Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי הירש יפה (י"א בסיוון ה'תרי"ג, 17 ביוני 1853 – י"ח בניסן ה'תרפ"ז, 20 באפריל 1927) היה מתמטיקאי, כרונולוג, עסק בחקר לוחות השנה הכללים ובלוחות השנה העבריים, ממציא.
נולד במונאסטירשציזנה מחוז מסטיסלב, פלך מוהילב רוסיה, (רוסיה הלבנה). משפחתו התייחסה לגאון המפורסם מרדכי יפה בעל ה״לבושים״, שהיה בקי גם בהנדסה. אביו, שהתנגד לכל חידוש בתורת ישראל על דרך ההשכלה, נתן לבנו הצעיר חינוך תורני שמרני. עוד בילדותו נודע צבי הירש בכישרונו להנדסה ובעירו יצא לו שם של "בעל חשבון" מופלג. מחוסר ספרי לימוד בעברית ולפי דרכי החינוך בעיירות הקטנות של רוסיה באותם ימים לא ידע עד הגיעו לגיל 20 אפילו את השם אלגברה, ובחשאי הוא היה ממציא לפי תומו, כללים בחשבון. את הצורות ההנדסיות שלמד בעצמו, ידע, לצין רק באותיות האלף בית העברי, ועסק בהמצאת דברים שכבר הומצאו קודם לכן על ידי אחרים. את רוב ידיעותיו שאב מספריהם של פרץ סמולנסקין שהיה בן עירו ושל גבריאל יהודה ליכטנפלד שהיה פרק זמן, חותנו של י"ל פרץ.
אביו אשר הכיר לבסוף בכישרונות בנו השתדל להשיג לו ספרי מתמטיקה בעברית ובשנת תרל"ג הביא לו גם את ספריו של חיים זליג סלונימסקי שפתחו לפני העלם הצעיר אופקים חדשים. צבי הירש היה אוטודידקט וללא מורים ומדריכים הגיע למדרגה עליונה בידיעת המתמטיקה האנליטית. בעידודו של סלונימסקי, החל לכתוב בעצמו מאמרים. בשנת תרל"ז נדפס ב"הצפירה" (גיליון 24) מאמרו הראשון "מופתים מוחשים על סבוב הארץ היומי". מאז היה שולח לעיתון מאמרים: "תמונת הכלים אצל הקדמונים", "הבן במקרא" וכן ביאורים על נושאים הנוגעים לחשבון ומדידה בכתבי אברהם אבן עזרא ובתלמוד. באותו זמן הדפיס גם ב"האסיף" מאמרים בנושאים תורניים כמו: "האור הגנוז באגדות חז"ל", "שעורים של תורה", וגם הוסיף הערות ל"דברי ימי ישראל" לצבי גרץ בתרגומו של שאול פנחס רבינוביץ (בחלקים ד-ז).
בראשית שנת תרמ"א עבר לגור במוסקבה. שנה לאחר מכן (1881) נדפס ברוסית מאמרו החשוב ״מציאת קו ישר השווה בעמדתו לקשת העגול״. בשבתו במוסקבה המציא מכונה להקלת פעולות החשבון בחיבור, חיסור, כפל וחילוק, שהוצגה בעיר בתערוכה בשנת 1882. יפה זכה בשל כך בפרס ובתעודות כבוד. מלבד זאת המציא המצאות שימושיות נוספות כמו לוח תמיד שאליו מחובר מחזיק לעט.
ראובן בריינין[1] כותב עליו בזיכרונותיו: "בשנת 1887 פגשתי את יפה במוסקבה הוא חי בדוחק והיה עסוק ביצירת ה"לוח-תמיד" שלו. כשסידרתי את חברת "שפה ברורה" הצטרף אליה ושם הכיר את יעקב מזא"ה, דר' יחיאל צ'לנוב, מנחם אוסישקין, יחיאל יוסף ליבונטין ואחרים"... "אדם צנוע ביותר, הוא נהג בקפידה ובדייקנות בכל דבר הן בספרות והן בחיים. מעולם לא הרצה אולם השתתפותו בוויכוחים וכן הערותיו הבלשניות בוויכוחים פרטיים הביאו תועלת רבה".
צבי הירש עבר עם משפחתו לוורשה והיה מגיה ב"הוצאת תושיה" וגם עוזר אדמיניסטרציה של ה"ביבליותקה העברית". אסופה זו יצאה לאור באותה ההוצאה, שבבעלותו של בן אביגדור, ובמסגרתה פורסמו ספרים מתורגמים רבים בתחום העיון והספרות היפה[2]. הוא היה בקשר מכתבים הדוק עם חיים יחיאל בורנשטיין, שהיה מורו הרוחני ואף עמית למקצוע, והתייעץ איתו רבות בנושאי העיבור. חיבוריו של צבי הירש בתחום זה: "לוח תמיד אבטומטי לכל ימי השנה ולקביעת הפסחא לפי המנין היוליאני" ולוח כנ"ל לפי הלוח הגרגוריאני, צוינו במאסף מדעי של "חברת הטכניקה הגבוהה" במוסקבה; נכתב שם שבעזרת הלוחות הללו אפשר לפתור שאלות קלנדריות שאי אפשר היה לפתרן קודם לכן. יפה חבר עוד כמה לוחות השוואה לחשבונות הזמנים של העמים העתיקים, ו"לוחות-תמיד" עבריים לפי חשבון העיבור הנהוג בזמננו ולפי חשבונות בזמנים קדומים יותר. התוכן אדולף ריכטר, שהיה גם חוקר תולדות העיבור בישראל, כותב בלוח שלו לשנת 1908 ״בין החוקרים במקצוע הלוח העברי, שמספרם לא מעט, נודע לתהילה זה שנים רבות ה׳ הירש יפה כאיש בעל מוח חריף ושמו מכובד מאד בין החכמים". בשנות חייו האחרונות התאלמן מאשתו, חיי בסמולנסק ושם גם נפטר.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.