שמואל אהרן יודלביץ

הרב שמואל אהרן יודלביץ (תרס"ז, 21 באוקטובר 1906 – י"ד בטבת תשל"ט, 13 בינואר 1979) היה מרבני ישיבת עץ חיים וישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים.

הרב שמואל אהרן יודלביץ

הרב שמואל אהרן יודלביץ
הרב שמואל אהרן יודלביץ
לידה	21 באוקטובר 1906 תרס"ז ירושלים האימפריה העות'מאנית
פטירה	13 בינואר 1979 (בגיל 72) י"ד בטבת תשל"ט
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	ישראל, האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות	ישראל ישראל
תקופת הפעילות	? – 13 בינואר 1979
חיבוריו	החשמל לאור ההלכה, מעיל שמואל
צאצאים	שבתי יודלביץ

קורותיו

הרב שמואל אהרון יודלביץ בפדיון הבן של בנימין פינקל בנו של הרב אריה פינקל ונכדו של הרב אליעזר יהודה פינקל. יושבים: מימין הרב יוסף שלום אלישיב, באמצע הרב אברהם שפירא ראש ישיבת מרכז הרב, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ

נולד בעיר העתיקה בירושלים. אביו, שבתי יודלביץ, התאלמן בגיל צעיר ושכל את שני בניו מאשתו הראשונה. הוא נישא בשנית, ושכל גם את שני בניו מאשתו השנייה. השניים עמדו להתגרש, אך בעקבות ברכה מצדיק נסתר המשיכו את נישואיהם, שמהם נולד בנם שמואל אהרן וכן הבת בתיה. הסנדק בברית המילה שלו היה הרב שמואל סלנט. שבתי יודלביץ נפטר בשנת תרע"ח (1918) בדמשק, שאליה הוגלה על ידי השלטון העות'מאני. האם נישאה בשנית ועזבה את ירושלים עם בתה, והוא נותר לבדו בירושלים. לאחר מכן למד בישיבת עץ חיים. תקופה מסוימת נדד בין משפחות שונות, עד שהמשגיח בישיבת עץ חיים, הרב אריה לוין, אימצו כבן.

לאחר ארבע שנים שבהן גדל בבית משפחת לוין הציע לו הרב לוין לשאת את בתו הבכורה רשא. הוא הסכים להצעה, אך ביקש לראותה לפני כן, כדי לקיים את הכלל ההלכתי הקובע שאסור לאדם לשאת אישה בלי לראותה. כך התברר לרב לוין כי במשך ארבע שנות מגוריו בביתו לא הביט מעולם בבתו.

היה מתלמידיהם של הרב מטבריג^[1] והרב איסר זלמן מלצר. כמו כן היה מקורב לרב שלמה אלישוב. הרב קוק כתב לו מכתב המלצה: "הנני בזה להודיע באתרא דלא ידעין ליה (=במקום שלא מכירים אותו), את מעלת הרב הגאון החו"ב (=החריף ובקי) סיני ועוקר הרים אוצר תורה ויראה מו"ה שמואל אהרן יודעלעוויץ שליט"א, מיחידי הסגולה שבבני הישיבה הקדושה 'עץ חיים' פעה"ק ת"ו, אשר מאז נודע לי בגודלו בתורה בגפ"ת ופוסקים הוא כאחד הגדולים, מדותיו תרומיות ויראת ד' טהורה ערוכה עמו ושמורה, ואשרי עדת ד' אשר תקחנו אחר כבוד להיות לה לרב ואב"ד ומורה דרך ד' לעם קדוש, כי לו נאה ולו יאתה עטרת הרבנות בכבוד והדר, וכל תומכיו יאושרו ויתברכו לרגלו". בשנת תרפ"ט (1929), כשביקר הרב קוק אצל האדמו"ר מליובאוויטש יוסף יצחק שניאורסון במהלך ביקורו של האדמו"ר בארץ ישראל, נלווה אליו הרב יודלביץ יחד עם חותנו הרב אריה לוין.

במשך חייו גר בשכונת כרם, ליפתא, בתי ברוידא, העיר העתיקה ועוד.

במשך שנים שימש כר"מ בישיבת עץ חיים וכן בישיבת בית יוסף-נובהרדוק בירושלים. נהג ללמוד במשך כל שעות היום כשהוא עטור בתפילין. היה מחלוצי הרבנים שעסקו בחשמל לאור ההלכה, ובשנת תשי"ד (1954) פרסם את ספרו "החשמל לאור ההלכה". בשנת תשל"ז (1977) זכה בפרס הרב קוק על ספרו "מעיל שמואל" על מסכת פסחים. לאחר פטירתו הוציאה משפחתו את הספר "מעיל שמואל" על מסכתות הש"ס, שתוכנו נלקט מתוך מאמרי תורה רבים שפרסם בכתבי עת תורניים שונים. נינו הרב בנימין גינזבורג הקים במודיעין עילית את מכון "מעיל שמואל" להפצת תורתו.

נפטר בליל שבת י"ד בטבת תשל"ט ונקבר במוצאי השבת בבית הקברות בהר הזיתים, בצמוד לקבר רבו הגאון מטבריג. שלום מאיר ולך פרסם עליו את הביוגרפיה "מעילו של שמואל", שזכתה לתפוצה רבה.

ילדיו

• הרב שבתי יודלביץ - המגיד הירושלמי
• אברהם יצחק - חתנו של אהרן פישר, אביהם של הרבנים ישראל יעקב פישר ושלמה פישר
• מרדכי דב, חתנו של הרב צבי קופשיץ
• אסתר גיטל (נפטרה בשנת 1992) - הייתה אשת הרב אריה פינקל, ראש ישיבת מיר-ברכפלד וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה
• שרה עשקא - אשת הרב אליעזר קוגל, ראש ישיבת שבות עמי בירושלים
• הרב דוד נחום - איש חינוך בבני ברק
• הרב חיים עוזר - מרבני קהילת פרושים בביתר עילית
• הרב משה צבי - חתנו של הרב שרגא מלך קפלן, רבו של שיכון חב"ד לוד

ספריו

• החשמל לאור ההלכה, ירושלים, תשי"ד באתר היברו בוקס
• מעיל שמואל על סדר זרעים, מועד, נשים, קדשים
• מעיל שמואל - על מסכת פסחים
• מעיל שמואל - על התורה והנ"ך
• שו"ת מעיל שמואל

לקריאה נוספת

• מעילו של שמואל - קורות שלושה דורות בירושלים של מעלה ותולדות חייו של הרב שמואל אהרן יודלביץ, מאת שלום מאיר ולך

קישורים חיצוניים

• שמואל אהרן יודלביץ (1906-1979), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. חידושיו של הגאון מטבריג פזורים בספרו של הרב יודלביץ "מעיל שמואל". כמו כן, העלה הרב יודלביץ על הכתב את שיעורי רבו, והם מהווים חלק נכבד מן הספר "נר אהרן" שבו כונסו דברי תורתו של הגאון מטבריג.