Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון קבע קו תיחום של האזור הכלכלי הבלעדי וקו תיחום של המים הטריטוריאליים בין שתי המדינות כאשר לגבי חמשת הקילומטרים המזרחיים ("קו המצופים") הוסכם לשמר את מעמדם בפועל עד להסדרת הגבול היבשתי בין המדינות. הצדדים סיכמו שהסכם זה קבע פתרון קבוע של הסכסוך הימי ביניהם.
 | |
| מטרה |
קביעת קו תיחום של האזור הכלכלי הבלעדי וקו תיחום של המים הטריטוריאליים בין: ישראל לבין לבנון |
|---|---|
| חותמים |
יאיר לפיד (ראש ממשלת ישראל) מישל עאון (נשיא לבנון) |
| מתווכים |
 עמוס הוכשטיין |
| מקום חתימה | בסיס האו"ם בא-נאקורה |
| מקום יצירה |
לבנט  |
| תאריך הצגה | 1 באוקטובר 2022 |
| תאריך כניסה לתוקף | 27 באוקטובר 2022 |
  | |
.jpg)
המשא ומתן בין ישראל ללבנון החל ב-14 באוקטובר 2020 לצורך קביעת הגבול הימי בין המדינות.[1] שנתיים לאחר מכן, ב-27 באוקטובר 2022 העבירו שתי המדינות את מסמך ההסכם החתום למתווך עמוס הוכשטיין ובכך ההסכם נכנס לתוקף.[2] מאז הסכם ישראל-לבנון 1983, זו הפעם הראשונה שישראל ולבנון קיימו משא ומתן וכרתו הסכם.[3][4] ישראל ויתרה על השטח הימי המשולש שהיה במחלוקת, וקו הגבול שורטט כפי שדרשה לבנון (פרט ל-5 הק"מ המזרחיים שלא נכללו בהסכם).
בין ישראל ללבנון לא נחתם הסכם שלום ואין גבול בין-לאומי מוסכם ביבשה. קו הגבול הזמני שבתוקף בין ישראל ללבנון הוא "הקו הכחול" שסומן בשטח על ידי האו"ם לקראת הנסיגה מרצועת הביטחון בשנת 2000.[5]
בעקבות נסיגת ישראל מרצועת הביטחון אישר האו"ם שישראל השלימה נסיגתה מלבנון בהתאם להחלטה 425 של מועצת הביטחון וחזרה לגבול הבין-לאומי.[6]
קו הגבול הבין-לאומי חזר ונתקבע בשלושה הסכמים בין-לאומיים במהלך המאה ה-20:
בין לבנון לישראל הייתה מחלוקת היכן עובר הגבול הימי בין המדינות. כל אחת מן המדינות תבעה בלעדיות כלכלית על אזור חיץ משולש ששטחו 860 קמ"ר שעבור ישראל מהווים פחות מ-2% מהשטח הכולל של המים הכלכליים שלה, ועבור הלבנונים כ-3%[7]. לצד תביעת ריבונות הדדית על השטח עומדות זכויות כלכליות - בעומק הים היתכנות למאגרי גז הטבעי, שכל צד ניכס לעצמו.
חוק הים משנת 1982 מגדיר מים טריטוריאליים של מדינה כ-22 קילומטרים מקו החוף שלה. כך, כל השטח הימי שמצפון לראש הנקרה ועד למרחק של 22 קילומטר מהחוף הוא לבנוני וכל השטח הזהה מדרום הוא ישראלי. אזור כלכלי בלעדי מוגדר כשטח בו למדינה יש זכויות שימוש במשאבי הטבע: קידוחי גז ונפט, ייצור אנרגיה ועוד. שטח זה משתרע עד לכ-370 קילומטר מקו החוף של כל מדינה.[8][9] המחלוקת בין ישראל ללבנון עסקה בגודל הזווית שלאורך השוק האנכית שלה ימתח קו הגבול מקצה הגבול היבשתי המוסכם (לכשיוסכם, מעמדו הנוכחי של הגבול היבשתי בין המדינות, הקו הכחול, הוא 'זמני') בין המדינות מערבה לתוך הים וישפיע בעיקר על שטח המים הכלכליים אם כי גם על שטח המים הטריטוריאליים של שתי המדינות.
בשנת 2003 קבעה ישראל את 5 הקילומטרים הראשונים של הגבול בים והוצבו מצופים לאורכו לצורכי פטרול של אוניות חיל הים. סיבת הצבת המצופים (עם חבל מקשר "גדר הפרדה ימית" אשר קיבל את השם "אנקונדה") הייתה מניעת מעבר סירות דיג לבנוניות לדיג בשטח ישראל (שמורת טבע ימית) בעוד האזור מצפון לגבול הוא "מדבר" תת-מימי בשל דיג יתר בעזרת חומרי נפץ. לבנון לא הכירה בכך. שאר הקו לא הוגדר רשמית.[10][11]
בשנת 2007, לבנון חתמה על הסכם ימי עם קפריסין המחולק לשש נקודות. ההסכם עצמו לא הוגש לאומות המאוחדות, ולא פורסם בפרסום רשמי כלשהו. נקודה 1 היא הנקודה הדרומית ביותר, ונכתב בהסכם כי נקודה 1 נתונה לשינויים. הסכם זה אושרר על ידי קפריסין ב-2009, אך לא על ידי לבנון. בשנת 2010 חתמה ישראל עם קפריסין על הסכם דומה ובו הגבול הימי בין ישראל ללבנון מתחיל בנקודה 1 (אך השאירה אפשרות לשינוי). מכאן המקור לנקודה 1, אם כי לא נעשה שימוש בשיטה מסוימת לקביעתו. בניגוד לנכתב במקורות שונים, היא איננה הנקודה החותכת את הניצב לקו החוף[דרוש מקור]. לבנון התנגדה להסכם זה ולאחריו הגישה לבנון לאו"ם את גרסתה לגבול הימי בין המדינות, שמעניקה ללבנון רצועה של 860 קמ"ר נוספים לעומת הגרסה הישראלית לקו הגבול. ההבדלים נובעים מעמדת לבנון לפיה יש לסמן את קו הגבול לפי חוק הים ולא לפי ההסכם בין לבנון וקפריסין ב־2007.[12] ממשלת ישראל אישרה באוגוסט 2011 כי תגיש לאו"ם את הצעתה לגבול, לאחר שבאוגוסט 2010 מחלקת האוקיינוסים ודיני הים של האו"ם פרסמה הודעה רשמית, שנמסרה על ידי ממשלת לבנון, על הגדרת הגבול הימי בין לבנון לישראל בהתאם לגרסה הלבנונית. כך 2 הצדדים הגישו לאו"ם את גרסתם. ניסיונות פשרה ותיווך שנערכו בין 2011 ל־2021 לא צלחו.[13][14][15]
העניין בסימון הגבול הימי חודש לאור מציאת מאגרי הגז הישראלים ומשבר האנרגיה בלבנון.[16] הצדדים לא ביצעו קידוח גז באזור המחלוקת[17][18][19].
ישנן שלוש שיטות מוכרות לקביעת גבול ימי: השיטה הראשונה היא הטלת ניצב (90 מעלות) לקו החוף. בשנת 2000, ישראל אימצה באופן חד-צדדי שיטה זו וקבעה קו מצופים צהובים שאורכו 5 ק"מ עליו הגן חיל הים. האו"ם, שייצג את העמדה הלבנונית, אימץ שיטה שנייה - והיא המשך של קו הגבול היבשתי. היות שקטע הקו היבשתי המערבי ביותר פנה מערבה ב־270 מעלות, נוצר משולש אי-הסכמה בין ישראל ללבנון ולאו"ם.[20]
במהלך העשור השני של המאה ה-21, כאשר הסכימה ארצות הברית לתווך בין ישראל ללבנון, היא הציעה להתבסס על שיטה שלישית לסימון, הנקראת "שיטת החציונים".[20] שיטה זו מבוססת על התוויית "קו חציוני שכל נקודה בו שווה ערך מהנקודות הקרובות ביותר על קווי המוצא(אנ') שמהם נמדד רוחב המים הטריטוריאליים של כל אחת משתי המדינות".[21]
לשיטה זו, שיש המגדירים כמועדפת לפי החוק הבינלאומי, יש מגבלה אחת: גם אם מסכימים לה עקרונית, הרי שניתן למדוד את הקו בדרכים מעט שונות. וכך נוצרה מחלוקת בין המדידה הישראלית למיקום קו זה לבין המדידה הלבנונית. משולש אי-ההסכמה שנוצר היה קטן בהרבה מזה של שנת 2000, שכן שני הצדדים הסכימו לאמץ את שיטת "החציונים" שנים לפני ההגעה להסכם בשנת 2022.[20]
לאחר תהליך תיאום מתמשך שארך כשלוש שנים, ובסמיכות למספר משברים בלבנון, בהם הפיצוץ בנמל ביירות, המשבר הכלכלי והמחאות בעקבותיו, התקיים משא ומתן בין הצדדים באופן עקיף. הוא החל בתחילת אוקטובר 2020[22] במפקדת יוניפי"ל בא-נאקורה. המשתתפים בו היו שר האנרגיה הישראלי, יובל שטייניץ, יו"ר הפרלמנט של לבנון, נביה ברי, נציג האו"ם בלבנון, יאן קוביש, ועוזר מזכיר המדינה האמריקאי דייוויד שנקר, אשר תיווך בין הצדדים. מתווך נוסף שהוזכר הוא ג'ון דארוצ'ר.[23]
בתחילת המשא ומתן מפקד צבא לבנון, גנרל ג'וזף עאון, דרש כ-1,500 קמ"ר נוספים מהמים הכלכליים של מדינת ישראל, לפי המשך הגבול שסומן בין בריטניה וצרפת ב-1923 בהסכם ניוקומב-פולה. משמעות הדרישה היא תביעת בעלות על שדה הגז כריש שבבעלות אנרג'יאן, ובעלות על בלוק 72, בו תכננה ישראל להתיר קידוחים. ישראל סירבה לקיים משא ומתן דרומית לאזור המחלוקת.[24] בנובמבר 2020, בתום שלושה סבבי שיחות, נקלע המשא ומתן לקשיים לאחר שלבנון הקשיחה את עמדתה.
לאחר הפוגה של כמה חודשים במשא ומתן, הודיעו הלבנונים באפריל 2021 כי למרות התנגדות ישראל הם מספחים את כל שטחי המחלוקת.[25] כשבועיים לאחר מכן דווח על התחדשות המשא ומתן,[26][27] אך הוא הופסק עם מבצע שומר החומות.[7]
בזמן ההפוגה בין השיחות הוקמו ממשלות חדשות בישראל ובלבנון. באוקטובר 2021 גם התחלף המתווך האמריקאי ועמוס הוכשטיין נכנס לתפקיד.[28] הוכשטיין סבר שיש חלון הזדמנויות עד הבחירות בלבנון במאי 2022.[29][30] בינואר חודשו השיחות.[31] ביוני הציג הוכשטיין לצוות הישראלי את הצעת לבנון.[32] במקביל הגיעה האסדה של כריש לישראל ועוררה מתיחות בין המדינות,[33] במהלכה שיגר חזבאללה כטב"מים לעבר האסדה שייורטו על ידי צה"ל.[34] לישראל היה אינטרס לסיים את המשא ומתן לפני תחילת הפקת הגז מכריש שצפויה בסוף 2022.[7] בישראל הצהירו שהגז יופק בלי קשר לשיחות.[35]
בספטמבר 2022 הציג המתווך האמריקאי הצעת פשרה חדשה,[36][37] שלאחריה הודיעו הצדדים שהגיעו למספר הסכמות עקרוניות.[38][39] במסגרת התכנסות העצרת הכללית של האומות המאוחדות בניו יורק בספטמבר, הוכשטיין וברט מקגרק, יועצו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לענייני המזרח התיכון, נפגשו עם הצדדים בנפרד ודנו על טיוטת ההסכם.[40][41] ב-1 באוקטובר 2022, הוצג לישראל וללבנון המתווה האמריקאי לסימון קו הגבול הימי, המפשר בין דרישות הצדדים.[42][43] ב-5 באוקטובר לבנון השיבה על טיוטת ההסכם,[44][45] ולפי הפרסומים סרבה להכיר ב"קו המצופים" כקו הגבול הימי, דבר שישאיר פתח לתביעות נוספות מצידה, וכן סרבה לשלם תמלוגים לישראל על הגז שנמצא בשטחה. ישראל דחתה את הערות לבנון[46][47] וב-9 באוקטובר הועברה טיוטה נוספת ללבנונים.[48] למחרת, ב-10 באוקטובר, המתווך האמריקני העביר לישראל וללבנון נוסח סופי להסכם.[49]
תחילת הקו סוכם כ"קו המצופים" (שנקבע בשנת 2000) אשר מעמדו נשמר והמשכו התבסס על קו 23 שהופקד בשנת 2010 באו"ם. נקבע גם כי מדובר בהסכם קבוע המהווה את סוף הסכסוך ביחס לשטח הימי שבמחלוקת.
נוסף על כך, הוסדר אופן פיתוחו של המאגר חוצה הגבולות הקיים בשטח הימי שבמחלוקת. היתכנותו המסחרית לא הייתה ידועה בעת החתימה כי לא בוצעו קידוחים שימדדו כמות הגז (והנפט) הידועה בו. לאור הערכות קודמות של משרד האנרגיה בישראל, מבחינה גאוגרפית, כ-17 אחוזים מהמאגר היו בצד הישראלי לפי הקו שנקבע. תאגיד בינלאומי אמור לספק תשלום לישראל על חלקה במאגר. תאגיד זה, אחד או יותר, צריך להיות בעל מוניטין שאינו כפוף לסנקציות בינלאומיות, שלא יפגע בהמשך הסיוע של ארצות הברית, ושאינם תאגידים ישראליים או לבנוניים. מחלוקות על מאגרים חוצי גבול עתידיים יפתרו בסיוע של ארצות הברית.[50]
לבנון סרבה לחתום על הסכם עם מדינת ישראל כדי למנוע מצג של נורמליזציה בין המדינות. לכן, הוחלט שלבנון תחתום על הסכם עם ארצות הברית לגבי הגבול הימי שלה, ובנפרד ישראל תחתום על הסכם נפרד עם ארצות הברית על הגבול הימי שלה. כך לא נוצר מצב שלבנון חותמת עם ישראל על אותו המסמך.
ב-27 באוקטובר 2022. נשיא לבנון, מישל עאון, חתם על ההסכם שהעביר לו המתווך הוכשטיין ואישר את תוכנו.[51] ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד חתם על ההסכם באותו יום. לאחר ששני הצדדים חתמו בנפרד, התקיים טקס החתימה הרשמי בהשתתפות צוותי המשא ומתן הישראלים והלבנוניים בחדרים שונים בבסיס האו"ם בנאקורה.[52] שתי המדינות הגישו את ההסכם כמסמך רשמי לאו"ם.[53]
לפיד שכיהן כראש ממשלת מעבר בתקופת בחירות בעת החתימה, והותקף בשל כך על ידי האופוזיציה. לפיד נימק את החלטתו בכך שהאופוזיציה "מתנהגת בצורה מופקרת", וכי הממשלה הצביעה ואישרה את ההסכם.[54] היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אישרה כי בסמכות הממשלה לאשר את ההסכם, אך המליצה להביאו לכנסת בשל הבחירות.
ב-11 באוקטובר 2022 הודיעו ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד ונשיא לבנון מישל עאון שהם מאשרים את הטיוטה הסופית שהעבירה ארצות הברית להסכם הגבול הימי עם ישראל, אך לא מדובר באישור הרשמי הנדרש כדי שההסכם יכנס לתוקף.[55] חלק מההסכם הוא קבלת מכתב ערבויות המבהיר כי ארצות הברית מחויבת לזכויותיה הביטחוניות והכלכליות של ישראל, בתרחיש בו חזבאללה או גורם אחר יחליט לאתגר את ההסכם.[56]
ההסכם פורסם לראשונה ב-12 באוקטובר 2022. הוא קבע קו תיחום של האזור הכלכלי הבלעדי וקו תיחום של המים הטריטוריאליים כאשר לגבי חמשת הקילומטרים המזרחיים ("קו המצופים") הוסכם: ”...כדי לא לפגוע במעמדו של הגבול היבשתי התווייתו של הגבול הימי לכיוון היבשה מהנקודה המזרחית ביותר של הגבול הימי צפויה להיעשות על רקע סימון הגבול היבשתי על ידי הצדדים או זמן סביר לאחר סימון זה. עד למועד התוויה זו הצדדים מסכימים כי המצב הקיים בקרבת החוף, לרבות לאורכו וכמוגדר על ידי קו המצופים הקיים, יישאר כפי שהוא, על אף העמדות המשפטיות השונות של הצדדים לגבי אזור זה שהתווייתו טרם הוסדרה”. בהסכם צוין גם ”...הצדדים מסכימים שהסכם זה, כולל סעיף... [העוסק בקו המצופים], קובע פתרון קבוע והוגן של הסכסוך הימי ביניהם”.
נוסף על קביעת קו התיחום, עוגן הסדר הפיתוח של מאגר הגז קאנא - צידון אשר חוצה את קו התיחום. נקבע שאופן הפיתוח של מאגרים חוצי גבולות עתידיים יקבע בסיוע של ארצות הברית[19].
סימון גבול ימי – שני הצדדים הסכימו על סימון קו גבול קבוע והוגן על בסיס קו 23 (אשר בו חזרה לאחוז לבנון אחרי שחזרה בה מדרישתה לקו 29). ב-5 הקילומטרים הראשונים הסמוכים לחוף יישמר הסטטוס קוו הנוכחי, בהתאם לקו המצופים שסימנה ישראל בעקבות הנסיגה מלבנון בשנת 2000 (דרישה שישראל לא הייתה מוכנה להתפשר עליה מטעמי ביטחון). לגבי ההשלכות על סימון הגבול ביבשה נאמר, כי לסימון הגבול בים לא תהייה השפעה על הגבול היבשתי. אמנם ישראל ויתרה על מרבית שטח המחלוקת בין קו 1 לקו 23 (860 קמ"ר), אבל רוב רובו של שטח זה נמצא במים הכלכליים (EEZ) ולמעשה ישראל ויתרה רק על 5.8 קמ"ר מהמים הטריטוריאליים שלה.[57]
הסכמה לגבי הפקת הגז –מצוין כי ללבנון זכויות מלאות על שדה הגז הפוטנציאלי צידון-קאנא, הגולש בקצהו לצד הישראלי, וכי החיפושים בו יחלו מיידית לאחר חתימת ההסכם על ידי תאגיד בינלאומי אמין העונה לסטנדרטים מקצועיים גבוהים ואינו נמצא תחת סנקציות בינלאומיות. ישראל תקבל בתמורה פיצויים על חלקו של השדה הנמצא בתחומה.[57]
גם מישל עאון, נשיא לבנון, הדגיש שההסכם שנחתם אינו ויתור, ולא מדובר בסוג של נורמליזציה - אלא בהסכם דרך צד שלישי.[58] לטענת עאון, איש מחנה 8 במרץ, חזבאללה שימש כגורם מרתיע במהלך המשא ומתן.[59]
בעקבות ההסכם חסן נסראללה, מזכ"ל חזבאללה, הודיע על סיום מצב הכוננות המיוחד שהוכרז בחזבאללה במהלך המשא ומתן על הגבול הימי. עוד הדגיש כי "מה שקרה הוא ניצחון גדול גדול גדול עבור מדינת לבנון, עבור אזרחיה ועבור ההתנגדות", נסראללה חידד כי ההסכם הושג ללא נורמליזציה של ישראל, המשלחות לא ישבו בשום שלב תחת קורת גג אחת, ואין מסמך אחד עליו מופיעות חתימות של שני הצדדים כדי להימנע ממראית עין של נורמליזציה. בנוסף אמר כי ההסכם אינו בעל מעמד של חוזה בינלאומי ולא מספק לישראל ערבויות ביטחוניות.[60]
פאולה יעקוביאן (אנ'), חברת פרלמנט לבנונית שנבחרה בגוש הרפורמה העצמאי בבחירות הפרלמנטריות בלבנון בשנת 2022, טענה שמדובר בהסכם תבוסתני ושיש להביאו לאישור הפרלמנט. לדבריה, "הישראלים קיבלו את האוצר ואנחנו נותרנו עם טופס לוטו ... מה שקיבלנו בהסכם זה דבר לא ידוע ולא מובטח. נתנו לישראל שדה בטוח [כוונתה לשדה כריש] וגם לא ברור מה קורה עם 'קו המצופים'. ההסכם הזה הוא הסכם של מי שהובס, המציאות בקיבוע הגבול הימי היא מציאות מרה".[61]
מבקרי ההסכם בישראל העלו מספר טענות[62]:
לטענת המבקרים, ההסכם נוגד את "חוק יסוד: משאל עם"[63][62] המחייב שהעברת שטח ישראלי ריבוני למדינה אחרת תתאפשר רק לאחר משאל עם או אישור הכנסת בהצבעה של 80 ח"כים. עמדת הממשלה הייתה שאין הכרח במשאל עם משום שלא מדובר במסירת שטח שחלה בו ריבונות ישראלית, אלא במסירת שטח שנוי במחלוקת.[64] עתירה שהוגשה בנושא זה נדחתה על ידי בג"ץ פה אחד בהרכב של שלושה שופטים.[65][66][67]
לטענת המבקרים, ההסכם נוגד את הדוקטרינה שגיבש בית המשפט העליון בישראל, לפיה ממשלה זמנית אינה יכולה לקבל החלטות חשובות שיחייבו ממשלות עתידיות, ללא סיבה משכנעת. עתירה של ארגון "לביא" בנושא נדחתה פה אחד על ידי בג"ץ בהרכב של שלושה שופטים.[66][67]
אחת הטענות הייתה שישנה דחיפות לחתימה על ההסכם בהקדם, עוד לפני הבחירות לכנסת, מכיוון שנשיא לבנון מישל עאון היה אמור לסיים את תקופת כהונתו יום לפני הבחירות ולכן אם ימתינו לאחר הבחירות לכנסת, החתימה כבר לא תהיה רלוונטית.[68]
לטענת המבקרים, סמיכות ההסכם לאיומי חזבאללה לתקוף את אסדות הגז עלול להתפרש כיעילות הפעלת טרור ועידוד לטרור בעתיד.[62] לעומת זאת גורמי הביטחון הצביעו על הצורך הדחוף בחתימה על ההסכם, לצורך הגנה על האינטרס הביטחוני, המדיני והאנרגטי של המדינה[64].
לטענת המבקרים, שטחים נמסרו ללא תמורה מדינית כלשהי.[63]
במהלך התיווך הבין-לאומי בניסיון למנוע מלחמה כוללת בין ישראל ללבנון העלתה לבנון את הדרישה לתיקון קו הגבול ב-14 נקודות. המחלוקת לגבי נקודת ראש הנקרה היא קריטית להתוויית גבול ימי מוסכם בין ישראל ללבנון - תיחום האזור הכלכלי הבלעדי לצורך קביעת זכויות כרייה במים עמוקים, הפקת גז, ודיג.
הסכת "עוד יום", כריש במים סוערים: הסכסוך הימי בין ישראל ללבנון הגיע לנקודת רתיחה, באתר כאן חדשות, 7 ביוני 2022
אחרי דחיית התיקונים הלבנוניים להסכם הגבול הימי - ישראל נערכת להסלמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:24), 6 באוקטובר 2022 סערת ההסכם עם לבנון: ההיערכות בצפון נמשכת, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:21), 8 באוקטובר 2022 גנץ: מעריך שיש סיכוי לחתימה עם לבנון בקרוב, אם נותקף תגובתנו תהיה נחרצת, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 13:26), 8 באוקטובר 2022 שידור חי: ראש הממשלה לפיד, שר הביטחון גנץ, ושרת האנרגיה אלהרר במסיבת עיתונאים על ההסכם הימי עם לבנון, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתר יוטיוב (אורך: 11:35), 12 באוקטובר 2022Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
