Loading AI tools
מין של צמח מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קנה מצוי (שם מדעי: Phragmites australis), הוא מין של צמח רב-שנתי ממשפחת הדגניים שגובהו 3–5 מטר מהסוג קנה.
.jpg)
.jpg)
מקור השם במקרא ובספרות חז"ל. קנה פירושו מקל או גבעול חלול. גבעולים דמויי קנה אופייניים לרוב בני משפחת הדגניים, אך הטיפוסיים ביותר הם הגבעולים של הקנה המצוי, עבקנה, קנה־סוכר וחזרן (במבוק). מקור שמו המדעי של הקנה המצוי (Phragmites) ביוונית הוא Phragma שמשמעה גדר או מסך. השם מרמז לעובדה שהקנה המצוי גדל על גדות הנחלים במושבה צפופה (הקרויה חישה) המזכירה גדר. (קיימת גרסה אחרת שלפיה מקור השם בעובדה שנעשה שימוש בקנה לבניית גדרות או מחיצות). הצמח קרוי בערבית: قصب المكانس (קצב אלמכנאס) ובאנגלית: Common reed. המילה קנה התגלגלה לשפה האנגלית לתיאור מקל מגבעול של חזרן או קנה מצוי (Cane), או אף צמחים כדוגמת קנה סוכר (Sugar cane).
לעיתים צומח הקנה המצוי ליד סוף מצוי שגם הוא צומח בגדות נחלים ושולי מים מתוקים, זה המקור לאזכורם יחד במקרא: "קנה וסוף קמלו". ברבות הימים השתבש הביטוי לצירוף השגוי "קנה סוף" כשמו של הצמח, טעות השגורה בפי רבים.[2]
הקנה המצוי הוא הצמח בעל התפוצה הנרחבת ביותר מכל הצמחים בעלי הפרחים, והוא מצוי בכל היבשות למעט אנטארקטיקה, ובכל סוגי האקלים מהטרופי ועד הארקטי. תחום גידולו באזורים שבין קו רוחב 70° צפון, לקו רוחב 40° דרום, והוא נפוץ בעיקר באזורים הממוזגים. המקומות היחידים בהם אין מוצאים את הקנה המצוי הם הקצה הדרומי של אמריקה הדרומית, אגן האמזונס, ניו זילנד, פולינזיה וחלקים באוסטרליה.
בתי־הגידול של הקנה המצוי הם: גדות נחלים, שולי מעיינות, ביצות, מלחות ולאורך תעלות ביוב פתוחות.
הקנה המצוי נפוץ בכל חלקי ארץ ישראל. הוא עמיד בכמויות ניכרות של מליחות וזיהום לכן הוא אחד הצמחים השולטים בנוף של נחלי הארץ שזוהמו במי שופכין. הקנה המצוי מכסה שטחים נרחבים ליד ים המלח (עינות קנה ועינות סמר), במקווי מים בעמק החולה, ובשולי בריכות הדגים.
שורש הקנה המצוי הוא קנה־שורש שזוחל על פני הקרקע או מתחתיה בכיוון הלחות והמים ומגיע לעומקים שבין 40 ס"מ למטר. השורשים שיוצאים מקנה השורש מגיעים לעומק של עד מטר.
הגבעול הוא קנה ברוחב ממוצע של 2.5 ס"מ, זקוף, גבוה, חזק וגמיש שבדרך כלל אינו מסתעף. הגבעול עטוף בקליפה דקה, גמישה, מבריקה וחזקה מאוד הקרויה במקורות "קרומית של קנה". הקנה חלול לאורך הפרק, אך במפרק הוא מלא בחומר רך, הקרוי במשנה בשם "כְּכִי". הגבעול יכול להגיע לגובה של עד חמישה מטרים, אך בדרך כלל גובהו 2–3 מטרים.
העלים ערוכים לאורך הגבעול בשני טורים, אך לפעמים נוטים העלים בחלק העליון של הגבעול לצד אחד ומשווים לצמח מראה של דגל מתנופף על תורן. העלה צר בבסיסו מתרחב במרכז ומתחדד בקצהו (בניגוד לעלה העבקנה שנראה כראש חנית). הוא מאופיין בהתארכויות בולטות דמויות כנפיים עם תוספת של ציצת שערות בגוון חום סגלגל הצמודה לגבעול, שצומחת בסוף יוני. קצה העלה (הטרף) שאורכו כחצי מטר, ניצב לקנה. העלים שטוחים ברוחב של 15–30 מ"מ ומסתיימים בקצה חד. גוון העלים ירוק־אפור בזמן הצמיחה. הצמח מקבל גוון חום בסתיו ורוב העלים נושרים.
התפרחת – מַכְבֵּד גדול שאורכו 20–60 ס"מ וצבעו בדרך כלל סגלגל, נראית כמברשת גדולה בראשי הקנים המתבדרת ברוח ומורכבת משיבוליות באורך 10–15 מ"מ (יחידות הפריחה בדגניים) בנות 3–7 פרחים. הענפים הקצרים בין הפרחים נושאים שערות לבנות ארוכות בולטות. הפרח התחתון זכרי ובו 1–3 אבקנים, והאחרים דו־מיניים, מכילים שחלה נטולת שערות ושלושה אבקנים.
בבתי גידול מלוחים מתפתח הקנה המצוי במופע מיוחד. הצמח נמוך, מסתעף, העלים קצרים וקצות העלים קוצניים. כאשר משתנה בית הגידול, למשל בתקופת יובש, הקנה המצוי אינו מת, אלא לובש מופע דומה למופע של קנה הגדל במלחות.
הקנה המצוי פורח בין יוני לדצמבר, החל מאוגוסט כבר נוצרים זרעים. הזרעים נפוצים ברוח ומסוגלים לנבוט בתנאי שיש בקרקע לחות מספקת, בטווח מליחות נרחב. יעילות הפצת הזרעים ברוח מוכחת במהירות שבה צומח הקנה המצוי בכל בית גידול לח חדש. לדוגמה, בשולי תעלת ביוב של מקלחות במחנה צבאי המוקם בלב השממה.
הקנה מתפשט גם ברבייה וגטטיבית באמצעות קנה־שורש המתפשט בכל הכיוונים כשהוא זוחל על פני הקרקע או מתחת לה וכן על פני המים. באביב, בבואו במגע עם קרקע לחה, מצמיח קנה השורש גבעולים חדשים ומשתרש. תהליך זה קורה מהמפרק גם אם קנה השורש נותק מצמח האם. קצב ההתפשטות תלוי בגורמים רבים. באירופה נמדד קצב התארכות אופקית שנתי של 1–2 מטר.
הקנה המצוי צומח באביב, צמיחתו מהירה במיוחד בסוף האביב ובעונת הקיץ. קצב הצמיחה של הקנה מהיר במיוחד לאחר שרפה. הקנה המצוי פורח בין יוני לדצמבר. בתחילת הסתיו עוברות יתרות המזון מהעלים והגבעול למערכת קנה השורש. ובחורף העלים מתים ונושרים והגבעול החום שנותר מתעצה.
בעונת החורף מפגין קנה השורש של הקנה המצוי עמידות גם בהצפה ממושכת. זו הסיבה שהוא גדל כה קרוב למים, במקומות שהמים גואים בחורף ונסוגים בקיץ. זו גם הסיבה שניתן לראות צמחי קנה מצוי חיים צומחים בתוך המים, לדוגמה בכנרת.
במדינות מסוימות בארצות הברית דוגמת וירג'יניה נחשב הקנה המצוי למין פולש. כוח החיות שלו, עמידותו לזיהום ולשריפות, יחד עם יכולת ההתרבות שלו בעזרת קנה השורש גרמו לכך שבשטחים מוצפים רבים, הקנה השתלט על הנוף ודחק צמחייה מקומית. בנוסף, נשירת העלים בסתיו יוצרת שכבה עבה של עלים המונעת מצמחים אחרים להתפתח. בשל כך נעשים בארצות אלה ניסיונות לעקור את הקנה מחלק מהאזורים. ניסיונות אלה – שכוללים עקירה של הקנים, כיסוי הגדמים בפלסטיק שחור, הצפה ממושכת, ושימוש בקוטלי עשבים – זוכים להצלחה חלקית בלבד.
הקנה נזכר מספר פעמים במקרא כצמח הגדל בסמוך למים.
ספרות חז"ל עשירה מאוד בתיאור הקנה, בשימוש בו וביצירת מטבעות לשון המכילים את המילה קנה – שבחלקם אנו משתמשים עד היום.
אבותינו הכירו היטב את צמח הקנה המצוי. בספרות חז"ל מצוי המידע הבא על הקנה:
את הקנה הנדרש למטרות הנ"ל גידלו במשק חקלאי. עניים, חסרי פרנסה היו נוהגים לצאת למקווי הים לקצוץ (לקטול) קנים ומכאן מקור הביטוי "קטלא קניא" (קוטל קנים). יש בספרות התלמודית עדויות לעבודתם של קוטלי הקנים, לדוגמה המנהג להצית אש באגם לאחר הקטיל: "המצית את האור בחישת קנים".[28]
השפה העברית עשירה בביטויים שמקורם מן המקרא ומן מהספרות התלמודית הכוללים את המילה קנה:
בנוסף לכל השימושים בקנה מתקופת המקרא והתלמוד שהוזכרו לעיל, נעשו בקנה בארץ ישראל ובמזרח התיכון שימושים נוספים כגון: ייצור חצים, שזירת חבלים והכנת מטאטאים עדינים מהתפרחת הצעירה.
מנהגים הקשורים לקנה:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
