Loading AI tools
סופרת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוזיטה פורבס (Rosita Forbes;[1] 16 בינואר 1890, אנגליה – 30 ביוני 1967, ברמודה) הייתה סופרת בריטית שנודעה במסעותיה ובספרי המסעות שכתבה. בצד אלה פרסמה ספרי ביוגרפיה, סיפורת ומאמרי פרשנות פוליטית וחברתית.
 | |
| לידה |
16 בינואר 1890 לינקולן, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
30 ביוני 1967 (בגיל 77) ברמודה, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה |
Joan Rosita Torr |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| פרסים והוקרה |
מדליית הזהב של החברה הגאוגרפית הצרפתית (1923) |
  | |
רוזיטה פורבס נולדה ב-1890 במחוז לינקולנשייר שבאנגליה. נישאה לרונאלד פורבס, קולונל בצבא הבריטי ועימו סיירה בהודו ובסין והשתקעה באוסטרליה. אחרי שנות נישואין ספורות חזרה לאנגליה לבדה דרך אפריקה. במלחמת העולם הראשונה שרתה כנהגת אמבולנס בחזית המערבית. בתום המלחמה נסעה עם ידידתה Undine[2] בארצות המזרח הרחוק, בדרכים מסוכנות ובמקומות נידחים. את המסע גדוש האירועים הזה תיארה בספרה הראשון שראה אור ב-1919 (Unconducted Wanderers).
בשובה עברה לצרפת כדי לסקר את ועידת השלום בפריז, ומשם נשלחה לקזבלנקה שבמרוקו כדי להפיק סדרת מאמרים על הקולוניאליזם הצרפתי בצפון אפריקה. מכאן התגלגלה למאסאווה שבאריתריאה, לחבש, לחארטום שבסודאן ולקהיר. ממצרים יצאה בשליחות המודיעין הבריטי לדמשק, משימה שהייתה בשבילה נקודת מפנה: מנוסעת הייתה לפרשנית פוליטית. בדמשק של שנת 1920, שם נוסדה ממלכתו הערבית קצרת הימים של האמיר פייסל, החלה פורבס להתעניין בלאומיות הערבית ופיתחה כלפיה אהדה גדולה. היא למדה ערבית, ובחורף 1921 הצטרפה למסעו של המצרי אחמד חסנין לנאת אל-כופרה, מרכז הסנוסים בלב מדבר לוב, כשהיא מחופשת בבגדי אישה מוסלמית ומוצגת בשם חַ'דיגָ'ה. פורבס הייתה האישה האירופית הראשונה שביקרה במקום,[3] וזאת בתקופה שבה הייתה כופרה סגורה בפני אנשי המערב. הספר שכתבה מיָד בתום הדרך על סמך יומן שניהלה בימי המסע ("סוד הסהרה: כופרה") היה לרב-מכר והקנה לה מוניטין כמומחית למזרח התיכון. ב-1921 קיבלה מדליית זהב מהחברה הגאוגרפית הבלגית, וב-1923 הוענקה לה מדליית הזהב (אנ') של החברה הגאוגרפית הצרפתית "על מסע המחקר שלה בנאת המדבר כופרה". בהרצאותיה, בכתבותיה ובספרה על המסע לכופרה הציבה עצמה כמי שתכננה ואף הובילה אותו, היא ולא חסנין.
רוזיטה פורבס נישאה בשנית ב-1921 לארתור מקגראת (McGrath), שעימו המשיכה במסעותיה ברחבי העולם ועימו חיה עד זיקנה ושיבה. בשנת 1923 נפנתה פורבס לכתיבת ביוגרפיה. היא שהתה במעוזו של מולאי אחמד אל-ראיסוני (אנ'), מנהיג שבטי הג'בַּלָּה (אנ') בהרי הריף שבמרוקו הספרדית דאז, ראיינה אותו ופרסמה בתוך זמן קצר את סיפור חייו בספרה "אל-ראיסוּני, סולטאן ההרים".
בחורף 1924–1925 הפליגה לארצות הברית למסע הרצאות נרחב. ב-1925 נשלחה מטעם הדיילי טלגרף ללוות את המזרחן ואיש המודיעין ג'ון פֿילבי (אנ')[4] במסע בדרום ערב. פורבס אף קיוותה להיכנס לעיר מכה כעולת רגל מוסלמית, אך הרשויות הבריטיות בעדן עצרו בה. ב-1925 יצאה פורבס למסע בן 1,800 ק"מ ברגל ועל גבי פרדה בחבש (אתיופיה של ימינו) בלוויית צלם שהנציח את הרפתקאותיה.[5] כבר באותה שנה פרסמה ספר על מסע זה ("מיָם אדום לנילוס כחול"), שבו דיווחה בין היתר על פגישתה עם ראס טפֿארי (לימים קיסר אתיופיה היילה סלאסי). בשובה נשלחה מטעם ה'דיילי טלגרף' לפרס (איראן של ימינו) לכתוב על רזא ח'אן, שהכריז עצמו כשאה, ואחרי כן נשלחה מטעם העיתון לארצות הבלקן.
ב-1930 ערכה את המסע הגדול ביותר שלה שבו עברה כ-13,000 ק"מ, חלקם ברכיבה על גבי סוס, במרכז אסיה ובמזרח התיכון באזורים שהם כיום עיראק, סוריה, עבר הירדן וארץ ישראל-פלסטין (שעדיין לא היו מדינות עצמאיות). היא הגיעה עד מדבריות הצפון במסעה. שם פגשה באבן סעוד. בהמשך הדרך חצתה את פרס עד גבולות בלוצ'יסטן ואפגניסטן וחזרה לאורך הגבול הרוסי דרך אזרבייג'ן וכורדיסטן. לחוויות במסע זה ייחדה את ספרהּ מ-1931 "סכסוך: אנקרה עד אפגניסטן", שערכו טמון בתובנותיה לגבי התנאים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים בארצות הללו. בספר הקדישה פרק לקיבוצים בארץ ישראל ופרק נוסף לבעייתיות שברכישת הקרקעות בארץ ישראל. על אף אהדתה הרַבה לערבים ניכר הרושם שעשו עליה מאמצי ההתיישבות הציונית.
מסע מקיף באמריקה הדרומית ב-1931–1932 שערכה עם בעלה הניב ב-1933 את ספרה "שמונה רפובליקות מחפשות עתיד". ספרה "הדרך האסורה: קאבול עד סמרקנד" נדפס ב-1937 וסיפר על מסעה במרכז אסיה. ב-1939 ראה אור ספרה "הודו של הנסיכים". פורבס תכננה מסע לרוחבה של אפריקה, מקניה במזרח ועד לניגריה במערב, אך נסיבות הזמן לא אפשרו את המשך המסעות.
כתביה האחרונים היו אוטוביוגרפיים, בהם סיפרה על המשימות ההרפתקניות שמילאה בשירות הדיילי טלגרף והסאנדיי טיימס ועל הראיונות שקיימה עם המנהיגים הבולטים של התקופה. הִקסמותה מן העוצמה שלהם הוליכה לראיונות מרתקים אבל גם לקִרבה לשליטים פאשיסטים, ובהם היטלר ומוסוליני שאותם ראיינה יותר מפעם אחת, ולרודנים כסטלין ופרנקו. בספרה מ-1940, "אלה אנשים שהכרתי", ניסתה לשכנע שרק דיווחה על השקפותיהם הפוליטיות ולא הזדהתה איתן, אבל לא ניתן היה למחוק את רושם הדברים שכבר ראו אור.
זמן קצר אחרי פרוץ המלחמה גלתה מארצה. בתוך תקופת מסעותיה כתבה רוזיטה פורבס לא מעט רומנים, שעלילותיהם נטועות במקומות שבהם ביקרה ומבוססות על חוויות המסעות שלה. חלקם שימשו בסיס לסרטי ראינוע וקולנוע.[6] רוזיטה פורבס גילתה עניין בנשים שאינן הולכות בתלם, ולהן ייחדה את ספרה מ-1935 "נשים המתקראות פראיות", שבו קובצו רשמיה ממפגשים עם נשים בתריסר ארצות שונות, בהן מרוקו, חבש, רוסיה, יאווה, גיאנה ההולנדית וסין. עם זאת, הזווית הנשית איננה בולטת בסקירותיה. בהעזה שגילתה במסעותיה לא הייתה יוצאת דופן במסורת ספרות המסעות הוותיקה של נשים אנגליות.
בשנות ה-40 התעמעם זוהרה וקהל קוראיה הידלדל. ב-1949 פורסם ספר המסעות האחרון שלה, "איים בשמש", שנסב על האיים הקריביים. רוזיטה פורבס ובעלה ארתור מקגראת התגוררו שנים ארוכות באלוותֶרה (אנ') שבאיי בהאמה, ובשנותיה האחרונות חיה פורבס בברמודה ושם נפטרה ונקברה.[7]
The secret of the Sahara: Kufara ( 1921); The sultan of the mountains; the life story of Raisuli (1924); From Red sea to Blue Nile: Abyssinian adventure (1925); Adventure (1928); Conflict: Angora to Afghanistan (193); Eight republics in search of a future: evolution and revolution in South America (1932); Women called wild (1935); Forbidden road: Kabul to Samarkand (1937); These are Real People (1937); A Unicorn in the Bahamas (1939); India of the princes (1939); A Unicorn in the Bahamas (1939); The Prodigious Caribbean: Columbus to Roosevelt (1940) These men I knew: Interviews with Various Rulers and Statesmen (1940); Prodigious Caribbean: Columbus to Roosevelt (1940); Appointment in the Sun (1949); Islands in the Sun: On the West Indies (1949)
.
ספרי רוזיטה פורבס הזמינים לקריאה חינמית במרשתת (באנגלית):
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
