צבי אורון

צבי אוֹרוֹן (אורוּשקֶס; נכתב גם: אורושקעס, ארושקס, ארושקעס) (1888, ביאליסטוק – 3 בדצמבר 1980, אשדוד) היה צלם וצלם עיתונות ישראלי שפעל בתקופת המנדט הבריטי. שימש צלם עיתונות של עיתונים רבים בישראל ומחוצה לה ושימש כצלם הרשמי של הנציבים העליונים ושל כוחות הצבא הבריטי בארץ.

צבי אורון

לידה	1888 ביאליסטוק, האימפריה הרוסית
פטירה	3 בדצמבר 1980 (בגיל 92 בערך) אשדוד, ישראל
תחום יצירה	צילום

ביוגרפיה

אורון נולד בשם צבי אורושקס ב-1888 בביאליסטוק שבפולין הרוסית, בנם של רבקה לבית פט וגדליה אורושקס. התחנך בעיר ורשה, שם למד את מקצוע הצילום תוך עבודה אצל גיסו, שהיה בעל מספר צלמניות. בשנת 1913 היגר לארצות הברית עם משפחתו והתיישב במיניאפוליס שבמינסוטה, שם התפרנס כצלם ולמד אנגלית בערבים. נישא לקלרה כהן, והזוג היו הורים לשניים: רבקה ליגום, עסקנית ויצו בדרום אפריקה,^[1] וד"ר אברהם אורון, רופא מומחה לכירורגיה אורולוגית בניו יורק.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה פתח בתעמולה לגיוס כספים למען יהודי אירופה בעיתונים ובחוגי בית, והיה פעיל במסגרת התנועה הטריטוריאליסטית-הסוציאליסטית, שלאחר הצהרת בלפור (1917) ראתה בארץ ישראל כטריטוריה המיועדת לעם היהודי. עם הגיוס לגדודים העבריים הצטרף לגדוד האמריקאי של הלגיון העברי, גדוד 39 של קלעי המלך, והגיע עמו לארץ ב-1919.

לאחר שחרורו ב-1920 חזר לצילום. השתקע בתל אביב, ובשנת 1920 פתח בה סטודיו לצילום. למחייתו התפרנס מצילום תצלומים משפחתיים ואירועים חברתיים, ולצד זאת עבד מראשית ימיו בארץ כצלם עיתונות עבור העיתונות בישראל ומחוצה לה. לאורך שנות ה-20 צילם עבור קק"ל את היישובים החדשים שהוקמו אז בארץ. עבודתו זכתה להערכתם של פקידי ממשלת המנדט הבריטי.

בשנת 1930 עבר לירושלים, פתח סטודיו לצילום ליד מגרש הרוסים (רח' יפו 28). על רקע קשריו הטובים עם ראשי שלטונות המנדט, מינה אותו הנציב העליון ג'ון צ'נסלור כצלמו הרשמי וכצלם הרשמי של הצבא הבריטי בארץ ישראל. אורון צילם אירועים חשובים רבים בארץ בתקופת המנדט, משנות ה-20 ועד סוף שנות ה-40. בין השאר תיעד את תחילת בנייתו של נמל חיפה, את יריד המזרח הראשון בתל אביב והמכביה הראשונה (1932), מאורעות תרצ"ו בירושלים. כן ליווה את ועדות החקירה השונות בזמן המנדט, מוועדת שו (1929) ועד ועדת אונסקו"פ (1947). כן צילם תמונות דיוקן של אישים בולטים. המעיט בתמונות נוף. תצלומיו נדפסו בעשרות עיתונים, והוא היה צלמם הקבוע של יותר מ-20 עיתונים. ואולם, על רקע קשריו עם השלטונות הבריטיים, לא עלה בידו למצוא את מקומו בעיתונות העברית בארץ, וזאת חרף קשריו עם חבריו לגדודים שהגיעו לצמרת הנהגת היישוב, יצחק בן-צבי ודוד בן-גוריון.^[2]

אורון לקה בהלם בעקבות פיצוץ בניין הבולשת הבריטית שבמגרש הרוסים (הסמוך לסטודיו שלו) באביב 1944, וסבל מתוצאותיו כל חייו.

ב-1958 תרם את אוסף תצלומיו, ובו אלפי תצלומים (קרוב ל-200 אלבומים) מ-1920 ועד ימיה הראשונים של המדינה, לארכיון הציוני המרכזי.^[3] בארכיון הציוני המרכזי שמור גם ארכיונו האישי, הכולל בין השאר קטעי עיתונות בנוגע לתערוכותיו, התכתבויות עם מערכות עיתונים, אישורים שונים של שלטונות המנדט, מכתבי הוקרה, תעודות שונות ונאומים.^[1]

ב-1962 הוצגה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים תערוכה רטרוספקטיבית (1920–1950) מתצלומיו שנמסרו לארכיון; התערוכה נפתחה על ידי יו"ר הנהלת הסוכנות, משה שרת.^[4] ב-1966 הוצגה התערוכה במוזיאון ההיסטורי לתולדות תל אביב.^[5]

לאחר פטירתה של אשתו ב-3 ביוני 1964, עבר להתגורר עם בתו באשדוד. בשנות ה-60 הציג תערוכה באשדוד.^[2] בשנות ה-70 הציג את תצלומיו במוזיאון ישראל ובמוזיאון היהודי של ניו יורק.

אורון נפטר בדצמבר 1980 באשדוד, בגיל 92. נקבר בירושלים.

ב-21 במרץ 2013 נפתחה במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב התערוכה "בשירות הנציב העליון", המציגה תצלומים שצילם אורון בשנות המנדט הבריטי.^[6]

לקריאה נוספת

• מנחם לוין, 'צלמים יהודיים: צבי אורון (ארושקס) (1920–1965)', בתוך: אלי שילר ומנחם לוין (עורכים), בהשתתפות דן כירם, צילומי ארץ ישראל הראשונים: מסע בעקבות צלמים ראשונים, במלאת 150 שנה לראשית הצילום בארץ (1839–1989): אריאל (כתב עת לידיעת ארץ ישראל) 66-67 (תשמ"ט 1989), עמ' 185–187.
• 'צבי אורון (ארושקעס) 1888-1980', בתוך: גיא רז, צלמי הארץ: מראשית ימי הצילום ועד היום, תל אביב: מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2003, עמ' 60.
• ׳צבי אורון׳, בתוך: ורד נבון, השדרה - שדרות ירושלים בעיני הצלמים, הוצאת ורד נבון, מהדורה שנייה, אוגוסט 2021, עמ׳ 67-66.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צבי אורון בוויקישיתוף

• צבי אורון, דף שער בספרייה הלאומית
• צבי אורון, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• צבי אורון, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
• צבי אורון (אורושקעס)(הקישור אינו פעיל) באתר מיכאל-ישראל
• דוד תדהר (עורך), "צבי אורון (אורושקעס)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3854;
  • דוד תדהר (עורך), "צבי אורון (אורושקעס)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טז (1967), עמ' 4964
• ויוויאן סילבר-ברודי, ‏הצלם צבי אורושקס (אורון) – משקיף מעורב או נייטרלי?, קתדרה 80 (תשנ"ו), 109–121
• אלי ניסן, "עבודתו אינה רק אמנותית אלא גם מעשית ומהירה": מן הימים הגדולים של ארץ קטנה, דבר, 27 ביולי 1962, המשך, המשך
• מת צלם העתונות צבי אורון, דבר, 4 בדצמבר 1980
• בשירות הנציב העליון, הארכיון הציוני המרכזי

מתצלומיו:

• העדשה זוכרת, מעריב, 7 ביוני 1962 (מבחר מתצלומיו מהתערוכה בבניין הסוכנות היהודית ב-1962)

הערות שוליים

1. ארכיון אישי של צבי אורון (אורושקעס) בארכיון הציוני (A278), באתר מיכאל-ישראל.
2. מנחם לוין, 'צלמים יהודיים: צבי אורון (ארושקס) (1920–1965)', בתוך: אלי שילר ומנחם לוין (עורכים), בהשתתפות דן כירם, צילומי ארץ ישראל הראשונים: מסע בעקבות צלמים ראשונים, במלאת 150 שנה לראשית הצילום בארץ (1839–1989): אריאל (כתב עת לידיעת ארץ ישראל) 66-67 (תשמ"ט 1989), עמ' 185.
3. מפה ומפה, דבר, 9 בספטמבר 1958; אוסף תצלומים לארכיון הציוני, חרות, 9 בספטמבר 1958.
4. 1920–1950 בעיני צלם-עתונאי, דבר, 28 במאי 1962; ירושלים: צילומים מזמן המנדט – בתערוכה בסוכנות, מעריב, טור 1, 30 במאי 1962; העדשה זוכרת, מעריב, 7 ביוני 1962 (מבחר מתצלומיו מהתערוכה); אלי ניסן, "עבודתו אינה רק אמנותית אלא גם מעשית ומהירה": מן הימים הגדולים של ארץ קטנה, דבר, 27 ביולי 1962, המשך, המשך.
5. תקוה ויינשטוק, תערוכות בתל אביב, מעריב, טור 2, 3 בפברואר 1966.
6. בשירות הנציב העליון, באתר מוזיאון ארץ ישראל; צבי אורון (אורושקס) - בשירות הנציב העליון, באתר עכבר העיר; בשרות הנציב העליון - תערוכת צילומיו של צבי אורון אורושקס, באתר תל אביב שלי; רותי קדוש, סבב תערוכות: אסי דיין וערן צור תלויים במוזיאון, nrg מעריב, 7 במרץ 2013; עופר אדרת, ראיתם פעם את הרצל בלי זקן?, באתר הארץ, 18 במרץ 2013.