Loading AI tools
משורר וסופר אוסטרי יליד בוהמיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריינר מריה רילקה (בגרמנית: Rainer Maria Rilke; 4 בדצמבר 1875 – 29 בדצמבר 1926) היה משורר וסופר אוסטרי יליד פראג.
 | |
| לידה |
4 בדצמבר 1875 פראג, בוהמיה (צ'כיה), האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
29 בדצמבר 1926 (בגיל 51) מונטרה, שווייץ |
| שם לידה |
René Karl Wilhelm Johann Josef Maria Rilke |
| מדינה |
גרמניה, אוסטריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| לאום | אוסטרים |
| מקום קבורה |
Raron |
| מקום לימודים |
אוניברסיטה הגרמנית בפראג, אוניברסיטת מינכן |
| שפות היצירה |
צרפתית, גרמנית |
| סוגה |
Dinggedicht, פרוזה |
| זרם ספרותי |
סימבוליזם |
| יצירות בולטות |
Die Aufzeichnungen des Malte Laurids Brigge, Worpswede, Sonnets to Orpheus, אלגיות דואינו, The carousel |
| תקופת הפעילות |
1894–1925 (כ־31 שנים) |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Ruth Sieber-Rilke |
|
rilke | |
| חתימה |
 |
  | |
רילקה, שנולד בפראג וגלה לפריז (אז מרכז תרבותי באירופה למשוררים), נחשב לאחד מגדולי המשוררים של המחצית הראשונה של המאה העשרים. שירתו, הפרוזה שלו ורשימותיו ההגותיות הן מפסגת היצירה המודרניסטית ועומדות בסימן קריסת התרבות האירופית הקלאסית וההתמודדות עם משבר המשמעות הכללי של תרבות המערב.
יצירתו של רילקה היא יצירה דתית וחילונית כאחת. בעולמו שלובים תפיסה דתית עמוקה ואף משיחיות, עם פנייה מודרניסטית עיקשת, "עניינית" כלשונו, אל עצמותה של ההוויה הארצית ועצמותם של חיי היחיד, הכוללים בגופם הם את הבשורה הדתית, את עבר העולם, את עתידו, ואת אלוהים עצמו המבקש להתגלות דרכם.
המשורר מגלה בשקידתו ובהקשבתו לתנועות החיים שבתוכו ובסביבתו את זרם החיים הכללי הנמשך מקדמת דנא וחותר להגיע למתיקותם של החיים המושלמים, הם חיי האלוהים. סיפורו של העולם ושל חיי כל הבריות הם סיפורו של האל המבקש להיוולד דרכם, וסיפורם של אלה, הרבים, אשר מחמיצים תובנה זו. אבל אין כאן ביטול החיים על האדמה ושל אושרם לטובת הוויה אחרת או אושר בעולם אחר; רילקה מניח את סופיותו של האדם, והחתירה להתגשמות הסופית של אלוהים נתפסת בעיניו כמעשה סיזיפי שמשמעותו נעוצה בעצם הבחירה בו והיכולת להשתתף בו. ההתעלמות מאלוהים כמוה כהתעלמות מהחיים עצמם, אשר לא נועדו להתבטל לנוכח המטרה הדתית אלא להפך, להתקדש בעבורה ולהזדהות עמה, באשר היא המכוננת את משמעותם. המשורר אוסף את המתוק והמובהק שבחיים ומבקש ללכוד את הווייתם כדי להגביהם ולעשותם ראויים להעניק אהבה באמצעותם לשאר בני-האדם, כך שיוכלו לשאוב מתוכם את הכוח ליצירתם שלהם, ולבנות בהדרגה ובמשותף את חיי האל, שאין להם אלא מובן ארצי, גשמי.
הרוחניות היא תמיד מוגשמת, או חזון שיש להגשימו. החיים "הרגילים", הנוטים להיעשות פחות ופחות פשוטים ומאוזנים ומבקשים לעצמם את הנוחות ואת הסיפוקים, מתעלמים ממשמעותם האמיתית וממה שמניעם באמת. בני-אדם מוותרים על אושרם לטובת נוחות ומוסכמות, ושוקעים בתרדמה. במקום לחיות את החיים מתוך התאמצות לקדשם ולרוממם. אלוהים אינו נמצא בתוך העולם, אך משמעות קיומו היחידה, מבחינתנו, היא בניסיון למצוא אותו בתוכו.
רילקה רואה אם כן את החיים כמאבק על הלא-ידוע, על הלא-מוגשם אף-פעם, על משהו שיש להתנסות בסבל ובמכאובים עמוקים כדי להתקרב אליו, מכאובים שיכולים להמית ולשבור את נפש היחיד הלוקח על עצמו משימה זו. חיי יצירה יש בהם אפוא סכנה. היצירה הולכת אל הגשמה של חיים שנחיו עד תמציתם, וכדי להגיע להגשמה זו יש ללכת בחיים אל נקודה קיצונית, אל מקום שאי אפשר ללכת עוד מעבר לו. זהו מקום חשוף שאין בו שום מוסכמה וסדר ידוע שיכולים לגונן בו על היחיד שהולך אליו לבדו.
יצירתו ספוגה בתרבות האירופית הקלאסית. ההתייחסות אל תרבות זו היא כאל 'פאסטיש', מושג המיוחס לוולטר בנימין. הדימוי המרהיב מסנוור את העין ומושך אותנו אליו, אולם אצל רילקה, אין הדימוי עומד במקום (או לפני החלל הריק), אלא שאין הבחנה בינו לבין החלל. הסמל מייצג הן את הסובייקט והן את האובייקט בעת ובעונה אחת. רילקה מתאר זאת במונח 'Ding' (חפץ, עצם, דבר).
בנעוריו למד רילקה בפנימייה צבאית, אך לא סיים את לימודיו.
רילקה היה בקשרי אוהבים עם לו אנדריאס סלומה, תלמידתו של פרויד וידידה קרובה של ניטשה.
בשנת 1903 ראה אור ספר שחיבר על הפסל אוגוסט רודן שרילקה שימש כמזכירו. מוטיב מרכזי ביצירתו הוא המרחב שבין החוץ לפנים. מרחב, המכיל בתוכו הן את החיפוש אחר האלוהות והן תשוקה וארוטיות המתערבבים זה בזה. ניתן לראות ביצירתו השפעה של מגמת הפנומנולוגיה בפילוסופיה. זרם זה מעמיד במרכז את אופן התפיסה של האדם את העולם.
בזמן מלחמת העולם הראשונה בירך רילקה על התחייה של "אלוהי צבאות".[1]
אתר האינטרנט הרשמי של ריינר מריה רילקה (בגרמנית)
ריינר מריה רילקה, ברשת החברתית Goodreads
קארין נויבורגר טויטו, שירה, הון ושלטון, באתר הארץ, 2 בפברואר 2018 ריינר מריה רילקה, שירים: ליל ירח; לַיְלָה רָחוֹק מִכֹּל אֶל פָּנַַיִךְ; פעם את פנייך; לשרוד כל זאת; סתו. תירגם מגרמנית שמעון זנדבנק, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2022Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
