Loading AI tools
עיתונאי, סופר ומתרגם ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה אָטֵר (אֶטינגֶר) (1910 – 17 ביוני 1990) היה עיתונאי, סופר ומתרגם ישראלי. העורך הכלכלי של "הארץ" ובהמשך של "ג'רוזלם פוסט".
 | |
| משה אטר בערוב ימיו | |
| לידה |
14 ביולי 1910  |
|---|---|
| פטירה |
17 ביוני 1990 (בגיל 79) |
| שם לידה |
Moshe Ettinger - משה אטינגר |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת הומבולדט של ברלין |
| מעסיק |
הארץ |
| צאצאים |
חגית בנזימן |
  | |
משה אטר נולד בשנת 1910 ברוסיה במשפחה ציונית וחובבת עברית, בנם של רחל לבית כהן ודוד אטינגר, איש עסקים ולימים ממייסדי בית החרושת לשוקולד "עלית בארץ ישראל.[1][2] אמו הייתה בתו של הנדבן הציוני חיים כהן מחרקוב, ואביו היה אחיינו של חיים אטינגר, איש עסקים מצליח ואמיד, מראשוני חובבי ציון באודסה, מראשי הוועד האודסאי וממייסדי חברת גאולה וראשיה.[3]
בשנת 1919 עברה המשפחה למוסקבה, ושם קיבלו ילדי המשפחה חינוך בעברית.[1] ב-1923 עזבה המשפחה את ברית המועצות ועברה לברלין, וב-1925 עלתה לארץ ישראל. אטר, שהיה אז בן 15, הצטרף למחזור הראשון של בית הספר הריאלי בחיפה. עם תום לימודיו, נסע לברלין ללימודים אקדמיים באוניברסיטת הומבולט, שם קיבל כעבור מספר שנים תואר דוקטור בפילוסופיה וכלכלה.
ב-1933 שב ארצה, נישא לחווה בוקסבאום ונולדו להם שתי בנות ובן. באותה שנה התמנה לעורכו הכלכלי של עיתון "הארץ".
ב-1949 נקרא על ידי השר דוד רמז לסייע בהקמת משרד התחבורה, ושימש כשנתיים בתפקיד בכיר במשרד זה. בהמשך, מאמצע שנות ה-50 ועד לפרישתו לגמלאות ב-1975, היה עורכו הכלכלי של העיתון "ג'רוזלם פוסט".
בנוסף לעבודתו העיתונאית ולעיסוקו בכלכלה היה אטר איש רחב אופקים, יודע ספר ופוליגלוט (בקיא בשפות עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית ורוסית). התעניין בפילוסופיה, ספרות, שירה והעמיק בכתבי פרויד. הקדיש זמן ומרץ רב לחקר השפה העברית וטיפוחה, וראה בשפה אחד מעמודי התווך של הלאומיות העברית המתחדשת. היה מקורב לחוג הכנענים והיה חבר בוועד הלשון. חידש מילים רבות, בין השאר בספרים שתרגם. בעקבות מלחמת ששת הימים נמנה עם מייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.
עם פרישתו לגמלאות, הקים את קל"ע (קרן הלשון העברית) על שם אביו, דוד אטינגר – קרן שתכליתה הייתה להילחם בלעז שפשה והלך במרחב הישראלי ולקדם את מעמדה של העברית בשיח הציבורי. ביזמתו חוקק חוק השפה העברית ובהשראת קל"ע התקיימו קורסים וימי עיון להנחלת העברית בקרב עולים חדשים וחיילי צה"ל.
משה אטר נפטר ב-1990, בגיל 80.
משה וחווה אטר היו הורים לשתי בנות ובן. בתם ד"ר חגית בנזימן היא סופרת ומשוררת ילדים ו פסיכולוגית ומורה בכירה בדימוס במחלקה לפסיכולוגיה ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית. היא נשואה לעיתונאי עוזי בנזימן, ואמם של מאיירת ספרי הילדים והסופרת נעמה בנזימן וחוקר הפילוסופיה יותם בנזימן (חתנו של העיתונאי רם עברון).
אחיו של אטר, שלום אטינגר, היה עיתונאי ומחנך, העורך-המייסד של כתב העת "אספקלריה" (שהופיע עד מלחמת העצמאות) ועורך כתב העת "טרקלין", מורה ומנהל.[4] מתרגם מהדורה עממית של "ההיסטוריה של העם היהודי לגרץ, מחבר ספרי לימוד לבתי ספר תיכוניים: "תורת האזרחות" (הופיע במהדורות מסוף שנות ה-50 ועד סוף שנות ה-70), "היסטוריה: ממחצית המאה הי"ז ועד למהפכה הצרפתית" (היסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל, תשל"ד) והספר " הציונות, הבעיה הערבית והמנדט הבריטי" (1987).
דודנו של משה אטר מצד אמו, אהרן כהן-מינץ,[5] היה בעלה של הטניסאית אדית כהן-מינץ (מחלוצות הטניס הישראלי לנשים בארץ), חתנו של פרופ' פאול מינץ (פרופסור לתורת המשפט הפלילי ומבקר המדינה בלטביה), אביו של הכדורסלן תנחום כהן-מינץ (מגדולי שחקני הכדורסל הישראלים) וסבו של הכדורסלן אורי כהן-מינץ.
כמו כן, חיבר את הערך "נמלי ישראל" באנציקלופדיה העברית.
מפרי עטו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
