קלארקדייל
עיירה באריזונה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלארקדייל (באנגלית: Clarkdale) היא עיירה במחוז יאוואפיי שבמרכז מדינת אריזונה, ארצות הברית. הנהר ורדה זורם דרך העיירה, כמו גם ערוץ ביטר (Bitter Creek), נחל אכזב שהוא יובל של נהר הוורדה. על פי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, התגוררו בעיירה בשנת 2010 4,097 תושבים.
 דגל קלארקדייל | |
.jpg) | |
| בניין העבודות הציבוריות | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 אריזונה |
| מחוז | יאוואפיי |
| תאריך ייסוד | 1912 |
| שטח | 19.4 קמ"ר |
| גובה | 1,081 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 4,424 (1 באפריל 2020) |
| ‑ צפיפות | 180.3 נפש לקמ"ר (2010) |
| קואורדינטות | 34°46′14″N 112°03′33″W |
| אזור זמן | UTC -7 |
| http://www.clarkdale.az.gov | |
קלארקדייל, שהייתה בעבר עיירת מכרות, היא כיום בעיקר קהילה של פנסיונרים ומתנהלת בה פעילות תרבותית עשירה.
קלארקדייל נוסדה ב-1912 על ידי היזם והפוליטיקאי ויליאם אנדרוז קלארק (William Andrews Clark; 1925-1839) כעיירה עבור עובדי מפעל ההיתוך שבבעלותו (United Verde Copper Company), שנועד לעבד את העפרות ממכרה הנחושת שבג'רום (Jerome) הסמוכה. קלארקדייל הייתה אחת מעיירות המכרות המודרניות ביותר בעולם לתקופתה ופעלו בה שירותי טלפון, טלגרף, חשמל, מים וביוב, והייתה דוגמה מוקדמת לעיר מתוכננת.[1] אחוזת קלארק (Clark Mansion), נקודת ציון מקומית, נבנתה בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20 עבור ויליאם קלארק השלישי (by William Clark III), הנכד של קלארק ויורש של החברה שהקים. המבנה, מזרחית לעיירה מעבר לנהר ורדה בסמוך לאגם פקס (Pecks Lake), עלה באש בנסיבות חשודות ב-2010.[2]
מרכז העיירה ואזור העסקים שלה נבנו בסגנון ספרדי קולוניאלי, וכולל את מועדון הנצחת קלארק (Clark Memorial Clubhouse) והספרייה (Memorial Library), שניהם עדיין בשימוש. המועדון נוסף למרשם הלאומי של מקומות היסטוריים (National Register of Historic Places), גם האתר המקורי של העיירה מופיע בשלמותו ברשימה כ"נפת קלארקדייל ההיסטורית" (Clarkdale Historic District).
המכרה ומפעל ההיתוך נסגרו ב-1953, ועקב כך חוו תושבי קלארקדייל מצוקה כלכלית. קלארקדייל נמכרה ונקנתה על ידי מספר חברות. ב-1957, הוכרה קלארקדייל רשמית כעיירה. בניית מפעל המלט של חברת המלט פניקס (Phoenix Cement Company) ב-1959 שינתה את המצב והקהילה חוותה שגשוג.[1]
במהלך מרבית ההיסטוריה המוקדמת של העיירה הונהגה בה הפרדה גזעית. פועלים מקסיקנים או אמריקנים ממוצא מקסיקני חויבו להתגורר בשכונת פאטיו טאון (Patio Town), ולהשתמש בבריכת השחייה ובפארק בשכונתם בלבד; בכניסה לבריכת השחיה העירונית היה תלוי שלט "לבנים בלבד". בנוסף, תוכננה קלארקדייל עילית (Upper Clarkdale) עבור מהנדסים ומנהלים, בעוד שקלארקדייל תחתית (Lower Clarkdale) תוכננה עבור "מעמד הפועלים".[3]
חלק משמורת האינדיאנים "אומת יאוואפי-אפאצ'י" (Yavapai-Apache Nation) שוכנת בתחומי קלארקדייל.[1]
תיאור כללי
קלארקדייל שוכנת על שטח של 19.4 ק"מ רבועים, שמתוכם 19 קמ"ר אדמה וכ-0.5 קמ"ר מים.
קלארקדייל שוכנת בגובה 1,081 מטרים מעל פני הים במפגש ערוץ ביטר (Bitter Creek) ונהר ורדה במחוז יאוואפיי, בצפון אריזונה. העיירה שוכנת כ-65 קילומטרים דרומית מערבית לעיר פלגסטף וכ-140 קילומטרים צפונית לפיניקס בירת אריזונה. כביש מדינתי מספר 89A של אריזונה עוקף את העיירה בצידה הדרומי, וכביש 89A ההיסטורי עובר דרך קלארקדייל. העיירות השכנות כוללות את ג'רום (Jerome), כשישה קילומטרים מדרום-מערב וקוטונווד (Cottonwood) כשישה קילומטרים מדרום-מזרח.
המונומנט הלאומי טוזיגוט (Tuzigoot National Monument), חורבות פואבלו של עם הסינאגואה (Sinagua) המשתרעות על שטח של 170 דונם,[4] שוכנות בין קלארקדייל לקוטונווד על אדמה שנתרמה לשירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית בידי חברת המכרות פלפס דודג' (Phelps Dodge) ב-1938.
שמורת הטבע הבראשיתי קניון סיקמור (Sycamore Canyon Wilderness) שוכנה כמה קילומטרים צפונית לעיירה. נחל סיקמור (Sycamore Creek), הזורם דרך שמורת הטבע נשפך לנהר ורדה כ-10 קילומטרים צפון-צפון מערבית לקלארקדייל.[5]
דמוגרפיה
נכון למפקד האולוסין של 2000 התגוררו בקלארקדייל 3,422 תושבים ב-1,422 משקי בית, ו-922 משפחות. צפיפות האוכלוסייה הייתה 180.3 תושבים לקמ"ר. החלוקה האתנית הייתה 84.51% לבנים, 11.81% היספנים ו-6.81% אינדיאנים. 21.5% מהתושבים היו מתחת לגיל 18 ו-26% מעל גיל 65. ההכנסה השנתית הממוצעת למשפחה הייתה 41,250 דולרים.
אקלים
הטמפרטורה הממוצעת בקלארקדייל בינואר היא 7°C וביולי היא 29°C. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בקלארקדייל הייתה 48°C, ב-1994, והנמוכה ביותר הייתה 13°C- ב-1990. החודש הגשום ביותר הוא אוגוסט עם ממוצע של 51 מ"מ גשם. על פי שיטת קפן מסווג האקלים בקלארקדייל כאקלים צחיח למחצה, טרופי וסוב טרופי המסומן כ-BSk במפות האקלים.[6]
מעט מאוד שלג יורד בקלארקדייל. בין 1949 ל-1977, ירדו בקוטונווד הסמוכה לקלארקדייל כ-10 ס"מ שלג בממוצע לשנה כמחצית מכמות זו בחודש דצמבר.
| אקלים בקלארקדייל, אריזונה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 16 | 17 | 21 | 26 | 31 | 36 | 38 | 36 | 33 | 27 | 21 | 14 | 26.3 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -1 | 1 | 3 | 7 | 11 | 16 | 19 | 19 | 15 | 8 | 2 | -1 | 8.3 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 29.5 | 29.2 | 27.4 | 15 | 8.9 | 5.6 | 42.9 | 51.3 | 38.6 | 25.9 | 20.1 | 29.5 | 323.9 |
| מקור: The Weather Channel | |||||||||||||
מפעל המלט פיניקס הוא התעשייה העיקרית היחידה בקלארקדייל. מפעל המלט נבנה ב-1959 במטרה לספק צמנט פורטלנד לבניית סכר קניון גלן והוא כיום בבעלות קהילת האינדיאנים פימה-מריקופה של הנהר סולט (Salt River Pima-Maricopa Indian Community). קלארקדייל היא תחנת המוצא לרכבת טיולים נופית הקרויה "רכבת קניון ורדה" (Verde Canyon Railroad), שמסלולה חופף לחלק מרכבת עמק ורדה שנבנתה ב-1911–1912 על מנת לשרת את המכרה והכור של קלארק, אל עיירות הרפאים דרייק (Drake) ופרקינסוויל. בקלארקדייל שוכנת שלוחה של קולג' יאוואפיי (Yavapai College).
כמה סרטים צולמו בקלארקדייל כולל "Desert Fury" (סרט מ-1947), "מרדף חצות", "חייל אוניברסלי (1992)", ו-"Brothel".[7]
הארגון "תוצרת קלארקדייל" (Made in Clarkdale) מפיק תערוכת אמנות שנתית בדצמבר במועדון הנצחת קלארק.[8] תיאטרון עמק ורדה (Verde Valley Theatre) מעלה הצגות באותו מועדון,[9] וקונצרטים חינם מושמעים בפארק קלארקדייל במהלך חודשי הקיץ.[10]
קלארקדייל היא המרכז של נפת החינוך קלארקדייל-ג'רום (Clarkdale–Jerome School District), נפה של בית ספר אחד שכוללת את קלארקדייל וג'רום. בבית הספר הציבורי לומדים מהגן ועד כיתה ח'. תלמידי התיכון מוסעים לבית הספר התיכון מינגוס (Mingus Union High School) בקוטונווד. בקוטונווד פועלים גם בתי ספר עצמאיים.
אתר האינטרנט הרשמי של קלארקדייל (באנגלית)- Clarkdale's history
- Clarkdale photo gallery
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
