Loading AI tools
אחד משבעים שמותיה של ירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צִיּוֹן הוא אחד משבעים שמותיה של ירושלים,[1] ובמקרא הוא הכינוי השני לירושלים אחר השם "ירושלים". השם "ציון" במקורו נסוב על תחום מסוים בעיר. מקובל לתחם את המקום בחלקה המזרחי-דרומי של ירושלים בתקופת בית המקדש שני, הכולל את עיר דוד, העופל והר המוריה.
על פי העולה מן המקרא, בשם "ציון" נכלל החלק המזרחי של ירושלים המקראית: הר הבית והגבעה שמדרום לו, עיר דוד, עליה התפרסה ירושלים בעת כיבוש ירושלים בידי דוד ולאחריה.[2] (מאוחר יותר, בתקופת בית שני, נקראה "העיר התחתונה"). עם זאת, השם משמש רבות במקרא כשם להר הבית לבדו, וגם כשמה של ירושלים.[3]
כשמה של ירושלים משמש השם "ציון" לשם המצודה שנכבשה על ידי דוד מהיבוסים[4] ולשמו של ההר בו התקיימה העיר יבוס. מיקומה של מצודת ציון היה באזור הדרום-מזרחי של ירושלים בתקופת בית שני, מעל נחל קדרון, בסביבות תחום עיר דוד - העיר התחתונה. את שמה של המצודה נתן דוד כמנהג מלכים כובשים שקראו ערים על שמם.[5] ההקבלה בין העיר, שנקראה לפני כן בשם "שלם", לבין השם "ציון" מופיעה כבר בתהילים (ע"ו, ג').[6] במהלך הזמן, כשהורחב המקום על ידי מלכי בית דוד, התרחבה גם משמעות השם "ציון" לשמה של העיר כולה על כל חלקיה.
בשם "ציון" כשמו של הר הבית, יש מהראשונים שפירשו, מתוך הסתמכות על הפסוק ”הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן”,[7] כי "הר ציון" בפסוק זה הוא הר הבית, הממוקם מצפון לירושלים שבימי דוד (עיר דוד).[8]
המקום המכונה בימינו "הר ציון" ממוקם מערבית לעיר דוד, כשהגיא המרכזי מפריד ביניהם. כינוי זה ניתן למקום רק בתקופה הביזנטית, ללא קשר ישיר להר ציון המקראי.
וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁובך לְצִיון בְּרַחֲמִים.
השם "ציון" הפך כשם נרדף לירושלים, ובתנ"ך מוזכרת ירושלים למעלה מ-150 פעם בכינוי זה.[9] במשך הזמן הפך שם זה לכינוי ליהודה[10] שם נוסף של ארץ ישראל,[10] ולעם ישראל.[11]
הכינוי "ציון" כשמה של ירושלים, יהודה, ארץ ישראל ועם ישראל הוטמע באופן קולקטיבי גם בנוסח התפילה היהודי, בשירה ובתחינות. בתפילת שמונה עשרה הוא מופיע בסוף ברכת עבודה ובחתימתה: ”וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיון”. גם בתפילת נחם הנאמרת בתשעה באב עם ברכת ירושלים, מופיע הביטוי כנרדף ל"ירושלים" המופיעה עמו בחתימת הברכה: ”מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם”. כך גם מופיעה בברכת "בונה ירושלים" שבברכת המזון ובברכת מעין שלוש ("רַחֵם נָא... וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ"[12]).
הכינוי ציון משולב בפיוטים רבים מימי הביניים, כמו בפיוט "ברוך אל עליון" של רבי ברוך בן שמואל ממגנצא ("וְהוּא יִדְרוֹשׁ לְצִיּוֹן עִיר הַנִּדָּחָה") ובפיוטו של המשורר האלמוני מצפון צרפת "צור משלו אכלנו" ("רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ, עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ... יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא"). בשיר "התקווה" שהפך להמנון של התנועה הציונית, ובהמשך להמנונה של מדינת ישראל, מופיע הביטוי בפני עצמו ופעם נוספת עם "ירושלים" ("עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה... לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם"). גם מנחם מנדל דוליצקי בשירו "ציון תמתי" שהתקבל באהדה רבה אצל שוחרי התנועה הציונית, משתמש הוא בביטוי לאורך כל השיר ובאופן עקבי.
לעיתים, הפך הכינוי ציון לכינוי לארץ ישראל כולה, כמו שיר הכיסופים של רבי יהודה הלוי, "ציון הלא תשאלי", העוסק בארץ ישראל כולה, ולא רק בירושלים (כמובא בהמשכו "לבי לבית אל ולפנואל").
בעת החדשה עלה הביטוי "ציון" לשימוש עבור תנועת חובבי ציון, שממנה התפתחה תנועת הציונות. המונח המודרני "ציוניזמוס" נטבע על ידי ההוגה נתן בירנבוים בשנת 1890 לתיאור תנועת "חובבי ציון", ובהמשך, כאשר השתתף בירנבאום ב-1897 בקונגרס הציוני הראשון כמזכיר הראשון של המשרד הציוני שניהל הרצל בווינה, אימץ הרצל את השם שקבע בירנבאום כשם התנועה.[13]
האטימולוגיה של השם "ציון" אינה מבוררת.[3] המופע הראשון של השם במקרא הוא בספר שמואל ב', פרק ה', פסוק ז'. סמית סובר כי שורש המילה הוא צ-ה-ה שמשמעותו מקום יבש. מקור השם על פי מילון בן-יהודה הוא מהשפה הארמית - בשורש צחא, שמשמעותו היא גוויעה מצמא.[דרוש מקור: המילה צִיּוֹן לא מופיעה במילון בן יהודה.] יש הסוברים כי המילה ציון מקורה במילה "צִיָּה" שפירושה בשפה החורית נהר או נחל.[דרוש מקור] לדעת אחרים למילה ציון יש קרבה למילה הערבית "צַהְוָה" שמשמעותה רכס הרים.[דרוש מקור] אחרים טוענים כי מחמת האקלים החם השורר באזור ירושלים למרות קרבתה למקורות מים, מתאים פירוש המילה ציון כ"צִיָּה" במשמעות של יובש.[14] יש גם הרואים את מקור המילה מהמילה Siunas שבשפה החיתית, שבה פירושה הוא "מצודה".[15]
הכינויים "בַּת-צִיּוֹן" "ובְּתוּלַת בַּת-צִיּוֹן" רווחים בשירת מקרא. אלה הם ביטויי האנשת אומה המבטאים אהבה לירושלים. יש הסוברים כי ביטויים אלה אינם סמיכות אלא ניתן לראות בהם שם תמורה כלומר: הבת היא ציון.[16]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
