Remove ads
צבי מסיני (נולד ב-15 באפריל 1946) הוא מדען מחשבים ויזם ישראלי. מחלוצי תעשיית התוכנה הישראלית, וממייסדי חברת סאפיינס אינטרנשיונל קורפוריישן. מתחילת המאה ה-21 הוא משקיע את מרבית זמנו במחקר ותיעוד השורשים העבריים, שלדעתו משותפים ליהודים ולפלסטינים (כולל ערביי ישראל, הבדואים בישראל וחלק מערביי עבר הירדן)[1].
 | |
| לידה |
15 באפריל 1946 (בן 78) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל |
|
the-engagement | |
  | |
Remove ads
מסיני נולד בירושלים בשנת 1946 להורים יוצאי טרנופול שבגליציה, שעלו לארץ באוניית מעפילים ב-1939, ביום שבו פרצה מלחמת העולם השנייה. הם התיישבו בתל אביב, אך בעקבות הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב עברו לירושלים. אחר כך, כשפרצה מלחמת העצמאות, עברו לפתח תקווה. אביו אשר שם משפחתו המקורי היה רייכנבך שינה אותו בזמן שירותו בצבא הבריטי כשחצה את סיני, הוא למד הנדסת מכונות בברנו שבצ'כוסלובקיה, והיה בארץ מפקח דודי קיטור במשרד העבודה. מסיני למד פיזיקה בטכניון במסגרת העתודה האקדמית, ושירת בצה"ל בממר"ם, ביחידה של אגף כוח אדם (יא"ל - יחידת אכ"א למחשב).[1].
קריירה עסקית
בשנת 1972 החל לעבוד ביחידת המחשב של מכון ויצמן למדע, שם פיתח בסיס נתונים למחשבים מרכזיים, שאפשר פיתוח תוכנה בצורה מהירה וקלה יותר[2]. בשנת 1982 הקים עם שותפים את חברת "אומני תוכנה", שעסקה בפיתוח ובשיווק המוצר, שנקרא תחילה DB1, לחברות שהשתמשו במחשבים מרכזיים מתוצרת IBM, עם מערכת ההפעלה OS/360[3]. החברה הצליחה לשווק את המוצר בישראל לחיל האוויר, לבנקים, לחברות ביטוח ולמשרדי ממשלה, ואף החלה לייצא אותו. לאחר סכסוך משפטי בין השותפים השונים, חברת ידע של מכון ויצמן וחברה נוספת שקיבלה את זכויות השיווק, הושג הסכם לבעלות משותפת ב"אומני תוכנה", ושם החברה שונה ב-1986 ל"סאפיינס טכנולוגיות"[4]. בשנת 1988 הגיעו מכירות החברה ל-10 מיליון דולר, מתוכם שני מיליון דולר לייצוא. בשלב זה הוחלט להקים חברת אם זרה בשם "סאפיינס אינטרנשיונל קורפוריישן"[5] שתאגד את כל פעילות החברה בישראל ובעולם[6].
"סאפיינס אינטרנשיונל" הוקמה ב-1990 ונרשמה במקלט מס באיים האנטילים ההולנדיים[7]. מסיני מונה לנשיא החברה. לחברה גויסו משקיעים נוספים, בהם איש העסקים שאול שני, שמונה ליושב ראש החברה[8]. "סאפיינס אינטרנשיונל" גדלה במהירות ומכרה בהצלחה את התוכנה שלה ברחבי אירופה וארצות הברית. בשנת 1992 ביצעה החברה הנפקה ראשונה לציבור בבורסת נאסד"ק בניו יורק. זו הייתה ההנפקה השנייה עד אז של חברת תוכנה ישראלית בארצות הברית (קדמה לסאפיינס רק חברת מג'יק תעשיות תוכנה, שהונפקה שנה קודם). באותה שנה קיבל מסיני את פרס רוטשילד לפיתוח תעשייתי. בשנת 1993 הגיע מחיר המניה של סאפיינס לשיא ששיקף שווי שוק של 340 מיליון דולר. אולם בעקבות פשיטת רגל של מפיץ של מוצרי החברה בארצות הברית הוועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC) בחנה את מדיניות רישום ההכנסות של החברה. הממצאים הראו שהדיווח על חלק מההכנסות ומהרווחים היה מוטעה, ולאחר הצגת דו"חות כספיים מעודכנים קוצץ הרווח של 1992 בחצי והרווח של 1993 הפך להפסד. מסיני נאלץ לעזוב את החברה בשנת 1994 לאחר לחץ מצד שותפיו[1].
בשנת 1995 הקים מסיני את חברת ההזנק NewFrame (שאחר כך שונה שמה ל"קוריג'ין", Corigin)[9]. החברה פיתחה מוצר המאפשר גישה ישירה ומהירה משרתי מחשבים של Unix ו-Windows NT למסדי הנתונים של מחשבי מיינפריים באמצעות קישור ישיר למערכת אחסון הנתונים שלהם[10]. מסיני פרש מהחברה ב-2002, והיא נסגרה ב-2005[11].
מחקר היסטורי
בשנת 2002, לאחר שפרש מעולם המחשבים והעסקים, החליט מסיני להקדיש את זמנו לחקור תאוריה בדבר מוצאם העברי של הפלסטינים, עליה שמע לראשונה שנים רבות קודם לכן מאביו, וממחקרים שערכו ישראל בלקינד[12], יצחק בן-צבי ודוד בן-גוריון בראשית המאה ה-20[13]. התעניינותו בנושא עלתה מחדש לאחר מלחמת המפרץ בשנת 1991, כאשר פוליטיקאים החלו לדבר על "הסדר החדש במזרח התיכון", ולאחר כישלונם של הסכמי אוסלו שהובילו לתחילת האינתיפאדה השנייה בשנת 2000. מאז הוא משקיע את כל זמנו במחקר, ובשדלנות אצל שרים, שגרירים, מנהיגים דתיים ופעילים בשתי הקהילות. במטרה להביא לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולשלום באמצעות מיזם שהקים בשם "ההתחברות"[14].
לאחר ארבע שנות מחקר פרסם בשנת 2006 את ספרו "יאמן כי יסופר בעיית ארץ ישראל, שורשיה ופתרונה", ספר רחב היקף, מעל 500 עמודים, ובו טוען מסיני שרוב האוכלוסייה הפלסטינית מורכבת מיהודים שאולצו להתאסלם, ושפתרון הסכסוך לפיכך הוא ראיית ישראל כ"מולדת משותפת: ארץ ישראל השלמה לעם ישראל השלם"[15].
מסיני טוען שרוב העם הפלסטיני, כולל הערבים הבדואים בישראל, הם צאצאי העברים הקדומים, כמו רוב היהודים בעולם. יתר על כן, לטענתו, לפחות מחציתם מודעים לעובדה זו בשקט. לטענת מסיני, בניגוד לאבותיהם של היהודים המודרניים שהיו עירוניים במידה רבה, אבותיהם העבריים של הפלסטינים היו כפריים, והורשו להישאר בארץ ישראל כדי לעבוד את האדמה ולספק לאימפריה הרומית תבואה, ושמן זית. הוא סבור כי הפלסטינים דיברו על המוצא העברי שלהם בגלוי עד סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, בדומה למצרים או הלבנונים המודעים למקורם במצרים העתיקה ומהפיניקים בהתאמה. כמו אצל "ערבים" אחרים שמוצאם המקומי הלא-ערבי במקור נשכח עם הזמן, כך גם המוצא העברי של הפלסטינים נשכח עם הזמן. אולם עבור הפלסטינים, שובה של הלאומיות העברית בסוף המאה ה-19 הביאה למבוכה ולבלבול האם להכיר או להכחיש את מוצאם המקומי הלא-ערבי. בהקשר של הפלסטינים, נושא המוצא התחרה עם האינטרס הלאומי של הבעלות על האדמה בה התגוררו. הלאומיות הערבית של הפלסטינים שימשה אפוא ככוח נגד מול הלאומיות העברית, שהחלה להיאבק על אותם אדמות. נושא המוצא העברי הקדמון של הפלסטינים, לאחר מכן, עם הקמתה של מדינת ישראל, לאחר שהתרחשה לרעת הפלסטינים, הפכה את נושא המוצא העברי של הפלסטינים לחבוי בנרטיב ההיסטורי עבור כל צד[14].
כתוצאה מהישארותם בארץ ישראל, אבותיהם של הפלסטינים התנצרו חלקית בתקופה הביזנטית. מאוחר יותר, עם בוא האסלאם, חלקם הגדול אולץ להתאסלם, חלקם התאסלמו למראית עין בלבד (כלומר התאסלמו כדי להפיק תועלת כמוסלמים, ולהימנע ממסים שחייבים מי שאינם מוסלמים בארצות השלטון המוסלמי), וחלקם התאסלמו אולי מתוך שכנוע תאולוגי אמיתי. ההמרה לאסלאם התרחשה בהדרגה לאורך כל התקופות השונות מאז, הן על בסיס אינדיבידואלי והן בקבוצות, החל מהתאסלמות במהלך השושלות של התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, ובעקבותיהם גם בתקופות השלטון של השושלות המוסלמיות הלא ערביות המאוחרות יותר, האיובים (המוסלמים הכורדים), הממלוכים (המוסלמים המצריים) ולבסוף העות'מאנים (המוסלמים הטורקים)[14].
דוגמה בולטת למוצא העברי של הפלסטינים היא חמולת מח'אמרה מהכפר יטא בדרום הר חברון. החמולה מחזיקה במסורת שלפיה מוצאה משבט יהודי מח'ייבר שגורש על ידי מוחמד מחצי האי ערב. יצחק בן-צבי, שחקר את תולדות עם ישראל וארץ ישראל (ולימים היה נשיא מדינת ישראל השני), ביקר ביטא בשנות ה-20 של המאה ה-20 ותיעד מסורת זו[16].
פעילות ציבורית
באמצעות תנועת "ההתחברות" מארגן מסיני אירועים לקירוב בין יהודים וערבים, מפיץ גרסה קצרה של ספרו בחינם, אותה גם תרגם לערבית ואנגלית. באוקטובר 2009 ארגן יחד עם רבני הסנהדרין החדשה, מפגש עם בדואים מהדרום במטרה לקרב בין העמים[17].
בניגוד לשני הפתרונות הנפוצים לדיון בסכסוך הישראלי-פלסטיני - פתרון שתי המדינות ופתרון המדינה האחת (כלומר מדינה דו-לאומית, מדינה אחת לשני העמים), סבור מסיני שהפתרון היחיד לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא אפשרות שלישית: "פתרון מדינה אחת לעם אחד". "מדינה אחת" זו תשלב את מדינת ישראל עם הגדה המערבית ורצועת עזה כיחידה טריטוריאלית אחת, ואילו "העם האחד" יהיה מורכב משתי הקבוצות המאוגדות ומוגדרות מחדש כאומה ישראלית-עברית אחת.
לשם כך, הוא טוען כי חובה שרוב הפלסטינים ישובו למורשתם העברית האתנית, ללא כפייה דתית, וקובע כי אין פירוש הדבר לחזור ליהדות (כלומר לא תהיה "דה-אסלאמיזציה" לפלסטינים המוסלמים, או "דה-נוצריזציה" לפלסטינים הנוצרים), וגם אין פירושו דה-ערביזציה תרבותית. במקום זאת, המשמעות היא אימוץ תודעה לאומית המכירה במוצא העברי המשותף, החובק את כל אלה ממוצא זה, לא משנה מה הדת הנוכחית שלהם, בין אם הם יהודים, מוסלמים, נוצרים או שומרונים, ולא משנה מה תרבותם. על מנת לעשות זאת, הוא מאמין כי יש לתאר מחדש את המושג יהדות, שהייתה הגורם המכונן בציונות, כמוצא אתני, בניגוד למוצא דתי. מסיני מודה ש"התחברות" אולי נראית כמו פרויקט בלתי אפשרי, אך כך גם הייתה הציונות בתחילת דרכה. "התחברות", היא תהליך הדורש השתתפות של שני הצדדים והכרה הדדית ב"אחר" כחלק מעצמך[18].
Remove ads
- יאמן כי יסופר בעיית ארץ ישראל, שורשיה ופתרונה, הוצאת ליעד, 2006
- ההתחברות - בעיית ארץ ישראל שורשיה ופתרונה, הוצאת ליעד, 2014 (גרסה מקוצרת ועדכנית של הספר מ-2006)
- בגדי העם החדשים-פתרון בעיית ארץ ישראל משורשיה, הוצאת ליעד, 2023
אתר האינטרנט הרשמי של צבי מסיני
צבי מסיני (1946-), דף שער בספרייה הלאומית
צבי מסיני, סרטונים בערוץ היוטיוב
מקורם של הפלשתינאים מעם ישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 13:33) - כתבתו של ניסים מוסק מהערוץ הראשון משנת 2010- סימנים יהודיים אצל הפלסטינאים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 14:56) - המשך הכתבה מהערוץ הראשון
- צבי מסיני - המקור של רוב הפלסטינים הוא ביהודים שהתאסלמו, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:15) - הרצאה ודיון עם אורי מלשטיין
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads