרוט, השלושה שלא יספו על שלושה מחבריו החרדים שנהרגו בשרותם בצה"ל.
- יעקב וינרוט ושלמה לובנברג, דיני פירוק חברות בישראל: תהליך הפירוק, מהותו ועילותיו, 1978
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של יעקב וינרוט- גידי וייץ, עו"ד וינרוט: שחיתות והון הם השלטון, באתר הארץ, 30 באפריל 2008
- יאיר שפירא, הקרב המשפטי של חייו, באתר ערוץ 7, 28 בינואר 2010
- משה גורלי, "את עצמי אני מוכר", באתר כלכליסט, 4 בנובמבר 2010
- אבישי מתיה, עו"ד וינרוט: "מעציב אותי אובדן החמלה בישראל", באתר גלובס, 7 בפברואר 2014
חוצה ישראל עם קובי מידן - עו"ד יעקב ויינרוט, החינוכית, 15 ביוני 2014- אלה לוי-וינריב, "המצב הביטחוני הוא הרוצח השקט שגורם לפערים החברתיים", באתר גלובס, 24 בספטמבר 2014
- אלה לוי-וינריב, וינרוט: "אנחנו עם שרוצה ליהנות. שחיתות היא משהו שנלווה לזה", באתר גלובס, 24 באפריל 2016
- אילנה דיין וגלעד טוקטלי, עובדה, החשבון והנפש, באתר מאקו, 9 בנובמבר 2017
- משה גורלי, "אני, כעורך דין פלילי, מוכר את הלב", באתר כלכליסט, 16 באוקטובר 2018
- כיכר השבת, השאלות הנוקבות של עו"ד יעקב וינרוט ז"ל לציבור החרדי, באתר כיכר השבת, 16 באוקטובר 2018
- ארי קלמן, וינרוט בסלון של הגר"ח: "התורה פורצת החוצה בצורה לא טבעית", באתר בחדרי חרדים, 17 באוקטובר 2018
- איציק אוחנה, בחדר של ד"ר יעקב וינרוט ז"ל: הגרי"מ לאו, אהרון ברק ואילנה דיין, באתר כיכר השבת, 11 בדצמבר 2019
- בעקבות מותו
- אביעד הכהן, לזכרו: אחד היה יעקב, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2018
- אביעד הכהן "ויעקב הלך לדרכו", ספר יעקב וינרוט (א' וינרוט, ח' זיכרמן, ג' גונטובניק עורכים), נבו תשפ"א
- מרדכי קרמניצר, יעקב וינרוט: אמן משפט, איש אשכולות, סנגור למופת ואוהב אדם, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2018
אפרת נוימן, "יעקב וינרוט היה עילוי משפטי - ידע לקחת אליו מצוקה של לקוח", באתר TheMarker, 16 באוקטובר 2018- אליעזר היון, החרדי היפה: יעקב וינרוט, האיש שכולנו רצינו להיות, באתר ynet, 16 באוקטובר 2018
- ד"ר שאול שארף, פרידה מהג'ינג'י שתיעב בורות ונזף בפוליטיקאים, באתר ynet, 16 באוקטובר 2018
- יהודה יפרח, יעקב וינרוט, האיש שלא שיעמם לרגע, בעיתון מקור ראשון, 16 באוקטובר 2018
- ידידיה מאיר, שמחות קטנות, באתר ערוץ 7, 18 באוקטובר 2018 (בשבע)
- יוסף ויצמן, איש משפט והלכה, באתר כיכר השבת, 16 אוקטובר 2018
- כנס: שנה לפטירת הרב ד"ר יעקב וינרוט ז"ל
- מכּתביו
- מגבלות החוק - האדם, הכלל והמקרה, באתר דעת
- את מי מעניינות עובדות?, אודיסאה 8, יולי 2010
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.