Loading AI tools
שחקן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפאל קלצ'קין (15 בדצמבר 1907 – 27 במאי 1987) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ופזמונאי ישראלי. מהשחקנים הגדולים של תיאטרון הבימה. חתן פרס ישראל לתיאטרון.
 | |
| רפאל קלצ'קין בסוף שנות השלושים | |
| לידה |
15 בדצמבר 1907 וולקוביסק, בלארוס |
|---|---|
| פטירה |
27 במאי 1987 (בגיל 79) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1920–1987 (כ־67 שנים) |
| בן או בת זוג |
הדסה קלצ'קין  |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קלצ'קין נולד בוולקוביסק ב-1907 ועלה לארץ ישראל בשנת 1921, בגיל 13. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה העברית הרצליה, גילה כישרון משחק והתחבר לקבוצות התיאטרון שפעלו אז בארץ, בהן התיאטרון הארץ ישראלי והתיאטרון הסאטירי קצר הימים "הקומקום".
לאחר עליית תיאטרון "הבימה" לארץ ישראל, הצטרף אל התיאטרון, בשנת 1928, ושיחק בו עד ליום מותו.
קלצ'קין שיחק בכמאתיים הצגות, על-פי רוב בתפקידים קומיים. זכור במיוחד בשל תפקידו הראשי כסקיני המתורגמן, בהצגה "בית התה של ירח אוגוסט", בו הוא אומר את המשפט האלמותי: "פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה!" (תפקיד מקביל ששיחק מרלון ברנדו בסרט).
תפקיד בלתי נשכח נוסף שלו, הוא הנחש המפתה את חווה במחזהו של אהרן מגד "בראשית", שהוצג ב"הבימה" ב-1962, בו הוא מפתה את חווה (בגילומה של ליא קניג) לאכול את התפוח.
בשנות ה-30 שיחק בסרטים "צבר" ו"זאת היא הארץ". ב-1953 שיחק בסרט "דני ועליזה", ב-1956 שיחק בסרט "מעשה במונית" וב-1964 שיחק בסרט "הבו בנות לאילת".
בשנת 1966 שיחק בתפקיד רב קלמן השדכן בסרטו של ישראל בקר, ובכיכובו של מייק בורשטיין, "שני קוני למל".
בשנת 1976 שיחק בסרטו הראשון של זאב רווח כבמאי "רק היום", באותה השנה שיחק לצד יהודה ברקן בסרטו של בועז דוידזון "לופו בניו יורק".
בשנת 1977 שיחק בסרטו של ג'ורג' עובדיה, "בדרנית בחצות", שיחק בסרטו של זאב רווח "הגונב מגנב פטור" ובסרט "בוא נפוצץ מיליון". בשנה זו שיחק גם בסרטו של חנוך לוין "פנטסיה על נושא רומנטי", ובמיוחד הוא זכור בביצועו את השיר "ציפור המכנסיים הקטנה".
בשנת 1978 שיחק בסרטו של זאב רווח, "שרגא קטן", ובתפקיד אורח בסרטו הראשון של אבי נשר, "הלהקה".
בשנת 1979 שיחק בתפקיד אורח בסרטו של זאב רווח, "לא לעלות יותר"
בשנת 1984 שיחק בסרטו של עקיבא טבת, "עתליה" לצד מיכל בת אדם ויוסי פולק.
בשנת 1987 שיחק בסרטיו של זאב רווח "המובטל בטיטו" ו"בובה". הופעותיו בסרטים אלה היו מתפקידיו האחרונים, מספר חודשים לפני מותו.
בתחילת שנות השמונים החל להופיע בתשדירי שירות של משרד התחבורה, בין היתר על חציית מעבר חצייה ברמזור, ונסיעה באופניים ברחבי העיר.
קלצ'קין חיבר גם מספר פזמונים ידועים. "אני מקוואי" שכתב בנעוריו, "'בתל אביב על החולות" (1922) ו"ערב בגליל" (1934).[1] שני פזמונים שכתב בזמן מלחמת העצמאות: "האמיני יום יבוא" (לפי מנגינה של מנשה בהרב) ו"בערבות הנגב" (ללחן של פיוטר מאמאיצ'וק), הפכו מסמלי מלחמה זו כשהתפרסמו בביצועה של יפה ירקוני. פזמון "שובב" ידוע שלו הוא "בפתח-תקווה הייתי", שבנוי בצורה של בתים במתכונת של חמשיר.
בסוף ימיו פרסם קלצ'קין יוגורט, ובחרו בו בגלל החיוניות שהקרין גם בגיל מבוגר, וזה בין היתר הודות לפעילותו הגופנית אותה עשה על שפת הים, גם בעיצומו של החורף התל אביבי, עד יומו האחרון.
בשנת 1956 זכה בפרס "הבימה" לאמנות התיאטרון ע"ש נחום צמח.[2] בשנת 1977 הוכתר כיקיר העיר תל אביב-יפו.[3] בשנת תשל"ט-1978 זכה בפרס ישראל לתיאטרון.
קלצ'קין נפטר ב-1987, בגיל 79. נקבר בבית העלמין בקרית שאול בתל אביב.[4]
לאחר מותו ייסדה אשתו, הדסה, את הפרס ע"ש הדסה ורפאל קלצ'קין.
רפאל קלצ'קין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).svg){kind=logo}
רפאל קלצ'קין, באתר MusicBrainz (באנגלית)א.ש אמנון, קלצ'קין התאמן בחתולים, דבר, 31 באוקטובר 1978
מפרי עטו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
