פשעים ועבירות קלות

פשעים ועבירות קלות (אנגלית: Crimes and Misdemeanors) הוא סרטו של וודי אלן אשר יצא לאקרנים בשנת 1989. הסרט יצא בתקופה בה היה אלן בשיאו כיוצר ונחשב לאחד החשובים והעמוקים בסרטיו.

פשעים ועבירות קלות
Crimes and Misdemeanors

בימוי	וודי אלן
הופק בידי	רוברט גרינהאט
תסריט	וודי אלן
עריכה	סוזן מורס
שחקנים ראשיים	מרטין לנדאו נורה אפרון ויקטור ארגו ג'רי זקס רובין ברטלט מרסדס רוהל Rebecca Schull פרד מלמד קני ונס אנה ברגר Hy Anzell פרנסס קונרוי סם ווטרסטון אנג'ליקה יוסטון אלן אלדה מיה פארו דריל האנה ג'רי אורבך וודי אלן ג'ונה גליסון קרוליין אהרן קלייר בלום Sylvia Kauders
מוזיקה	פרנץ שוברט
צילום	סוון ניקוויסט
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Jack Rollins & Charles H. Joffe Productions
חברה מפיצה	סרטי אוריון, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	12 באפריל 1990
משך הקרנה	100 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט קומדיה, סרט דרמה, סרט פשע
הכנסות באתר מוג'ו	crimesandmisdemeanors
פרסים	מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר
דף הסרט ב־IMDb

רקע

עד שנת 1989 וודי אלן זכה למספר הצלחות קופתיות וביקורתיות גדולות, ביניהן "חנה ואחיותיה" ו"שושנת קהיר הסגולה". ימי הקומדיות הקלילות שלו נוסח "ישנוני", "אהבה ומלחמה", ו"בננות" חלפו עברו, ויחד עמן גם הקומדיות הרומנטיות ה"ניו יורקיות", נוסח "מנהטן" ו"הרומן שלי עם אנני". "חנה ואחיותיה" סימן תפנית לכיוון עיסוקו בנושאים רציניים יותר. ההומור של אלן הפך להיות קודר ומריר יותר, והסגנון הקולנועי חד יותר ו"אלני" מובהק. הנטייה (המודעת או הלא מודעת) לחקות במאים אירופים כאינגמר ברגמן, פינתה את מקומה לקולנוע שהיה יותר וודי אלן - יהודי, ניו יורקי, חוקר ומוטרד. רק בדיעבד הסתברה תפנית זו ביצירתו. אלן עמד במשבר של ממש בחייו האישיים. נישואיו למיה פארו הגיעו אל קיצם, והוא התאהב בבתו החורגת - סון יי פרווין. בסרט זה, ובסרטו "בעלים ונשים" (המביא מגמות אלו לקיצוניות, תוך שימוש בחומרים מחייו האישיים של אלן, תיעודי במידת מה. וגם סגנון קולנועי קופץ ובועט), בולט משבר גיל העמידה של אלן. אלן שואל את עצמו את השאלה עתיקת היומין, האם אדם שחוטא ייענש על מעשיו, או שמא "צדיק ורע לו - רשע וטוב לו". במובנים רבים ניתן לראות בסיפור אלמנטים דומים ל"הפשע ועונשו" (שאותו נהוג לתרגם בעברית ל"החטא ועונשו"). כך גם בשם הסרט, המרמז לשמו (האמיתי) של ספרו של דוסטויבסקי, וכך גם בעלילה. אלא שלעומת התשובה מלאת החסד של דוסטויבסקי שאצלו רסקולניקוב נענש וגם חוזר בתשובה, תשובתו של ודי אלן היא תשובה של עולם פוסט ניטשיאני, ואצלו רוזנטל חומק מעונש והקריירה שלו פורחת.

עלילת הסרט

בסרט יש שתי עלילות, השזורות זו בזו. בעלילה הראשונה, המשנית, ה"קומית", משחק וודי אלן במאי סרטי תעודה בשם קליף סטרן. קליף כושל בכל מעשיו, נישואיו מתפוררים, והוא עסוק מזה שנים בהכנת סרט תיעודי על פילוסוף בשם לואיס לוי (המבוסס על דמותו של הסופר היהודי- איטלקי פרימו לוי שנפל אל מותו באפריל 1987, שנתיים לפני צאת הסרט, ונטען כי התאבד), סרט בו איש אינו חפץ לצפות. כצעד אחרון להצלת הקריירה שלו ונישואיו, קליף מקבל את הצעתו של גיסו, במאי קומדיות לטלוויזיה בשם לסטר (בגילומו של אלן אלדה), לעשות עליו סרט תיעודי. במהלך הכנת הסרט מתאהב קליף בתחקירנית של לסטר, האלי (המגולמת על ידי מיה פארו). דמותו של לסטר מתגלה כעריץ צר מוחין, בור גס וקטנוני, הסרט שמכין עליו קליף חושף אותו במערומיו, וקליף מפוטר. בה בעת מודיעה לו האלי כי אינה יכולה להמשיך ביחסים עמו, וכי בכוונתה לצאת ללונדון. בסיומה של העלילה קורס עולמו של קליף - מסתבר שהאלי מאוהבת בלסטר והתארסה לו, אשתו משליכה אותו לטובת גבר זר, והפרופסור לוי, שעליו הכין את הסרט התיעודי, התאבד.

בעלילה ה"כבדה", המרכזית, מגיעים חייו של רופא עיניים מצליח בשם יהודה רוזנטל (בגילומו של מרטין לנדאו) למשבר. פילגשו, בגילומה של אנג'ליקה יוסטון מאיימת לחשוף את יחסיה עמו, וכן את העובדה כי מעל בכספי המרפאה בה הוא עובד. על מנת להציל את הקריירה שלו ואת נישואיו, פונה יהודה לאחיו המאפיונר (בגילומו של ג'רי אורבך), ומזמין את רציחתה של האישה. בליל הרצח הוא חומק לדירתה, מחלץ משם מכתבים אישיים על מנת להסיר מעליו את החשד, ונתקל בגוויתה. רוזנטל מוכה רגשי אשם ויגון, נזכר בחייו ובילדותו, ובערכים היהודיים שקיבל מאביו. הוא מחכה למשטרה שתתדפק על דלתו, שוקל להתוודות על פשעיו, אך לבסוף מחליט שלא לעשות כן.

הסרט מסתיים בסצנת הנישואין של בתו של רב בשם בן (בגילומו של סם ווטרסטון). הרב הוא פציינט ויועץ רוחני של רוזנטל, וכן גיסו של קליף (אחיו של לסטר הבלתי נסבל), ושניהם מוזמנים אל החתונה, מבלי שהם מכירים זה את זה. הרב, שלאורך כל הסרט נחשף כדמות אנושית בעלת ערכים נעלים, איבד במחלה את מאור עיניו, והוא רוקד עם בתו מבלי שיראה אותה. קליף זה עתה גילה כי האלי מאורסת ללסטר, והוא מסתתר באחת הפינות, מוכה יגון. שם מוצא אותו רוזנטל ומספר לו על פשעו, כביכול כרעיון לסרט שיביים קליף. רוזנטל מראה לקליף כי הוא פשע את הפשע המוחלט, הרג את אהובתו, וללא שהוא נושא בעונש. המשטרה לא תפסה אותו, חיי נישואיו נותרו שלמים, והקריירה שלו פורחת. קליף טוען כי הרוצח יהיה חייב להתוודות בשלב מסוים כי חטאו יעיק עליו (כפי שעשה רסקולניקוב, למעשה), אך רוזנטל טוען כי דברים שכאלו קורים "רק בסרטים".

פרטים טכניים, פרסים וביקורות

הסרט צולם בצבע, ואורכו 107 דקות. הוא זכה להצלחה קופתית וביקורתית, והיה מועמד בשנת 1990 לשלושה פרסי אוסקר: פרס הבמאי והתסריטאי לוודי אלן, ופרס שחקן המשנה ללנדאו. הסרט זכה בפרסים רבים: פרס מבקרי הקולנוע בלונדון, פרס מבקרי הקולנוע בארצות הברית, פרס מבקרי הקולנוע בניו יורק, ופרס גילדת הכותבים של אמריקה.

קישורים חיצוניים

• "פשעים ועבירות קלות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "פשעים ועבירות קלות", באתר נטפליקס
• "פשעים ועבירות קלות", באתר AllMovie (באנגלית)
• "פשעים ועבירות קלות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "פשעים ועבירות קלות", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "פשעים ועבירות קלות", באתר Metacritic (באנגלית)
• "פשעים ועבירות קלות", באתר אידיבי
• "פשעים ועבירות קלות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)