Loading AI tools
מדינה בדרום אמריקה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרפובליקה של פרו (בספרדית: República del Perú, ⓘⒾ) היא מדינה בדרום אמריקה, לחופו של האוקיינוס השקט. היא נמנית עם מדינות אמריקה הלטינית. פרו גובלת בדרום בצ'ילה, בדרום מזרח בבוליביה, במזרח בברזיל, בצפון בקולומביה ובאקוודור.
לחצו כדי להקטין חזרה | |||||||||||||||||
מוטו לאומי | "Firme y feliz por la unión" (איתנים ושמחים לכבוד האיחוד) | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
המנון לאומי | אנחנו חופשיים, ולעד נהיה כאלה | ||||||||||||||||
ממשל | |||||||||||||||||
משטר | רפובליקה | ||||||||||||||||
ראש המדינה | נשיא פרו | ||||||||||||||||
ראש הרשות המבצעת | נשיא פרו | ||||||||||||||||
נשיא פרו | דינה בולוארטה | ||||||||||||||||
שפה רשמית | ספרדית | ||||||||||||||||
עיר בירה |
לימה 12°2.6′S 77°1.7′W (והעיר הגדולה ביותר) | ||||||||||||||||
רשות מחוקקת | הקונגרס של פרו | ||||||||||||||||
רשות שופטת | Constitutional Court of Peru | ||||||||||||||||
גאוגרפיה | |||||||||||||||||
יבשת | דרום אמריקה | ||||||||||||||||
שטח יבשתי[1] | 1,285,216 קמ"ר (21 בעולם) | ||||||||||||||||
אחוז שטח המים | 8.8% | ||||||||||||||||
אזור זמן | UTC -5 | ||||||||||||||||
היסטוריה | |||||||||||||||||
הקמה | |||||||||||||||||
- עצמאות - תאריך |
מספרד 28 ביולי 1821 | ||||||||||||||||
ישות קודמת | מלכות המשנה של פרו | ||||||||||||||||
דמוגרפיה | |||||||||||||||||
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 בנובמבר 2024) | 34,338,347 נפש (47 בעולם) | ||||||||||||||||
צפיפות | 26.72 נפש לקמ"ר (193 בעולם) | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
כלכלה | |||||||||||||||||
תמ"ג[4] (2023) | 267,603 מיליון $ (50 בעולם) | ||||||||||||||||
תמ"ג לנפש | 7,793$ (112 בעולם) | ||||||||||||||||
מדד הפיתוח האנושי[5] (2022) | 0.762 (87 בעולם) | ||||||||||||||||
מדד ג'יני | 43.8 (נכון ל־2020) | ||||||||||||||||
מטבע | סול (PEN) | ||||||||||||||||
בנק מרכזי | בנק המילואים המרכזי של פרו | ||||||||||||||||
שונות | |||||||||||||||||
חגים לאומיים | Fiestas Patrias | ||||||||||||||||
סיומת אינטרנט | pe | ||||||||||||||||
קידומת בין־לאומית | 51 | ||||||||||||||||
www | |||||||||||||||||
העדויות הראשונות להתיישבות בני האדם בפרו הן מסביבות שנת 9500 לפני הספירה, אז החלו להתפתח תרבויות אינדיאניות פרה-קרמיות במחוזות החופיים של פרו. הבולטות מבין תרבויות אלה היו תרבות הצ'יקו הצפונית ותרבות הצ'אווין. האימפריה הגדולה והמשפיעה ביותר שקדמה לאינקה הייתה אימפריית ההוארי, שהתקיימה בין השנים 600 ל-1200 לספירה.
לבני האינקה, שהקימו את האימפריה שלהם במאה ה-15, יצא מוניטין עולמי כבעלי תרבות מרתקת וייחודית להם. לאחר שפיסארו, נציג הכיבוש ההיספני, תפס את השלטון ב-1533, הפכה פרו לנקודה מרכזית עבור משלחות כיבוש ומשלחות מתיישבים מספרד, ומאירופה בכלל. מהנמלים שלה יוצאו סחורות לספרד וכשהגיע המשנה למלך ספרד הוא קבע את מקום מושבו בלימה.
בתחילת המאה ה-19 החל תהליך שחרורן של מדינות דרום אמריקה מהשלטון הקולוניאלי הספרדי. חוזה דה סן מרטין ארגן צבא שכבש את ארגנטינה, צ'ילה ופרו. ב-28 ביולי 1821 הוכרזה עצמאותה של פרו אך רק בשנת 1824, לאחר הניצחון של גנרל סוקרה נגד הספרדים בקרב אייקוצ'ו, סולקו המלוכנים סופית ופרו מימשה את ריבונותה על כל שטחה. הניסיון של הגנרל סנטה קרוס לאחד את פרו עם בוליביה נכשל ב-1839 בשל התנגדותה של צ'ילה.
בין השנים 1864 ו-1866 התחוללה מלחמת איי צ'ינצ'ה בין ספרד לבין פרו וצ'ילה, שהסתיימה בנסיגת הספרדים והכרה בעצמאותה של פרו. ב-1877 פרצה "מלחמת האוקיינוס השקט" בין פרו ובוליביה כנגד צ'ילה על מרבצי המלחת. המלחמה נמשכה עד 1884 ובסופה פרו הובסה, לימה נכבשה למשך שנתיים וחוזה אנקון שנחתם ב-1884 אילץ את פרו להעביר את מחוזות אריקה וטקנה, העשירים בניטרטים, לידי צ'ילה. המלחמה גרמה לפגיעה קשה בכלכלת המדינה.
בתחילת המאה ה-20 שליט פרו אוגוסטו לגיה הסדיר את יחסי החוץ של פרו עם שכנותיה ובתקופתו התפתחה המדינה מאוד. החל ממלחמת העולם השנייה גדלה השפעת ארצות הברית על פרו וחל פיתוח של אוצרות הטבע, אך נותר ואף התרחב הפער הגדול בין העשירים בעלי הקרקעות לבין ההמון העני. בשנות ה-80 אירעו מספר מקרים של התקוממות ומקרי אלימות של האינדיאנים, בעיקר באזור אייקוצ'ו, כנגד הדומיננטיות של לימה. בקרבות בין אנשי גרילה מהשמאל לבין כוחות הממשלה נהרגו אלפי אנשים. בינואר 1995 פרצו קרבות לאורך הגבול השנוי במחלוקת עם אקוודור (כהמשך של מלחמה שפרצה בשנת 1941. ב-1999 המדינות חתמו על הסכם שלום.
ב-1992 המדינה ניצבה על סף משבר פוליטי גדול שנגע למעשי השחיתות של הנשיא אלברטו פוג'ימורי. כך גם במשבר החוקתי של 2019–2020 שנולד לאחר מאבק בין תומכי פוג'ימורי (הפעם בתו, שנעצרה בחשד למעורבות בשחיתות) והנשיא המכהן מרטין ויסקרה. בדומה אליהם,[6] ב-2022, הנשיא פדרו קסטיו הכריז על מצב חירום ועל פיזור הקונגרס, שעות לפני שנעשה ניסיון שלישי של המחוקקים להדיחו. כשעה אחרי הצהרת קסטיו הצביעו המחוקקים בעד הדחתו - והמשטרה מסרה כי קסטיו נעצר.[7] לאחר שהודח, תפסה את מקומו של קסטיו סגניתו, דינה בולוארטה.[8]
פרו היא רפובליקה דמוקרטית עם מערכת רב-מפלגתית. לפי החוקה הנוכחית, הנשיא הוא ראש המדינה וראש הממשלה. הוא נבחר לקדנציה בת חמש שנים ולא יכול להיבחר לקדנציות נוספות. בקונגרס של פרו יש 130 נציגים הנבחרים מדי חמש שנים. מערכת המשפט היא עצמאית מאוד.
הממשלה נבחרת ישירות על ידי העם וזכות הבחירה היא חובה לכל אזרח מגיל 18 עד 70.
פרו היא מדינה מתפתחת, וכלכלתה מוגדרת כ"שוק מתעורר". נכון ל-2013, התמ"ג של המדינה עמד על 344 מיליארד דולר, והיא המדינה ה-39 בגודלה בעולם. קצב הצמיחה ב-2012 וב-2013 היה גבוה מאוד, כ-6% בכל שנה. נכון ל-2012, 25.8% מהאוכלוסייה מוגדרת ענייה. שיעור האבטלה נמוך ועמד ב-2012 על 3.6%.
המדינה היא אחת מיצרניות הנחושת, הכסף והאבץ הגדולות בעולם. כמו כן, היא מעצמת דיג. המדינות העיקריות עמן סוחרת פרו הן סין, ארצות הברית, ברזיל וצ'ילה.
חקלאי פרו גאים על פיתוח של זנים רבים מאוד של תפוחי אדמה ושל תירס. כמו כן, על פי נתוני 2022, פרו עומדת במקום הראשון בעולם בייצוא ענבים (1.34 מיליארד דולר).
יש הבדלים עצומים ברמת החיים בין תושבי הערים לבין האינדיאנים של האנדים המתפרנסים בדחק מחקלאות, בין היתר מגידול קוקה.
התיירות היא אחד הענפים החשובים במדינה, ומיליוני תיירים בכל שנה מגיעים לבקר בשרידים האינדיאניים, ובראשם המאצ'ו פיצ'ו, ולטייל בהרי האנדים, באגם טיטיקקה ועוד.
על פי נתוני 2022, סך כל היצוא מפרו עומד על 56 מיליארד דולר (25% נחושת וזהב) והיבוא על 59 מיליארד דולר (כ-15% דלקים).
פרו משתרעת על פני 1,285,220 קמ"ר, המדינה השלישית בגודלה בדרום אמריקה והרביעית באמריקה הלטינית. שכנותיה הן אקוודור וקולומביה בצפון, ברזיל במזרח, בוליביה בדרום מזרח וצ'ילה בדרום. פרו מחולקת ל-26 יחידות מנהליות: 25 מחוזות (Región, רגיון) ועיר הבירה.
שרשרת הרי האנדים מקבילה לחוף האוקיינוס השקט לכל אורכה של פרו ומחלקת את המדינה לשלושה חבלי ארץ: המאופיינים בשלושה סוגי אקלים מובחנים:
חלוקה אחרת מחלקת את פרו לשמונה חבלי ארץ:
בפרו נמצא המגוון הביולוגי הגדול ביותר בעולם,[10] בהרי האנדים, הגבוהים שבהם קור קיצוני ומיעוט חמצן, מצויים קונדור האנדים, הויקוניה המצויה, דוב המשקפיים ועוד; ביער האמזונאס, יער הגשם הגדול בעולם, נמצאים כ-2.5 מיליון מינים של חרקים, ולמעלה מ-400 מיני יונקים, ביניהם היגואר והפומה, בנוסף לכך יש בו 1,300 מינים של עופות, [11]וכן גם דו-חיים רבים ועוד. לחוף הנושק לאוקיינוס השקט מגיעים ראשתנים גדולי-ראש ועוד חיות ימיות ובחופי פרו גם מצויים עופות ימיים כמו שקנאי פרואני, קורמורן נאוטרופי, קורמורן גואניי וקורמורן אדום-רגל, בפרו יש 120 עופות אנדמיים.
עם אוכלוסייה של כ-34.5 מיליון נפש נכון לשנת 2024, פרו היא המדינה הרביעית מבחינת מספר התושבים בדרום אמריקה. שיעור גידול האוכלוסייה ירד מ-2.6% לשנה בשנת 1950 ל-1.2% ב-2017.
כ-76% מהאוכלוסייה היא עירונית. הערים הגדולות הן לימה, קייאו, ארקיפה (Arequipa), טרוחיו (Trujillo), צ'יקליו (Chiclayo), פיורה (Piura), איקיטוס (Iquitos), קוסקו (Cusco), ואנקיו (Huancayo), וצ'ימבוטה (Chimbote).
כ-26% מהאוכלוסייה הם צאצאי ילידים (אינדיאנים), רובם צאצאי האינקה, חלקם שומרים על תרבותם הייחודית ועל אורח חייהם המסורתי. השכבה העשירה ביותר היא זו של הלבנים (6%) והמסטיסים - בני תערובת של אירופאים וילידים, המונים יחד כ-60% מהאוכלוסייה.[12] בידיהם מרוכזות מרבית המשרות החשובות, והם מהווים את העילית החברתית של פרו. בנוסף אליהם יש בפרו מיעוטים אסייאתיים ואפריקאיים.
על פי נתוני 2017, 76% מהאוכלוסייה מגדירים עצמם קתולים, 14% פרוטסטנטים, 1.5% אדוונטיסטים, 0.75% עדי יהוה, 0.5% מורמונים, 2% דתות אחרות (יהדות, אסלאם, בודהיזם) ו-5% חסרי דת.
בפרו קהילה יהודית קטנה המונה כ-2,500 איש, המרוכזת רובה ככולה בבירה לימה. בלימה קיים בית ספר יהודי על שם ליאון פינלו. בלימה ובקוסקו יש בית חב"ד, שמשרת גם את המטיילים הישראלים הרבים המגיעים למדינה.
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל אמריקה הלטינית |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.