פנחס קנטורוביץ

פנחס קנטורוביץ (ביידיש: קאנטאראוויטש; לעיתים קאנטאראוויץ; הושענא רבה תרכ"ז, 10 בספטמבר 1866 – ח' בכסלו תרפ"ח, 1 בדצמבר 1927) היה מחבר ספרי מדע פופולרי וספרי לימוד, מו"ל ומוכר ספרים יהודי ורשאי.

פנחס קנטורוביץ

אין תמונה חופשית
לידה	ספטמבר 1866 סלונים, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית
פטירה	1 בדצמבר 1927 (בגיל 61) ורשה, פולין
מדינה	האימפריה הרוסית, הרפובליקה הפולנית השנייה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בוורשה

ביוגרפיה

פנחס בן אברהם לֶיְבּ קנטורוביץ נולד בסתיו 1866 בעיירה סְלונים שליד גרודנה, בפלך גרודנה של רוסיה (רוסיה הלבנה), בנו של דיין משכיל. בגיל 4 התייתם מאביו. התחנך ברוז'ינוי, שם נישאה אמו בפעם השנייה. למד ב"חדרים" וישיבות. ב-1886 הגיע לוורשה כמורה פרטי בביתו של זאב יעבץ, שביתו שימש בית ועד לסופרים עבריים כגון יוסף לייב זוסניץ, א"ש פרידברג, שפ"ר, חיים יחיאל בורנשטיין, פסח רודרמן ונחום סוקולוב. עם האחרון התיידד במיוחד, ומאוחר יותר הוציא לאור את כתביו היידיים. כתב בעיקר מאמרי מדע פופולרי ב"הצפירה", "הצופה", "הזמן", "לוח אחיאסף", "עולם קטן", "הטבע והחיים", "הכוכב" (1924). היה כותב קבוע ב"יודישע פאָלקס-ציַיטונג" שבעריכת מרדכי ספקטור חיים דב הורביץ, וכן ביומון "דער טעלעגראף" של סוקולוב, ב"אידישעס וואָכענבלאט" של הלל צייטלין, וב"דאס יודישע ווארט".

קנטורוביץ היה בעל הוצאת ספרים, בית מסחר ספרים וספריית קריאה ברח' שְליסקָה (Śliska)‏ 35 בוורשה. הוא עצמו התגורר ברח' מַריאנסקה (Mariańska)‏ 2. הוא שימש כמו"ל של ספרים עבריים ויידיים שהוא עצמו חיבר, תרגם או עיבד: "תורת החימיא [כימיה]", "החימיא בחיי יום יום" מאת לאסאר-קוהן (אנ'), "הארץ", "די ערשטע ידיעות פון דער נאטור-לעהרע", על ידיעת הטבע ("די ערד" [האדמה] מאת לוּנקֶביץ', "מאגנעטיזם, עלעקטריציטעט" [מגנטיות, חשמל] על פי ניצ'אייב, "אנפאנג פון פיזיק" [התחלת הפיזיקה] מאת סטניסלב קראמשטיק (Kramsztyk); במקור הופיעו ככרכים נפרדים כסדרת "וויסענשאפטליכע פאָלקסביבליאטעק", הספרייה המדעית לעם), "ווי אזוי ווערט מען ווידער יונג" (כיצד להישאר צעיר), "פרעמד-ווערטערבוך, פאָליטישע בראָשורן, "אויפן דעק" (בשפל) מאת מקסים גורקי, "מאָדערנער יודישער פאָלקסבריוונשטעלער" מאת ד"ר פ. בערלינער (1925, יידיש ופולנית).

בין הספרים שהופיעו בהוצאתו היו גם 34 מחזות, וכן סידורים, חומשים וספרי לימוד שפות (פולנית, עברית וכו'). אולם מכולם הצליח להתפרנס רק בקושי.

קנטורוביץ נפטר בדצמבר 1927 בתום מחלה קשה וממושכת, בגיל 62. נקבר בבית הקברות היהודי בעיר. הותיר את אשתו רבקה, שני בנים נשואים, לאון ויֶז'י קנטורוביץ, ונכדים.^[1]

קישורים חיצוניים

• פ' קנטורוביץ באתר WorldCat Identities
• פסח קנטורוביץ באתר WorldCat Identities
• רשימת הפרסומים של פנחס קנטורוביץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
• קברו של פנחס קנטורוביץ באתר Foundation for Documentation of Jewish Cemeteries
• זלמן רייזען, קאַנטאָראָוויטש פּ., בספרו: לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע, מהדורה 2, כרך ג, וילנה: ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין, תרפ"ט 1929, עמודות 470–471, בארכיון האינטרנט (ביידיש)
• פינחס קנטורוביץ (1866-1927), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. נ. ע. פנחס קאנטאראוויטש, היינט, מודעת אבל, 4 בדצמבר 1927; נ. ע. פנחס קאנטאראוויטש, דער מאָמענט, מודעת אבל, 4 בדצמבר 1927;‏ קברו של פנחס קנטורוביץ באתר Foundation for Documentation of Jewish Cemeteries.