קולנוע אדיסון
בית קולנוע וראינוע בירושלים בין השנים 1932–1995 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קולנוע אדיסון היה בית קולנוע וראינוע בירושלים שנפתח ב-1932, פסק לפעול ב-1995 והמבנה בו שכן נהרס בשנת 2006, לאחר שעמד נטוש במשך 11 שנים. בית הקולנוע שכן ברחוב ישעיהו 14 פינת רחוב בליליוס. באולם היו 1,200 מקומות ישיבה והוא שימש גם להצגות תיאטרון וקונצרטים.
 | |
| קולנוע אדיסון, 1950, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אולם תיאטרון  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1932 |
| תאריך פתיחה רשמי | 5 בינואר 1932 |
| תאריך פירוק | 2006 |
| קואורדינטות | 31°47′11″N 35°13′05″E |
 | |
  | |
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
בית הקולנוע הוא השלישי שהוקם בירושלים (לאחר "קולנוע ציון" ו"קולנוע עדן") על ידי מ. י. מזרחי ובניו משכונת זיכרון משה שהקימו גם את קולנוע אוריון. האולם התפאר באדריכלות המודרנית, בממדיו העצומים והיה הראשון בירושלים שהפעיל מיזוג אוויר. שמו של האולם נקבע כמחווה לתומאס אדיסון, מממציאי הקולנוע[1]. הבניין נבנה, בין השאר, בידי קבוצת חלוצים אנשי העלייה השלישית שהתגוררו בקומונה בשכונת בית הכרם. חברי הקומונה למדו בנייה אצל בנאים ערבים והשתתפו אחר כך בבניית כמה מבני ציבור ביניהם קולנוע אדיסון[2].
בית הקולנוע נחנך ב-5 בינואר 1932, בנוכחות פקידים בכירים בממשלת המנדט, בעיריית ירושלים, ובמוסדות הלאומיים ונכבדי העדות השונות בעיר[3]. בטקס הפתיחה נאם איתמר בן-אב"י ובוצעה האורטוריה אליהו מאת פליקס מנדלסון[4].
בינואר 1933 נחתם הסכם "אי חילול שבת", בלחץ אנשי אגודת ישראל, עם הנהלת קולנוע אדיסון ועם שני בתי הקולנוע האחרים ציון ועדן; סוכם שהמפר את ההסכם ייקנס בסך 300 ל"י (מתוכם 150 ל"י לבית היתומים דיסקין, ו-75 ל"י לכל אחד מבתי הקולנוע האחרים)[5] לאחר ההצלחה הגדולה של הקולנוע, החליטה הנהלתו להקדים את מכירת הכרטיסים לשבת עצמה, על אף שהקרנת הסרטים החלה רק במוצאי שבת. בעקבות כך קמה סערה גדולה בציבור החרדי, ובעיקר בהנהגת עמרם בלוי החלו חרדים לנסות ולמנוע את מכירת הכרטיסים בשבת. באפריל 1933 התלונן אלברט פלויד בעל קולנוע עדן, במכתב פומבי בעיתון דואר היום, כי קולנוע אדיסון הפר את ההסכם מאחר שהשכיר את האולם להופעה של להקה ערבית ולפיכך הוא לא רואה עצמו מחויב להסכם[6]. ב-11 באוגוסט 1933, עשרה ימים לאחר צום תשעה באב, פרסם גם בעליו של קולנוע אדיסון הודעה בעיתון שלפיה הבעלים של קולנוע עדן, המתחרה, "היה המתחיל בהצגות בשבתות ובחגים יהודים ופרץ את הגדר". משכך, לדבריו אין למתחריו בררה אלא לנקוט צעדים זהים. לאחר מכן התנצל על הצגה שהועלתה בצהרי תשעה באב והסביר זאת בהיעדרם של "מנהלי העסק", ש"לא היו אז בירושלים"[7].
מספר פעמים הוצת האולם (ב-1965[8], ב-1975 וב-1985[9]) ונגרם לו נזק כבד. מבנה הקולנוע סבל מספר פעמים מחבלות בעקבות מחאה של חרדים, שהתנגדו לתכנים שהוצגו בו[9]. באמצע שנות השלושים נפטר מ. י. מזרחי ובית הקולנוע עבר לבעלות בניו, יוסף (ג'ו) מזרחי ושמעון מזרחי.
בשנות ה-80 של המאה ה-20 נהג הקולנוע להקרין סרטים הודיים, טורקים ופרסים[10].
בשנת 1982 שכר את האולם איש עסקים הירושלמי משה דדש[11], שהפעיל באותה עת מספר בתי קולנוע במרכז ירושלים[12]. בספטמבר 1989 הודיע דדש על סגירת בית הקולנוע ושהוא עומד למכירה או השכרה, זאת לאחר שנים שצבר הפסדים עקב ירידה במכירת הכרטיסים[13].
בינואר 1993 רכש דדש את הבעלות במבנה ובקרקע, תמורת 2 מיליון דולר. בספטמבר 1994 מכר דדש את המבנה לחברת "א.ר. מלונות רותם", שהייתה בבעלות איש עסקים אייל רותם, תמורת 5.8 מיליון דולר. ובית הקולנוע חדל לפעול[14] רותם ביקש להרוס את האולם לטובת פרויקט נדל"ן. במרץ 2000 אישרה הוועדה המחוזית בירושלים למגרש תוכנית הכוללת בניית בנין בן 12 קומות בייעוד למסחר ומשרדים וחניון תת-קרקעי בן 5 קומות חניה. רותם גייס לטובת ההשקעה בפרויקט קבוצה של משקיעים נוספים, אך הם פרשו מהפרויקט בסוף 2001[15][16]. בדצמבר 2001 ,הגישה חברת האם של "א.ר. מלונות רותם", "רותם פיתוח ובנין", לבית המשפט המחוזי בירושלים, בקשה למתן צו לפירוק בעקבות אי יכולתה של "א.ר. מלונות רותם" לפרוע את חובותיה לחברה, לבנק לפתוח התעשייה ולבנק טפחות[17][18].
באפריל 2004 נחתם הסכם למכירת המגרש לחברת "קריית יואל" (ע"ש הרב יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר) בתמורה לכ-4.6 מיליון דולר[19][20]. והעסקה הושלמה בפברואר 2006. במקום נבנה מתחם מגורים הכולל 2 מבנים לאברכים של חסידות סאטמר. בהתאם לחוק שימור אתרים שומרה חזית מבנה הקולנוע. במהלך חודש אוגוסט 2007 הונחה אבן הפינה למתחם המגורים על ידי הרב אהרן טייטלבוים[21], האדמו"ר של חסידי סאטמר. לאחר עיכובים במהלך הבנייה נחנך פרויקט המגורים ב-2014.
הופעות וקונצרטים
סכם
פרספקטיבה
אולם קולנוע אדיסון שימש, מלבד להקרנת סרטים, בעבור מופעי תרבות מקומיים ובינלאומיים, שכללו הצגות תיאטרון, קונצרטים, אופרות וכן מופעי מוזיקת פולקלור, רוקנרול וג'אז[22]. בין האמנים שהופיעו בו היו: הצ'יזבטרון[23], התיאטרון הקאמרי[24], יאשה חפץ, ז'ולייט גרקו, פריד אל-אטרש, אום כולתום[25], ליונל המפטון, הקומפניון דה לה שנסון וקליף ריצ'רד עם הצלליות[26].
ב-30 בדצמבר 1936, ערכה התזמורת הפילהרמונית הישראלית (אז תחת השם התזמורת הפילהרמונית הארצישראלית) קונצרט באולם בניצוחו של ארטורו טוסקניני, ארבעה ימים לאחר קונצרט הבכורה שלה בתל אביב[27]. זה היה הקונצרט הראשון שהועבר בשידור ישיר בתחנת קול ירושלים[28]. מאז שימש האולם את התזמורת במשך שנים רבות לעריכת קונצרטים בירושלים[29][30].
במרץ 1937 ערך תיאטרון הבימה מספר הופעות של המחזה הדיבוק באולם[31].
ב-13 במאי 1937 ערכה התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית קונצרט חגיגי לכבוד הכתרתו של המלך ג'ורג' השישי בניצוחו של מלקולם סרג'נט[32].
עמוס עוז בספרו "הר העצה הרעה" כתב על נשף שנערך באולם ב-1946:” "בחודש מאי בשנת ארבעים ושש, כאשר מלאה שנה אחת לניצחון בעלות הברית, ערך הוועד הלאומי נשף גדול באולם הקולנוע 'אדיסון'. הכתלים היו מקושטים בדגלי אנגליה והתנועה הציונית... מושל ירושלים טיפס אל הבימה בצעדים צבאיים נמרצים והשמיע נאום קצר. הוא שילב בנאומו הלצה מעודנת וגם קרא שורות אחדות מאת ביירון... בפינות האולם וליד הכניסות והבימה עמדו חיילים אנגלים אדומי כומתות ובידיהם תת-מקלעים, מפחד המחתרת. מן היציע ניבט בישיבה זקופה הנציב העליון סר אלן קנינגהם...”
ב-1951 נערך קונצרט של התזמורת הסימפונית ירושלים עליה ניצח לראשונה בישראל אוטו קלמפרר, בתוכנית על טהרת יצירותיו של מוצרט, ובהן הקונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת ברה מינור, ק' 446, עם פרנק פלג כסולן. עוד בוצעו הפתיחה לאופרה "דון ג'ובאני", הסרנדה ק' 239 והסימפוניה מס' 29 בלה מז'ור[33]. ב-1971 נערך קונצרט נוסף של התזמורת הסימפונית בניצחו[34].
ביולי 1963 פרצה התפרעות המונית, לאחר שקהל צעירים לא היה מרוצה מרמת הריקוד של להקת רקדניות טוויסט שהופיעו באולם[35].
ב-5 באוקטובר 1963 נערכו שתי הופעות של קליף ריצ'רד, שבחוץ התגודדו עוד מאות אנשים שנותרו ללא כרטיסים[36].
בינואר 1971 נערכו הופעות של המחזמר שיער בכיכובו של צביקה פיק באולם, כאשר בחוץ הפגינו נטורי קרתא נגד המופע[37].
קולנוע אדיסון בתרבות
קישורים חיצוניים
- אלי ניסן, דרוש אולם לתיאטרון, דבר, 19 ביוני 1963
- מי יהיו הבעלים הבאים?, כל העיר, 22 בספטמבר 1989 - מחבר כתובות על בית הקולנוע עם סגירתו
- דני רובינשטיין, בצד הלא נכון של רחוב יפו, באתר הארץ, 25 במאי 2006
- הרצל חקק, הארמון של ילדותנו, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 באוגוסט 2017
- איציק שוויקי, מיכאל גינזבורג קולנוע תיאטרון אדיסון, מצגת באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 24 באפריל 2018
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
