קרל השנים עשר, מלך שוודיה

קרל השנים עשר, מלך שוודיה
Karl XII
	קרל השנים עשר במדי צבאו
לידה	17 ביוני 1682; טירת שלושת הכתרים, סטוקהולם, ממלכת שוודיה
נהרג	30 בנובמבר 1718 (בגיל 36); האלדן, דנמרק-נורווגיה
מדינה	שוודיה
השכלה	אוניברסיטת אופסלה
שושלת בית פפאלץ-צווייבריקן (ענף של בית ויטלסבאך)
אב	קרל האחד עשר, מלך שוודיה
אם	אולריקה אלאונורה, נסיכת דנמרק
יורש העצר	אולריקה אלאונורה
	5 באפריל 1697 – 30 בנובמבר 1718; (21 שנים)
	→ קרל האחד עשר אולריקה אלאונורה ←
חתימה

קרל השנים עשר, מלך שוודיה (בשוודית: Karl XII, Kung av Sverige; ‏17 ביוני 1682 – 30 בנובמבר 1718) היה מלך שוודיה בין השנים 1697–1718 משושלת ויטלסבאך.

עובדות מהירות לידה, נהרג ...

סגירה

קרל היה בנם של קרל האחד עשר ואולריקה אלאונורה מדנמרק. בילדותו חלה לעיתים קרובות,והיה חשש לחייו. אולם כשהחל לעסוק בספורט, בעיקר רכיבה על סוסים, בריאותו וכושרו הגופני השתפרו.

קרל ירש את המלוכה כשהיה בן 14, לאחר מות אביו ב-5 באפריל 1697. היה מצופה שאחרים ישלטו בפועל במקומו עד שיגיע לגיל בגרות, אולם הוא החל מיד לשלוט ביד רמה.

כשלוש שנים לאחר שירש את המלוכה נאלץ לעזוב את שוודיה על מנת להשתתף במלחמות נגד שכנותיה, רוסיה, פולין ודנמרק. במלחמה נגד דנמרק, שוודיה השיגה ניצחון, שאחריו החלה מלחמה עם רוסיה. למרות שגודלו של צבא רוסיה עלה היה בערך פי ארבע מגודלו של הצבא השוודי, צבא קרל השיג ניצחון מוחץ בקרב נארווה. מטרתו הבאה הייתה פולין, שם שלט אוגוסט השני מסקסוניה. גם הפעם זכה צבא קרל בניצחון מוחץ בקרבות בקליסוב 1702 ובפוטוסק 1704, ושליט פולין הוחלף בבן בריתו של קרל, מושל פוזנן, סטניסלאב לשצ'ינסקי. בינתיים התקדמו הרוסים בגבול המשותף עם שוודיה, ייסדו את סנקט פטרבורג ופלשו לליבוניה ולאינגריה, שהיו בשליטת שוודיה.

רצף הניצחונות של קרל הסתיים כאשר החליט לכבוש את מוסקבה, בירת רוסיה. מזג האוויר פעל לרעתו, הוא איבד שליש מצבאו עד שהגיע לפולטבה, והתחמושת שהיה אמור לקבל נלקחה כשלל על ידי הרוסים. קרל נחל הפסד מחפיר בפולטבה ב-27 ביוני 1709, איבד את כל צבאו וברח לעיר בֶּנדֶרי, שבשטח האימפריה העות'מאנית. בהיותו בגלות, ניסה לייסד ברית עם הטורקים נגד רוסיה, ללא הצלחה.

ב-1713 הטורקים האשימו את קרל במרד וניסו לכלוא אותו. המלך החליט לברוח חזרה לשוודיה. הוא התחפש לפרש פשוט, וחצה את יבשת אירופה במשך חמישה עשר ימים כדי להגיע אל שוודיה.

בשובו לשוודיה, מצא את המדינה במצב קשה וכל הטריטוריות שכבש נלקחו ממנה. המלחמה האחרונה של קרל הייתה בנורווגיה נגד הדנים ב-1718, שם נהרג מירי, שלא ברור האם בוצע ממקור נורווגי או שוודי.

לאחר מותו ב-1718 ירשה את המלוכה אחותו הצעירה, אולריקה אלאונורה, למרות טענתו לכתר של קרל פרידריך, בנהּ של אחותם הבכורה. האחות הצעירה מיהרה למסור את הכתר לבעלה רוזן הסן-קאסל אשר היה ב-1720 לפרדריק הראשון, מלך שוודיה.

Remove ads

קרל, בעל זכותו האלוהית, מלך השוודים, הגותים והבאלטים. הנסיך הגדול של פינלנד. דוכס סקונה, אסטלנד, ליוולנד, קארלן, ברמן, וורדן, סטטין, פומראן, קסוביה ווונדן. לורד איניירמנלנד ווויסמאר, וכך גם הפלטין של ראן, בבאיירן, ביחד עם יוליך, קלאבא, ובג-הר (Berg Hertig). רוזן וולדנס, ספאנהיים, מארק וראבנסבורג. לורד רוונסטהיים.

קרל נולד ב"טירת שלושת הכתרים", ארמון המלוכה שעלה באש כמה שנים לאחר מכן ב"שריפה הגדולה", ב-17 ביוני (או 27 ביוני לפי הספירה החדשה) 1682. אביו, קרל האחד-עשר, כתב ביומנו: ”בשבעה-עשר ביוני, בוקר יום שבת, בשעה שלוש ושבע דקות, עשתה בת-זוגתי מעשה נס וילדה בן. מי ייתן והאל הטוב יזכה אותה בתודה ובאהבה, ובאשר הרס את כוחה, יחזירה במהרה לחוסנה”.^[1] קרל השנים-עשר נולד כשחלק מקרום השפיר דבוק לראשו, והיה בכך אות, לפי האמונה העממית, לעתיד של הצלחה ואושר.

בילדותו זכה קרל לחינוך משובח. מוריו, שרובם הובאו מאוניברסיטת אופסלה, הראשונה והחשובה בשוודיה, היו מראשי המלומדים השוודים באותה התקופה, וכמו כן גם זכה לחינוך דתי אצל הבישוף אריק בנזליוס "הזקן" (Erik Benzelius the Elder). קרל היה ילד מחונן. הוא למד בכוחות עצמו לטינית, גרמנית וצרפתית ונודע כבעל הבחנה לא רגילה לגילו הצעיר לגבי שאלות תאולוגיות. הוא גילה עניין רב בארצות המקרא, ובשנות גלותו בבנדרי שיגר משלחות לארץ ישראל, בהן משלחת האדריכל קורנליוס לוס והמזרחן מיכאל אנמאן. עוד ב-1700 קצב מלגת קיום למומר יוהאן קמפר כדי שילמֵד עברית באופסלה, וב-1703, בחסותו, ראה אור בשוודית תרגום מחודש לתנ"ך. בשלב מסוים למד גם מעט פינית, כדי שיוכל להתמודד עם השליטים המקומיים של פינלנד. קרל גילה עניין מיוחד בלימודי המתמטיקה ובתורת החינוך הצבאי ונוסף על ההשכלה הכללית שנדרשה לנסיך בתקופתו, התמסר לחינוך גופני, וכבר בנעוריו ליווה את אביו במסעות ארוכים.

Remove ads

ערך מורחב – המלחמה הצפונית הגדולה

פרוץ המלחמה

כבר עם מותו של המלך קרל האחד עשר, ב-1697, ניסתה דנמרק ליצור בחשאי ברית עם רוסיה, כקואליציה נגד שוודיה. ההתערבות של הממשלה המלכותית השוודית לטובת הולסטיין-גוטורפס נתנה משקל נוסף לשאיפת דנמרק ליצור ברית זו; אך, לאור העובדה שהצאר פטר היה במסעו מערבה (1697–1698),לא הייתה שום התקדמות משמעותית בעניין. בשלב זה החל אוגוסט הגדול (מלך פולין ו"הנסיך הגדול" של סקסוניה), נתמך על ידי האציל (הגולה) של ליבוניה והפוליטיקאי יוהאן פטקול, להכין תוכניות לכיבוש ליבוניה (שהייתה בשליטה שוודית). הצעתו לברית-מלחמה (קואליציה) נגד שוודיה מצאה אוזן קשבת בקופנהגן ובמוסקבה, ובחלקה אף בברלין. במהלך הקיץ והסתיו של 1699 תפסו השיחות בין דנמרק, רוסיה והמלך אוגוסטוס תאוצה. בפברואר שנת 1700 החלו המלחמה במתקפה מתואמת של הקואליציה על שוודיה, ונסתיימה ב-1721 עם חתימת חוזה נישטאד והסכמי סטוקהולם.

Remove ads

יוהאן קזימיר, רוזן פפאלץ-קלבורג

קתרינה משוודיה, רוזנת פפאלץ-קלבורג

פרידריך השלישי, דוכס הולשטיין-גוטורפ

אליזבת מריה מסקסוניה

כריסטיאן הרביעי, מלך דנמרק

אנה קתרינה מברנדנבורג

גאורג, דוכס בראונשווייג-לינבורג

אנה אלאונורה מהסן-דרמשטדט