קסם הנעורים

קסם הנעורים
La meglio gioventù
	כרזת הסרט באיטלקית, עם פניה של ג'ורג'יה
	כרזת הסרט באיטלקית, עם פניה של ג'ורג'יה
בימוי	מרקו טוליו ג'ורדנה
הופק בידי	אנג'לו ברבאלו, Donatella Botti
תסריט	סנדרו פטרליה, סטפנו רולי
עריכה	רוברטו מיסירולי
שחקנים ראשיים	לואיג'י לו קאשו; Domenico Centamore; Mimmo Mignemi; Fabio Camilli; סטפנו אבטי; ג'ובני מרטורנה; Roberto Accornero; Lidia Vitale; Michele Melega; Giuseppe Gandini; ג'וזפה באטיסטון; לאורה די מריאנו; מריה גרציה בון; Fausto Maria Sciarappa; Paolo De Vita; ג'ובני שיפוני; פברציו גיפוני; אדריאנה אסטי; אלסיו בוני; ריקרדו סקמרצ'יו; מאיה סנסה; יסמין טרינקה; Claudio Gioè; Valentina Carnelutti; Andrea Tidona; קמיליה פילפי; Giusto Lo Piparo; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
מוזיקה	יוהאן סבסטיאן באך, וולפגנג אמדאוס מוצרט, The Animals
צילום	Roberto Forza
מדינה	איטליה
חברת הפקה	Rai Fiction, מירמקס
חברה מפיצה	מירמקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	22 ביוני 2003
משך הקרנה	366 דקות, בשני חלקים נפרדים; עם הפסקה של 40 דקות
שפת הסרט	איטלקית
סוגה	סרט דרמה, מלודרמה
מקום התרחשות	איטליה, נורווגיה
תקופת התרחשות	שנות ה-60 של המאה ה-20, שנות ה-90 של המאה ה-20, שנות העופרת באיטליה, שנות ה-80 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-20, עליית נהר הארנו על גדותיו (1966)
הכנסות באתר מוג'ו	bestofyouth
פרסים	פסטיבל הקולנוע בקאן; פרסי האקדמיה האיטלקית
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

קסם הנעורים (באיטלקית: La meglio gioventù) הוא סרט איטלקי משנת 2003 בבימויו של מרקו טוליו ג'ורדנה ( Marco Tullio Giordana). הסרט נוצר במקור כמיני-סדרה בארבעה חלקים לטלוויזיה האיטלקית, אך היא בחרה לא להציגו. בשנת 2003 הוצג הסרט בפסטיבל הקולנוע בקאן, וזכה בפרס לסרט הטוב בקטגוריית "מבט מסוים". בעקבות הצלחתו שוחרר הסרט לבתי הקולנוע באיטליה, והוצג שם בשני חלקים, כשאורכו של כל חלק שלוש שעות, עם הפסקה של 40 דקות בין שני החלקים. הסרט היה מועמד לעשרה פרסי האקדמיה האיטלקית לקולנוע (פרסי דויד די דונטלו David di Donatello) - מתוכם זכה בשישה פרסים, כולל הפרסים לבמאי, לסרט ולתסריט. בנוסף זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל רוטרדם 2004.^[1]

עובדות מהירות בימוי, הופק בידי ...

סגירה

שמו של הסרט באיטלקית "La meglio gioventù" (שמשמעותו "מיטב הנוער") לקוח משמו של קובץ שירים שנכתב בשנת 1954 על ידי המשורר ובמאי הקולנוע האיטלקי פייר פאולו פאזוליני.

הסרט עוסק בסאגה משפחתית רחבת-יריעה המשתרעת על פני קרוב ל-40 שנה, תוך שילוב קורות המשפחה עם אירועים היסטוריים חשובים שאירעו באותן שנים באיטליה.

Remove ads

הסרט הוא סאגה המספרת את קורות משפחת קראטי באיטליה בין השנים 1966–2003. הוא מתעד את חייה, אך מתמקד בעיקר בסיפורם של שני האחים, האח הצעיר מתיאו, המגולם על ידי השחקן אלסיו בוני (Alessio Boni), והאח המבוגר יותר, ניקולא, המגולם על ידי השחקן לואיג'י לו קאשו (Luigi Lo Cascio). הסרט מתעד את חייהם והמסע שהם עוברים מתקופת נעוריהם הפרועים, מאבקיהם נגד הממסד, הורות ופרישה מהעבודה בתחילת שנות ה-2000. הסרט מראה את הקשר בין חייהם הפרטיים לבין האירועים הפוליטיים שאירעו באיטליה באותן שנים והשפיעו עליהם, והדרך בה אירועים קטנים הפכו לנקודת מפנה בדרך בה בחרו לפעול. יוצר הסרט בחר להציג בו אירועים שונים דרך קורות חייהם של האחים, המשפחה וחבריהם, כגון: השיטפון הגדול בפירנצה בשנת 1966; השינויים בממסד הפסיכיאטרי באיטליה שהתרחשו בשנות ה-70; מאבקי הפועלים שהתרחשו בטורינו בשנות ה-70; הטרור של הבריגדות האדומות בשנות ה-80; חיסול שופטים על ידי המאפייה ורציחות פוליטיות בשנות ה-90.

קיץ 1966

הסרט מתחיל ברומא. שני האחים הם סטודנטים המתכננים טיול קיץ משותף לנורווגיה יחד עם חבריהם ללימודים קרלו, שהוא סטודנט לכלכלה, וברטו, שהוא סטודנט לפילוסופיה. ניקולא, המבוגר מבין השניים, הוא סטודנט לרפואה. מתיאו, האח הצעיר יותר, לומד ספרות ושירה, גבר יפה ועצוב. הוריהם הם אנג'לו ואדריאנה, שהיא מורה במקצועה. יש להם אחות בוגרת, ג'ובאנה, שהיא עורכת דין, ואחות צעירה, פרנצ'סקה. בבחינות סיום השנה, מתאו, שהיה תלמיד מצטיין בתיכון, עוזב את הבחינה הראשונה שלו באמצע, ואילו ניקולא מסיים אותן בהצלחה, הוא מקבל 100 כשקיבל מהמרצה תוספת לציון משום שהוא אדם המגלה אמפתיה, והדבר חשוב למי שמעוניין להיות רופא. מתיאו עובד במוסד לחולי נפש. בתפקידו הוא לוקח חולי נפש לטיולים כדי לתת להם אפשרות להרגיש נורמליים. החולה שהוא מטפל בה היא ג'ורג'יה, המגולמת על ידי ג'סמין טרינקה (Jasmine Trinca). מתיאו מבחין שג'ורג'יה נפגעה בעקבות טיפול בנזעי חשמל שקיבלה במוסד הרפואי שבו אושפזה. הוא מחליט להוציא אותה ללא אישור מהמוסד הרפואי. הוא מביא אותה למקום שבו מחכים ניקולא וחבריהם למתיאו כשהם מוכנים לצאת לטיול בנורווגיה. ניקולא מבין שיש לטפל בנושא, הוא נשאר עם מתיאו ומבטיח לקרלו וברטו שהם יצטרפו אליהם לאחר יומיים. הם נוסעים לכפר בו חי לפי ידיעותיהם אביה של ג'ורג'יה כדי שתגור עם אביה. בכפר הם פוגשים את הכומר, שאומר להם שהאב עבר לכפר אחר. מאחר שאיחרו את האוטובוס לאותו כפר, הם נשארים ללון בלילה במחסן של הכומר. ג'ורג'יה מאוד מפוחדת, הם נשכבים לישון. מתיאו מוצא מחברת על רצפת המחסן ומתחיל לקרוא בה. ג'ורג'יה מתנפלת עליו ובורחת החוצה לגשם, כשמתיאו רודף אחריה. הוא לא מצליח להרגיע אותה. ניקולא, שיוצא אחריהם, מצליח להרגיעה ולהכניסה פנימה. מתיאו מזועזע מכל האירוע. למחרת הם ממשיכים לכפר של האב, שלא מבין מה זה עסקם היכן ג'ורג'יה חיה ומתכנן להחזירה למוסד. מתיאו מתנפל עליו ובכך פוגע בכל סיכוי שתחיה עם האב. הם נוסעים להיפגש עם ג'ובאנה, אחותם עורכת הדין, כדי לקבל עצה. היא מבהירה להם שהוצאת ג'ורג'יה מהמוסד היא מעשה בעייתי. היא ממליצה להעביר אותה למוסד מתקדם יותר במקום אחר.

הם מגיעים לתחנת רכבת, ושם מעודד ניקולא את ג'ורג'יה המפוחדת ללכת לקנות עבורם שלושה גביעי גלידה. היא הולכת, אבל לא לוקחת את העודף. המוכר מתעקש שתיקח את העודף. לקיוסק נכנסים שני שוטרים, והשיחה מסבה את תשומת הלב לג'ורג'יה. הם לוקחים אותה לתחנת משטרה כדי לברר את זהותה, ובהמשך היא מוחזרת למוסד. מתיאו נכנס בעקבות כך לדיכאון. הוא מחליט לא להמשיך בטיול, עוזב את אחיו בפתאומיות, חוזר לרומא ומתגייס לצבא. ניקולא, שלא מצליח להיפגש עם קרלו וברטו, ממשיך בטיול לבדו ברחבי נורווגיה, במטרה להגיע לכף הצפוני. הסרט מציג את המקומות והנופים היפים בהם טייל. הוא משיג עבודה כחוטב עצים ונשאר שם תקופה מסוימת. הוא לוקח תקופת חופש ולא חוזר ללימודים. בהמשך נודע לו דרך שידורי הטלוויזיה על האסון של עליית נהר הארנו על גדותיו, שהתרחש בנובמבר 1966: נהר הארנו עלה על גדותיו והציף את פירנצה בנהרות מים ובוץ, תוך שהוא גורם נזק רב לנכסי התרבות, יצירות אמנות וספרים עתיקים. ניקולא מפסיק את מסעו בנורווגיה וחוזר לאיטליה, וכמו סטודנטים רבים אחרים באותה עת, הוא מתגייס לסייע במאבק להצלת נכסי התרבות. בפירנצה הוא פוגש את מתיאו, שהגיע יחד עם היחידה הצבאית שלו לסייע. בנוסף הוא פוגש את שני חבריו קרלו וויטלי, שסיימו את הטיול וחזרו ללמוד באוניברסיטה ברומא. תוך כדי מאמצי הסיוע הוא פוגש את הסטודנטית ג'וליה בעת שהיא מנגנת על פסנתר שהוצא החוצה במסגרת מאמצי ההצלה. הוא מוקסם ממנה. מתברר שהיא לומדת בטורינו, וניקולא מציע לחבריו לעבור ללמוד ביחד בטורינו.

פברואר 1968

ניקולא עובר עם חברו קרלו לטורינו, הם מעורבים בהפגנות של סטודנטים. הם בקשר עם ויטלי עובר עובד בחברת המכוניות פיאט, המעורב בפעילות של האיגודים המקצועיים. ניקולא וג'וליה נמצאים בקשר ביניהם. הם מאוהבים מאוד, אבל לא מוכנים להינשא הם מעורבים במחאות של 1968 (אנ') כנגד הצבא והביורוקרטיה שהתרחשו באיטליה וברחבי העולם. ניקולא מתמחה בפסיכיאטריה. מתיאו מפתח קריירה בצבא.

1974

בטורינו מתקיימות הפגנות סוערות בין המשטרה והמפגינים. ניקולא וג'וליה נקלעים לאחת ההפגנות, ג'וליה בהריון והם נמלטים מאלימות המשטרה והמפגינים. הם מרגישים שצפויה להיוולד להם ילדה, ומחליטים לקרוא לה שרה. למרות שנולדה מחוץ לנישואים. מתיאו מגיע עם יחידתו לטורינו כדי לסייע בפיזור ההפגנות בעיר. בהפגנה נפגע קשות חברו לואיג'י המלווה את מתאו מאז הטירונות, מתיאו מגיב באלימות ותוקף את המפגינים. מתברר שלואיג'י הפך למשותק עד מותניו. ניקולא אוסף את מתיאו מיחידתו ומביא אותו לביקור בביתם, שם מתעורר ויכוח אידאולוגי קשה בין מתיאו לג'וליה, כשמתיאו טוען שלואיג'י הוא בן עניים אמיתי בעוד שג'וליה לא ידעה מימיה עוני. בעקבות האירוע בו נפגע חברו, מחליט מתיאו לעבור לעבוד בסיציליה כצלם זיהוי פלילי. באותה עת התקיימה בסיציליה שחיתות רבה על ידי המאפיה שהשפיעה על מוסדות השלטון.

הוריו של מתיאו מאושרים והם מגיעים מרומא לבקר את נכדתם. ההבדלים באופיים של ג'וליה וניקולא מתחילים להקרין על חייהם, היא מעורבת בפעילות אנטי ממסדית של קולקטיב עם אידאולוגיה קומוניסטית, בעוד שניקולא מתרחק מכך, לוקח אחריות לפרנס את משפחתו ועובד כפסיכיאטור בבית אבות.

1977

ניקולא שהפך לפסיכיאטור, פועל לביטול ההתעללות בבתי החולים הפסיכיאטריים. באחד מחיפושיו בבתי החולים השונים אחר חולים פגועים, הוא מגלה בתוך מרתף קבוצה של חולים שהוסתרו מעין המבקרים, ביניהם הייתה גם ג'ורג'יה במצב קשה מאוד. במוצאו אותה היא הייתה קשורה למיטה בתנאים לא אנושיים, היא לא מדברת ומראה סימני פחד מכל מגע עם אנשים אחרים. היחסים בין ניקולא וג'וליה מתדרדרים, היא הופכת להיות קיצונית יותר. היא מצטרפת לפעילות של אחד מתאי הבריגדות האדומות, תוך שהיא מסתירה את פעילותה מניקולא. היא מרגישה לכודה במערכת היחסים שלה אתו.

מתיאו חי בבדידות חברתית בסיציליה, כשהוא עוסק בצילום זירות פשע. הוא פוגש בבית קפה בנמל פאלרמו בצלמת חובבת בשם מירלה, הוא מציג את עצמו בשם ניקולא ולא מגלה לה את זהותו. היא מצלמת אותו כשהוא מסתיר חלק מפניו באצבעות ידיו. מירלה מספרת לו על חייה באי סטרומבולי ועל רצונה להיות ספרנית ומתאו שהיה חובב קריאת ספרים, ממליץ לה לעבוד בספרייה היפה של רומא. בגלל מיזגו האלים, אולץ מתיאו לצאת לחופשה, לפני יציאתו הוא מקבל מכתב מניקולא המגלה לו שהוא מצא את ג'ורג'יה. הוא עובר ברומא בדרכו לטורינו, הוא מבקר את חברו המשותק לואיג'י, המגלה לו שהוא מאושר, כי הוא פגש אישה והוא עומד להינשא לה. בנוסף מגלה מתיאו להפתעתו, שכל השנים, אמו ביקרה את לואיג'י אחת לשבוע ולימדה אותו שירה ואימנה את ידו הפגועה בכתיבה. לאחר מכן הוא ממשיך לבית הוריו, הוא רואה אותם ממכוניתו כשאביו החולה בסרטן מתהלך בקושי. הוא רק משקיף עליהם ממכוניתו. וממשיך לטורינו. הוא מגיע למוסד בו עובד ניקולא ופוגש את ג'ורג'יה. בחוזרם הביתה מספרת להם ג'וליה שאביהם נפטר ממחלתו, ומתיאו לא מצליח לדבר איתו בפעם האחרונה. בדרכם לרומא, מתיאו נוהג בצורה מסוכנת, ולאחר צעקות של ניקולא וג'ולייה, הוא עוצר את הרכב, רק לאחר מכן הוא מצליח להביע את רגשותיו ושני האחים בוכים.

בהגיעם לרומא לקבורת האב, ג'וליה מרגישה יותר ויותר לכודה בסיטואציה, היא יוצאת מהבית בתירוץ שהיא צריכה לקנות חלב ופוגשת איש קשר הנותן לה מזוודה ואקדח. בלילה בהיותם ברומא היא עוזבת את ניקולא ובתה שרה, ניקולא מגלה אותה על סף הדלת, ומנסה לעצור בה ללכת ולעזוב אותו את שרה. אבל ג'וליה רק דוחקת בוא ואומרת שאינה יכולה יותר ומבקשת שייתן לה לעזוב, הוא מבין שלא יכול לעצור אותה ונותן לה ללכת. היא ונעלמת לתוך פעילות טרוריסטית מחתרתית.

לבית המשפחה לאחר פטירת האב, מגיע גם קרלו חברו של ניקולא, הוא למד באוניברסיטת קיימברידג' כלכלה וחזר לעבוד בבנק של איטליה. בבית הוא פוגש את פרנצ'סקה האחות הצעירה בת ה-18 של ניקולא ונוצר ביניהם קשר, שיביא לחתונה בהמשך.

אביב 1982

איטליה מתכוננת למשחקי מונדיאל 1982, תוך ציפייה לניצחון. הבת שרה גדלה ורוצה לראות את אמה ג'וליה. האם נעשית מעורבת יותר ויותר בפעילות של הבריגדות האדומות וחיה במחתרת. היא מתחילה להתגעגע לביתה ומבקשת לראותה. היא פונה לוויטלי מיקאבי חברו של ניקולא מימי הלימודים שהפך בינתיים לפועל לא מקצועי, בבקשה שיאפשרו לה לראות את הבת בעת שמתקיים משחק המונדיאל האחרון. הם קבעו להיפגש במוזיאון האזורי לטבע ומדע של טורינו, כשניקולא יעבור עם שרה, וג'וליה תראה אותה בעוברה בלי להזדהות.

נובמבר דצמבר 1983

מתיאו עובר לרומא לעבוד כחוקר משטרה. תפקידו כולל מרדף אחרי טרוריסטים, כולל ג'וליה, בת זוגו של אחיו. הוא לא מגלה למשפחתו שעבר לרומא, ולא מבקר אותם. אחותו ג'ובאנה מגלה שעבר לרומא ומבקרת אותו בדירתו. היא נוזפת בו על כך שלא בא לבקר את אמו. מתיאו מתפרץ עליה בצעקות באומרו שאיש לא יכתיב לו מה לעשות, וג'ובאנה עוזבת. מתיאו נכנס לספריית רומא, ופוגש את מירלה, העובדת שם כספרנית על פי המלצתו של מתיאו. מירלה מזהה אותו, והוא ממשיך להסתיר ממנה את זהותו. מירלה מזמינה אותו לחלוק איתה את הארוחה הקלה בגן. מתיאו נענה לה, והוא חייכני ומשאיר עליה רושם טוב. כשהוא מחזיר לאחר שבועיים את הספר ששאל מהספרייה, הם הולכים לטייל. הוא מספר לה שהוא עובד כמהנדס ונעדר רבות לרגל עבודתו. הם הולכים למשחק באולינג. מירלה, שאינה מנוסה במשחק, מצליחה להפיל את הפינים ובשמחה מנשקת את מתיאו. הם חוזרים למכונית. מתיאו מחפש תירוץ להתחמק ממנה, והולך לתא טלפון, אבל לא משוחח עם איש. הוא חוזר למכונית, והם מקיימים יחסי מין בתוך המכונית. בעת פרידתם הוא מספר לה שעליו לעזוב את איטליה לרגל עבודתו, וכי יחזור ב-7 בדצמבר ויפגוש אותה בפתח הספרייה בסיום יום העבודה. במועד שקבעו הוא מגיע במכוניתו, אך לא יוצא ממנה, ועוזב את המקום.

המועד הוא ערב השנה החדשה. משפחת קראטי מבלה ביחד במשחק קלפים. במקום נמצאים ניקולא והבת שרה, האחות הגדולה ג'ובאנה, וכן האחות הצעירה פרנצ'סקה, הנשואה לקרלו, חברו של ניקולא, וילדיהם. היחיד שלא הגיע לאירוע המשפחתי הוא מתיאו. הנמצא בתחנת המשטרה ועובד שעות נוספות על חקירת מקרה של מכירת קוקאין. הוא עצבני ומתוח. אל התחנה מגיעה מירלה במטרה לשאול אותו למה הוא ניתק איתה את הקשר, ולמה הציג את עצמו בשם ניקולא ואמר שהוא מהנדס. היא מגלה את זהותו באמצעות מפעיל הבאולינג המכיר אותו. מתיאו מתרגז מאוד, אומר לה שהוא לא מוכן לקבל כל ביקורת לא ממנה ולא מאחותו, ואומר שאינו רוצה כל קשר איתה. מירלה עוזבת. בעקבות כך מחליט מתאו סוף סוף לבקר את אמו, השמחה מאוד לראותו ולחגוג עם כל המשפחה. אבל גם שם הוא חסר מנוחה. מתאו מחליט לא לחכות לברכה של חצות, ועוזב מוקדם בלי להגיד שלום למשפחה. היחיד ששם לב לעזיבתו הוא ניקולא, הפוגש בו ליד הדלת, מברך אותו, ומבקש ממנו הבטחה שהם ייפגשו בהמשך שהותו של ניקולא ברומא. מתיאו נמצא בביתו ומחליט להתקשר למירלה. היא לא עונה לו מיד. לאחר מספר צלצולים, כשהיא מחליטה לענות לו סוף סוף, מתיאו כבר סגר את הטלפון. הוא מחליט להשקות את העציצים על מרפסת ביתו. בטלוויזיה מושמעת הספירה לאחור לקראת חצות הלילה, בבית המשפחה אצל האמא, כל המשפחה סופרת, ומתיאו מחליט בפתאומיות לקפוץ ממרפסת ביתו ולהתאבד.

המשפחה הלומת צער. האם מחליטה להפסיק לעבוד כמורה, וחיה חיי בדידות ברומא. ניקולא מרגיש שהוא היה יכול להציל את מתיאו. הוא לא רוצה לחזור על שגיאה זאת בקשר לג'וליה. הם היו בקשר מדי פעם. הוא מארגן בעזרת אחותו הגדולה ג'ובאנה, העובדת כקטגורית בשירות המדינה, את תפיסתה, וזאת כדי למנוע ממנה להיהרג או להרוג מישהו. היא נידונה ל-17 שנות מאסר. תוך כדי תקופת מאסרה ניקולא מגיע לכלא ומציע לה נישואים, אך היא מסרבת.

אביב 1992 עד 1995

ניקולא הולך ברחוב במילנו ורואה פוסטר גדול עם תמונה בחזית תערוכת צילומים, של פני איש שבו רואים בבירור את עיניו כשחלק מפניו מוסתרים על ידי כף יד. הוא מזהה את עיני אחיו מתיאו, הוא נכנס פנימה ומגלה שהצלמת היא אישה בשם מירלה, הוא מביא את הקטלוג של התערוכה לג'ורגיה, היא מעודדת אותו להיפגש עם הצלמת בטענה שלפי התמונה ברור שהצלמת הכירה את מתיאו. ניקולא מסרב, ואז ג'ורג'יה שעדיין חיה במוסד בסרבה לעבור למגורים למעון מיוחד, בורחת ומנסה להגיע למילנו. משטרת הרכבת תופסת אותה והם מתקשרים לניקולא המשחרר אותה. הוא מתעקש שעכשיו שעזבה את המוסד, היא יכולה לעבוד למעון מחוץ למוסד. היא משכנעת, אבל לפני שנכנסת למבנה המעון היא מפנה את תשומת לבו להערה בקטלוג לגבי הצילום שבו נאמר "מתיאו בזמן שהיה ניקולא". הכיתוב משכנע אותו, הוא חוקר בגלריה ומגלה שהיא גרה באי סטרומבולי, אי געשי קטן צפונית לסיציליה. היא עובדת כצלמת בסיציליה, עסוקה בצילומים הקשורים לרציחתו של השופט ג'יובנה פאלקונה (אנ') שנרצח על ידי המאפייה במאי 1992, בגלל מאבקיו נגדה. בסיציליה הוא פוגש את אחותו ג'יובנה שהפכה לשופטת והיא מלווה בשומרי ראש. הוא פוגש את מירלה בכנסייה כשהיא עסוקה בצילומים, לאחר מכן הם הולכים לבית הקפה בו פגשה מירלה לראשונה את מתיאו, היא מספרת לו על המפגש ומגלה לו גם שיש לה בן בשם אנדראה שהוא בנו של אחיו מתיאו. הוא מספר על כך לאמו והם מבקרים יחדיו בסטרומבולי, האמא יוצרת קשר טוב עם נכדה אנדראה ועם מירלה, ועל פי הזמנתה של מירלה היא נשארת לחיות באי. לאחר מספר שנים היא מתה ונקברת באי. מירלה מודיעה על כך לניקולא, ובעקבות כך, הוא מחליט לנסוע לאי ולבקר את מירלה ואחיינו ולראות את קברה של אמו.

שרה בתם של ניקולא וג'וליה, נמצאת בשנות העשרים המוקדמות שלה, היא עדיין נאבקת בבחירות שעשתה אמה. היא מחליטה לעבור לרומא ולגור אצל דודתה פרנצ'סקה, היא לומדת רסטורציה של ציורים עתיקים. ברומא היא פוגשת את מימו ומתארסת לו.

אביב 2000

לאחר שחרורה של ג'וליה מהכלא, היא עובדת כארכיבאית בספרייה הלאומית של פירנצה. היא מוצאת תמונה שלה ושל ניקולא כשהם צעירים ומאוהבים, בעת התנדבותם ב-1966, בהצלת נכסי התרבות שנפגעו מהשיטפון. היא שולחת את התמונה לבת שלה שרה. ניקולא מעודד את שרה המחוזקת על ידי אושרה, להתעמת עם אימה ג'וליה, ולנסות לחזק את הקשר ביניהן. הן נפגשות ומבקרות בבזילקה סנטו ספיריטו (אנ'), שרה מספרת לאמה שהיא בהריון ונושאת את ילדו של מימו. היא מבקשת ממנה שתנגן בכנסייה. ג'וליה מנגנת בעוגב ומבטיחה לבקר בעת לידת הילד.

המשפחה כולה מבלה בביתם של קרלו ופרנססקה בטוסקנה, בלילה של שתייה, מצליח קרלו לפקוח את עיניו של ניקולא ולשכנע אותו שעליו להתגבר על מותו של אחיו ולבנות מערכת יחסים עם מירלה הנמצאת גם היא במפגש המשפחתי עם בנה אנדריאה. בבוקר ניקולא ומירלה מטיילים בשתיקה בשדה, בסצנה רואים את דמותו של מתיאו הולכת מאחוריהם כשידו על כתפו של כל אחד מהם, הדמות מחברת ביניהם ועוזבת אותם לנפשם, ולאט לאט דמותו נסוגה ונעלמת כשמירלה וניקולה מצליחים לשחרר את דמותו ולתת לו ללכת. ניקולה ומירלה ממשיכים ללכת, ניקולא מניח את זרועו על כתפה של מירלה, ובהמשך הדרך הם מתנשקים, הם מתוודים על אהבתם ההדדית, והופכים לזוג.

2003

הסרט מסתיים עם סצנה שבה רואים את אנדראה בנו של מתיאו, מבקר בנורווגיה יחד עם חברתו, עובר באתרים השונים בהם ביקר דודו, במיוחד בנורדקאפ שבצפון נורווגיה. זה המקום שאליו אביו ואחיו תכננו להגיע ב-1966, אבל מעולם לא השלימו את מסעם.

Remove ads

אלסיו בוני (Alessio Boni) - מתיאו קראטי - האח הצעיר, חייל בצבא האיטלקי ולאחריו שוטר
לואיג'י לו קאשו (Luigi Lo Cascio) - ניקולא קראטי - האח הגדול - פסיכיאטור
ג'סמין טרינקה (Jasmine Trinca) - ג'ורג'יה אספוסטי - מטופלת בבית חולים פסיכיאטרי שהפכה חברה של האחים
אדריאנה אסטי (Adriana Asti) - אדריאנה קראטי - אמם של האחים
מאיה סנסה (Maya Sansa) - מירלה אוטאנו - צלמת שפגשה את מתיאו קראטי, ילדה לו ילד, ולאחר מכן יוצרת קשר עם האח הגדול ניקולא קראטי
סוניה ברגמסקו (Sonia Bergamasco) - ג'וליה מונפלקו - סטודנטית, בת זוגו של ניקולא קראטי, המצטרפת לבריגדות האדומות, זונחת את משפחתה, נתפסת ונאסרת

Remove ads

הסרט הוצג לראשונה בישראל בשנת 2004 במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, בעקבות הצלחתו הוא הוצג גם בסינמטק תל אביב, וצפו בו כ-100,000 צופים. הוא הוצג גם בבנייני האומה בירושלים ובמקומות נוספים. בעקבות הצלחת הקרנתו, נדחתה הוצאתו של הסרט ב-DVD.

מבקר הקולנוע אלון רוזנבלום כותב על הסרט באתר "סרט":

מעט מאוד סרטים אפשר לכנות כ"חוויה קולנועית יוצאת דופן". "קסם הנעורים", אפילו שנעשה כסדרת טלוויזיה, הוא בדיוק כזה, חוויה קולנועית שכמותה לא נראו על מסכי הקולנוע בארץ זה למעלה מחמישים שנה. שני חלקים, שש שעות, והרבה מאוד צחוק, עצב, צער ופיסות קטנות של חיים. "קסם הנעורים" הוא סרט קסום שלא תרצו שייגמר. מומלץ מאוד לראות את שני החלקים שלו בזה אחר זה. צפייה בחלק השני ביום אחר תגרע מהחוויה הכוללת של הצפייה המלאה. בניסיון לשחזר את הסרטים שהוקרנו כאן, "קסם הנעורים" משתווה רק לסאגת "הסנדק", או לסרטים כמו "חלף עם הרוח", וכאלו מגיעים אחד לדור.

— ^[2]

Remove ads